מחקר חדש: האוקיינוסים משפיעים על האקלים.

בתחלת שנות ה 70 הייתה מגמת ירידה בטמפרטורות העולמיות. מגמה זו משתקפת בכול הגרפים של הטמפרטורות וגרמה בזמנו לדיבורים על הסכנה של עידן קרח חדש. בכול אותה תקופה נמשכה העלייה הרציפה בריכוז הפד"ח (וגזי חממה אחרים). מדעני האקלים, שטוענים שהפד"ח משפיע השפעה מכרעת בגודלה על האקלים, נדרשו להסביר את הסתירה בין עליית הפד"ח והירידה בטמפרטורות. הם מצאו הסבר: האירוסולים (חלקיקי זיהום מוצקים באוויר).  הם טענו שהתיעוש המוגבר גרם לזיהום האוויר בחלקיקים (אארוסולים), והחלקיקים אלה מיסכו את קרינת השמש ורגמו להתקררות. כאשר עברו חוקים נגד זיהום האוויר (Clean air act of 1975) – פחתו הארוסולים וההתחממות נמשכת.

התיאוריה הזו יפה, אבל היא סתם סיפור. איש לא מדד ולא יודע כמה אירוסולים היו באוויר אז, וכמה יש היום, ומה השפעתם, מבחינה כמותית. כול זה פשוט לא ידוע והסיפור חסר כול ביסוס כמותי או מדעי. (בכך מודה גם ד"ר ג'יימס האנסן) בכול זאת סיפור הארוסולים הוא אחד מהפרמטרים (הרבים) שהוזנו למודלים האקלימיים כדי להתאים את תוצאותיהם לתוצאות המדודות במציאות.  ואח"כ טוענים המדענים "המודלים מהימנים – עובדה – הם משחזרים נכונה את הטמפרטורות של המאה שעברה". הם משחזרים אחרי שעושים "התאמות" על ידי הזנה של פרמטרים מצוצים מהאצבע – או בלשון מדעית: על ידי "אומדנים" (של הארוסולים).

עכשיו התפרסם מחקר חדש בירחון נייטור,  שאחד החתומים עליו הוא מיודענו ד"ר פיל ג'ונס. המחקר אומר שהירידה בטמפרטורות שהתרחשה עד 1975 נגרמה על ידי ירידה חדה ומהירה של הטמפרטורות של מי האוקיינוסים בחצי הכדור הצפוני. הירידה התרחשה בין השנים 1968-1972 והייתה בשיעור של 0.3 מעלות. הירידה מופיעה בבירור בכול המדידות ואינה תוצאה של בעיה עם מכשירי המדידה או שיטות המדידה. אין יודעים מה גרם לירידה זו, ומה בדיוק הייתה השפעתה על האקלים. (דיווח של Der Spiegel  בגרמנית כאן).

הנה תופעה שלא הייתה ידועה ולא נלקחה בחשבון במודלים, עד כה. המערכת האקלימית היא מאד גדולה וכאוטית. כול פעם יש גילויים חדשים. הטענה שכאילו המדענים מבינים, פחות או יותר, את המערכת, ומסוגלים לשחזר אותה במודלים היא טענה אבסורדית. 

יעקב