28 באוקטובר 2010

מכוניות חשמליות: "יותר תקווה ממציאות"

זאת הכותרת של מאמר ב ynet המספר על מחקר שמפרסם המכון האמריקאי JD power .
הם מנבאים (גם הם בנביאים) שבשנת 2020 יימכרו כ 5.5 מיליון מכוניות היברידיות או חשמליות, שהם כ 7.3% מכלי הרכב שיימכרו. לעומת זאת, השנה (2010) צפויות להימכר כמיליון מכוניות כאלה – שהם כ 2.2% .

כלומר: עד 2020 לפחות, נתח השוק של המכוניות החשמליות לא יהיה גדול, ולא ישפיע השפעה של ממש לכיוון צמצום פליטות הפד"ח.
שימו לב שהמספר הנ"ל כולל מכוניות היברידיות – המכוניות ההיברידיות נוסעות רוב הזמן על בנזין, צריכת הדלק שלהם (והפליטות) קטנה רק ב 25% מזו של מכונית רגילה (או פחות, תלוי בתנאי הנסיעה).

הסיבות לחדירה איטית של מכוניות חשמליות ברורות: מחיר גבוה של הבטריות, טווח מוגבל, זמן טעינה ארוך. הסיבה הנוספת שאיש אינו מזכיר: מחסור בחשמל הצפוי לשרור במדינות המערב כולן, בגלל אי בניית תחנות כוח.

עוד מזכיר המחקר שהקונים הפוטנציאליים של מכוניות חשמליות הם אנשים מבוגרים ועשירים. הם שכחו לציין גם שאלו אנשים "ירוקים", שמונעים על ידי האידיאולוגיה שלהם ולא על ידי שיקולים כלכליים. הכמות של אנשים כאלה כמובן מוגבלת.
מה שהמחקר אינו מזכיר הוא שאנשים אלה מחזיקים שתיים, שלוש או ארבע מכוניות, ולא מפריע להם שאחת מהן תהיה חשמלית. מן הסתם, השימוש במכונית החשמלית יהיה "קל" – כלומר בעיקר כדי לעשות סיבוב ברחובות ביום א' ולהשוויץ. אם נמדוד את הנתח של המכונית החשמלית בכמות הקילומטרים שנגמעו – הנתח יהיה הרבה יותר קטן מהאחוזים שמוזכרים למעלה.

האם אני שונא מכוניות חשמליות? ממש לא. אבל הרעש התעמולתי הגדול שעושים מסביבן אינו עומד בשום פרופורציה לנתונים המעשיים ולתועלת שלהן.
יעקב

אין תגובות: