בעיות סולאריות בגרמניה

בגרמניה התעוררו לאחרונה בעיות עם החשמל סולארי כי הוא גרם לעומסי יתר ותקלות ברשת חלוקת החשמל, שאינה בנויה לטפל בכמויות גדולות של חשמל בעלות אופי ההפכפך והבלתי נשלט.

גרמניה חוקקה חוק נדיב לעידוד אנרגיה מתחדשת לפיו מבטיחה הממשלה תעריפי הזנה (feed in ) גבוהים לחשמל "מתחדש". החוק מבטיח לכול מי שמתקין פאנלים סולאריים או תחנות רוח לקנות את כול החשמל שהוא יכול לייצר, במשך 20 שנה. התעריף נע בין 21 סנט לקוט"ש לתחנות רוח לבין 46 סנט לחשמל PV (פאנלים פוטו-וולטאיים). זאת בהשוואה למחיר של כ 8 סנט לתחנות רגילות.  הכסף הנחוץ למימון החשמל המתחדש מושג באמצעות העלאת תעריפי החשמל לצרכן.

מתברר שהתקנת פאנלים הוא עסק משתלם לבעלי הפאנלים. מעריכים שבשנת 2010 הותקנו פאנלים סולאריים בכמות של 8-10 ג'יגהווט (כלומר כמו 8 או 10 תחנות פחמיות גדולות). זאת בהשוואה ל 4 ג'יגווט בשנת 2009.

אולם, כרגיל עם מדיניות ירוקה, הגרמנים שמו את האידיאולוגיה והמאוויים לפני המציאות ההנדסית. מסתבר שרשת החשמל אינה מסוגלת לקלוט כמויות כאלה של חשמל, שאופיו הפכפך – ברגע אחד ישנו, במשנהו הוא נעלם (כאשר עובר ענן בשמיים).

סטפן קוהלר, ראש הוועדה המייעצת לאנרגיה של ממשלת גרמניה, הזהיר מפני קריסת רשת חלוקת החשמל, בגלל החשמל הסולארי, שעלולה לגרום לאסון. "הרשת סובלת מעומסי יתר בגלל החשמל הסולארי. חייבים לקצץ עמוק, ומהר בהתקנת הפאנלים הסולאריים".

מומחים צופים שבקצב התקנה הנוכחי עשויים להתקין כושר יצור כולל (נומינלי) של כ 50 ג'יגוואט עד שנת 2013. "זה יהיה אסון לרשת" אומר קוהלר, "חייבים להגביל את כמות ההתקנות החדשות ל 1 ג'יגוואט לשנה, כדי שלא יהיו יותר מ 30 ג'יגוואט בס"ה בשנת 2020".

הבעיה היא שחייב להיות איזון בין כמות החשמל המיוצרת לכמות הנצרכת. האיזון הזה מושג, ברשת רגילה, על ידי כיבוי יחידות ייצור בעת שהביקוש יורד. החיבור של הרשת לפאנלים סולאריים בכמות גדולה מקשה על שמירת האיזון, בגלל האופי ההפכפך של האנרגיה הסולארית.

ייתכן וניתן לפתור את הבעיה על ידי שיפור רשת החלוקה והבקרים שלה, וחיבור בין רשתות אזוריות.  הדבר מצריך השקעה גדולה ברשת, והחוק של האנרגיה המתחדשת התעלם מצורך זה.

מאידך התרעם ארגון הצרכנים בגרמניה על המעמסה שהחשמל הסולארי כבר מטיל על האזרחים. הם חישבו שהפאנלים שהותקנו בשנת 2010 בלבד יעלו לצרכן הגרמני כ 36 מיליארד דולר במשך 20 שנות ההתחייבות.

שימו לב שמספרי הג'יגוואט הגבוהים של החשמל הסולארי מתייחסים לכושר ייצור נומינאלי – כאשר השמש בשיאה, בצהרי היום, ואין עננים בשמים. הייצור הממשי, בפועל אינו מגיע ליותר מ 10-25% מהכושר הנומינאלי. הבעיה היא שגם הכמות הזאת באה לסירוגין, ובצורה שאין לנו שליטה עליה, הגורמת בעיות ברשת. החשמל הסולארי אינו מפריע (וגם לא מועיל) כול עוד הכמויות קטנות. כשהכמויות עולות יש בעיות...

כמו במקרה של האתנול, אנו רואים נטייה לקדם "חזונות" ויעדים "ירוקים" בלי להתחשב במגבלות פיסיות, הנדסיות או כלכליות. התוצאה שמשיגם על ידי התעלמות מהמציאות אינה מועילה בכלום.

אנו, בישראל, צריכים להיזהר מהחשמל הסולארי. הוא יכול לעזור, מעט, אבל במחיר גבוה מאד, והתחנות הניסיוניות שהוחלט עליהן (200 מגוואט באשלים, 57 מגוואט במתקנים מבוזרים) יבדקו את הנושא. לא צריך לעשות יותר מזה, כעת. לא צריך לקפוץ בראש עם כמויות גדולות, כמו שעשתה גרמניה. מוטב לנו להמתין וללמוד מהבעיות שבגרמניה, ספרד וקליפורניה, ואולי להמתין לשכלול והוזלה של הפאנלים.

יעקב 

תחנות הרוח נחות בחורף.

כזכור היה בבריטניה גל קור חסר תקדים בדצמבר. באופן טבעי, צריכת החשמל הייתה גבוהה במיוחד – וזאת למרות שהחשמל אינו האמצעי העיקרי לחימום הבתים שם. הם מחממים בתים בתנורי פחם, סולר או גז. (מזל שלהם).

פול האדסון, מה BBC, בדק את מקורות האנרגיה של בריטניה ביום אחד אופייני בדצמבר:

אנו רואים שמתוך 53000 מגוואט חשמל שנצרכו בבריטניה באותו יום סיפקו תחנות הרוח רק 20 מגוואט שהם 0.037% - או במילים פשוטות – כלום.

הסיבה פשוטה: ימים קרים במיוחד (כמו שהיו בבריטניה בדצמבר) וימים חמים במיוחד, מתאפיינים באוויר עומד – כלומר בהעדר רוח. הרוח נוהגת לנוח דווקא כאשר אנו צריכים הכי הרבה חשמל.

ממשיך האדסון: "מאחר וכרגע הרוח מספקת רק 5% (???) מצריכת החשמל בבריטניה, לא הייתה בעיה לספק את מה שהיא החסירה באמצעות תחנות פחם וגז. מה יקרה בעוד 9 שנים ( ב 2020) כאשר 25% ממקורות החשמל יסופקו ממקורות מתחדשים (בעיקר רוח) כפי שהחוק בבריטניה מחייב ?" כלומר: מי יספק חשמל כאשר הרוח תנוח ?

כמה הערות שלי:

1.    שימו לב למספר "5%" – הרשויות בבריטניה מפרסמות, ומתגאות כנראה שתחנות הרוח מספקות 5% מהאנרגיה החשמלית. זהו שקר מוסכם ואשליה, מה שנקרא שקר ירוק. מילים מנותקות מהמציאות. יש להם (אולי) טורבינות רוח מותקנות בהספק נומינאלי (רשום בתווית) של 5% מהצריכה. אבל ההספק בפועל תלוי במשבי הרוח. רוב הזמן, החשמל המסופק בפועל הוא חלק קטן מאד מהערך הנומינאלי, כמו ביום שהאדסון מביא כדוגמה (דוגמה קיצונית). בשביל הירוקים, המספר 5% עושה טוב בבטן, אז משתמשים בו, במקום להשתמש במספר האמיתי – במה שמופק בפועל, שהוא, במקרה שלנו 0.037% .

2.    מר האדסון, אל נא תהיה מודאג. החוק המחייב את בריטניה ל 25% מקורות מתחדשים ב 2020 הוא קשקוש. אין דבר כזה. אין אפשרות טכנית, הנדסית, להגיע ל 25% מקורות "מתחדשים". החוק אינו אלא עוד גילוי למילים מנותקות המחממות את הבטן הירוקה למרות שאין בהן ממש. מה יקרה בבריטניה בשנת  2020 ? או שיבנו עוד תחנות פחמיות וגזיות או שיישבו בחושך. לפי איך שהרוח נושבת היום – יישבו בחושך.

יעקב

סיכום האקלים ב 2010

שנת 2010 התאפיינה בכמה אירועים אקלימיים חריגים: קיץ חם במקומות רבים, בייחוד ברוסיה (וגם אצלנו). החורף שבר שיאים של קור במקומות רבים באירופה וארה"ב. גם החורף הזה וגם הקודם...

שיטפונות עזים היו בפקיסטן, אוסטרליה, קליפורניה וטנסי.

כול התופעות האלה אינן חריגות במיוחד או חסרות תקדים. ראו למשל את הסיפור בקישור על השיטפונות שהיו בקליפורניה בשנית 1861-62 והבצורת הנוראית מיד אחרי זה בשנים 1863-65.

האקלים אכן מתחמם, ונמצא בתהליך התחממות כנראה מאז תום "תקופת הקרח הקטנה" בסביבות שנת 1800.

החום בשנת 2010 היה דומה, בערך, לחום בשנות השיא של 1998 ו 2005. אין שום דבר יוצא דופן בהתחממות הזו, למרות ההכרזות "השנה הכי חמה מאז בריאת העולם". ההתחממות לא הואצה לאחרונה, ואף ניתן לאמור שהתמתנה או נעצרה מאז 1998. שנת 2010 לא הייתה חמה משמעותית מ 1998.

יעקב

נביאי הזעם לא מתייאשים.

וועידות או"מ לענייני האקלים זו לא תופעה חדשה. גם נבואות זעם לא... הנה קטע עיתונות משנת 1982.

תרגום:

"וועידת האו"ם לענייני הסביבה נפתחה בניירובי, בשנת 1982, בתחזית לאסון אקולוגי כול כך נורא כמו מלחמה אטומית, שיתרחש תוך שני עשורים, אלא אם ממשלות העולם יפעלו כבר עכשיו". "העדר פעולה ממשלתית תגרום כבר עד סוף המאה (ה 20) אסון כול כך מוחלט ובלתי הפיך כמו מלחמה גרעינית".

האו"מ תמיד היה חזק בדיבורים ונבואות.

מר מוסטפה טולבה, הדובר בקטע שלעיל, הפך להיות המנהל של ארגון האו"מ לענייני הסביבה, כנראה בזכות כושר הרטוריקה שלו, ללמדך שנבואות הזעם השיגו את מטרתן (ג'וב טוב לנביא).

יעקב

מתקנים סולריים – מילים יפות

"17 מיתקנים סולאריים קיבלו רישיונות ייצור"

שר התשתיות חתם על רישיונות להקמת מתקני ייצור בטכנולוגיה סולארית הגדולים מ-50 קילוואט ושמתחברים לרשת החשמל, בהיקף כולל של כ-25 מגאוואט.

השר לנדאו מסר היום כי "אנו שואפים שהחשמל במדינת ישראל יהיה כמה שיותר ירוק, היכן שרק אפשר, תוך ניצול מקסימאלי של השטח עליו ייבנו התחנות, ובהרמוניה איתו."

יופי של מילים ויופי של שאיפות...

מה המציאות: מדינת ישראל צורכת כ 10,000 מגאווט חשמל. 25 שקיבלו רישיון ייצור הם 1/4 אחוז... והמתקנים האלה אינם מייצרים 25 מגאווט באופן קבוע, תמיד כשצריך אותם, רק כמה שעות ביום (בצהריים) ובתנאי שאין עננים או סופות חול שמסתירות את השמש, ושניקו את הפאנלים היטב מחול אחרי הסופה או הרוח האחרונה.

מאידך – תחנות תרמיות (פחם או גז) לא ניתן לכבות ולהדליק בהתראה קצרה, לכן, גם כאשר הפאנלים הסולאריים מספקים חשמל, חייבות התחנות התרמיות להמשיך ולעבוד כדי לשמש כגיבוי – כלומר החשמל הסולארי אינו מביא שום תועלת, כול עוד אין הוא מאפשר לכבות יחידות ייצור תרמיות. על המחיר שהמדינה משלמת למפיקי חשמל סולארי – פי 4 או 8 ממחיר החשמל הרגיל – עבור משהו שאינו מועיל עוד לא דיברנו.

אז השאיפה "שהחשמל במדינת ישראל יהיה כמה שיותר ירוק" היא שאיפה אוטופית, מנותקת מהמציאות, והרישיונות שניתנו היום בקול תרועה גדולה אינם מקרבים אותנו למטרה הנכספת בכלל.

למה בכול זאת עושים את זה ? כדי "להיות כמו כולם", כדי לענות לצו האופנה, כדי להיות politically correct וכדי לגרום הרגשה טובה בבטן לאלה שמילים יפות הן כול מה שחשוב להם ומה שהם מבינים.  

יעקב

חיים ועושר - פרספקטיבה של 200 שנה

מה שהציל את האנושות מחיים קצרים בעוני קשה היתה המהפכה התעשייתית. בתוכנית "תענוגות הסטטיסטיקה" המוצגת ב-BBC, מתאר הנס רוזלינג בהמחשה גרפית מרתקת  את התהליך שהתרחש במהלך 200 השנה האחרונות בעולם והשפעת המהפכה התעשייתית על תוחלת החיים והעושר בעולם.

הטמפרטורות לאורך זמן.

הנה גרף המתאר את השתנות הטמפרטורות לאורך זמן במספר מקומות בעולם:

(מקור הנתונים מצוין בציור עבור כול מקום – לא הוכנס תיקון עבור התחממות אורבנית).

היו מקומות בהם היתה עליה של מעלה או שתיים במרוצת 150-180 השנים האחרונות, ובמקומות אחרים אין עלייה כלל.

התמונה המפורסמת של גרף שמזנק פתאום כלפי השמיים לא מצויה בנתונים של מה שהיה. היא אולי נוצרת כאשר מכניסים לגרף את התחזיות לעתיד...

יעקב

תכולת החום של האוקיינוסים.

הטענה הראשית של החממיסטים היא שגזי החממה (פד"ח) מקטינים את פליטה של חום מכדור הארץ לחלל החיצון, וגורמים בכך לחוסר איזון בין כמות החום (האנרגיה) הנקלטת מקרינת השמש והנפלטת חזרה לחלל החיצון. עודף האנרגיה, הנשאר הכלוא בכדור הארץ, הוא שגורם, לדבריהם, להתחממות מתמדת.

מאחר ו 70% משטח כדור הארץ הם אוקיינוסים, מרבית עודף החום הזה היה צריך להצטבר במי האוקיינוסים ולגרום להתחממותם. מדובר לא רק בהתחממות פני המים, אלא בהתחממות שכבה רצינית לעומק. מדידה של תכולת החום של האוקיינוסים היא, לכן, חיונית כדי להבין את מאזן האנרגיה של כדור הארץ.

לצורך מדידות אלה נפרשו על פני האוקיינוסים מעל 3000 מצופי ארגו. בשני הציורים הבאים רואים את הפריסה העולמית של המצופים ואת עקרון פעולתם.

מצופי הארגו החלו להתפרס ולשדר נתונים החל משנת 2000, והגיעו להיקף המלא המתוכנן רק ב 2007.

כעת מתפרסם מחקר של דגלאס ונוקס מאוניברסיטת רוצ'סטר, המנתח את נתוני המצופים לשנים 2003-2008. (ראה גרף למטה מהמאמר).

השורה התחתונה, אם אני מבין נכון, היא שלא רואים הצטברות של עודף אנרגיה (כלומר התחממות) במי האוקיינוסים. זה סותר, לכאורה, את הטענה של חוסר איזון אינרגטי הנגרם על ידי גזי החממה, והטענה על התחממות מתמדת (כלומר גידול באנרגיה הצבורה) של כדור הארץ. אדרבא, מהמדידות מסתמנת ירידה קלה בתכולת החום של האוקיינוסים בשנים אלה.

קווין טרנברט, אחד מראשי קבוצת החממיסטים, שם לב לעובדה זו וכתב לחבריו באחד הא-מיילים החסויים (שהתגלו בקליימטגייט) "עובדה היא שאיננו מוצאים את עודף האנרגיה, וזה שם אותנו ללעג".

