אירופה הגיעה לרוויה בנושא אנרגיה מתחדשת.
היא קבעה לעצמה יעדים נהדרים של 80% אנרגיה מתחדשת עד 2050, אבל אלו דיבורים
ריקים. לקבוע יעדים לא עולה כסף, זה רק מילים.
28 ארצות אירופה פולטות רק כ 10% מפליטות
הפדח (CO2 ) העולמיות, ורק כרבע
מפליטות אלה באת מייצור חשמל. שאר הפליטות הן מתעשייה, תחבורה וחימום בתים.
קצב ההתקנה של מתקנים חדשים, תחנות רוח
ולוחות שמש, ירד ביותר מ 50% בהשוואה לשנים 2010-11.
מדינות אירופה התעייפו כנראה מהוצאות
אסטרונומיות של מאות מיליארדי אירו לשנה על מתקנים חדשים שמפיקים מעט מאד חשמל ולא
מובילים לשום מקום. כול היעדים של אנרגיה מתחדשת הן מילים ריקות ללא אפשרות מעשית
ליישום.
חישוב עלויות גס והשוואה בין עלות המתחדשים לאנרגיה רגילה (גז או גרעינית)
בפוסט של אד הוקינס. באופן גס רואים שעלות האנרגיה המתחדשת היא פי 10 מאנרגיה מגז.
אבל, לא העלות חשובה.
האנרגיה המתחדשת היא לא רק יקרה. היא גם יקרה וגם חסרת תועלת. כי
אנרגיה מתחדשת אינה מסוגלת לספק את צרכינו לחשמל רציף ואמין. לכן, אנרגיה מתחדשת
היא תמיד רק תוספת, או גיבנת, מעל למתקנים הרגילים (גז, פחם וגרעין) שהם לבד
עובדים רציף ומבטיחים אספקת חשמל סדירה. לא חשוב כמה אנרגיה מתחדשת תתקין, הקיטון
בפליטות לא יהיה משמעותי.
מדינות אירופה לומדות את השיעור הזה על
בשרן, ומתעייפות מהוצאת הכספים האדירה שלא מובילה לשום מקום (לשום יעד). חכמי ציון
בישראל קפצו על העגלה האופנתית של אנרגיה מתחדשת בלי לעשות חשבון ונגררו להוצאות
שווא גדולות. נקווה שילמדו מהניסיון האירופאי ויפסיקו לבזבז כסף לשווא על מתקנים
שמספקים כמויות זניחות של חשמל, באופן תזזיתי ולא נשלט.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה