דפים

25 ביוני 2015

ההתערבות בין פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980

במאמר בדה מרקר מסביר ד"ר אברהם טננבוים מדוע יש לאפשר מכירה מהירה של הגז שנמצא בישראל ומספר על אחת ההתערבויות המפורסמות בהיסטוריה של חקר המשאבים. 

היתה זאת ההתערבות בין "חביב הבלוג" הביולוג פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980. ארליך טען ששימוש יתר במשאבי כדור הארץ יגרום למחסור ולרעב — ובין השאר לעליית מחירם של הנפט, הגז, המתכות, ושאר משאבי הטבע שהמין האנושי מבזבז ללא מחשבה על העתיד. סימון טען, לעומת זאת, שהיצירתיות והשכל האנושיים ימצאו פתרונות זולים וטובים יותר לאותם משאבי טבע עצמם. בקצרה, שהמחירים יירדו.

השניים בחרו חמש מתכות (נחושת, כרום, ניקל, בדיל, וטנגסטן — שנבחרו בגלל שימושן הרב בתעשייה) והתערבו בנוגע למחיר שבו יימכרו כעבור עשר שנים, ב–1990.



והתוצאה...(כפי שקוראי הבלוג יודעים אנו ממליצים כמעט תמיד להתערב נגד התחזיות של ארליך). אכן, סימון ניצח, ובגדול. מחירן של שלוש המתכות ירד נומינלית, והמחיר של כולן ירד יחסית לאינפלציה. סימון קיבל 576.07 דולר, בהתאם לתנאי ההתערבות.


העימות הנחשף בהתערבות מבטא היטב את הניגוד בין הגישה הרואה בהתכלות המשאבים איום קיומי, גישה ששורשיה כבר במאות הראשונות לספירה. האמירה "מספר בני האדם הינו עומס על הארץ שבקושי יכולה לשאת אותנו...  אכן, מגפות, רעב, מלחמות ורעידות אדמה צריכות להחשב כתרופה לאומות וכסילוק העודפים של המין האנושי "... איננו ציטוט מודרני. זה הוא ציטוט היסטורי מכתביו של טרטוליאן איש קרתגו בן המאה השנייה לספירה. קיימים אף איזכורים קודמים לו של חרדה זאת שאופיינית לאוכלוסיות שהושפעו מאד ממשברים של בצורת ורעב.

את הסתירה לכאורה יישב אחד מגדולי חוקרי המשאבים, אריך צימרמן Erich Zimmermann (1888–1961) שטען:"Resources are not; they become", והסביר כי משאבים אינם גורם קבוע שפשוט יושב וממתין לנו שננצלו עד שיגמר.

משאבים נוצרים על ידי פיתוח טכנולוגי אנושי שאינו מוגבל. משאב שלא היה מוכר ולא מנוצל כמו אורניום, כדוגמה, מסוגל להפוך לאנרגיה, לאחר שפותח הידע הנדרש לביקוע גרעיני. כך גם בסוגי אנרגיה פוסילית שלא ניתן היה לנצלם בעומק הים או ביבשה וכעת הופכים לזמינים.

בצילום: אריך צימרמן בתמונה מתוך פרסום סגל אונ' צפון קרולינה 1942.

האם הגז שנמצא כיום בישראל יהיה זול יותר עוד עשור או שמא יתייקר? האם מישהו רוצה להתערב?
התשובה נעוצה ביכולתנו לממש את פוטנציאל הפיתוח הטכנולוגי והיכולת האנושיים, שבניגוד למשאבים הידועים ומוגבלים באתרים ספציפיים והקשרים ספציפיים, הרי שיכולת זאת שלנו איננה מוגבלת בהכרח אלא מתוך בחירה שלנו להגבילה.

בועז

אין תגובות: