דפים

30 באוגוסט 2018

הצילו את האוקיינוסים.


האוקיינוסים מוצפים בזבל, הרבה ממנו זבל פלסטיק שלא מתפרק במשך עשרות שנים. הזבל הולך ומצטבר.
75% מהזבל הפלסטי בים מקורו בארצות "מתפתחות" (כלומר מפגרות ועניות) כמו סין, הודו, אינדונזיה, הפיליפינים ועוד. בארצות אלה אין טיפול נאות בזבל. טיפול נאות פירושו מחזור, שריפה, או הטמנה (האופציה הנפוצה) במטמנות מסודרות. מטמנות (מזבלות, בורות) מסודרות פירושו – מטמנה מדופנות ביריעות בלתי חדירות למים, כדי למנוע דליפת רעלים למי תהום. גם מיקום המטמנה צריך להיבחר בקפידה כדי שהזבל לא יישטף לנהרות.

בארצות ה"מתפתחות" – ב 50% מהישובים (או ל 50% מהתושבים) אין איסוף זבל מאורגן בכלל, כלומר כול אדם משליך את הזבל שלו בעצמו, כמיטב יכולתו, בדרך כלל זורק לרשות הרבים או לנהרות. במקומות שכן יש איסוף זבל מאורגן – הזבל מושלך למטמנות (מזבלות) לא סדירות, לא מדופנות ולא מטופלות כראוי.
התוצאה היא שהזבל מגיע לנהרות ומשם לים או לאוקיינוס.

הפתרון הטוב לטיפול בזבל היא לשרוף אותו בטמפרטורות גבוהות, בתנורים מיוחדים המצוידים במסננים המונעים זיהום אוויר. בשוודיה, למשל, היו 32 משרפות כאלה בשנת 2009. ארגונים ירוקים מתנגדים למשרפות בטענה שהן פולטות פד"ח (גזי חממה). האמת היא שהמשרפות יוצרות אנרגיה שימושית ונחוצה, ובהיעדרן היו צריכים לשרוף דלק פחמי. בנוסף – זבל המתפרק במטמנות גם כן פולט גזי חממה כך שתהליך השריפה אינו גורם ליותר פליטות מאשר תהליכים אחרים של טיפול בזבל.

ארגונים ירוקים מתרכזים בפתרון המחזור. המחזור הוא גם יקר וגם לא מעשי, והצחוק הוא שרבים מהחומרים ה"ממוחזרים" נשלחים לארצות עניות להמשך הטיפול וה"מיחזור" ומשם מוצאים את דרכם (בכוונה או שלא בכוונה) אל הים. התקנות האירופיות קובעות שברגע שהזבל נשלח לסין למחזור הוא ממוחזר לפי דרישת התקן, והכול בסדר,  אבל בפועל חלק גדול מהזבל הזה איננו ממוחזר כלל אלא נזרק לים.
בנוסף, סין הודיעה שהיא מפסיקה לקבל זבל ממוחזר מחו"ל. היא כנראה כבר לא כול כך ענייה, ויש לה פרנסות יותר טובות, ויש לה מספיק זבל מתוצרת בית, ומספיק בעיות זיהום. עכשיו, האירופים והאמריקאים יצטרכו למצוא לקוחות חדשים (ארצות יותר מפגרות) ש"יטפלו" בזבל שלהם (כלומר ישליכו אותו לים...).


Photo by Hermes Rivera on Unsplash

יוצא שהמלחמה המתמשכת של ארגונים ירוקים למען פתרונות אוטופיים (מחזור) מונעת טיפול יעיל ונקי יחסית של שריפת זבל במשרפות מודרניות. שום טיפול אינו נקי לגמרי, אין דבר כזה. שריפה גורמת עשן וזיהום אוויר. אבל שריפה כנראה היא הטיפול העדיף – עדיף על פני "מחזור" הזבל לארצות עניות שמשליכות את רובו לים. המלחמה של הירוקים נגד משרפות ומטמנות גורמת, בין השאר, לזיהום הים.
מלבד זה בולטת עובדה נוספת: המזהמים העיקריים והפוגעים בסביבה הן הארצות העניות. אדם עני דואג קודם כול ללחם, ואין לו משאבים להשקיע בניקוי הזוהמה.  אדם עשיר, אחרי שסיפק צרכיו הבסיסיים, דורש גם סביבה נקייה, ומוכן להשקיע בזה. לכן מדיניות שמונעת פיתוח  על ידי בניית תנות כוח ומקדמת עוני פוגעת גם בסביבה (שלא לדבר על הפגיעה ברווחת האנשים). בזבוז משאבים לריק על "אנרגיה ירוקה" שאינה עובדת, ומניעת הקמה של תחנות כוח שעובדות (פחמיות) בעולם השלישי היא מדיניות של קידום העוני.

יעקב

תגובה 1:

יעקב אמר/ה...

גם האפיפיור התגייס למלחמה בפלסטיק באוקיינוסים:
"בנאום בוותיקן התייחס האפיפיור פרנציסקוס לסכנת פסולת הפלסטיק: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהימים והאוקיינוסים שלנו יהיו מלאים בשדות אינסופיים של פלסטיק צף"

כרגיל הוא מטיף להיות ילדים טובים ולא להשליך פלסטיק לים... הטפות סרק.

מה שצריך, כאמור, הוא להקים משרפות ולשרוף את הפסולת, ואז היא לא תגיע לים.
(משרפות מודרניות בטמפרטורה גבוהה ועם מסננים, כך שייצרו זיהום מינימלי).