25 ביוני 2015

ההתערבות בין פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980

במאמר בדה מרקר מסביר ד"ר אברהם טננבוים מדוע יש לאפשר מכירה מהירה של הגז שנמצא בישראל ומספר על אחת ההתערבויות המפורסמות בהיסטוריה של חקר המשאבים. 

היתה זאת ההתערבות בין "חביב הבלוג" הביולוג פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980. ארליך טען ששימוש יתר במשאבי כדור הארץ יגרום למחסור ולרעב — ובין השאר לעליית מחירם של הנפט, הגז, המתכות, ושאר משאבי הטבע שהמין האנושי מבזבז ללא מחשבה על העתיד. סימון טען, לעומת זאת, שהיצירתיות והשכל האנושיים ימצאו פתרונות זולים וטובים יותר לאותם משאבי טבע עצמם. בקצרה, שהמחירים יירדו.

השניים בחרו חמש מתכות (נחושת, כרום, ניקל, בדיל, וטנגסטן — שנבחרו בגלל שימושן הרב בתעשייה) והתערבו בנוגע למחיר שבו יימכרו כעבור עשר שנים, ב–1990.



והתוצאה...(כפי שקוראי הבלוג יודעים אנו ממליצים כמעט תמיד להתערב נגד התחזיות של ארליך). אכן, סימון ניצח, ובגדול. מחירן של שלוש המתכות ירד נומינלית, והמחיר של כולן ירד יחסית לאינפלציה. סימון קיבל 576.07 דולר, בהתאם לתנאי ההתערבות.


העימות הנחשף בהתערבות מבטא היטב את הניגוד בין הגישה הרואה בהתכלות המשאבים איום קיומי, גישה ששורשיה כבר במאות הראשונות לספירה. האמירה "מספר בני האדם הינו עומס על הארץ שבקושי יכולה לשאת אותנו...  אכן, מגפות, רעב, מלחמות ורעידות אדמה צריכות להחשב כתרופה לאומות וכסילוק העודפים של המין האנושי "... איננו ציטוט מודרני. זה הוא ציטוט היסטורי מכתביו של טרטוליאן איש קרתגו בן המאה השנייה לספירה. קיימים אף איזכורים קודמים לו של חרדה זאת שאופיינית לאוכלוסיות שהושפעו מאד ממשברים של בצורת ורעב.

את הסתירה לכאורה יישב אחד מגדולי חוקרי המשאבים, אריך צימרמן Erich Zimmermann (1888–1961) שטען:"Resources are not; they become", והסביר כי משאבים אינם גורם קבוע שפשוט יושב וממתין לנו שננצלו עד שיגמר.

משאבים נוצרים על ידי פיתוח טכנולוגי אנושי שאינו מוגבל. משאב שלא היה מוכר ולא מנוצל כמו אורניום, כדוגמה, מסוגל להפוך לאנרגיה, לאחר שפותח הידע הנדרש לביקוע גרעיני. כך גם בסוגי אנרגיה פוסילית שלא ניתן היה לנצלם בעומק הים או ביבשה וכעת הופכים לזמינים.

בצילום: אריך צימרמן בתמונה מתוך פרסום סגל אונ' צפון קרולינה 1942.

האם הגז שנמצא כיום בישראל יהיה זול יותר עוד עשור או שמא יתייקר? האם מישהו רוצה להתערב?
התשובה נעוצה ביכולתנו לממש את פוטנציאל הפיתוח הטכנולוגי והיכולת האנושיים, שבניגוד למשאבים הידועים ומוגבלים באתרים ספציפיים והקשרים ספציפיים, הרי שיכולת זאת שלנו איננה מוגבלת בהכרח אלא מתוך בחירה שלנו להגבילה.

בועז

2 comments:

אשר פט אמר/ה...

מעניין לראות את ההטייה של וויקיפדיה לכיוון החממיסטי בהקשר של ההתערבות בין סיימון לארליך. ייתכן ששמעתם על ערך "MEDIEVAL WARM PERIOD" בוויקיפדיה ששוכתב ע"י פעיל שמאלני מאות פעמים כדי לטשטש את החשיבות של תקופה שהייתה כנראה חמה יותר מהיום ללא שום SUV או דלקי מאובנים.

אבל אני קראתי את הערך "Simon–Ehrlich wager" הנה כאן https://en.wikipedia.org/wiki/Simon%E2%80%93Ehrlich_wager לפני כשנתיים-שלוש.

אני זוכר בוודאות שהיה שם גרף שמראה את מחירי הנפט הגולמי עם זינוק חד במחירים שלוקחים את הנפט הרבה מעל המחיר הריאלי (כלומר, אפילו בנקוי אינפלציה) היום לעומת 1980, כלומר, גם אם ארליך היפסיד ב-1990, אם היה מחכה מספיק, היה צודק. מאז שמחירי הנפט נפלו בשנה האחרונה, אין יותר גרף בערך וויקיפדיה זה... אני מאמין שפעילים "ניתביישו" והרידו" גרף זה - יש ללא ספק פורום בלתי פורמאלי של פעילים חממיסטים (וגם אנטי-ישראלים) שמשכתבים את הוויקיפדיה בתור תעמולה (פרופגנדה, למתיוונים...).

PS: מחירי הנפט וחומרי גלם אחרים אכן עולים (ריאלית) אבל יתכן שלא רק בגלל עליית הביקוש או (כמיהת ליבם של ה'אבטיחים') בגלל הגעה לסוף המשאב הזה. לדעתי ישנה עוד סיבה - ה'אבטיחים' עצמם - זה עשרות שנים שהתנועה הירוקה חדרה כ"כ חזק לשילטון והצליחה לחוקק חוקים ותקנות (והתנגדות פעילה כמו חבלה וכו') המגבילות את כריית או שאיבת המחצבים בתואנות שווא ברובן המוחלט - ותקנות-הגבלות אלו ללא ספק מעלים את המחיר. זה בוודאי מטה את ה"הימור" ולמרות זאת, ג'וליאן צודק והאבטיחים יכולים להגיע למטרתם רק בעזרת דיקטטורה.

יעקב אמר/ה...

דווקא מחירי הנפט והמתכות ירדו חזק בשנתיים האחרונות. יש כיום עודף של נפט ומתכות בשוק, לא מחסור.

כמות הנפט והמתכות בשוק נקבעת על ידי הכמות שמפיקים מהאדמה - על פי תחזיות ביקוש. אין בעיה של "מחסור" בחומרי גלם באדמה - ש"נגמר" הנפט או"נגמרת" הנחושת שבאדמה כפי שטענו הארליכים למיניהם.