דפים

28 באוקטובר 2010

אנרגיית רוח בדנמרק.

דנמרק היא המדינה המתקדמת ביותר בעולם בניצול אנרגיית הרוח או בבניית תחנות רוח. אומרים שכושר הייצור הנומינאלי של התחנות (כאשר הרוח נושבת) הוא כ 24% מהצריכה של דנמרק, בעוד הייצור בפועל, בשנים האחרונות היה כ 11-13% מהצריכה – שהוא נתח מכובד מאד.
אלא שהמספרים האלה קצת מטעים. דנמרק היא מקרה מיוחד של ארץ קטנה, שרשת החשמל שלה מחוברת לשכנותיה הגדולות יותר, נורבגיה, שוודיה וגרמניה. דנמרק מייבאת ומייצאת חשמל משכנותיה, ולעיתים אף משמשת תחנת מעבר לחשמל מסקנדינביה לגרמניה.
המאמר שבקישורית מפרט מחקרים שנעשו על החשמל הרוחני בדנמרק, ומביא קישוריות למקורות רבים של נתונים ומחקרים אחרים בנושא.

ראשית, נראה בגרף זה את הגודל היחסי של שוק החשמל בדנמרק, ביחס לשכנותיה (ומקורות החשמל)..

אנו רואים שמשק החשמל בדנמרק ממש זעיר, ביחס לשכנותיה. עוד רואים שאצל השכנות (לפחות מסקנדינביה) המרכיב של חשמל הידרואלקטרי (מים) הוא גדול מאד, וגם הגרעיני.

חשמל הידרואלקטרי הוא חבר טוב של חשמל רוחני, כי תחנות כוח הידרואלקטריות ניתן לכבות ולהתניע בקלות, תוך התראה קצרה, על ידי פתיחה או סגירה של שיבר, לפי הקפריזות של הרוח. מאידך, כאשר יש רוח, תחנות ההידרו שמחות לקנות את החשמל הרוחני, ולחסוך את המים במאגרים.


בגרף זה אנו רואים את מקורות אספקת החשמל בדנמרק, הרוב בא ממקורות רגילים, פחם, גז, קצת מנפט וביומאסה (עצים ופסולת). בשנים האחרונות, יחד עם גידול הרוח (בכחול) הייתה גם החלפה של תחנות פחמיות בגזיות.
בנוסף, דנמרק היא ארץ קרה, ובארצות קרות חלק גדול מתחנות הכוח משמשות גם לייצור מרכזי של קיטור ומים חמים לחימום הבתים (התחנות דו-תכליתיות). פירוש הדבר שלא ניתן לכבות תחנות פחמיות כאשר נושבת הרוח, כי זקוקים למים החמים לחימום הבתים.
הסיכום של המחקר הארוך הוא שקשה לדעת בדיוק, אבל מעריכים שחשמל מהרוח מספק רק כ 7.5% מהצריכה של דנמרק היום, בעוד השאר משמש לייצוא. ארצות סקנדינביה שמחות לקנות חשמל דני, רוחני, בזול, כי זה מאפשר להן לחסוך במים במאגרים. לעיתים יש בסקנדינביה שנים יבשות, וחסר מים במאגרים.
דנמרק יכולה להפיק כול כך הרבה (יחסית) חשמל מהרוח בזכות שכנותיה: כאשר אין רוח, השכנות מכסות את החסר ושולחות חשמל שבא בעיקרו מההידרו (ממאגרי המים). כאשר יש רוח – השכנות קונות את עודף החשמל כי יש להן אפשרות לנצל אותו. הן פשוט מכבות תחנות הידרו (תחנות פחמיות לא ניתן לכבות ולהדליק בהתראה קצרה).
ישנה גם הבעיה הכלכלית: אם אתה תלוי בשכנים אתה חייב לשלם להם כמה שהם דורשים. דנמרק כנראה משלמת יקר עבור חשמל שהיא מייבאת, ומקבלת מחיר נמוך עבור חשמל שהיא מייצאת – כי הייצוא שלה הוא ייצוא של "אין ברירה" (אין מה לעשות עם חשמל מיותר מהרוח). השכנות אינן תלויות בדנמרק בנושא אספקת החשמל, לכן להן "עושות טובה" – כלומר קונות ומוכרות חשמל בתנאים שלהן.
לבסוף – החיסכון בפליטות פד"ח – שזה הנושא שלשמו התכנסנו. הרי אין שום סיבה אחרת בעולם מדוע דנמרק הקימה כול כך הרבה תחנות רוח. תחנות הרוח הן יקרות, פוגעות בטבע, בציפורים, בנוף, ובבני האדם (על ידי רעש). אז מה עם הפליטות? יש קיטון? אם תחנות הרוח מחליפות תחנות הידרו – כמו שהן עושות, אין חיסכון בפליטות פד"ח. הקיטון בפליטות פד"ח שדנמרק השיגה, בזכות תחנות הרוח, הוא הרבה יותר קטן אפילו מאותו 7% של חשמל שהן סיפקו בפועל, ולא עומד בשום פרופורציה למאמצים שעשו.
והמחיר... לא מדברים על זה... זה לא נחמד...
בכול אופן – המקרה של דנמרק מוכיח שמי שקיווה שתחנות הרוח יחליפו את התחנות הפחמיות, ויביאו לצמצום משמעותי של הפד"ח, התעלם מהמציאות, ומההיבט הפיסי-הנדסי-כלכלי של בעיית אספקת החשמל.
יעקב




אין תגובות: