מדי גאות - השפעת אורך הרישום על מגמות השינוי.

מיכה קליין.

בתופעות אקלימיות והידרולוגיות אורך סדרת הנתונים הקיימת חשובה מאד כאשר מנסים למצוא מגמות וכן שינויי מגמות. בעולם הקלימטולוגיה מקובל לקחת תקופה של 30 שנה כבסיס להשוואת נתונים ולימוד על מגמות השתנות. בעולם של מדידות מדי הגאות יש המחזיקים בדעה כי יחידת הזמן המינימלית ללימוד היא מחזור של 19 שנה, שבו מחזור השמש והירח מתלכדים וכמובן שלמחזור זה יש השפעה רבה על הגאות והשפל.

בעולם התכנון נהוג לקבוע את "תקופת החזרה" לאירוע אליו יש להתייחס בבניה של גשר, תעלה, מערכת ניקוז וכדומה. (לתופעות אלה, ולא לרעידות אדמה או אירועים גרעיניים, מקובל בעולם התכנון הערך של אחת לחמישים שנה. נדמה לי כי הערך של אחת לחמישים שנה נתקבל מתוך עולם הכלכלה שכן בדרך כלל חישוב פחת על המבנה הוא 2% לשנה).

בניתוח של מדי גאות יש גורמים רבים המשפעים על תנודת מד הגאות: טמפרטורת המים, לחץ אטמוספרי, מחזורי אקלים מקומיים, מחזורי הגאות והשפל, מחזורי סערות שמש, תנודות הקרקע, ועוד ולכן רק תקופה ארוכה של תצפיות "תנטרל" את ההשפעה הזמנית של כל אחד מגורמים אלה.

במדי גאות שרצף הנתונים שלהם קצר, רק כמה עשרות שנים ניתן לקבל סטייה גדולה מהממוצע הן בכיוון עלייה בפני הים, והן בכיוון ירידה בפני הים. רק לאחר כמה עשרות שנים ההשפעה קצרת הזמן של חלק מהגורמים "דועכת".

לוין ודוגלס (2006) מציגים את האיור הבא :

ניתן לראות כי במקומות בהם משך המדידה עד לחמישים שנה המובהקות של הנתון המחושב של השינוי בגובה פני הים הוא נמוך ורק בתחנות שאורך הרישום יותר מ 60 שנה ערך הממוצע הופך להיות אמין יותר.

כדאי לציין זאת ביחס לניתוח מדי הגאות בישראל . נתוני המרכז למיפוי ישראל הם באורך של 62 שנה. מדידות חקר ימים ואגמים הם בני 30 שנה.

מקור:
Miler L,Douglas B C 2006 On the rate and causes of twentieth century sea level rise. Philosophical Transactions of the Royal Society A.