ירידה עולמית בשימוש בפחם.

לאחרונה נרשמה ירידה בשימוש בפחם בכל העולם. הנה כמה נתונים:

סין תאסור פתיחה של מכרות פחם חדשים בשלוש השנים הבאות. היא גם תסגור יותר מ 1000 מכרות קיימים בשנת 2016, מספר דומה למכרות שנסגרו כבר ב 2015. ייצור הפחם הכולל, שהיה 3.58 מיליארד טון ב 2014, ירד ב 2015 ב 0.5%, וירד בשיעור דומה, כנראה, גם ב 2016. כושר הייצור של סין הוא כ 5 מיליארד טון פחם לשנה, אבל, יותר מ 20% מזה מושבת, ולא מנוצל, בגלל ביקוש נמוך לפחם. מחיר הפחם צנח מאד בשנים האחרונות, כפי שרואים בגרף, מ כ 130 דולר לטון בתחילת 2011 ל כ 50 דולר לטון בסוף 2015.

פרשנים "ירוקים" חוגגים. "סוף הפחם הגיע!" הם מכריזים. וזה לא בגלל הסכמים אקלימיים או הטפות ירוקות אלא בגלל סיבות כלכליות – תחנות הכוח הפחמיות ובעקבותיהן המכרות, נסגרים בהמוניהם בגלל חוסר כדאיות כלכלית. הידד! הידד! – סוף עידן הפחם! ככה, למשל, חמש יצרניות הפחם הגדולות בארה"ב היה להן שווי שוק של 45 מיליארד דולר לפני 5 שנים – היום הן שוות, יחד, פחות מ 2 מיליארד דולר. תחנות כוח פחמיות נסגרות כול הזמן במערב (למשל בריטניה או ארה"ב), ותחנות חדשות לא נבנות (חוץ מאשר בסין, הודו ומדינות עניות אחרות).

הנה גרף המתאר את הקיטון בצריכת הפחם במדינות השונות בשנת 2015.

האנליסטים של בנק גלדן-זקס כתבו כבר בספטמבר 2015 על "שיא-הפחם" וחוזים ירידה מתמדת בשימוש בפחם בעתיד, וכמובן במחירו.

יש הרבה סיבות לירידה בשימוש בפחם. אחת מהן היא המחזור העסקי או הכלכלי הרגיל: בעבר כשהמחיר היה גבוה קפצו הרבה יצרנים והחלו לייצר פחם. נוצר עודף היצע, המחיר ירד, חלק מהיצרנים יפרוש... זה מחזור עסקי רגיל. יש גם האטה בכול שאר חומרי הגלם: נפט (במיוחד), אבל גם בברזל, נחושת ושאר המתכות. יש האטה כללית בפעילות הכלכלית (כולל ביקוש לחשמל ופחם).

ספציפית לפחם: יש תחרות מצד הגז, בייחוד גז מופק בשיטת הפראקינג שהביא לירידה גדולה במחיר הגז בארה"ב. בארה"ב יותר זול ונקי ב 50%, להפיק חשמל מגז, והגז מחליף את הפחם. רוב תחנות הכוח הפחמיות הן ישנות, מגיעות לקצה אורך החיים הרגיל. התעמולה האנטי פחמית (בגלל התחממות כדור הארץ) משפיעה גם היא, במקומות שונים (אנגליה, אירופה, אוסטרליה) הטילו מיסוי מיוחד (מס פחם) שמייקר את הפחם – מסיבות סביבתיות.

אבל, לא צריך להגזים בנושא. גם אם יש ירידה בצריכת הפחם, הירידה היא קטנה ואיטית, והפחם יהיה אתנו וישמש מקור לאנרגיה חשמלית עוד הרבה עשרות שנים. נביאי "סוף הפחם" יצטרכו להתאזר בסבלנות.

יעקב

התערבות נגד פאריס

ד"ר פטריק מור(Moore)  הוא אקולוגי (פעיל ירוק) שהיה ממייסדי ארגון גרינפיס וחבר בגוף המנהל שלו, במשך 15 שנים, עד שנת 1986. הוא פעל במסגרת גרינפיס נגד ניסויים גרעיניים, אולם פרש ממנו כאשר חלה הקצנה בגרינפיס והם החלו להלחם נגד כול פיתוח כלכלי ותעשייתי – כלומר נגד רווחת האנושות.

ד"ר פטריק מור מציע התערבות (או הימור) נגד רוח הסכמי פאריס. כזכור הכריזו החסידים הירוקים על הסכמי פאריס מדצמבר 2015 כ"הסכם היסטורי, התקווה הטובה ביותר להצלת כדור הארץ". אם ככה, כול חסידי ההסכם הנלהבים בוודאי מאמינים שהוא יביא לירידה בפליטות הפד"ח הנוראיות שהורסות (לדעתם) את כדור הארץ. לאור זאת מציע מור את ההתערבות הבאה: הוא מוכן להתערב על 100,000 דולר שהפליטות העולמיות של פד"ח תהינה גבוהות בשנת 2025 מאשר היום. מי שמאמין שהסכם "ההיסטורי" בפאריס (או כול מדיניות אחרת) יביא לירידת הפליטות ב 10 השנים הבאות – שיקום. אף אחד לא הסכים עד כה להיענות לאתגר ולהתערב.

ד"ר מור מכחיש שהפד"ח הוא מזהם, והספקן בקשר להתחממות שהוא עלול לגרום. אקלים כדור הארץ התחמם מעט מאז שיא "עידן הקרח הקטן" בערך לפני 300 שנה. "בני האדם לא גרמו להתחממות ולסיום עידן הקרח הקטן, וספק אם בני האדם תרמו הרבה להתחממות הקלה של 50 השנים האחרונות" אומר מור.

יעקב

תחזית האנרגיה של BP.

חברת BP פרסמה את תחזית האנרגיה שלה לשנת 2016, עם צפי ל20 שנה קדימה – עד 2035.

הנה הנקודות העיקריות:

צריכת האנרגיה העולמית תגדל ב 34% ( ב 20 השנים הבאות). התל"ג (תוצר גולמי) יוכפל. חצי מגידול  התוצר יהיה בהודו וסין, הארצות המפותחות OECD  תורמות כרבע מהגידול.

כמעט כול תוספת צריכת האנרגיה תהיה בארצות העניות המתפתחות, בארצות העשירות צריכת האנרגיה כמעט ולא תגדל.

הדלקים הפוסיליים (פחמיים – נפט, גז ופחם) יספקו כ 60% מהגידול בצריכת האנרגיה, ועדיין יספקו 80% מהאנרגיה הכוללת ב 2035. הגז והנפט גדלים, הגז יותר מהנפט, הגידול הכולל בצריכת הגז והנפט יהיה דומה לגידול שהיה ב 20 השנים האחרונות. לעומת זאת – בפחם תשתנה המגמה, בעוד שהפחם הגדיל את חלקו היחסי בצריכת האנרגיה מאז 2000, הגידול יקטן, והוא יאבד את המקום הראשון לגז. שימו לב: הגידול בצריכת הפחם יואט, אך לא יהיה קיטון בצריכה.

השימוש במקורות מתחדשים (שמש, רוח וביו-דלק) יגדל בקצב מהיר של 6.6% לשנה, וחלקם באספקת האנרגיה הכוללת יגדל מ 3% כיום ל 9% ב 2035. יותר מחצי מהגידול בצריכת האנרגיה יתבטא בגידול בצריכת חשמל, כשאספקת החשמל תגדל בארצות ואזורים שסובלים כעת ממחסור בחשמל – באסיה ואפריקה.

גם הידרו (סכרים) ואנרגיה גרעינית צפויים לגדול בקצב של 1.8-1.9% לשנה.

שיעור הגידול בפליטות הפד"ח יקטן לחצי לעומת הקצב של 20 השנים האחרונות, הודות לשינוי השימוש בדלקים ושיפורים ביעילות האנרגטית. אבל, שימו לב: הפליטות תמשכנה לעלות (רק בקצב מוקטן). לא נראית ירידה בפליטות העולמיות לפחות עד 2035. גידול הפליטות יהיה בשיעור 0.9% לשנה (לעומת 2.1% בשנים שעברו) – ופירושו: שהפליטות ב 2035 תהינה גדולות ב 20% מהיום.

הנה כמה גרפים: צריכת האנרגיה לפי אזורים:

פליטות הפד"ח הצפויות. הקו האדום מסמן את ה"יעדים" של הגבלת ריכוז הפד"ח ל 450 חלקים למיליארד (לעומת 400 חלקים היום) – כדי להגביל (כביכול) את עליית הטמפרטורות ל 2 מעלות. מיותר לציין שהתחזית היא מאד רחוקה מה"יעד" הנהדר הזה.

 סיכום: למרות הסכם פאריס, הגידול בפליטות הפד"ח יימשך לפחות עד 2035. האנרגיות ה"מתחדשות" יספקו רק כ 9% מצריכת האנרגיה ב 2035, הדלקים הפוסיליים (פחממניים) עדיין יספקו 80% מהביקוש לאנרגיה.

יעקב

ביהמ"ש העליון בולם את תכנית האקלים בארה"ב

ביהמ"ש העליון בארה"ב הוציא צוו ביניים המקפיא את התכנית של ממשל אובמה לצמצום הפליטות בארה"ב. לא שתכנית אובמה הייתה בדרך לצמצום הפליטות, היא הייתה בסך הכול מלל ריקני של "יעדים", כמו שדיווחנו, בית המשפט פסק כעת שיש להקפיא את יישום התכנית עד לבירור התביעות המשפטיות נגדה.

המצב הפוליטי בארה"ב הוא שהרוב בשני בתי הקונגרס הוא בידי הרפובליקנים, ואלה מתנגדים לצעדים אקלימיים שעלולים לפגוע בביטחון האנרגטי של ארה"ב או בכלכלתה, כלומר לכול תחיקה "אקלימית". חוץ מזה, מתנגדים הרפובליקנים, בעיקרון, לכול הצעת חקיקה של הנשיא אובמה או המפלגה הדמוקרטית. לכן הנשיא אובמה לא מסוגל להעביר תקנות אקלים בחקיקה. הוא ניסה להעביר את התקנות באמצעות צו מנהלי של EPA  - הסוכנות לשמירת הסביבה.

התכנית של EPA  - בקיצור (סיכום של 1600 העמודים המלל שבתכנית) היא לחייב את כול המדינות בארה"ב להגיש עד 2018 תכנית לצמצום הפליטות מתחנות כוח ב 32%, עד 2030, להתחיל ביישום התכנית (לאחר שתאושר על ידיEPA  ) החל מ 2022, כדי להשיג את היעד הנכסף ב 2030. פרשנים אומרים שפירוש התכנית הוא בעצם חיסול תחנות הכוח הפחמיות או לפחות זאת הכוונה – כנראה לטובת תחנות גזיות.

29 מ 50 מדינות ארה"ב, ביחד עם קואליציה של חברות מתחום האנרגיה וגופים נוספים הגישו עתירות לבתי המשפט בהן הם טוענים  ש EPA  חרגה מסמכותה החוקית ולכן הניסיון שלה לכפות על המדינות תכנית לצמצום פליטות אינו חוקי. כעת הוציא ביהמ"ש העליון צוו ביניים המורה להקפיא את התכנית של EPA  עד לבירור הסוגיה. הצו הזה מרמז שביהמ"ש העליון מצא שיש משקל רציני לטענות על פעולה לא חוקית של EPA.

התוצאה של הצו היא הקפאה של תכנית EPA אולי בשנתיים או שלוש, וחוסר וודאות לגבי ביצועה בכלל. התכנית הזאת הייתה התרומה העיקרית של ארה"ב לוועידת האקלים בפאריס בשנה שעברה. כעת מתעורר החשש שמדינות אחרות ייקחו דוגמה מארה"ב ויאטו או ידללו את תכניותיהן למלחמה באקלים.

יעקב

אירופה מתעייפת מהאנרגיה הירוקה

אירופה קפצה בראש על השקעות גדולות ו"שאפתניות" באנרגיה ירוקה (שמש ורוח). בשנת 2004 (עת החלו ההשקעות) הפיקה אירופה כ 14% מהחשמל ממקורות מתחדשים (קרי סכרים הידרואלקטריים שהוקמו במרץ החל משנת ה 1950, כי הם מפיקים חשמל בזול). ב 2013 הם הגיעו לכ 25% - כלומר הרוח והשמש הפיקו כ 11% מהחשמל.

אבל, בשנים האחרונות ארצות רבות קיצצו בסובסידיות, ולכן בהשקעות ברוח ושמש. האירופים התעייפו, ואולי גם הבינו שזה לא מוביל לשום מקום.

אנו רואים בגרפים את הירידה בהשקעות באירופה, יציבות (העדר עלייה) בארה"ב, ורק בסין יש עלייה בהשקעות באנרגיה ירוקה. מי שחושב שהסינים ממש התאהבו באנרגיה ירוקה טועה. הבעיה של הסינים היא שהם בנו יותר מדי מפעלים לפאנלים סולאריים בהשקעה עצומה, וכעת, כאשר יש ירידה בביקוש באירופה, נמצאים בתי החרושת בסין בסכנת סגירה. התמיכה של ממשלת סין בפאנלים סולאריים מיועדת, בין השאר, להציל את המפעלים היצרנים של הפאנלים.

בשנת 2010 השקיעה אירופה 120 מיליארד דולר באנרגיה מתחדשת, ב 2014 רק 57.5 מיליארד. כעת כול התקוות של ההשקעות הירוקות מתרכזות בסין, שהחלה בחגיגת הסובסידיות והיעדים מאוחר יותר אבל היא השחקן הגדול כעת. נשאר עוד לראות מתי הסינים יתעייפו גם כן.

(ראו גם קטע זה מ 2013).

יעקב

פנטזיות אנרגטיות מול "מבחן המצנם"

אתר הנשיונל גאוגרפיק מציג את "פריצת הדרך" בתחום הפקת אנרגיה בכוח שרירים. בכתבה המתארת את היזם ואיש העסקים Manoj Bhargava הטוען כי ביכלתו להפיק אנרגיה מספיקה ל24 שעות של צרכי בית על ידי דיווש בן שעה אחת בלבד. ראו גם בוידאו.

הכתבה לא מציגה נתונים וככל הנראה חוטאת לאמת - אולי אפשר להפיק חשמל למספר מצומצם של מנורות חסכוניות - אך לא ניתן לייצר בכוח שרירים את כמויות האנרגיה העצומות הנצרכות על ידי מוצרי הבית - החל ממצנם פשוט ועד למזגן, מכונת כביסה וכו...

בכדי להמחיש זאת גובש "מבחן המצנם" בו ניסה אלוף אולימפי לייצר את האנרגיה הנדרשת לקליית פרוסת לחם - שיפט בעצמכם את התוצאה.

בועז

כותרות ברוח השקר נמשכות.

השקרים והגוזמאות ברוח הירוקה נמשכים. ב וואינט יש כותרת: "חוות ענק של טורבינות רוח תספק חשמל למיליונים". קשקוש. הכתבה מספרת על חוזה שנחתם להקמת חווה של טורבינות רוח גדולות בים, בגובה 190מ' כול אחת. בחווה יהיו 174 טורבינות, של 7 מ"וו כ"א והן יספקו (כאשר הרוח נושבת) כ 1 – 1.2 מגאווט חשמל – שזה כמו תחנת כוח פחמית אחת, בגודל בינוני. הן יספקו חשמל רק כאשר הרוח נושבת, וזה, בים, בערך, 1/3 מהזמן. ב 2/3 מהזמן עדיין צריכים את תחנות הפחם אם רוצים להימנע מלשבת בחושך.

מיותר לציין שהבנייה של הפרויקט הגדול הזה התאפשרה בזכות תעריפי הזנה קבועים שהממשלה מבטיחה לחברה המקימה למשך 15 שנה. שדה הטורבינות ממוקם בים הצפוני, כ 120 ק"מ מהחוף, מול יורקשייר, באנגליה, ושטח השדה כ 407 קמ"ר. כול הנוגעים בדבר, כלומר החברה המקימה (דונג, מדנמרק) ומשרד האנרגיה הבריטי לא מספרים מה בדיוק יהיה גובה הסובסידיות (התעריף המובטח). לא נוח להם, הם מעדיפים להתפאר בכמות הגדולה של הטורבינות וכמות החשמל הגדולה שיפיק (אי"ה, ביום רוח טוב), אבל שומרים את גודל הסובסידיות בסוד, מחמת הבושה, וכדי שעמך הנבערים לא יתקוממו כאשר ישמעו על גודל הבזבוז.  כרגע, עלות של מגאווט שעה חשמל מתחנות רוח ימיות הוא כ 140 ליש"ט, כלומר: כ 85 אג' לקוט"ש – לעומת מחיר חשמל מגז שהוא בערך 20 אג' לקוט"ש.

כמו כן חוזר וואינט ומזכיר את דנמרק "שסיפקה ביום אחת 140% מצרכיה מתחנות רוח". כבר סיפרנו על הבלוף הזה. דנמרק מדינה קטנה, בעלת צריכת חשמל קטנה. כאשר יש הרבה רוח הם לא מסוגלים לקלוט את כול החשמל הרוחני, ו"מייצאים" אותו (כמעט בחינם) לשכנותיה – נורבגיה, שוודיה וגרמניה. במדינות אלה יש חשמל מהידרו (סכרים בנורבגיה ושוודיה) ומתחנות גרעיניות בשוודיה, ופחמיות בגרמניה, המספקים חשמל לדנמרק (במחיר גבוה) כאשר הרוח לא נושבת – שזה כ 75% מהזמן. ובנוסף יש לדנמרק גם תחנות פחמיות שפועלות רוב הזמן.

יעקב

אנרגיה גרעינית: רק בסין.

מדינות מערב רבות החליטו לוותר על אנרגיה גרעינית. ככה החליטו במפורש גרמניה, שוויץ ואיטליה, שעומדות לסגור בהדרגה את הכורים הגרעיניים יצרני החשמל שלהן. בריטניה וארה"ב (בניגוד לגרמניה) דווקא מכריזות שאנרגיה גרעינית תהיה חלק מתמהיל האנרגיות הבלתי פולטות פד"ח שלהן, אבל בפועל הן לא עושות כלום. בריטניה מדברת על כור גרעיני חדש, עתידי, (בהינקלי פוינט), שספק אם יוקם. בארה"ב משלימים שני כורים שבנייתם החלה בעבר הרחוק ונפסקה, אבל אין באופק תכנון לכורים חדשים. בשתי הארצות ייסגרו יותר כורים ישנים בשנים הקרובות מאשר ייפתחו חדשים.

הארץ היחידה שמתקדמת בתחום האנרגיה הגרעינית היא סין. 6 כורים חדשים החלו לפעול במהלך שנת 2015, ועוד שמונה כורים קיבלו רישיון בנייה.  28 הכורים הפועלים כעת בסין הם בעלי כושר ייצור של 25.5 GW  חשמל. התחנות החדשות שבבנייה, ואלה שכבר קיבלו רישיונות בנייה (אך בנייתן עוד לא החלה) יספקו כ 3יספקו כ  עוד לא החלה, ואלה שכבר קיבלו רישיונות בנייה רים קיבלו רשיון בנייה. החשמל בלהן. 0 GW חשמל נוספים.

עד שנת 2030 הם צופים הוספה של  5 או 6 כורים חדשים כול שנה. הם מתכננים שבשנת 2030 יהיו להם כ 110 כורים גרעיניים – לארה"ב יש כיום אולי 99. הם מעריכים שבשנת 2030 הם יפיקו בין 8-10% מהחשמל מכורים גרעיניים, לעומת כ 2% היום.

יש שלוש חברות שמתמחות בתחנות כוח גרעיניות, והם מפתחים מודלים שלהם, שאותם הם מציעים גם לייצוא. בניגוד לחברה הצרפתית, הם מבטיחים זמן בנייה קצר יחסית, ועמידה בלוח זמנים ותקציבים.

נראה שאם יש עתיד לאנרגיה גרעינית לייצור חשמל, העתיד הוא כרגע רק בסין.

יעקב

חוסר ביטחון אנרגטי בבריטניה

בריטניה, כמו כול מדינות אירופה, אימצה את המדיניות האוטופית של הסתמכות על אנרגיה "ירוקה" – בעיקר תחנות רוח. הם לא רק "אימצו" או הכריזו על "יעדים" – הם אפילו חוקקו "חוק שינויי האקלים" בשנת 2008, המחייב אותם לצמצם פליטות וכו' וכו'.

התוצאה המידית של מדיניות אוטופית זו היא פגיעה בביטחון האנרגטי. במילים פשוטות: אם ימשיכו בדרך זו הם ישבו בחושך. ממשלת בריטניה הכרזה שעד שנת 2025 היא תסגור את כול תחנות הכוח הפחמיות, שעדיין מספקות, היום, 22% מהחשמל בבריטניה. תחנות הכוח הגרעיניות, שמספקות גם הן כ 20% מהחשמל, אמורות להסגר גם כן, בעיקר מחמת הגיל והבלאי. איגוד המהנדסים חישב שעלול להיווצר פער של 40-55% בין האספקה לדרישה (צריכה) של החשמל – כלומר תנאי מחסור שפירושו חצי מהבריטים יישבו בחושך...

מרכיב חשוב מאד בתכניות הבריטיות לצמצום הפליטות – תוך שמירה על אספקת החשמל – היא תחנת הכוח הגרעינית החדשה המתוכננת בהינקלי פוינט, האמורה לספק 3.2 GW חשמל – או כ 10% מהצריכה. בשנת 2007 הכריזו נציג חברת EDF, החברת החשמל הממשלתית הצרפתית שאמורה להקים את התחנה, ואד מיליבנד, שר האנרגיה הבריטי שכבר בחג המולד של 2017 היא תפעל ותספק חשמל. בינתיים עבור 8 שנים, והתחנה עדיין בשלב של דיבורים – עוד לא הוחלט סופית על הקמתה. נוכח הקשיים של EDF בהקמת שתי תחנות (בצרפת ובפינלנד) שעליהן היא עובדת כבר יותר מ 10 שנים, תוך גלישה של פי 2 מהתקציב המתוכנן וזמן הבנייה, סביר להניח שגם התחנה בהינקלי פוינט לא תקום. עוד מרכיב מרכזי של תכנית האנרגיה הבריטית מתברר כאשליה.

המהנדסים חישבו שכדי להבטיח אספקת חשמל ב 2025 (לאחר סגירת תחנות הפחם והגרעיניות) חייבים להקים 30 תחנות כוח על גז, ב 10 השנים הבאות. גם זה לא מציאותי ולא יקרה. ב 10 השנים האחרונות הוקמו רק 4 תחנות גזיות. וגם – הגז הולך ואוזל בשדות הגז והנפט הבריטיים בים הצפוני, וכבר היום בריטניה מייבאת כ 25% מהגז שהיא זקוקה לו. חוץ מזה – הקמת תחנות גזיות נוגדת את האידאולוגיה הרשמית ואת "חוק שינויי האקלים".

אז מה יהיה? יישבו אכן חצי הבריטים בחושך בשנת 2025? לא סביר. הם יאריכו את התחנות הפחמיות – ידחו את סגירתן. כנ"ל עם הגרעיניות, אבל יש גבול עד כמה יכולים לסחוב עם תחנות ישנות, אפשר לדחות את הקץ עוד קצת, אבל לא לתמיד.

בינתיים הולכות ונסגרות תחנות הכוח הפחמיות מעצמן, מסיבות כלכליות, בלי קשר לצווי סגירה ממשלתיים. שוק החשמל מוצף חלק מהזמן בחשמל רוחני זול, הניזון מתעריפים ממשלתיים מובטחים ולא ממחיר השוק. תחנות הכוח הפחמיות לא מצליחות למכור מספיק חשמל, במחיר מספיק טוב כדי להרוויח כסף. התחנות הפחמיות לא מסוגלות להדליק ולכבות את הייצור לפי גחמות הרוח, ולכן הן ממשיכות לשרוף פחם, בין אם הן מצליחות למכור חשמל ובין אם לאו. התוצאה היא הפסדים, שהבעלים לא מוכנים לכסות לאורך זמן. כך הודיעה חברת SSE  על סגירה אפשרית של תחנת הכוח הפחמית שלה בפידלרס פרי, בצ'סשייר, בעלת הספק של 2 GW. הדבר נובע, לדבריהם, מהפסדים של כ 50-60 מיליון ליש"ט לשנה שנגרמים מהמשך הפעלת התחנה, וגם ממס הפחם ( 30 ליש"ט לטון) שהטילה ממשלת בריטניה.

ה"ירוקים" ימחאו כפיים – הנה חלומם הרטוב מתגשם, תחנות הכוח הפחמיות נסגרות. אבל נשארת השאלה מי יספק חשמל ב 75% מהזמן שהרוח לא נושבת? ממשלת בריטניה תיאלץ, בלית ברירה, לשלם לתחנות הכוח הפחמיות כמה שצריך ("דמי כוננות"), כדי שימשיכו לפעול, ולהבטיח את אספקת החשמל, גם אם הן לא מספקות באופן רציף, ולא מכסות את הוצאות התפעול. כלומר – ממשלת בריטניה תשלם סובסידיות לתחנות הרוח – כדי שיביאו לסגירת התחנות הפחמיות, ואח"כ תשלם "דמי כוננות" לתחנות הפחמיות כדי שלא תיסגרנה.

בסופו של דבר, אפשר להתנבא, שהבריטים יישבו בחושך, במוקדם או במאוחר. יש גבול לכמה שאפשר להתעלל במערכת האספקה ולהטליא מערכת ישנה. יש גבול עד כמה אפשר להשתית מדיניות אנרגיה על חלומות לא מציאותיים. בנקודה כולשהי המציאות תבוא לידי ביטוי.

יעקב