1 באוקטובר 2010

בטריות על חשבון המדינה.


בשנה שעברה הודיע הנשיא אובמה על יעד של 1 מיליון מכוניות חשמליות והיברידיות נטענות על כבישי ארה"ב עד 2015. זאת במסגרת האופנה על הכרזת יעדים בלתי מציאותיים – כי דיבורים על "יעדים" עושים טוב בבטן אפילו שאין להם שום אחיזה במציאות.
הוא גם קבע זיכוי מס של 7500 דולר לכול מכונית חשמלית (כלומר סובסידיה), והקצה 2.4 מיליארד דולר מתוך תכנית ה"תימרוץ" הכלכלי – לקידום מכוניות חשמליות.
שתי חברות גדולות קמו בארה"ב לייצור בטריות עבור מכוניות חשמליות. הראשונה, אנר1, במדינת אינדיאנה. היא קיבלה כ 200 מיליון דולר סיוע ממדינת אינדיאנה, וכ 300 מיליון כהלואה מסובסדת ממשרד האנרגיה – כלומר – כנראה שבנו את המפעל בלי להביא סנט אחד מהבית, כלומר בלי השקעה עצמית.
אותו דבר קרה עם חברת A123  אשר מקימה מפעל מתחרה בדטרויט. היא קיבלה מענק של 240 מיליון ממשרד האנרגה ועוד 125 ממדינת אילינוי.
החברות האלה לא ממש מייצרות בטריות. הבטריות מורכבות מתאים של ליטיום-יון. התאים מיוצרים במזרח אסיה. המפעלים בארה"ב רק מחברים ואורזים את התאים הבודדים במארזים מודולריים שמתאימים להתקנה ברכבים. רכב חשמלי נזקק למאות תאים כאלה ארוזים במספר מארזים.
אין להכחיש, בשנים הקרובות יתחילו לייצר ולשווק הרבה מכוניות חשמליות. האם יש בהן הגיון ?
עכשיו אין בהם הגיון, בטח שלא הגיון כלכלי. עובדה – כול התעשייה מבוססת על הסובסידיות, התמרצים ועל המימון הממשלתי. הרושם שלי הוא, שכמו התעשייה של תחנות הרוח, תעשייה זו נועדה לקצור סובסידיות ולא לעשות משהו מועיל, הממומן על ידי הצרכנים שמשתמשים במוצר.
ההגיון שבייצור מכוניות חשמליות נובע מהפחד מהעתיד. אם אספקת הנפט תדעך ומחירי הנפט יעלו השמימה – אז יתחיל להיות הגיון במכונית חשמלית. גם אם יוטלו מיסים גבוהים מאד על דלק פחמי. מתי זה עלול לקרות ? איש אינו יודע. אולי בעוד 20 שנה, אולי בעוד 40, ואולי עד אז יתרחשו שינויים טכנולוגיים שיפכות את המכונית החשמלית של היום לבלתי רלוונטית. הסיבה שמייצרים היום מכוניות חשמליות היא הסובסידיה, ורק הסובסידיה. סובסידיות קל להבטיח, אבל אי אפשר לתת לאורך זמן. אפשר לסבסד מכוניות מעטות אבל אי אפשר לבנות תעשיית רכב על סובסידיות, ולסבסד את כול המכוניות.
יצרני הרכב החשמלי והבטריות לא לוקחים היום סיכונים רבים, הם עובדים עם כסף של התמריצים הממשלתיים, ומשקיעים מעט מאד כסף של עצמם בעסק. המצב הזה גרם לתנופה הגדולה, אבל הוא לא יימשך לעד, זו בועה.
וכמובן, כמו שציינתי אינספור פעמים, הבעיה הבסיסית יותר - אספקת חשמל בכמויות גדולות לא פתורה. כול מדינות העולם, כולל המערביות, עומדות לסבול בשנים הקרובות ממצוקה גדולה של מחסור בחשמל, בגלל שאין בונים תחנות כוח בקצב הדרוש, והתחנות הקיימות מתיישנות. תחנות הרוח לא יושיעו.
המשוגעים לדבר, שדוחפים את הרכב החשמלי לפני זמנו ובמנותק מהגיון כלכלי, הם בדיוק אלה שמונעים הקמת תחנות הכוח הנדרשות (פחמיות או גרעיניות). איך שלא תסתכל, אין הגיון במה שקורה, רק הרבה היסטריה.
יעקב

אין תגובות: