אחרי הניתוח שעשה רוג'ר
אנדריוס כדי להסביר את
הגורמים לצמצום הפליטות בארה"ב, עשה חברו, אאון
מרנס, ניתוח דומה והגיע
לתוצאה שונה מעט.
מרנס בדק את הרכב התוצר הלאומי האמריקאי ומצא שהנתח של התעשייה
בתל"ג, שהיה כ 13% בשנת 2015, לא השתנה כלל ב 45 השנים האחרונות, כך שאין
בסיס לטענה שתעשיות הצורכות אנרגיה ומייצרות פליטות "יוצאו" או עברו
לחו"ל. גם – עודף הייבוא (ייבוא פחות יצוא), במונחים דולריים, קטן בעת המשבר
של 2008 אבל נשאר יציב מאז. כלומר: אין סימוכים לסברה שארה"ב
"ייצאה" פליטות לסין או ארצות אחרות.
מלבד הגורם החשוב של מעבר מפחם לגז בייצור חשמל, הגורם הנוסף שמרנס
מצא הוא הצמצום בשימוש בנפט, והצמצום בשימוש הכולל באנרגיה. כול ההסברים לתופעה הם
בגדר ניחוש: שיפור היעילות האנרגטית, שיפור הבידוד בבתים, שיפור היעילות של מנועי
המכוניות והמזגנים, שיפור ביעילות התאורה (מנורות לד), הגדלת העוני...
התרומה שתרמו מקורות האנרגיה המתחדשים (שמש ורוח) היא – לפי חישובי
מרנס, רק 15% מכלל הקיטון בפליטות (בהשוואה ל 30% לפי אנדריוס).
והעיקר – בשני הניתוחים אפשר לראות תופעה זהה: קיטון הפליטות (ציור 1
של אנדריוס ובפוסט הקודם שלנו), והקיטון בשימוש כולל באנרגיה (למטה) המתרחש בין
השנים 2007-2009. מאז 2009 רמת השימוש באנרגיה ורמת הפליטות נשארו בערך יציבים.
התיאוריה והשאיפה של צמצום נמשך ומתמיד בפליטות אין להם סימוכין במציאות.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה