6 ביוני 2022

יצא המרצע מן השק

פרופ' מיכה קליין

מזה שנות דור כותבים לנו מדענים רבים מתחום מדעי כדור הארץ על כך שאקלים הכדור מתחמם, וזאת בעיקר עקב פעילותו של האדם. אג'נדה זו מקבלת תמיכה חזקה מאד מרוב ערוצי התקשורת בעולם, המעבירים את המסר למערכות קבלת ההחלטות.

המדענים מדווחים לנו כי הם מבססים את תחזיתם על התחממות צפויה  על נתונים אמינים, שמהם נגזרים המודלים לחיזוי עתידי.

על סמך נתונים אלה נעשו התחזיות "שהבטיחו לישראל" עלייה בטמפרטורה, ירידה במשקעים, עלייה בגובה פני הים. והביאו את מקבלי ההחלטות לקבלת החלטות בכיוון מסוים.

לאורך כל שנות הדור האחרון היו קבוצת מדענים קטנה שערערה על אמינות הנתונים ועל השימוש שנעשה בהם.

ביום ששי 3.6.2022 פרסמה הכתבת לנושאי הסביבה לי ירון כתבה רחבה בדף הראשון של עיתון  "הארץ" בכותרת:" ישראל משקיעה 270 מיליון דולר במחשב על, אך ויתרה על עזרתו במשבר האקלים". כתבת זו, ועיתון הארץ עוסקים רבות בנושא משבר האקלים והאסונות הצפויים לעולם עקב המשבר.

עין בכתבה מערער את כל "אמינות הנתונים" המשודרת בעשרות כתבות שהופיעו בעבר.

כל מה שאעשה עתה הוא לצטט כמה ציטוטים מתוך הכתבה ולהשאיר לקורא לשפוט האם כל מאמרי העבר והתחזיות המבוססות עליהם הם באמת אמינות?

חלק מהציטוטים הם מתוך דוח ועדת מומחים שהוקמה באקדמיה הלאומית למדעים.

1.    אנו מתנהלים מתוך אי ודאות. חלק מהערכות עליהן מתבססת ישראל הן בגדר ניחוש.

2.    אם לא יימצא תקציב לנושא המשמעות עלולה להיות חמורה. ........בפועל, מסבירים המומחים, למדינה אין את בסיס המידע הנחוץ לקבלת החלטות שישפיעו על חיי רווחת אזרחי המדינה.

3.    מרכיב הכרחי ובסיסי הוא קיומן של תחזיות ותרחישי אקלים מפורטים לעשרות שנים. לישראל אין כיום יכולות חיזוי כאלה ויש דחיפות ביצירתן.

4.    פרופ' יקיר אמר ל"הארץ" הוועדה החלה לעבוד לפני כחצי שנה במטרה לסייע למוכנות ישראל למשבר האקלים. הדבר הראשון שהבנו הוא שאי אפשר להתקדם בשום דרך בלי בסיס של ידע על איך בכלל ייראו שינויי האקלים בישראל חשבנו שזו טרגדיה שלא לדבר על ועדת החקירה בעתידית.

5.    מודלים אלו לא יכולים להציג בבירור אזורים גאוגרפים חשובים בארץ כמו למשל עמק הירדן, מפרץ ים סוף ואגן הניקוז של הכנרת ואפילו לא את צורתו של קו החוף של הים התיכון.

6.    חוסר התאמה זה בא לידי ביטוי בשגיאות בתחזיות. כך למשל, על פי המודלים הגסים באקלים הנוכחי אמורה הטמפרטורה הממוצעת בקיץ בירושלים להיות כ-36 מעלות צלזיוס, אך בפועל נמדדות לרוב 29 מעלות צלזיוס. לפי המודלים, בירושלים יורדים בחורף 250 מילימטר גשם, ואילו בפועל כמות המשקעים השנתית היא כ-550 מילימטר.

( אלה לא הבדלים קטנים אלה הבדלים שפוסלים את המודלים על הסף)

אסתפק בציטוטים אלה, כולם מתוך הכתבה, ואשאל את השאלה המתבקשת איך למרות של החסרונות האלה שאותם מעלים המומחים בוועדת המומחים, מדווחים לנו מזה שנים על:

 עלייה גבוהה בטמפרטורה "כפול מאשר הממוצע העולמי"

על ירידה דרמטית בכמות המשקעים שתביא "למחסור גדול המים"

על עלייה גדולה בפני הים שתביא "להצפת ערי החוף".

 

מדענים, מקבלי החלטות, אנשי סביבה כשאתם קוראים דברים אלה האם לא עולה במחשבתכם האפשרות שמא קבלתם החלטה בלא שהיו בידכם הכלים הנכונים? 

אין תגובות: