17 בינואר 2011

מתקנים סולריים – מילים יפות



שר התשתיות חתם על רישיונות להקמת מתקני ייצור בטכנולוגיה סולארית הגדולים מ-50 קילוואט ושמתחברים לרשת החשמל, בהיקף כולל של כ-25 מגאוואט.
השר לנדאו מסר היום כי "אנו שואפים שהחשמל במדינת ישראל יהיה כמה שיותר ירוק, היכן שרק אפשר, תוך ניצול מקסימאלי של השטח עליו ייבנו התחנות, ובהרמוניה איתו."
יופי של מילים ויופי של שאיפות...
מה המציאות: מדינת ישראל צורכת כ 10,000 מגאווט חשמל. 25 שקיבלו רישיון ייצור הם 1/4 אחוז... והמתקנים האלה אינם מייצרים 25 מגאווט באופן קבוע, תמיד כשצריך אותם, רק כמה שעות ביום (בצהריים) ובתנאי שאין עננים או סופות חול שמסתירות את השמש, ושניקו את הפאנלים היטב מחול אחרי הסופה או הרוח האחרונה.
מאידך – תחנות תרמיות (פחם או גז) לא ניתן לכבות ולהדליק בהתראה קצרה, לכן, גם כאשר הפאנלים הסולאריים מספקים חשמל, חייבות התחנות התרמיות להמשיך ולעבוד כדי לשמש כגיבוי – כלומר החשמל הסולארי אינו מביא שום תועלת, כול עוד אין הוא מאפשר לכבות יחידות ייצור תרמיות. על המחיר שהמדינה משלמת למפיקי חשמל סולארי – פי 4 או 8 ממחיר החשמל הרגיל – עבור משהו שאינו מועיל עוד לא דיברנו.
אז השאיפה "שהחשמל במדינת ישראל יהיה כמה שיותר ירוק" היא שאיפה אוטופית, מנותקת מהמציאות, והרישיונות שניתנו היום בקול תרועה גדולה אינם מקרבים אותנו למטרה הנכספת בכלל.
למה בכול זאת עושים את זה ? כדי "להיות כמו כולם", כדי לענות לצו האופנה, כדי להיות politically correct וכדי לגרום הרגשה טובה בבטן לאלה שמילים יפות הן כול מה שחשוב להם ומה שהם מבינים.  
יעקב



3 תגובות:

Guy Kedem אמר/ה...

בסיבות לטיפשות הזאת לא מנית אינטרסים כלכליים ושחיתות כלל. נהיית נאיבי? :)

יעקב אמר/ה...

לא ברור לי שיש אינטרסים כלכליים חזקים שדוחפים אנרגיה סולארית בישראל. אני לא מתעסק עם זה (עם הטחת אשמות כלליות של שחיתות).
שר התשתיות שלנו, עוזי לנדאו, יש לו היסטוריה של נסיונות להיות PC עוד מהימים לפני כ 20 שנה שבהם התנגד לכביש חוצה ישראל.

Tomer Iserovitch אמר/ה...

שהחשמל במדינת ישראל יהיה כמה שיותר ירוק=שהחשמל בארץ יהיה כמה שיותר יקר. קיצוניות היא לא הדרך,ניתן למצוא נקודת אמצע אבל לא בדרך שבה הממשלה פועלת (בעקבות ממשלות אחרות בעולם).

כל עוד לא מ"בוטל" העשירון העליון כי כולם נמצאים ברמת הכנסה שכזו אנחנו מדרדרים עצמנו לאסון כלכלי ודנים את החלשים לסבל בהתחשב בכך שעל פי עוז הרוח של האזרח הישראלי המצוי הוא יתלה עצמו למוות מאשר לצאת לרחוב ולשנות דברים.
קראתי בטקסט מקצועי ישן בנושא ניהול את המשפט הבא: שלא כמו גופו,רוחו\נפשו של אדם יכולה לספוג
מכות והשפלות אין סוף.

אז מעלים לשידור מסכנים בשוק זוג מסכנים שהכנסתם המשותפת 5000 שח והם זועקים:"כמה אפשר לספוג?!"
אז התשובה היא, אין סוף.
אם אתם רוצים החוצה ישנו חבל ממשלתי (מיוצר בסין) שמשתלשל בעץ מתחת לבלוק שבו אתם גרים.