מיכה קליין
יש שיטה נוספת, שהמכון לחקר ימים ואגמים
משתמש בה, והיא מודדת דווקא בים היותר עמוק בראש מזח הפחם בחדרה ובאשקלון. שיטה זו
עיקרה הוא כי נמדד הלחץ על מד שנמצא בעומק המים. כך שככל שפני הים גבוהים יותר
הלחץ על מד הלחץ בעומק גבוה יותר. שינוי לחצים זה נרשם ומתורגם לגובה פני ים.
איור 1 מציג חתך סכמתי של תחנת מדידה. באיור נראה הצינור אנכי בו ממוקם המצוף, המחובר בכבל לתוף המסתובב הנמצא בבית התחנה (לא תמיד קיים כמבנה) . בנוסף לרישום הרציף נראה גם סרגל המאפשר לצופה גם לרשום ידנית את גובה פני המים ביחס לסרגל.
בתחנות מתקדמות כיום מנסים למקם גם
מכשיר GPS כדי
שניתן יהיה למדוד האם השינויים הנרשמים בגובה פני הים מקורם בשקיעת קרקע.
איור 2 מציג תמונה של מד גאות ולידו תחנה למדידת GPS התחנה ממוקמת בנמל בורין אשר בצפון טסמניה באוסטרליה. העמוד הימני בתצלום הוא תחנת הGPS.
An acoustic tide gauge monitors the harbor at
Burnie on the northern coast of Tasmania, Australia. To its right, a special
pillar has a GNSS receiver on top. Credit: © Commonwealth of Australia
(Geoscience Australia) 2016. This product is released under the Creative Commons Attribution 4.0 International License
לעיתים משלבים לתחנת מד הגאות גם רישום של
טמפרטורת המים. איור 3.
מבט מקרוב על התוף של התחנה בככר סנ-מרקו בונציה.איור 4
חלק מהתחנות בתפעול המרכז למיפוי ישראל.
איור 5
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה