הטמפרטורות בגרינלנד

הנה גרף שמצאתי המתאר את שינויי הטמפרטורות ב 9000 השנים האחרונות על פי נתונים שנאספו מקדחים בקרח של גרינלנד.

על פי גרף זה אנו רואים שיש מחזוריות ותקופות חמות מתחלפות בתקופות קרות לסרוגין. אין שום דבר יוצא דופן בתקופה החמה יחסית של ימינו.

לא חקרתי לעומק, אך נראה לי שהנתונים נלקחו מאתר ncdc-noaa  (משהו כמו השרות המטאורולוגי הממשלתי של ארה"ב) – כך שנראה לי שהם כשרים. אין לי מושג מה הדיוק של שיטות המדידה.

בכול אופן – הגרף הזה, גם אם אינו מדויק ביותר (וקשה לערוב לדיוק הטמפרטורות 9000 שנים לאחור) – מרמז שהטענה כאילו ההתחממות של ימינו היא חסרת תקדים היא לא נכונה.

יעקב

ספטמבר חם.

הספטמבר שהיה היה חם, כמו הקיץ שלפניו (גם בארץ).

מדידות הלוויין שזה עתה פורסמו מראות אנומליה (סטייה מהממוצע) של 0.6 מעלות לחודש ספטמבר.

לעומת זאת, טמפרטורת המים על פני הים ממשיכה לרדת.

התקררות המים חייבת להביא, במוקדם או במאוחר, להתקררות האוויר גם כן.

בין החזאים יש מלחמת גרסאות – יש שמנבאים חורף קר מאד, יש שמנבאים חורף מתון. מה שבטוח הוא שמישהו יוכל בסוף לטעון שהוא צדק.

יעקב

ירוקים וטרור- הדיקטטורה הירוקה

לפני מספר ימים התגלגלה לחדרי החדשות הקלטת וידאו שפורסמה בחדרי דיונים איסלמיים בהם בין לאדן מבקר את ממשלת פקיסטן שאינה עושה די לסיוע כנגד פגיעי השטפונות ומציין גם כי התחממות גלובלית אחראית ליותר קורבנות מאשר כל המלחמות.... נראה שהמשיכה בין הטרוריסטים האיסלמיים לבין קבוצות רדיקליות מן השמאל מובילה להתלהבות משותפת מן הרווחים אותם יוכלו להפיק בדעת הקהל מן הנושא הירוק ונפנוף באסונות נוראיים הנובעים מן ההתחממות הגלובלית (שמגמדים את פישעיהם). 

מן העבר השני מציגה קבוצת אקטיביסטים ירוקים השייכים לפרוייקט הקרוי 10:10 בבריטניה את המחווה שלהם לבינלאדן ולטרוריסטים האיסלמיים בדרכם המיוחדת בסרט הבא (אזהרה הסרט אינו מתאים לבעלי לב חלש...). הנה לנו שתי קבוצות שמצאו את המכנה המשותף.

הגארדיין הבריטי פרש את חסותו על פרוייקט 10:10 ומציג את יוצרת הסרטון בראיון אישי, כדאי להציץ בתגובות לסרטונים של הקבוצה, בנתיים נראה כי רבים מבינים שהמסר הנסתר אך האמיתי הוא השאיפה של קבוצות אלו להפחית את פליטת הפחמן שלנו ב-100 אחוזים...

מחקר חדש: האוקיינוסים משפיעים על האקלים.

בתחלת שנות ה 70 הייתה מגמת ירידה בטמפרטורות העולמיות. מגמה זו משתקפת בכול הגרפים של הטמפרטורות וגרמה בזמנו לדיבורים על הסכנה של עידן קרח חדש. בכול אותה תקופה נמשכה העלייה הרציפה בריכוז הפד"ח (וגזי חממה אחרים). מדעני האקלים, שטוענים שהפד"ח משפיע השפעה מכרעת בגודלה על האקלים, נדרשו להסביר את הסתירה בין עליית הפד"ח והירידה בטמפרטורות. הם מצאו הסבר: האירוסולים (חלקיקי זיהום מוצקים באוויר).  הם טענו שהתיעוש המוגבר גרם לזיהום האוויר בחלקיקים (אארוסולים), והחלקיקים אלה מיסכו את קרינת השמש ורגמו להתקררות. כאשר עברו חוקים נגד זיהום האוויר (Clean air act of 1975) – פחתו הארוסולים וההתחממות נמשכת.

התיאוריה הזו יפה, אבל היא סתם סיפור. איש לא מדד ולא יודע כמה אירוסולים היו באוויר אז, וכמה יש היום, ומה השפעתם, מבחינה כמותית. כול זה פשוט לא ידוע והסיפור חסר כול ביסוס כמותי או מדעי. (בכך מודה גם ד"ר ג'יימס האנסן) בכול זאת סיפור הארוסולים הוא אחד מהפרמטרים (הרבים) שהוזנו למודלים האקלימיים כדי להתאים את תוצאותיהם לתוצאות המדודות במציאות.  ואח"כ טוענים המדענים "המודלים מהימנים – עובדה – הם משחזרים נכונה את הטמפרטורות של המאה שעברה". הם משחזרים אחרי שעושים "התאמות" על ידי הזנה של פרמטרים מצוצים מהאצבע – או בלשון מדעית: על ידי "אומדנים" (של הארוסולים).

עכשיו התפרסם מחקר חדש בירחון נייטור,  שאחד החתומים עליו הוא מיודענו ד"ר פיל ג'ונס. המחקר אומר שהירידה בטמפרטורות שהתרחשה עד 1975 נגרמה על ידי ירידה חדה ומהירה של הטמפרטורות של מי האוקיינוסים בחצי הכדור הצפוני. הירידה התרחשה בין השנים 1968-1972 והייתה בשיעור של 0.3 מעלות. הירידה מופיעה בבירור בכול המדידות ואינה תוצאה של בעיה עם מכשירי המדידה או שיטות המדידה. אין יודעים מה גרם לירידה זו, ומה בדיוק הייתה השפעתה על האקלים. (דיווח של Der Spiegel  בגרמנית כאן).

הנה תופעה שלא הייתה ידועה ולא נלקחה בחשבון במודלים, עד כה. המערכת האקלימית היא מאד גדולה וכאוטית. כול פעם יש גילויים חדשים. הטענה שכאילו המדענים מבינים, פחות או יותר, את המערכת, ומסוגלים לשחזר אותה במודלים היא טענה אבסורדית. 

יעקב

הגוזמאות נמשכות.

אינדור גוקלני חושב שגם הדו"ח המתוקן של הרויאל סוסייטי עדיין מלא גוזמאות וטענות לא מבוססות מבחינה מדעית.

כך למשל – כבר המשפט הראשון בדו"ח אומר: "שינויי אקלימיים משפיעים בצורה משמעותיות על חיינו בהווה... וישפיעו בעתיד". בהמשך הם אומרים שלא ידונו בנושא ההשלכות הצפויות של שינויי האקלים. בסדר. אך משפט הפתיחה אינו מבוסס על שום דבר מדעי וגם אינו נכון. הטענה ששינויי האקלים כבר השפיעו על חייהנו בהווה היא פשוט לא נכונה. לא ניתן לייחס, בצורה מדעית מבוססת, שום אסון מאסונות הטבע האחרונים לשינויי האקלים (הוריקנים, שטפונות, בצורות). יתרה מזו: לא ניתן להראות שהאסונות הנ"ל יוצאי דופן או חסרי תקדים – מפני שאסונות דומים התרחשו גם בעבר.

במשפט האחרון הם אומרים: "בכול זאת, השפעות פוטנציאליות של שינויי האקלים הן מספיק רציניות כדי לחייב לעשות החלטות חשובות כבר עכשיו". שוב משפט סתמי, בלתי מדעי, לא מבוסס על שום דבר. אנו לא יודעים מה יהיו ההשפעות העתידיות, ואם יהיו בכלל, או יהיו רציניות.

הבעיה המרכזית ניכרת במשפט זה: הם אומרים שיש ראיות חזקות שהשינויים שהתרחשו עד עתה (החימום של מאה השנים האחרונות) נגרמו על ידי בני אדם ( באמצעות גזי החממה). מה הראיות האלה? המודלים האקלימיים. כלומר אין ראיות. כי המודלים האקלימיים אינם ראיה – הם תיאוריה. יש הבדל בין תיאוריה לבין ראיה מדעית.  הם חושפים בדו"ח את החולשות של המודלים האקלימיים אבל בכול זאת משתמשים בהם כ"ראיה".

למרות שהדו"ח מצביע על התחומים הבלתי ידועים וה"חורים" הגדולים שבידע הנחוץ לבניית מודלים,  ועל הקושי בבנייה ואימות מודלים נוכח חסרים אלה – הם בכול זאת מסמתכים על המודלים במסקנות המעשיות. הם נורא רוצים להאמין במסקנות שלהם "שחייבים החלטות חשובות", ולא חשוב מה הביסוס המדעי של הטענה.

