"כת המטען" של האקלים וההתמודדות עם שריפות

בועז ארד

בשיא המאבק לכיבוי השריפות בהרי ירושלים הכריזה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כי תפעל להכרזת "מצב חירום אקלימי" ותפעל להגברת ההתמודדות של מדינת ישראל עם "משבר האקלים". על כך נאמרה האמרה כי מי שמצויד רק בפטיש (או פֶטיש במקרה זה) רואה כל בעיה כמסמר.

הצגת כל בעיה כ"משבר אקלים" היא אופנה מקובלת שאהודה במיוחד על החוגים הפוליטיים והאינטלקטואלים של השרה זנדברג, אולם ההתלהמות סביב משבר האקלים מסיחה את הדעת ומסיטה את המשאבים מן הבעיות המידיות הניצבות לפתחנו.  אנו כבר במצב של סבסוד של מעל 1.7 מיליארד ₪ לשנה לחשמל סולארי בהתחייבות ל-20 שנה ועוד היד נטויה – תוך שאנו מתעלמים מההשקעות המידיות והקטנות יותר שהיו יכולות לשפר משמעותית את מצב הסביבה, הביטחון ואיכות החיים.

מעל: ציוצי הטוויטר של השרה זנדברג והדיווח בחדשות 12

באירוע השריפה האחרון, השרה להגנת הסביבה קיבלה ללא ערעור את הקונצפציה שכל אירוע שריפה, שטפון, או מזג אוויר קיצוני נובע מההתחממות הגלובלית – בעודה מבקרת בחפ"ק של מכבי האש, שעדכנו אותה כי מדובר בהצתה ברשלנות או זדון והם חוקרים את הנושא, דרשה השרה שנכריז על מצב חירום אקלימי. מה שהיא לא דרשה זה את המשאבים ותשומת הלב הניהולית הנדרשת ונמצאת באחריותה על מנת למנוע שריפות ולצמצם את נזקיהן.

לסיכוי ההתלקחות של שריפות מסוכנות, כמו השריפה בכרמל שהתרחשה בשנת 2010, והובילה לקורבנות גדולים בחיי אדם, יש גורמים תורמים רבים, כאלו שאנו יכולים לפעול על מנת לצמצם את תרומתם. למשל:

1. פינוי הצטברות של חומרי בעירה במשך שנים (ענפים שבורים, עצים שהתייבשו וכו') והקטנת פוטנציאל בעירה – בין השאר על ידי מרעה וניכוש עשבים.

2. סלילת "דרכי אש" וניקוי שולי הכבישים, למניעת מלכודות אש ומתן אפשרות לפינוי והגעה למוקדי בעירה ביעילות.

3. דילול החורש והחלפת האורנים הדליקים בעצים מתאימים לסביבה הים תיכונית היבשה.

4. הקפדה על חייץ בין השטח המיוער לבין בתי תושבים, מצב המסכן חיים ורכוש.

5. השלמת חוסרים של כוח אדם מתאים, ציוד, ארגון ומיומנות מקצועית של כוחות המשטרה ומכבי האש.

6. ואחרון ולא חביב, טיפול בבעיות רשלנות או הצתות.  ביחס להצתות יש לציין כי אנו חיים באזור חיכוך פוליטי והצתה היא "כלי עבודה" של זורעי הרס שהטיפול בהם צריך להתבצע במישור המודיעיני, הביטחוני, הפלילי והמשפטי.

אין צורך להכריז על "מצב חירום אקלימי" בכדי להתמודד עם שריפה. כאשר פרצה השריפה בכרמל בשנת 2010 והובילה למותם של 44 בני אדם ולפינוי של כ-17 אלף איש מבתיהם, לא התרחש שום שינוי אקלימי מדיד שאפשר להצביע עליו. גם השנויים האקלימיים אותם חוזים מומחי אקלים מבטאים תהליך איטי של יותר מחצי מאה שהשפעתו על שריפות תהיה קטנה במשמעותית לעומת השפעת הפעולות אותן ננקוט ביחס לנקודות שנמנו מעל.

אסון האוטובוס, שהוביל צוערים שנשלחו לפנות את כלא דמון, לא נבע מ"התחממות גלובלית" אלא מכשל מקצועי פיקודי, ניהול וארגון לקוי. שום הכרזה על "מצב חירום אקלימי" לא תשנה את תרבות הניהול במכבי האש במשטרה ובשב"ס.

מעל: דו"ח מבקר המדינה בעקבות שריפת הענק בכרמל 

דו"ח מבקר המדינה בעקבות השריפה בכרמל  (שהיה פרק המשך לדוחו"ת רבים קודמים) מעלה ליקויים כשלים ומחדלים חמורים בנוגעים במערך הכבאות וההצלה, וגם עוסק במחדלים של הרשות לשמירת הטבע – גוף הכפוף למשרד השרה להגנת הסביבה (בפרק של מניעת שרפות יער וחורש). בדו"ח המבקר נכתב: "את אחריות רט"ג, כמחזיקה בשטחי שמורות הטבע והגנים הלאומיים, ניתן לפצל לשני תחומי מניעה עיקריים: הראשון הוא פעולות ארוכות טווח, דוגמת תכנון קווי חיץ ופריצת דרכי יער חדשות. השני הוא פעולות שוטפות לתחזוקה של השטחים שנמסרו לה, ובכלל זה דילול שכבת תת-היער על ידי רעייה, גיזום ענפים ותחזוקת דרכי היער. משרד מבקר המדינה בחן את פעולות רט"ג, וגם כאן העלה ליקויים."

מעל: דיווח על חוות יערן שהוקמה בעקבות השריפה הגדולה שהשתוללה בהרי יהודה בשנת 1995, על סמך הסכם שנתי לרעיית צאן שקיבלו מרשות מקרקעי ישראל החווה סולקה מהשטח על ידי המנהל וכיום פועלת בפורטוגל (מקור: ידיעות מקומון מטה יהודה).

נדרשות פעולות רבות על מנת למנוע ולצמצם נזקי שריפות, הצפות שההתחממות הגלובלית היא גורם שיכול להגבירם. ההכרזות בוקר וערב על "מצב חירום אקלימי", הטלת מיסי פחמן, השקעות של מיליארדים מידי שנה בסבסוד פאנלים סולאריים חסרי תועלת הם מסלול המדיניות הגרוע ביותר שניתן לבחור בו כאשר הסיבות וההמלצות שנמנו על ידי מבקר המדינה לפני עשור עדיין לא מומשו במלואן ועלולות להיות מוזכרות שוב בדו"ח מבקר המדינה הבא.

מה שיקבע את היקף הנזקים העתידי היא הבחירה שלנו אם נפעיל מדיניות רציונלית או לא ביחס לסיכונים.