מצופי הארגו נועדו לסגור חור גדול בנתונים העומדים לרשותנו לצורך הבנת תהליכי האקלים של כדור הארץ. חורים רבים עדיין קיימים. הבנתנו את המערכת היא מאד חלקית ולא שלמה.

יעקב

דצמבר קר בבריטניה

חודש דצמבר היה הקר ביותר בבריטניה מאז החלו המדידות לפני יותר מ 100 שנה. כך אומר השרות המטאורולוגי הבריטי. הטמפרטורה הממוצעת היתה מינוס 1 מעלה צלסיוס, לעומת ממוצע  רב רשנתי של 4.2 מעלות. (שיא ממוצע הקור הקודם היה 0.1 מעלות פלוס). השנה היו, במשך ימים רבים, טמפרטורות בין מינוס 10 לבין -20 מעלות צלסיוס. במרכז אנגליה יש תיעוד של מדידות מאז 1659, והדצמבר של 2010 יוצא השני הקר ביותר מאז (כולל עידן הקרח הקטן!).

השרות המטאורולוגי טוען שהוא הזהיר את ממשלת בריטניה באוקטובר על חורף קשה צפוי, אבל נמנע מלפרסם את התחזית ברבים, כי  בעבר התבדו רבות מתחזיותיו, ולכן החליטו לא לפרסם יותר תחזיות עונתיות.

הממשלה, ובייחוד שר התחבורה, לא עשו כלום, לא עשו את ההכנות הנחוצות לקראת חורף מושלג. כך קרה שכבישים רבים נשארו סגורים זמן רב בגלל מחסור במלח המשמש להפשרת הקרח, ומטוסים קורקעו בגלל מחסור בנוזל להפשרת קרח מכנפי המטוס.  מסיבות אלה היה שיבוש קשה של החיים.

המכון לחקר ההתחממות הגלובאלית בהנהלתו של ד"ר בני פייסר (גם הוא, כמו ד"ר גיא פאר, יליד חיפה), קורא לועדת חקירה פרלמנטרית לחקור הכשלונות של משרד התחבורה והמט-אופיס. הם טוענים שהמט-אופיס השתיק בכוונה את התחזית על חורף קר כדי לא לפגוע בדיוני וועדת האקלים בקנקון. המט-אופיס היה מיוצג בקנקון על ידי משלחת מדעית ששמה לעצמה כיעד הפצת מידע מדעי מדאיג על ההתחממות הגלובאלית כדי לקדם את המטרה של הסכם כלשהו לצימצום הפליטות (הסכם שלא הושג).

סיר דיוויד קינג, לשעבר היועץ המדעי הראשי של ממשלת בריטניה, קרא לממשלה להתכונן לסידרה של חורפים קשים בעתיד, והביע ספק גדול בתקפות המודלים של האקלים של המט-אופיס, אשר צופים שההסתברות לחורפים קשים הולכת וקטנה עם הזמן, בגלל ההתחממות הגלובאלית.

יעקב

סטיוארט בראנד "כופר" בארבעה מיתוסים ירוקים

סטיוארט בראנד, האיש שדחף להקמת התנועות למען הסביבה בשנות הששים והשבעים שקל מחדש את עמדותיו בנוגע לערים, לכוח הגרעיני, ההנדסה הגנטית והנדסת קרקע. לפניכם ההרצאה אותה נשא במחלקת המדינה של ארה"ב, באדיבות TED.

העתיד מתרחש בערים הצומחות ורק הן תצלנה את הכפרים - על מנת להציל את הכפרים יש לחברם בתחבורה טובה לעיר ולספק תקשורת איכותית ואנרגיה. החיים בעיר הם התשובה הטובה ביותר לנטרול "התפוצצות אוכלוסין".

בראנד ממשיך להחזיק בטענות שהאקלים משתנה לרעה, לטענתו כתוצאה מפליטת תוצרי שריפה, אך מבין כי אין תחליפי אנרגיה לפחם ולגז מלבד שימוש באנרגיה גרעינית (וכורי מיקרו).

ההתקפות ה"ירוקות" נגד מזון מהונדס הינן בלתי רציונליות ומזיקות. הגידולים המהונדסים גנטית הם החידוש החקלאי המצליח בהיסטוריה.