11 ביוני 2012

הצדק החברתי והסובסידיות הסולאריות.



צרכנים מיעוטי יכולת אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש פאנלים סולאריים. אז למה מכריחים אותם לסבסד את הפאנלים הסולאריים של הירוקים העשירים?

מדינת קליפורניה (ארה"ב) אימצה את מדיניות הסבסוד בה תמכתי בפוסטים קודמים – תמחור המבוסס על מחיר החשמל לצרכן, וייצור חשמל סולארי לשימוש עצמי, קודם כול. מתקנים סולאריים קטנים, רבים, המותקנים על גגות הבתים או מגרשי החנייה, מייצרים חשמל בעיקר לשימוש עצמי של הבעלים ולהקטנת חשבון החשמל שלהם. את העודף מחויבות חברות החשמל לרכוש במחיר השווה למחיר החשמל לצרכן, שהוא מחיר גבוה במידה ניכרת מהמחיר הסיטוני שהחברות משלמות על שאר החשמל שהן רוכשות ומספקות.

סכימת מחירים זו הנקראת "מדידת רשת"  (net metering) הפכה את התקנת הפאנלים הסולאריים לכדאית בקליפורניה, וכמות ההתקנות גדלה מאד. (אני משער שיש סובסידיות נוספות, כמו הנחות במס לרכישת המתקנים). הרשויות הרגולטוריות נמצאות בלחץ מתמיד להגדיל את מכסת ההתקנות שהן מאפשרות לפי מתכונת זו.

נציגי חברות החשמל מתנגדים להגדלת המכסות, וטענתם: זה לא הוגן. בעלי הפאנלים הסולאריים מקטינים את ההכנסות של חברות החשמל, אך הוצאותיהם הקבועות בהחזקת תחנות חשמל רגילות לגיבוי ובהקמה ותחזוקה של רשת חלוקת החשמל לא קטנו. אי לכך הוצאות אלה מתחלקות על כמות יותר קטנה של צרכנים, ומעלות את המחיר של החשמל לצרכנים שלא התקינו פאנלים סולאריים. הפאנלים אינם משלמים את חלקם בהוצאות החלוקה של החשמל והבטחת הגיבוי. הדבר מטיל נטל לא הוגן דווקא על אוכלוסיות חלשות יותר.

שימו לב: בקליפורניה מבטיחים לחשמל סולארי מחיר השווה למחיר לצרכן, ולא פי שניים, כמו בתכניות האחרונות הנהוגות (לא בצדק ולא בהגיון) אצלנו.

יעקב


פחם מול גז



הנה כמה עובדות מעניינות על גז ופחם בארה"ב ובאירופה.

ראשית – נפט בארה "ב. תפוקת הנפט בארה"ב גדלה ל 6.2 מיליון חביות ליום, עלייה של 25% מאז 2008, והעלייה בתפוקה נמשכת. מאידך ירדה הצריכה של הנפט, אשר הגיעה לשיא ב 2007. כעת היא חזרה לרמה של 1999. לירידה בצריכה כמה סיבות: המחיר היקר גורם לצמצום בצריכה, מכוניות בזבזניות מתחלפות במכוניות חדשות, חסכניות יותר, השפל הכלכלי, האתנול, ועוד גורם חשוב: הגז הזול, המוביל להחלפת הנפט בגז היכן שניתן (למשל בחימום בתים). למגמות אלה בארה"ב יש השפעה על שווקי הנפט בעולם.

עובדה שנייה: המעבר משימוש בפחם לגז בארה"ב. במרץ השנה תרם הפחם 36% מתפוקת החשמל, בעוד הגז תרם 30% - הפער בין השניים הצטמצם מאד, כול זה בזכות טכנולוגיית הסידוק – fracking – אשר הביאה לעלייה גדולה בתפוקת הגז וירידת מחירו. המעבר לגז הביא תרומה גדולה לניקוי האוויר והסביבה. פליטות הפד"ח ומזהמים כימיים כמו כספית, עופרת, פיח, תחמוצת החנקן ותחמוצת הגופרית ירדו – כי הגז יותר נקי.

באירופה, לעומת זאת, השימוש בפחם נמצא בעלייה. באנגליה, גרמניה וספרד דווח על עלייה בשימוש בפחם. מחירי הפחם בירידה, הם כעת מתחת ל 90 דולר לטון, לעומת 120 דולר בספטמבר שנה שעברה. (איפה הירידה המתבקשת במחירי החשמל אצלנו ??). מהפכת הסידוק לא הגיעה עדיין לאירופה והירוקים שם מתאמצים מאד למנוע אותה בכלל. מחירי הגז, המסופק ברובו על ידי רוסיה, עדיין בשמיים (פי ארבע מאשר בארה"ב). אז למרות האידיאולוגיה הירוקה החזקה מאד באירופה, האירופאים צורכים יותר פחם ומזהמים יותר.
יעקב 


ביורן לומבורג: העוני מזהם.



ביורן לומבורג כתב מאמר מעניין וחשוב לקראת הוועידה הירוקה של האו"מ בריו העומדת להתכנס בשבוע הבא, הנקראת "ועידת ריו השנייה" – או ריו 2. וועידת ריו הראשונה שהייתה לפני 20 שנה, החלה את הבהלה החממיסטית, ואת המסורת של וועידות פטפטת ענקיות, ראוותניות, בזבזניות ועקרות.
הנה קטעים מעטים, (תרגום ופראפרזה שלי):

ריו 2 בצרות, מארגני האירוע הענקי לא הצליחו להגיע להסכמה על תוכן מסמך הסיכום ששמו [היומרני] "העתיד שאנו רוצים".
הפעילות של האו"מ בנושאים "ירוקים" עברה לטיפול בנושאים אופנתיים של המערב העשיר [ההתחממות], והתרחקה מהנושאים הלגיטימיים המדאיגים את הרוב הגדול של האנושות [העוני]. כבר בוועידת ריו הראשונה, לפני 20 שנה, הנושאים הוגדרו כ"סביבה ופיתוח" כאשר הפיתוח הוא במקום השני.
היום הדיונים יתרכזו סביב המושג "בר קיימות" [מה המילה העברית?] – sustainability – שהפך לשם קוד להתחממות הגלובאלית.
ההתחממות הגלובאלית אמיתית, ויכולות להיות לה יותר השפעות שליליות, בצד החיוביות [אומר לומבורג]. אלא שכול הקיום האנושי מונע על ידי דלקים מאובנים (פחמיים). איך ניתן לצפות שנוותר על דלקים אלה בהעדר חלופה יותר זולה?
וועידת ריו 1 הולידה את פרוטוקול קיוטו – בו ניסו בעזרת מילים יפות לפתור בעיה שאין לה פתרון. לא פלא שהוא נכשל, אפילו מדינות האיחוד האירופי שניסו בכול כוחן להפחית פליטות השיגו הפחתה אפסית, וגם היא רק בזכות ייצוא תעשיות כבדות למקומות אחרים [סין] – כלומר העבירו את הפליטות לסין. בכול זאת האו"מ ממשיך בשלו – גישת הפטפוט השאפתני [והוועידות ההמוניות].

אנו שומעים רבות על "פתרונות" כמו ביו-דלק או פאנלים סולאריים, אך הטכנולוגיות הירוקות האלה אינן התשובה. כול עוד תחנות רוח ופאנלים נשארים יקרים ומספקים זרם במקוטע (intermittently ), הם לעולם לא יתרמו הרבה לאספקת האנרגיה שלנו. גרמניה, היצרנית הגדולה בעולם של אנרגיה סולארית (לאדם) משיגה רק 0.3% מהאנרגיה שלה מהשמש, וזאת לאחר שהשקיעה 130 מיליארד דולר עבור אנרגיה ששווה בערך 12 מיליארד. ההפחתה של הפליטות שהושגה בדרך זו תעכב את ההתחממות הגלובאלית ב 23 שעות, בסוף המאה הזו...
בצורה דומה, הביו-דלק צורך כעת 40% מיבול התירס בארה"ב אך מספק רק 4% מצריכת הדלק. הביו-דלק גורם לייקור המזון, ולבירוא יערות עד בעולם, לטובת גידולי ביו-דלק – דבר שגורם יותר נזק ויותר ופליטות פד"ח.

הוועידה מתעלמת מהצרכים האמיתיים של האנושות. בזמן שחגיגת הפטפוטים והשטיחים האדומים מתקיימת בריו, יש כ 900 מיליון אנשים בעולם הסובלים מתת תזונה, מיליארד ללא מי שתייה נקיים, 2.6 מיליארד ללא תנאי תברואה, 1.6 מיליארד ללא חשמל. 15 מיליון מקרי מוות בשנה – כרבע מכול מקרי המוות – נגרמים על ידי מחלות שניתן לרפא בקלות [כלומר – בגלל העדר שירותי בריאות].
הבעיה הסביבתית הקשה ביותר, שגורמת הכי הרבה מקרי מוות, היא זיהום אוויר פנימי בבתים, הנגרם מהעשן של תנורי בישול וחימום השורפים עץ. העשירים מתייחסים לחשמל כדבר מובן מאליו, אבל כ 3 מיליארד בני אדם בעולם נאלצים לשרוף עצים או גללים בתוך בתיהם, לחמום ובישול. כ 1.5-2 מיליון אנשים מתים כול שנה בגלל זיהום זה, ורובם נשים וילדים.
הבעיה הסביבתית השנייה היא העדר מי שתייה נקיים.
השלישית היא – העוני. כן, זו בעיה סביבתית. יותר ממיליארד אנשים מתקיימים על פחות מדולר ורבע ליום, הדאגה לסביבה היא בשבילם מותרות רחוקות. כאשר קיומך בסכנה, אתה לא דואג לבעיות ניקוי הסביבה.
בקיצור: לעזור לאנשים לצאת מהעוני זה הדבר הכי טוב שאנו יכולים לעשות למען הסביבה. במקום זה מדברים על "כלכלה ירוקה". במקום זה האו"מ מנסה לקדם צמצום בצריכה,  או במילים אחרות: הישארו עניים ותיהנו מהחיים הפשוטים.
העושר לא מושג על ידי סבסוד טכנולוגיות בלתי יעילות, ומקומות עבודה חדשים לא נוצרים על ידי מיסוי שאר הכלכלה למען משרות ירוקות בלתי יצרניות.
הסביבה חשובה, חייבים להתייחס אליה בתבונה. לא עוד פרוטוקולי קיוטו, לא עוד הרס היערות בשביל ביו-דלק. אנו צריכים פתרונות פשוטים וזולים לאספקת אנרגיה, אותם פתרונות ששירתו אותנו היטב עד עכשיו. את תנורי העץ צריך להחליף בתנורי נפט (קרוסן) וגז. קיימות אמיתית וכלכלה ירוקה יושגו רק אם נבטיח את הפיתוח וחילוץ אנשים ממצוקת העוני, רק אז אנשים ידאגו לסביבה.

כדי להשיג את העתיד שאנו רוצים צריכים לחזור לדברים בסיסיים, לדברים מוכחים, שעובדים.

עד כאן דברי לומבורג.
אין לי מה להוסיף. כול מילה בסלע.
יעקב





10 ביוני 2012

תחזית אל ניניו והתרנגול.


 תמונה: ויקיפדיה: תמונת טמפרטורת פני הים בנובמבר 2007 מדגימים את תופעת לה ניניה
 
NOAA (השרות המטאורולוגי האמריקאי) הנפיק תחזית ואזהרה לגבי אל ניניו.
אל ניניו הוא תופעה מחזורית של טמפרטורות מים גבוהות יחסית בחלק המשווני והדרומי של האוקיינוס השקט. אל ניניו מתחלף מחזורית עם לה ניניה – תופעה הפוכה של טמפרטורות מים נמוכה יחסית באותם אזורים.
התופעות האלה (אל ניניו – לה ניניה – או בשמם המלא ENSO – El nino southern oscillation ) משפיעות למדי גם על האקלים ביבשות וגם על המסת הקרח בקטבים.

NOAA מנהלת מודלים אקלימיים מתוחכמים, מסובכים ויקרים כיד להנפיק תחזיות לגבי תופעות אלה ותופעות אקלימיות אחרות. הנה התחזית/אזהרה שהם פרסמו:

There is a 50% chance that El Niño conditions will develop during the second half of 2012.
תרגום: יש סיכוי של 50% שתנאי אל ניניו יתפתחו במשך המחצית השנייה של 2012.

זה מזכיר לי את המודל האקלימי בו השתמשו בכפר שלנו לפני שנים רבות: "אם התרנגול מטפס על ערימת זבל וצועק קוקוריקו, סימן שאו שירד גשם או שלא"
יעקב

הפליטות ממשיכות לעלות, כרגיל.



הנה סיכום של פליטות הפד"ח לשנת 2011 כפי שחושבו על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה IEA.
ס"ה הפליטות בעולם היו 31.6 ג'יגהטון, עליה של 3.2% לעומת שנת 2010. חלקו של הפחם ביצור הפליטות היה 45%, אחריו הנפט, 35%, ואחריהם הגז, 20%.
בארצות המפותחות של גוש ה OECD היה קיטון של 0.6% בפליטות, אבל בשאר הארצות (בייחוד סין והודו) היה גידול של 6.1%, שגבר על הקיטון בארצות המפותחות. בסין היה גידול של 9.3%, בהודו גידול של 8.7%, למרות זאת, הפליטות לנפש היו בסין – 63% לעומת OECD, בהודו 15%.
בארה"ב קטנו הפליטות ב 1.7% בשנת 2011 לעומת 2010, ובס"ה ב 7.7% בין השנים 2006-2011 – הקיטון הגדול ביותר מבין כול הארצות והאזורים.  כמה גרומים מסבירים את הקיטון בפליטות בארה"ב: חורף מתון ב 2011 (פחות הסקה לחימום בתים), שיפור ביעילות המנועים בתחבורה, קיטון בכמות הקילומטרים של נסיעות, בגלל מיתון כלכלי ומחירי דלק גבוהים ומעבר מפחם לגז (הפולט פחות). באירופה היה קיטון בפליטות ב 1.9%, בעיקר מאותן הסיבות כמו בארה"ב, כולל המשבר הכלכלי היותר עמוק באירופה. ביפאן היה גידול של 2.4% בפליטות בגלל סגירת תחנות כוח גרעיניות ופתיחה מחדש של תחנות פחמיות.
עד כאן הדו"ח של ה IEA. פרשנות שלי:
שימו לב לגורם שנעדר לחלוטין מגורמי הקיטון בפליטות (היכן שהיה קיטון) – האנרגיה המתחדשת. האנרגיה המתחדשת תרמה (לפי דו"ח זה) אפס מוחלט לקיטון הפליטות. היא אינה מוזכרת כלל בדו"ח. זאת האמת – האנרגיה המתחדשת היא משחק ב"נדמה לי", היא אינה תורמת שום דבר ממשי, לא לאספקת האנרגיה, ולא להקטנת הפליטות. משחק ב"נדמה לי" ששרף כמה מאות מיליארדי אירו, בעיקר בארצות אירופה, והביא אפס תועלת. (בדו"ח כתבו, למען ההרגשה הטובה, שהצעדים שממשלת סין נקטה הביאו לקיטון בשיעור גידול הפליטות. מילים ריקות, ללא סימוכין).
נקודה שנייה, שכן מוזכרת בדו"ח: אין שום סיכוי להשיג את ה"יעדים" למיניהם לקיטון פליטות שממשלות רבות הכריזו עליהן, וקיבלו על עצמן בהתחייבויות חגיגיות. ה"יעדים" היו דיבורים יפים, מנותקים מהמציאות, בלתי ניתנים להשגה במציאות הטכנולוגית והכלכלית בה אנו חיים. הכול שקר והונאה עצמית, כי כול אדם בר דעת מבין שיעדים אלה אינם ברי השגה.
יעקב

9 ביוני 2012

אבן חיזוי מזג אוויר


תחיית הנפט

עידן חדש עומד בפתח, עידן הזהב החדש של הנפט.
נביאי הזעם והחורבן של "שיא הנפט" (peak oil), כמו כול הנביאים מהזרם המלת'וסי, ניצבים, כרגיל, בפני מציאות בה גילויים טכנולוגיים חדשים שמים את נבואותיהם ללעג.
הטכנולוגיה החדשה של ריסוק (fracking) של מרבצי אבן ציפחה (shale) משנה מקצה לקצה את תמונת המלאי העולמי של אנרגיה ממאובנים (פוסילית).
קחו למשל את מרבצי אבן הציפחה במערב סיביר, מרבץ בז'נוב bazhenov – המרבץ הזה עצום בממדיו, שיטחו מעל 2.3 מיליון קמ"ר, וכמות הנפט והגז שמעריכים שיש בו היא ... לא אלאה אתכם במיספרים (ראו בקישוריות) – היא אינסופית - הנה מפה.

מרבצים גדולים אחרים קיימים באזורים רבים בעולם, בסין, באפריקה ובאירופה. ובל נשכח את ישראל, שמגלה עוד ועוד מרבצים במזרח הים התיכון ובשפלת יהודה (כאן) ועשויה להפוך למפיקה ומייצאת של כמויות משמעותיות של גז ונפט – מיני מעצמת נפט.
הנה הסיכום של כתב "פורבס": יש יותר גז ונפט מאשר העלנו בדמיוננו אי פעם.
כול אלה המצדדים בפיתוח מקורות אנרגיה "מתחדשים" יצטרכו לוותר על אחד הנימוקים העיקריים שלהם – שבמילא חייבים לפתח אותם כי הנפט (והדלק המאובן) הולכים ואוזלים.
אני חושב שאנו צריכים לשמוח שהפיתוח והקידמה לא ייחסמו על ידי מחסור באנרגיה, ועידן חדש של עוני ומחסור בוטל.
יעקב

3 ביוני 2012

איפה הכסף? טלנובלה ספרדית

 שר הכלכלה של ספרד, דה גוינדוס (צילום מגלובס)

העיתנות מדווחת כי שר הכלכלה של ספרד מסתובב בעולם ומתחנן על נפשו לסיוע כלכלי... החובות של ספרד הפכו לנטל בלתי נסבל ומיליארדי אירו בורחים מן המדינה. גלובס מדווח על שר הכלכלה הספרדי, לואיס דה גוינדוס, שאמר אמש כי:
בכל הקשור על הסוגייה הספרדית - עתידו של גוש האירו מונח על הכף. ברקע, כ-81 מיליארד אירו עזבו את השווקים בספרד בחודש מארס. "אני לא יודע אם אנו על סף קריסה, אבל אנחנו במצב מאד, מאד, מאד קשה", אמר דה גוינדוס.
הספרדים מחפשים עכשיו היכן הכסף... לפי המחקר של קאלזדה חלק גדול ממנו, כ-29 מיליארד יורו עפו ברוח עם השבשבות והתנדפו עם הסובסידיות לאנרגיה ירוקה... סכומים נוספים "נעלמו" יחד עם חיסול המשרות היצרניות...

כבר כתבנו כאן על השגעון של הורדת כספים לטמיון בשם האג'נדה הירוקה בספרד, ועל המחקר שבדק את התוצאות הכלכליות של המדיניות עד כה, לא תחזיות, אלא ביצוע בפועל. הוא נערך על ידי ד"ר חואן קאלזדה, מאוניברסיטת המלך חואן קרלוס.
הממצאים לא הפתיעו. שורה תחתונה:
- על כל מקום עבודה שנוצר בתעשיות ירוקות אבדו 2.2 מקומות עבודה אחרים.
- יצירת מקום עבודה ירוק עולה 571,000 אירו.
- ממשלת ספרד הוציאה 29 מיליארד אירו על סבסוד האנרגיה הירוקה.
- לו רצו לכסות את העלויות של האנרגיה הירוקה שכבר מופקת (עדיין חלק קטן מס"ה ייצור האנרגיה) היו חייבים להעלות את תעריפי החשמל ב 31% . עד עכשיו נמנעו מכך, ומימנו את החשמל הירוק ממיסים (בעצם, כמו כולם, מהדפסת כסף).

הסיפורים היפים על האנרגיה המתחדשת הציגו נתונים מופרכים על התרומה שלה לצמיחה הכלכלית - החשבון שמוגש כעת לספרדים אמיתי לגמרי. 
כעת מתפתלת הממשלה הספרדית ומנסה לבטל את ההסכמים שחתמה לייצור אנרגיה סולארית. איך אומר שר הכלכלה דה גוינדוס: "אנחנו במצב מאד, מאד, מאד קשה".

עדכון:
ממשלת ספרד הוציאה על סובסידיות לאנרגיה ירוקה כשישים וארבע מיליארד אירו. בין השנים 2004-2010 יש לה מחוייבות חוזית על סכומים גדולים למתקנים כבר אושרו, בהתחייבות ל עשרים שנה.
הממשלה השמרנית החדשה הודיעה בראשון בינואר על הפסקה מוחלטת של הסובסידיות, ומאז לא הוקם אף מתקן אחד חדש. ללא סובסידיות אין מתקנים ירוקים. בתעשיית אנרגיה הירוקה מועסקים כשבעים אלף איש, העומדים כעת בפני קיצוצים דרסטיים.

1 ביוני 2012

תעמולה ירוקה ורווח פוליטי

עוד סיפור מעניין מאתר CIP. ב-16 במאי חתם מושל וורמונט על צו איסור הפקת נפט באמצעות "פראקינג" במדינתו. המושל הסביר כי זה הוא עניין גדול "Big Deal" היות ויש אי וודאויות ביחס לטכנולוגיה ואם ישתמשו בה יפגעו מי התהום ותהרס הסביבה אותה "לווינו מילדינו". לטענתו היות וצפוי מחסור עתידי במים לשתייה והיות והאנושות הסתדרה אלפי שנים בלי גז נפט היא תסדר גם בעתיד בלעדיו. 
האיסור על קידוחי פראקינג, הסביר המושל, מייצג את הדרך אותה מתווה וורמונט למדינות אחרות על מנת לשמור על "איכות חיים". תשואות...


 בתמונה: מושל וורמונט מדגמן עם השלט Don't frack vermont במעמד החתימה על הצו.

מישהו צריך לספר למושל כי רוב פני הפלנטה שלנו מכוסים במים - מה שחסר הוא מקור אנרגיה זול ושופע  שיכול לספק את האנרגיה על מנת להפכם למי שתייה. אך מה שמעניין בכל הפרשה הזאת הוא שניתן ללמוד ממנה משהו על הפוליטיקה המתהווה בממשק שבין אקטיביזם סביבתי ומנגנוני השלטון. הצהרות ירוקות המנותקות מן המציאות זוכות לאהדה רבה וכנראה שעוד נשמע רבות על כך שוורמונט אסרה על קידוחי פראקינג בשטחה. יש בכך רווח פוליטי גדול בהיותך אביר "המוסר והקדמה" של התנועות הירוקות בעולם. תשאלו את השר ארדן איך זה מרגיש...

אנו מאמצים בישראל אופנות שלא תמיד מתאימות לנו. בניגוד לישראל שצפויה לשבת בחושך בין הפסקות חשמל ולאבד פוטנציאל לביטחון אנרגטי בעתיד, במקרה של וורמונט יש רק מה להרוויח פוליטית. מדוע? משום שוורמונט אינה מפיקה גז ונפט.  אפס, כלום, מאום, זירו.... 

המושל "שכח" לציין במעמד המכובד והמתוקשר שאין רזרבות נפט וגז בוורמונט ואיש גם אינו מבקש לקדוח בשטחה.
את העבודה "השחורה" עושים במקומות אחרים וכ-8,444 מיליוני רגל מעוקבים של גז טבעי הנצרכים על ידי תושבי וורמונט מידי שנה ומאפשרים להם לשמור על איכות החיים שלהם מוזרמים למדינה על ידי צינורות מקנדה השכנה שבה כבר קיימת מסורת של 50 שנה של קידוחי פראקינג. מעניין מה היו אומרים תושבי וורמונט אם המושל היה באמת מתכוון לאמירותיו על כך "שהאנושות הסתדרה אלפי שנים בלי גז ונפט" וסוגר את עורק החיים של המדינה; הוא הצינור המזרים את הגז של אותם קידוחי פראקינג עליהם הוא "אוסר".
התנהגותו של מושל וורמונט מזכה אותו במקום של חוסר כבוד ליד נשיא המלדיבים מוחמד נשהיד שעל תעלוליו כתבנו בבלוג זה בעבר.

למען הסר ספק, יש להקפיד בקידוחים על טווחי ביטחון סבירים, אך גם לאיסור קידוחים בשל אידיאולוגיה אנטי-תעשייתית ולגרום לעיכובים יש מחיר, מחיר כבד. לשמחתם של תושבי וורמונט הם לא נדרשים לשלם את המחיר של מחסור באנרגיה  אלא רק להתענג על ההצהרות מחממות הבטן של המושל הנאור.

קיומנו ואיכות חיינו תלויים בקידום הפקת אנרגיה תוך צימצום הסיכונים במידה סבירה - לא ניתן להשיג מטרה זאת על ידי תעמולה שיקרית והתנהגות חקיקתית חסרת אחריות המשמשת לרווח תעמולתי.

בועז

הזמנה למפגש - אנרגיה ירוקה ויוזמה חופשית


הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות מארח למפגש ולדיון חופשי את התנועה הירוקה ואת התנועה הליברלית.
בין נושאי המפגש:
מה החשיבות של אנרגיות מתחדשות?
האם הן מייצגות מהפכה?
כיצד עלינו לפעול על מנת לקדם אנרגיות מתחדשות או כל אנרגיה אחרת?
נציגי התנועות יציגו את משנתם ואת נקודת השקפתם.
את התנועה הליברלית ייצג בועז ארד-ארדר דובר התנועה ומייסד "הבלוג הירוק" .
את התנועה הירוקה ייצג אופק בירנהולץ יו"ר סניף ירושלים של התנועה הירוקה.

המפגש יתקיים ביום א' הקרוב ה-3 ביוני בשעה 19:00  ברחוב בן עטר 19 בתל אביב.- הכניסה חופשית.
לרישום בדף האירוע בפייסבוק - כאן.

לפניכם קטע הקלטה קולית מדברי הפתיחה לאירוע. בדקה 12:30 תוכלו להאזין לתופעה סוציולוגית מענינת. לאחר סקירה קצרה של מפעלו של נורמן ברולוג, אבי המהפכה הירוקה (ראו מאמר כאן) עולה מן הקהל ה"ירוק" הסתיגות ממפעלו בשל כך שהוא גרם להגדלת "טביעת הרגל" האנושית על פני הפלנטה...