יעקב

בטריות על חשבון המדינה.

בשנה שעברה הודיע הנשיא אובמה על יעד של 1 מיליון מכוניות חשמליות והיברידיות נטענות על כבישי ארה"ב עד 2015. זאת במסגרת האופנה על הכרזת יעדים בלתי מציאותיים – כי דיבורים על "יעדים" עושים טוב בבטן אפילו שאין להם שום אחיזה במציאות.

הוא גם קבע זיכוי מס של 7500 דולר לכול מכונית חשמלית (כלומר סובסידיה), והקצה 2.4 מיליארד דולר מתוך תכנית ה"תימרוץ" הכלכלי – לקידום מכוניות חשמליות.

שתי חברות גדולות קמו בארה"ב לייצור בטריות עבור מכוניות חשמליות. הראשונה, אנר1, במדינת אינדיאנה. היא קיבלה כ 200 מיליון דולר סיוע ממדינת אינדיאנה, וכ 300 מיליון כהלואה מסובסדת ממשרד האנרגיה – כלומר – כנראה שבנו את המפעל בלי להביא סנט אחד מהבית, כלומר בלי השקעה עצמית.

אותו דבר קרה עם חברת A123  אשר מקימה מפעל מתחרה בדטרויט. היא קיבלה מענק של 240 מיליון ממשרד האנרגה ועוד 125 ממדינת אילינוי.

החברות האלה לא ממש מייצרות בטריות. הבטריות מורכבות מתאים של ליטיום-יון. התאים מיוצרים במזרח אסיה. המפעלים בארה"ב רק מחברים ואורזים את התאים הבודדים במארזים מודולריים שמתאימים להתקנה ברכבים. רכב חשמלי נזקק למאות תאים כאלה ארוזים במספר מארזים.

אין להכחיש, בשנים הקרובות יתחילו לייצר ולשווק הרבה מכוניות חשמליות. האם יש בהן הגיון ?

עכשיו אין בהם הגיון, בטח שלא הגיון כלכלי. עובדה – כול התעשייה מבוססת על הסובסידיות, התמרצים ועל המימון הממשלתי. הרושם שלי הוא, שכמו התעשייה של תחנות הרוח, תעשייה זו נועדה לקצור סובסידיות ולא לעשות משהו מועיל, הממומן על ידי הצרכנים שמשתמשים במוצר.

ההגיון שבייצור מכוניות חשמליות נובע מהפחד מהעתיד. אם אספקת הנפט תדעך ומחירי הנפט יעלו השמימה – אז יתחיל להיות הגיון במכונית חשמלית. גם אם יוטלו מיסים גבוהים מאד על דלק פחמי. מתי זה עלול לקרות ? איש אינו יודע. אולי בעוד 20 שנה, אולי בעוד 40, ואולי עד אז יתרחשו שינויים טכנולוגיים שיפכות את המכונית החשמלית של היום לבלתי רלוונטית. הסיבה שמייצרים היום מכוניות חשמליות היא הסובסידיה, ורק הסובסידיה. סובסידיות קל להבטיח, אבל אי אפשר לתת לאורך זמן. אפשר לסבסד מכוניות מעטות אבל אי אפשר לבנות תעשיית רכב על סובסידיות, ולסבסד את כול המכוניות.

יצרני הרכב החשמלי והבטריות לא לוקחים היום סיכונים רבים, הם עובדים עם כסף של התמריצים הממשלתיים, ומשקיעים מעט מאד כסף של עצמם בעסק. המצב הזה גרם לתנופה הגדולה, אבל הוא לא יימשך לעד, זו בועה.

וכמובן, כמו שציינתי אינספור פעמים, הבעיה הבסיסית יותר - אספקת חשמל בכמויות גדולות לא פתורה. כול מדינות העולם, כולל המערביות, עומדות לסבול בשנים הקרובות ממצוקה גדולה של מחסור בחשמל, בגלל שאין בונים תחנות כוח בקצב הדרוש, והתחנות הקיימות מתיישנות. תחנות הרוח לא יושיעו.

המשוגעים לדבר, שדוחפים את הרכב החשמלי לפני זמנו ובמנותק מהגיון כלכלי, הם בדיוק אלה שמונעים הקמת תחנות הכוח הנדרשות (פחמיות או גרעיניות). איך שלא תסתכל, אין הגיון במה שקורה, רק הרבה היסטריה.

יעקב

הרויאל סוסיאטי: "הגזמנו".

האקדמיה המלכותית ליקדום המדע (הרויאל סוסיאטי Royal Society ) היא האקדמיה למדעים של בריטניה, מוסד מכובד בקיים כבר יותר מ 350 שנה. בשנת 2007 היא פירסמה דו"ח בו היא אימצה את המסר החממיסטי במלואו. היא כתבה שאסונות אקלימיים חמורים עומדים להתרחש, ושהאנושות צריכה לתקן דרכיה מייד ולהקטין פליטותיה פן יחרב העולם. הדו"ח ההוא עורר התנגדות עזה בקרב רבים מהאקדמיה שטענו שהוא אינו משקף נכונה את הידע המדעי, ובעיקר אי הוודאויות שבטענות החממיסטים. האקדמיה עשתה בדיקה חוזרת ופרסמה כעת דו"ח חדש.

אין הרבה חדש בדו"ח החדש. הוא חוזר ומסכם את אותם הדברים אודות האקלים שכבר פורסמו מיליון פעם:

ריכוז הפד"ח (וגזי חממה אחרים) באטמוספרה גדל בעיקר בגלל שריפת דלקים פחמיים על ידי האדם. גזים אלה יוצרים התחממות ששיעורה המשוער עשוי להיות +1 מעלה במאה השנים הבאות, עם עליית מפלס פני הים ב 20 ס"מ. בנוסף ישנם תהליכי היזון חוזר שעלולים להגדיל או להקטין השפעה זו. תהליכים אלה לא מובנים עד הסוף. המודלים הממוחשבים מראים מרווח גדול של תחזיות, אבל חוסר הוודאות גדולה מפני שאין אנו יודעים את השפעתם של גורמים רבים.

כמו כן הם מציינים ששינויי האקלים מושפעים מגורמי שינוי פנימיים, טבעיים, ולא רק מ"אילוצים" (forcings) שנובעים מגזי חממה, ואין אנו יודעים בדיוק מה חלקו של כול אחד מהם בשינויים שניצפו כלומר – מה טבעי ומה נגרם על ידי בני אדם.

מה ששונה בדו"ח זה זו נימת הדברים יותר מאשר התוכן. יש ציון יותר בולט ומפורש של חוסר הוודאות והשטחים של ידע חסר.הם מודים  שהמדע לא מיושב ולא מסוכם. תחומים גדולים מתאפיינים בידע לקוי וחסר, ודורשים מחקר נוסף.

הדו"ח בא לתקן את הדו"ח הקודם מ 2007. עצם פירסום התיקון מלמד שהם מודים שהדו"ח של 2007 היה לקוי ובלתי מדעי, והיסטרי מדי. הם מכניסם לדו"ח הזה נימה של זהירות, אך עדיין לא מספיקה, לדעתי. הדו"ח הזה, למרות האזהרות הרבות שבו, עדיין מייחס יותר מדי חשיבות למודלים האקלימיים, ולא מדגיש מספיק את האופי הספקולטיבי והבלתי מבוסס שלהם.

יעקב

נפט בגרינלנד

חברה סקוטית בשם קאירן מבצעת חיפושי נפט בים, במפרץ באפין, בגרינלנד. היא הודיעה ב 21 בספטמבר שמצאה נפט. קודם היא מצאה גז טבעי, בקידוח אחר באותו אזור.

חברות נוספות מחזיקות זכיונות לחיפושי נפט במימי גרינלנד, ומבצעות קידוחים. המכון הגיאולוגי של ארה"ב העריך שיש בגרינלנד 90 מיליארד חביות נפט ו 1.7 טריליון רגל מעוקב של גז.

אירגון גרינפיס ערך הפגנות נגד חיפושי הנפט והקידוחים במים עמוקים, אבל תושבי גרינלנד לא כול כך אוהבים את אנשי גרינפיס, שבעבר ניסו לעצור את ציד כלבי הים שהאסקימואים אוהבים. חוץ מזה, נראה שתושבי גרינלנד לא ממש מתנגדים לקצת התחממות גלובאלית.

בעיני אירגונים ירוקים כל גילוי חדש של מרבצי נפט וגז הוא בשורת איוב, כי זה מרחיק את השגת היעד שלהם  שהוא מחסור באנרגיה וצנע – כלומר עוני – עולמי. בשביל שאר האנושות זו בשורה טובה – מאותה סיבה, הפחד ממחסור באנרגיה ומהעוני מתרחק.

