האנשים הטובים (קרי חממיסטים) לא אהבו את הטענה של ד"ר הארולד לואיס על "ההונאה הפסאודו-מדעית" הגדולה. אדרו רבקין הגיב בבלוג doth earth בניו יורק טיימס. הוא הפנה לד"ר לואיס כמה שאלות, ופירסם את התשובות. הנה (כרגיל תמצית ופאראפרזה):
רבקין: בואו נפרק את חבילת ההתחממות הגלובאלית לכמה שאלות משנה יותר ממוקדות.
- בכמה מסוגלים בני אדם לחממם את כדור הארץ? כלומר – האם זה אפשרי בכלל ?
- עד כמה חיממו בני האדם את כדור הארץ עד כה ?
- כמה התחממות היא יותר מדי (כלומר מסוכנת) ?
- מהי הדרך הטובה כדי להקטין את הסכנות והסיכונים האקלימיות הנגרמים על ידי אוכלוסייה הולכת וגדלת , והולכת ומתעשרת ?
ד"ר לואיס:
הונאה היא תחום נרחב. יש רמאים גדולים ויש רמאים קטנים. מה שמטריד אותי בפרשה זו הוא הנסיון לדכא את הדיון והדו-שיח על ידי טענות שהמדע סוכם. ולשאלות הספציפיות:
- איש אינו יודע כמה מסוגלים בני אדם לחממם את האקלים. המדע מסובך מאד. זה יכול להיות אולי מעלה או שתיים למאה שנה, אבל אם מישהו אומר שהוא יודע הנ"ל רמאי.
- אנו גם אינו יודעים בכמה בני האדם כבר חיממו את האקלים. במסגרת מה שאנו יודעים בבירור – זה יכול להיות אפס. אין נתונים ברורים.
- כמה חימום הוא מסוכן ? לא קיימת מידה ידועה וברורה. בני אדם מסתגלים וחיים בסביבות קרות מאד עד חמות מאד. העובדה שאנו מתאימים את עצמנו בצורה פעילה ואינטליגנטית לשינויי הסביבה זה מה שמייחד אותנו מהחיות. כמובן – להסתגלות אנו זקוקים לאנרגיה. הדבר האחרון שאנו רוצים במצב זה זה צנע באספקת האנרגיה.
- מה הדרך לצימצום סיכוני האקלים נוכח גידול האוכלוסיה ? צריכים לגשת לבעיה בצורה הגיונית ומסודרת. ראשית לזהות ולכמת את הסיכונים, ואח"כ לחפש פתרונות. אני זוכר בשנות ה50 המאוחרות, כאשר הרוסים שיגרו את הספוטניק לחלל הושמע המשפט: "כאשר אתה מרגיש מפוחד ובצרה רוץ במעגלים וצרח, זה יעודד אותך". זו לא הדרך הנכונה...
רבקין:
עמדתך בנושא ההונאה תופסת לשני הצדדים: אם מישהו אומר שאין נשקפת סכנה גדולה משינויי האקלים – עמדתו תהיה גם היא מבוססת על חוסר ידיעה, ולכן, לשיטתך, הונאה.
לואיס:
כול מי שטוען שהוא מבין את המדע מספיק טוב כדי שיוכל להמליץ המלצות לגיבוש מדיניות (כלומר לכפיית "פתרונות") הוא רמאי. אבל יש הונאה מזיקה יותר, ומזיקה פחות. ההונאה המזיקה פחות – מטרידה אותי פחות. כול הונאה בלתי קבילה, באופן כללי, אבל התוצאות של ההונאה גם כן חשובות.
פרט מעניין נוסף: בין 150+ הקומנטס לקטע של ריבקין בניו יורק טיימס, הרוב הגדול הוא של ספקנים, המצדדים בלואיס ולא בנסיונו של רבקין להשמיץ אותו. ועוד: בסוף כול קומנט יש המלצות. הקומנטס של הספקנים מומלצים בשיעור פי שנים או שלוש יותר מאשר של ה"מודאגים".
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה