התעשייה הסולארית בגרמניה מתנוונת.

גרמניה היא המדינה הכי מתקדמת בעולם בהתקנת לוחות שמש. הגרמנים, ובראשם הקנצלרית מרקל, מאמינים באמונה אידאולוגית-דתית עמוקה ששמש "זה טוב", שזו "האנרגיה של העתיד", "אנרגיה נקייה וזולה"  שתציל את כדור הארץ. הם ניגשו במרץ בלתי נלאה, להתקין כמה שיותר לוחות בשיטה "יעלה כמה שיעלה", ו"כול המרבה הרי זה משובח" וסירבו להתייחס לחישובים הנדסיים וכמותיים מפוקחים, כלומר סירבו להתייחס למציאות, שהשמש בגרמניה זורחת בממוצע רק 12.2% מהזמן. הם התקינו (נכון לסוף 2016) כ 1.58 מיליון (מיליון!)  מתקנים, הנותנים הספק נומינלי (תיאורטי) של 41.3GW  חשמל,  שהם כ 160 מיליון לוחות, או 240 מיליון מ"ר. הם השקיעו בין 2010 ל 2016 כ 56 מיליארד אירו בלוחות שמש.

תמונה: ויקיפדיה

המתקן הסולארי קרוגהוטה (במרכז גרמניה) בעל הספק נומינלי של 29.1 MW. (מקור התמונה ).  לפי חישוב הספק – יש בגרמניה 1420 מתקנים בגודל כזה, זו כמות אדירה, והיא כמעט בלתי נתפסת בדמיוננו.

מה השיגה הכמות האדירה של המתקנים (וההשקעה האדירה)? מעט מאד. כול הלוחות האלה הצליחו לספק רק כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה. כול הלוחות הותקנו, כמובן, רק הודות לסובסידיות הגדולות. ואכן הסובסידיות גרמו לעלייה גדולה במחירי החשמל, כך שמחירי החשמל בגרמניה הם בערך פי שניים מהממוצע באירופה ופי 3 מהממוצע בארה"ב.

האמונה הדתית-אידאולוגית הזו גרמה לריצת אמוק בלתי מרוסנת, אבל, העובדות לא ניתנות לכיפוף על ידי האמונה הדתית. בערך בשנת 2015 הכירה ממשלת גרמניה בעובדה שלא ניתן להגדיל את ההוצאה על סובסידיות בלי סוף והפחיתה מאד את שיעור הסובסידיה (התעריף הגבוה המובטח ליצרנים סולאריים).

כתוצאה מכך קטנו מאד ההתקנות החדשות של לוחות שמש. זה ברור – אין סובסידיה גדולה – אין התקנות. לוחות השמש לא מתקיימות בזכות עצמן, על ידי הפקת החשמל – הן קיימות רק לשם הפקת סובסידיות.

בטבלה למעלה רואים את הקיטון במתקנים סולאריים חדשים בין השנים 2012 ל 2016. בטבלה הבאה רואים את הקיטון בשיעור הסובסידיות (הקו החום) ובהשקעות במתקנים סולאריים (הקו האדום).

והתוצאה – קיפאון (אי גידול) בתפוקה הסולארית. השמש הגיעה לשיא תפוקה של כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה, אבל האחוז הזה קטן ב 2016 ל 5.9%.

בהמשך נראה גם את הקיטון הגדול במועסקים (מקומות עבודה) בסקטור הסולארי.

את הפיסיקה, ההנדסה, המציאות – אי אפשר לרמות או לדרבן בעזרת אמונה כמו-דתית. האנרגיה הסולארית כנראה הגיעה לקצה גבול יכולתה, למרות ההשקעות האדירות והרצון האדיר. היא מספקת כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה, וזהו זה. היא כנראה לא מסוגלת ליותר, לא חשוב כמה העם הגרמני כולו מתלהב מאנרגיה סולארית (טוענים ש 85% מהגרמנים תומכים בה). לאט, לאט יגיעו המתקנים הקיימים לקצה החיים השימושיים שלהם (כ 20 שנה), ובהיעדר השקעות נוספות, תלך ותרד כמות החשמל הסולארי שיופק. והוליד ההר עכבר.

יעקב