20 בינואר 2011

בעיות סולאריות בגרמניה



בגרמניה התעוררו לאחרונה בעיות עם החשמל סולארי כי הוא גרם לעומסי יתר ותקלות ברשת חלוקת החשמל, שאינה בנויה לטפל בכמויות גדולות של חשמל בעלות אופי ההפכפך והבלתי נשלט.
גרמניה חוקקה חוק נדיב לעידוד אנרגיה מתחדשת לפיו מבטיחה הממשלה תעריפי הזנה (feed in ) גבוהים לחשמל "מתחדש". החוק מבטיח לכול מי שמתקין פאנלים סולאריים או תחנות רוח לקנות את כול החשמל שהוא יכול לייצר, במשך 20 שנה. התעריף נע בין 21 סנט לקוט"ש לתחנות רוח לבין 46 סנט לחשמל PV (פאנלים פוטו-וולטאיים). זאת בהשוואה למחיר של כ 8 סנט לתחנות רגילות.  הכסף הנחוץ למימון החשמל המתחדש מושג באמצעות העלאת תעריפי החשמל לצרכן.

מתברר שהתקנת פאנלים הוא עסק משתלם לבעלי הפאנלים. מעריכים שבשנת 2010 הותקנו פאנלים סולאריים בכמות של 8-10 ג'יגהווט (כלומר כמו 8 או 10 תחנות פחמיות גדולות). זאת בהשוואה ל 4 ג'יגווט בשנת 2009.

אולם, כרגיל עם מדיניות ירוקה, הגרמנים שמו את האידיאולוגיה והמאוויים לפני המציאות ההנדסית. מסתבר שרשת החשמל אינה מסוגלת לקלוט כמויות כאלה של חשמל, שאופיו הפכפך – ברגע אחד ישנו, במשנהו הוא נעלם (כאשר עובר ענן בשמיים).
סטפן קוהלר, ראש הוועדה המייעצת לאנרגיה של ממשלת גרמניה, הזהיר מפני קריסת רשת חלוקת החשמל, בגלל החשמל הסולארי, שעלולה לגרום לאסון. "הרשת סובלת מעומסי יתר בגלל החשמל הסולארי. חייבים לקצץ עמוק, ומהר בהתקנת הפאנלים הסולאריים".
מומחים צופים שבקצב התקנה הנוכחי עשויים להתקין כושר יצור כולל (נומינלי) של כ 50 ג'יגוואט עד שנת 2013. "זה יהיה אסון לרשת" אומר קוהלר, "חייבים להגביל את כמות ההתקנות החדשות ל 1 ג'יגוואט לשנה, כדי שלא יהיו יותר מ 30 ג'יגוואט בס"ה בשנת 2020".

הבעיה היא שחייב להיות איזון בין כמות החשמל המיוצרת לכמות הנצרכת. האיזון הזה מושג, ברשת רגילה, על ידי כיבוי יחידות ייצור בעת שהביקוש יורד. החיבור של הרשת לפאנלים סולאריים בכמות גדולה מקשה על שמירת האיזון, בגלל האופי ההפכפך של האנרגיה הסולארית.
ייתכן וניתן לפתור את הבעיה על ידי שיפור רשת החלוקה והבקרים שלה, וחיבור בין רשתות אזוריות.  הדבר מצריך השקעה גדולה ברשת, והחוק של האנרגיה המתחדשת התעלם מצורך זה.

מאידך התרעם ארגון הצרכנים בגרמניה על המעמסה שהחשמל הסולארי כבר מטיל על האזרחים. הם חישבו שהפאנלים שהותקנו בשנת 2010 בלבד יעלו לצרכן הגרמני כ 36 מיליארד דולר במשך 20 שנות ההתחייבות.

שימו לב שמספרי הג'יגוואט הגבוהים של החשמל הסולארי מתייחסים לכושר ייצור נומינאלי – כאשר השמש בשיאה, בצהרי היום, ואין עננים בשמים. הייצור הממשי, בפועל אינו מגיע ליותר מ 10-25% מהכושר הנומינאלי. הבעיה היא שגם הכמות הזאת באה לסירוגין, ובצורה שאין לנו שליטה עליה, הגורמת בעיות ברשת. החשמל הסולארי אינו מפריע (וגם לא מועיל) כול עוד הכמויות קטנות. כשהכמויות עולות יש בעיות...

כמו במקרה של האתנול, אנו רואים נטייה לקדם "חזונות" ויעדים "ירוקים" בלי להתחשב במגבלות פיסיות, הנדסיות או כלכליות. התוצאה שמשיגם על ידי התעלמות מהמציאות אינה מועילה בכלום.

אנו, בישראל, צריכים להיזהר מהחשמל הסולארי. הוא יכול לעזור, מעט, אבל במחיר גבוה מאד, והתחנות הניסיוניות שהוחלט עליהן (200 מגוואט באשלים, 57 מגוואט במתקנים מבוזרים) יבדקו את הנושא. לא צריך לעשות יותר מזה, כעת. לא צריך לקפוץ בראש עם כמויות גדולות, כמו שעשתה גרמניה. מוטב לנו להמתין וללמוד מהבעיות שבגרמניה, ספרד וקליפורניה, ואולי להמתין לשכלול והוזלה של הפאנלים.
יעקב 

אין תגובות: