דפים

7 בנובמבר 2020

עליית פני הים בפרספקטיבה היסטורית.

פרופ' מיכה קליין פירט את הנתונים על מדידת גובה פני הים בישראל. העלייה היא בקצב של משהו בין כלום ל 0.5 מ"מ לשנה (5 ס"מ ב 100 שנה). כלומר בערך כלום. מוסכם על כולם שעלית פני הים ב 100 השנים האחרונות בעולם הייתה בערך 15-25 ס"מ. יש שטוענים שקצב העלייה, היום, (ממוצע עולמי - לא בישראל) עלה  לכ 30 ס"מ - אחרים אומרים שעדיין 20 ס"מ (ללא שינוי). לא הרבה. אלה המדידות שנעשו, לאורך זמן, זה הנתון הכי טוב שקיים על סמך מדידות של ממש בשטח. אבל המדידות מכסות תקופה קצרה מאד בהיסטוריה של כדור הארץ. אפשר לקבל קצת פרספקטיבה ממצאים ארכיאולוגיים.

בים, לאורך חופי ישראל, מול חיפה ועתלית התגלו שרידים של יישובים מהתקופה הניאוליתית המאוחרת (תקופת האבן), מלפני 6400-8100 שנה. הישובים הם בעומק 8-12 מ' מתחת לפני הים היום. ממצאים אלה ברור ללא צל של ספק שפני הים עלו, ב 6000-8000 שנה, בכ 12 מטר לפחות. עלייה משמעותית (2 מ"מ לשנה), אבל לאורך זמן רב. זה בערך דומה לקצב העלייה של 100 השנים האחרונות - 20 ס"מ ל 100 שנה. עם תום עידן הקרח האחרון, לפני כ 15-20 אלף שנה, עם המסת הקרח, עלו פני הים בהרבה, בכול העולם. העלייה הזאת, שעליה מעידים השרידים של היישובים שבים, היא בוודאי חלק מעלית פני הים הקשורה לסיום עידן הקרח.

באלכסנדריה שבמצריים היה נמל שבו ערך יוליוס קיסר קרב נגד מרקוס אנטוניוס. היה גם ארמון של קליאופטרה. היום המבנים האלה מכוסים מים. פני הים עלו בכמה מטרים ב 2000 השנים מאז, או שהקרקע שקעה או שילוב בין השניים. גם נמל קיסריה שנבנה על ידי הורדוס באותה תקופה - חלקים גדולים ממנו הם מתחת למים היום.


(Sphinx. Photo: Dream Travel Spots blogspot  )    

עליית פני הים תמיד התרחשה באלפי השנים האחרונות. ההשערה הנפוצה היא שזה נובע מסיום עידן הקרח. אנו לא יודעים בדיוק בכמה עלו פני הים ובאיזה קצב. הקצב הנוכחי, הקטן מאד, אינו נראה חריג כלל על רקע הידע הארכיאולוגי. ההיפך - הוא נראה נמוך.

בכל אופן - המין האנושי מסתגל בקלות לעליות פני הים שהוא רגיל אליהם. גם אצלנו מסתגלים. הייתה סערה נוראית בדצמבר 2010 שגרמה נזקים ושטפה הרבה עתיקות שעל שפת הים וגם מוטטה חלק מגבעת הכורכר במקומות אחדים. מסתבר שעבודת מיגון שעשו קודם באפולוניה על ידי הקמת חומה או שובר גלים של בולדרים (סלעים גדולים) עזרה והצילה את עתיקות אפולוניה.

הזעקה הגדולה שמקימים התועמלנים החממיסטים על הצפה של ערי חוף היא מהומה גדולה על מאומה. אם פני הים יעלו בצורה מדאיגה (זה לא קורה כעת) - אנו נדע להתגונן ויהיה לנו מספיק זמן לכך.

 

יעקב



  

6 תגובות:

Unknown אמר/ה...

ליעקב
הנושא של עליית פני הים בהולוקן נחקר ומוצג באלפי מחקרים מדעיים. מקובל על דעת כולם כי העלייה בפני הים מאז שיא הקרחון האחרון לא הייתה קצובה, לכן חישוב של ממוצע לכל התקופה מטעה .
רק לשם הדגמה אני מציג כאן קישור (אי אפשר לצרף איור לתגובה) גרף אחד מתוך אלפים שבו ניתן לראות כי העלייה איננה קצובה.
https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Holocene_Sea_Level.png

מיכה

יעקב אמר/ה...

ברור שאינו בקצב אחיד.
מהגרף ששלחת יש לי תמיהה - דבר שלא ברור לי: בקיסריה רואים חלק מהמזח של הורדוס בעומק 2-5 מ' (אם איני טועה - רואים אם שטים בסירה עם רצפת זכוכית). גם בעכו יש חלקים מהנמל מתחת לפני הים.
אבל בגרף ששלחת עליית פני הים ב 2000 השנים האחרונות היא בסדר גודל של סנטימטרים לא מטרים.
אני לא יודע מה קורה פה. אין להניח שהורדוס בנה את המזח מתחת לפני הים. אולי יש מחקרים שמסבירים זאת - איני יודע.

יעקב אמר/ה...

גם אם ניקח את הקצב המקובל היום של 20 ס"מ ל 100 שנה, הרי ב 2000 שנה זה נותן 4 מטרים.

Unknown אמר/ה...

יעקב
נמל קיסריה שקע לתוך שכבת חרסית עקב המשקל של המבנה.
מיכה

יעקב אמר/ה...

ייתכן. ייתכן שאותו דבר קרה באלכסנדריה. מעניין אם יש נמלים עתיקים אחרים בים התיכון ומה קרה איתם. למשל צור.
אני לא מתיימר להבין את הנושא לעומק.
מעניין אם יש מחקר על עליית פני הים בים התיכון - ב 2000 השנים האחרונות - על פי חקר ארכאולוגי יבשתי וימי (תת-ימי).

Unknown אמר/ה...

יעקב
כן גם באלכסנדריה יש שקיעה , גם בגלל דחיסת החרסית וגם בגלל שקיעת כל הדלתא.
יש הרבה עבודות על יחסי מפלס ים וממצאים ארכיאולוגים.
מיכה