יעקב

מחסור עולמי במזון

בשנים 2007-8 הייתה עלייה מאד גדולה במחירי המזון – במחירי המוצרים הבסיסיים כמו חיטה, אורז, סוכר, תירס וכדומה. המחירים הגבוהים גרמו למהומות רחוב ב 15 ארצות (ביניהן מצרים). ארצות רבות הטילו מגבלות או מיסים על ייצוא מזון במטרה להבטיח קודם כול אספקת מזון לתושביהן. מאז המחירים ירדו חזרה לרמה נורמלית אבל הם שוב במגמת עלייה.

השנה הייתה שוב עלייה במחירי המזון. בחלקה נגרמה על ידי מזג האוויר החם ברוסיה שפגע ביבולים. הרוסים, שנהגו לייצא כ 15 מיליון טון חיטה כול שנה, הפסיקו את הייצוא עד סוף השנה.

ארצות רבות אוכלוסין, כמו הודו, סין ודרום קוריאה מודאגות מבעיית אספקת המזון ורוכשות שטחים נרחבים של קרקע חקלאית באפריקה. חברות פרטיות רבות, ביניהן חברה בשליטת ג'ורג' סורוס, קונות אדמות במזרח אירופה או דרום אמריקה.

מעריכים שנוכח גידול האוכלוסייה הצפוי ב 50 השנים הבאות והעליה ברמת החיים יהיה צורך בכמות מזון כפולה מזו המיוצרת ונצרכת כיום.

כדי לספק את הצרכים ייצטרכו להפעיל שיטות עיבוד מודרניות, עם מיכון ודשנים, שיטות הדורשות השקעה כספית גבוהה. החקלאים העניים בארצות אפריקה אינם מסוגלים לכך, לכן רכישות האדמה הגדולות של גורמי חוץ. יחד עם הרכישה וההשקעה הסינים שולחים גם עובדים לאותן ארצות.

נוכח מגמות אלה נראה הרעיון של הביו-דלק תמהוני ומטורף מתמיד. הביו-דלק מבוסס על ההנחה שאנו יכולים להקטין את צריכת הנפט על ידי שריפת המזון שלנו בתור דלק. הטירוף הזה הוא עדיין חוק בארה"ב ובאיחוד האירופי, המחייבות חברות דלק למהול אחוזים גדלים והולכים של אתנול בבנזין. לדוגמה הנה החוק האמריקאי משנת 2007, המחייב ייצור בכמות הוכלת ועולה, עד כ 100 מיליון טון אתנול לשנה בשנת 2020. בנוסף לציווי זה הממשלה גם נותנת סובסידיה – כלומר משלמת ליצרנים כדי לייצר אתנול מתירס, כלומר כדי לשרוף את המזון.  מטורפים.

יעקב

לופט גישפט

לאחרונה פורסם דו"ח סוכנות האנרגיה הבינלאומית לניצול אנרגיית רוח. האירגון מאגד 14 מדינות אירופאיות ובנוסף את אוסטרליה, קנדה, יפן, קוריאה, מקסיקו וארה"ב שהתקשרו בהסכמי שיתוף פעולה ומחקר. הדו"ח המסכם את מצב הפקת האנרגיה ממקורות רוח מגלה לנו כי תעשייה שלמה נבנתה על חולות נודדים.

ברוח האופטימית מספר הדו"ח על ההתקדמות בהקמת מיזמי אנרגיית רוח בשנה החולפת. המדינות החברות בפורום מדווחות כי "הותקנו יותר מ-20 גיגאוואט של יכולות הפקת אנרגיית רוח חדשות", (הדגש הוא על הפוטנציאל לא המימוש). הדו"ח מתאר את ההתקדמות בהתקנות ומחקר על מנת להגדיל את השימוש באנרגיית רוח בעולם. אולם ניתוח מעמיק יותר של הנתונים בדו"ח מגלה כי תעשייה עולמית שלמה הינה כפי שמכנה זאת סטיב גורהם, יו"ר קואליציית מדעי האקלים באמריקה, "מגדל קלפים על יסודות חול". רוב המדינות החברות בפורום מפעילות צווי תעריפים הכופים על חברות החשמל לשלם ליצרני חשמל הרוח תעריפים הגבוהים מתעריפי החשמל בשוק. בעוד המחיר המסחרי הממוצע למפיץ של חשמל בארה"ב עומד על כ-9.7 סנט לקילוואט, נכפות חברות החשמל לשלם ליצרני אנרגיית הרוח לשלם בין 11.2 ל-17.4 סנט לקילוואט המסובסדים על ידי תעריפי החשמל או המיסים של כלל הצרכנים.

להמשך קריאה של המאמר ב"אנכי" כאן.