גרמניה היא המדינה הכי
מתקדמת בעולם בהתקנת לוחות שמש. הגרמנים, ובראשם
הקנצלרית מרקל, מאמינים באמונה
אידאולוגית-דתית עמוקה ששמש "זה טוב", שזו
"האנרגיה של העתיד", "אנרגיה נקייה וזולה" שתציל את כדור הארץ. הם ניגשו במרץ בלתי נלאה,
להתקין כמה שיותר לוחות בשיטה "יעלה כמה שיעלה", ו"כול המרבה הרי
זה משובח" וסירבו להתייחס לחישובים הנדסיים וכמותיים מפוקחים, כלומר סירבו
להתייחס למציאות, שהשמש בגרמניה זורחת
בממוצע רק 12.2% מהזמן. הם
התקינו (נכון לסוף 2016) כ 1.58 מיליון (מיליון!) מתקנים, הנותנים הספק נומינלי (תיאורטי) של 41.3GW חשמל,
שהם כ 160 מיליון לוחות, או 240 מיליון מ"ר. הם
השקיעו בין 2010 ל 2016 כ 56 מיליארד אירו בלוחות שמש.
תמונה: ויקיפדיה
המתקן הסולארי קרוגהוטה (במרכז גרמניה) בעל הספק נומינלי של 29.1 MW. (מקור התמונה ).
לפי חישוב הספק – יש בגרמניה 1420 מתקנים בגודל כזה, זו כמות
אדירה, והיא כמעט בלתי נתפסת בדמיוננו.
מה השיגה הכמות האדירה של המתקנים (וההשקעה
האדירה)? מעט מאד. כול הלוחות האלה הצליחו לספק רק כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה. כול
הלוחות הותקנו, כמובן, רק הודות לסובסידיות הגדולות. ואכן הסובסידיות גרמו לעלייה
גדולה במחירי החשמל, כך שמחירי החשמל בגרמניה הם בערך פי
שניים מהממוצע באירופה ופי 3 מהממוצע בארה"ב.
האמונה הדתית-אידאולוגית הזו גרמה לריצת
אמוק בלתי מרוסנת, אבל, העובדות לא ניתנות לכיפוף על ידי האמונה הדתית. בערך בשנת
2015 הכירה ממשלת גרמניה בעובדה שלא ניתן להגדיל את ההוצאה על סובסידיות בלי סוף
והפחיתה מאד את שיעור הסובסידיה (התעריף
הגבוה המובטח ליצרנים סולאריים).
כתוצאה מכך קטנו מאד ההתקנות החדשות של לוחות שמש. זה ברור –
אין סובסידיה גדולה – אין התקנות. לוחות השמש לא מתקיימות בזכות עצמן, על ידי הפקת
החשמל – הן קיימות רק לשם הפקת סובסידיות.
בטבלה למעלה רואים את הקיטון במתקנים
סולאריים חדשים בין השנים 2012 ל 2016. בטבלה הבאה רואים את הקיטון בשיעור
הסובסידיות (הקו החום) ובהשקעות במתקנים סולאריים (הקו האדום).
והתוצאה – קיפאון (אי גידול) בתפוקה
הסולארית. השמש הגיעה לשיא תפוקה של כ 6% מצריכת החשמל בגרמניה, אבל האחוז הזה קטן
ב 2016 ל 5.9%.
בהמשך נראה גם את הקיטון הגדול במועסקים
(מקומות עבודה) בסקטור הסולארי.
את הפיסיקה, ההנדסה, המציאות – אי אפשר
לרמות או לדרבן בעזרת אמונה כמו-דתית. האנרגיה הסולארית כנראה הגיעה לקצה גבול
יכולתה, למרות ההשקעות האדירות והרצון האדיר. היא מספקת כ 6% מצריכת החשמל
בגרמניה, וזהו זה. היא כנראה לא מסוגלת ליותר, לא חשוב כמה העם הגרמני כולו
מתלהב מאנרגיה סולארית (טוענים ש 85% מהגרמנים תומכים בה). לאט, לאט יגיעו המתקנים
הקיימים לקצה החיים השימושיים שלהם (כ 20 שנה), ובהיעדר השקעות נוספות, תלך ותרד
כמות החשמל הסולארי שיופק. והוליד ההר עכבר.
יעקב
3 תגובות:
מנכ"ל ומייסד איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל יחד עם מי שהיה בעבר מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה יוצאים בכתבה, בה הם מציעים לעשות שימוש בסוללות ישנות של מכוניות חשמליות לצורך אגירת אנרגיה.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001237364
מהי חוות דעתך המקצועית?
זהו אוסף של סיסמאות נבובות וחסרות שחר, אוסף של מילים אידאולוגיות ריקות שלא קשורות לכלום במציאות.
הרכב החשמלי הוא תופעה שנוצרה ונדחפת על ידי אידאולוגיה וסובסידיות. הרכב החשמלי אינו מוצר מועיל, הוא מוצר אידאולוגי נתמך סובסידיות, והוא חסר תועלת גם בתחום הקטנת הפליטות (שבשמו מקדמים אותו הממשלות).
הדיבור על אגירת חשמל בבטריות הוא חסר שחר - הוא דיבור רומנטי מבוסס על חוסר הבנה טכנולוגית וכמותית.
בקיצור: המאמר הוא גיבוב של שטויות מבוססות אך ורק על אידאולוגיה ירוקה, ומנוגדות לכול בסיס מעשי או טכנולוגי.
יש לברך בכול זאת שהכותבים מודים שהשמש לא זורחת בלילה....
דטרמיניסטי...
אבל העובדות מדברות בעד עצמן.
הוסף רשומת תגובה