דפים

1 ביוני 2011

קיוטו – הונאה עצמית.



הסכם קיוטו, שהתקבל בקול תרועה גדולה בוועידת האקלים בקיוטו (יפאן) בהשתתפות עשרות אלפי נציגים מ 197 מדינות, לא היה מלכתחילה אלא הונאה עצמית גדולה אחת. ההסכם היה מבוסס על רעיון היעדים – הרעיון שאם מציבים יעדים, מצליחים להשיג אותם – בלי להתייחס לשאלות מעשיות וטכניות – כיצד בדיוק ניתן לבצע את הנדרש בפועל.
ההסכם חייב את המדינות המפותחות (ורק אותן) להוריד את פליטות הפד"ח שלהם בכ 5.2% עד שנת 2012, מתחת לרמה שהיו ב 1990. למה נבחרה שנת 1990 כשנת בסיס? הנה הונאה ראשונה: בגלל שאחרי 1990 (ולפני 1997) נסגרו בתי חרושת מזהמים רבים בארצות הקומוניסטיות לשעבר, בגלל שהיו בלתי כלכליים. כלומר אחוז ההפחתה שהתחייבו עליו כלל הפחתה שכבר הייתה מסיבות בלתי קשורות. 
המדינות המתפתחות (סין, הודו, ברזיל) סירבו להתחייב לשום דבר, ולא התחייבו. מדינות אירופה, קנדה ואוסטרליה אשררו את הסכם קיוטו והתאמצו באמת ובתמים לקיים אותו. (ארה"ב לא אשררה). מדינות אירופה הוציאו הון עתק על תחנות רוח וקולטי שמש, וגם התחייבו ל 20 שנה – כלומר – הוצאותיהן הגדולות תימשכנה. האם הייתה הפחתה בפליטות ? לא ממש. הן טוענות שהייתה הפחתה כלשהי, אבל ההפחתה היא יותר טריקים חשבוניים מאשר הפחתה של ממש. הטריק הגדול ביותר הוא כמובן, חישוב הפליטות שנחסכו כתוצאה מסגירת המפעלים במזרח אירופה.

מחקר שמתפרסם כעת שופך אור על הטריק הגדול מכולם: הטריק של ייצוא בתי החרושת (ופליטות) לסין. באירופה (ובארה"ב) סגרו הרבה בתי חרושת, בייחוד של תעשייה כבדה, והעבירו את הייצור לסין וארצות אחרות במזרח הרחוק. הדבר נעשה מסיבות כלכליות, לא בגלל הפליטות, אבל מאחר ואת הפליטות סופרים לפי השטח הגיאוגרפי של המדינה – יצא שמדינות אירופה הפחיתו פליטות, על ידי זה שהעבירו אותן לסין. זו כמובן הונאה עצמית, לכדור הארץ זה לא משנה אם הפליטות באירופה או בסין.
המחקר מחשב את הפליטות על פי המוצרים שנצרכו, ולא רק לפי הפליטות בטריטוריה של המדינה. לפי חישוב זה – אף מדינה לא הפחיתה את הפליטות, אדרבא, כולן הגדילו אותן במידה ניכרת. כול ההוצאה של ממשלות אירופה על "אנרגיה ירוקה" לא הועילו בכלום. הפליטות של הארצות המפותחות גדלו ב 7% מעל לרמת 1990, ואם מורידים את ירידת הפליטות של רוסיה ואוקראינה (בגלל נפילת הקומוניזם) – אז עליית הפליטות של הארצות המפותחות היא 12%.

כול בן אדם שפוי, עם מינימום של הבנה בתהליכים תעשייתיים והנדסיים, יכול היה לספר לבאי וועידת קיוטו ששאיפותיהם הן בלתי מעשיות ובלתי ניתנות להגשמה. אבל הירוקים לא אוהבים שיגידו להם מה אפשר ומה אי אפשר. הם אוהבים לחלום.

יעקב

אין תגובות: