העיתון דה-טק" (The Tech ) של ה MIT (הטכניון של מסצ'וסטס, מוסד יוקרתי) מפרסם מאמר של כלכלן הטוען שאין שום דבר שניתן לעשות בנושא ההתחממות הגלובלית, וארה"ב לא צריכה לעשות כלום.
הוא מתחיל מההנחה שיש התחממות גלובאלית, שהיא נגרמת על ידי בני אדם ועלולה להגיע לשיעור של 3-7 מעלות עד סוף המאה. נניח. הנה קטעים (תימצות ופאראפרזה במילים שלי).
כלכלן אוהב לדמיין שהוא דיקטטור כול יכול. הוא בודק – והיה ונזקי ההתחממות גדולים ממחיר הפחתת הפליטות של פד"ח – אז מיד מחוקקים חוקים מתאימים והפליטות מופחתות.
על זה אמר ה.ל. מנקן: "הסברים קיימים, מאז ומתמיד היה קיים פתרון ברור וידוע לכול הבעיות של האנושות, פתרון מסודר, סביר ומוטעה". זהו הפתרון של הכלכלנים לבעית ההתחממות.
ההתחממות הגלובאלית היא תופעה השייכת למשפחה הידועה של "הטראגדיה של המרעה המשותף" (The tragedy of the commons). הפתרון ידוע היטב גם כן – אבל הוא דורש שליט עליון כול יכול שיכפה אותו על כולם מלמעלה – שליט שיקציב מכסות ויכפה אותן על כולם בצורה יעילה. אין לנו שליט כזה ברמה עולמית, אין אירגון עולמי שיכול להתגבר על אינטרסים אישיים ולאומיים. הקהילה העולמית אינה משתפת פעולה – היא מתנהלת על פי הכלל שציין טוכידידס: "החזקים עושים מה שהם יכולים, החלשים סובלים".
אנחנו צריכים להיות מציאותיים. איננו יכולים לשכנע אומות אחרות, רק על ידי הטפות מוסר, לפעול נגד האינטרסים שלהן. כאשר בוחנים שתי אלטרנטיבות חייבים להתחשב לא רק במחיר הנטו שלהן אלא גם במחיר, ובאפשרות ליישם את האלטרנטיבה.
הרעש הגדול שנעשה בנושא ההתחממות מסתיר לעתים קרובות עובדה כלכלית בסיסית ביותר: יותר זול להפיק אנרגיה מפחם ונפט מאשר ממקורות אחרים כמו פאנלים סולאריים או ביו-דלק. (הרבה יותר זול – יעקב). ה"כלכלה הירוקה" שפוליטיקאים מרבים לדבר עליה אינה שיפור ביחס לכלכלה הקיימת (הפחמית). אין יתרון כלכלי בהעסקה של 3 אנשים כדי להשיג דבר שיכולנו לעשות קודם עם 2 אנשים. אנו נוכל לסבול הפסד זה רק אם הוא ימנע נזק גדול יותר .
יש הרבה שטוענים שאנו (ארה"ב) צריכים לפעול באופן חד צדדי, ושאנו יכולים להשיג יתרון תחרותי מול סין על ידי אימוץ מוקדם של טכנולוגיות חדשניות, ירוקות. כך גם נציל את הסביבה וגם נכה את המתחרים. אלו שטויות.
הטוענים כך לא מבינים את בעיית השרות הציבורי ( public goods). לכול משתתף במשחק כדאי להמנע מהעלויות הכרוכות באספקת שרותים אלה, וליהנות מיהם על חשבון אחרים. כשאנו מציעים להפחית את הפליטות שלנו, או לממן מחקר באנרגיה ירוקה או להקריב משהו למען הסביבה אנו יוצרים שרות ציבורי ממנו נהנה כול העולם, על חשבוננו. אנו נותנים להם לתפוס טמרפ עלינו, בחינם, בעוד אנו מעסיקים שלושה אנשים כדי לעשות עבודה של שניים.
כמו כן עלינו להבין את טבעה של ה"חדשנות" – מושג שמרבים להשתמש בו. לא ניתן להזמין חדשנות "בפקודה", או ליצור אותה על ידי חוקים, או על ידי השקעות ממשלתיות גדולות. היוזמות הממשלתיות הגדולות של העבר לא השיגו את מטרתן, ורק גרמו לביזבוז משאבים.
האינטרס שלנו אינו מחייב שנישא בהוצאות של הפחתת ההתחממות הגלובאלית בעצמנו. אנו (ארה"ב) אומה עשירה, קרה ובלתי חקלאית, ולא ברור אם בכלל ההתחממות תגרום לנו נזקים. מספר מחקרים מראים שעלות הפחתת הפד"ח היא יותר גדולה מהנזקים הצפויים לנו.
יותר חשוב: פעולה חד צדדית שלנו לא תפחית את ההתחממות. אנו חלק, רק חלק, מהעולם. אפילו נפעל ביחד עם שאר המדינות המפותחות (מדינות מדרגה 1 לפי פרוטוקול קיוטו), לא נוכל להשיג הרבה. אנו נישא במחיר גבוה עבור הפחתה זעירה בהתחממות.
מפתה לקחת על עצמנו את התפקיד של המוביל המוסרי של העולם. אבל, הבה נהיה מציאותיים: יש סיכוי קלוש ביותר ליצור משטר עולמי יעיל של הגבלת הפליטות של פחם. ללא משטר כזה אין טעם להקריב את כלכלתנו למען הרפתקאות ירוקות.
עד כאן המאמר.
הוא הגיוני וטוב, מבחינה כלכלית. הוא ראוי לציון כי הוא מכניס מימד מציאותי לוויכוחים הפאנטסטיים, דמיוניים, חולמניים, מנותקים מהמציאות של הנושא הירוק.
אבל המציאות היא עוד יותר "אנטי-ירוקה", הבעיה אינה רק כלכלית. כותב המאמר יצא מתוך שתי הנחות המקובלות עליו, שגם הן אינן נכונות או מציאותיות. הראשונה היא שאכן יש התחממות גלובאלית שעלולה לגרום לתוצאות הרות אסון. אין הוכחה ברורה לאסון. זו טענה לא מבוססת.
ההנחה השנייה היא שקיימת "אנרגיה ירוקה" שיכולה למנוע את אסון ההתחממות – היא רק יקרה יותר. לא נכון. חד וחלק: לא נכון. לא קיימת כיום אנרגיה ירוקה שיכולה להתחיל לספק את הכמויות של אנרגיה שאנו צורכים. זה לא עניין של מחיר בלבד – "אם נהיה מוכנים לשלם פי שניים נוכל לעבור לשימוש באנרגיה ירוקה ולמנוע את אסון ההתחממות." זה לא המצב. אפילו נסכים ש"יעלה כמה שיעלה" – האנרגיה הירוקה אינה קיימת כיום – היא לא מסוגלת לספק את כמויות האנרגיה שאנו צורכים. זה לא בגדר "להעסיק 3 אשנים כדי לייצר מה ששניים יצרו קודם". זה יותר "להעסיק שלושה אנשים כדי לייצר שום דבר, ולא יהיה לנו מה שהשניים יצרו קודם".
האג'נדה הירוקה היא בלתי מציאותית לא רק מבחינה כלכלית – היא בלתי מציאותית מהבחינה היסודית ביותר: הבחינה הפיסית (או פיסיקאלית). אני הייתי אומר שהיא ברמה של אלה המחפשים את הפרפטום-מובליה.
אבל המאמר, שמתפרסם לא באתר של "מכחישנים" – תורם להוריד במקצת את החולמים הירוקים לקרקע (כלכלית) מציאותית יותר.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה