דפים

1 בפברואר 2016

חוסר ביטחון אנרגטי בבריטניה


בריטניה, כמו כול מדינות אירופה, אימצה את המדיניות האוטופית של הסתמכות על אנרגיה "ירוקה" – בעיקר תחנות רוח. הם לא רק "אימצו" או הכריזו על "יעדים" – הם אפילו חוקקו "חוק שינויי האקלים" בשנת 2008, המחייב אותם לצמצם פליטות וכו' וכו'.

התוצאה המידית של מדיניות אוטופית זו היא פגיעה בביטחון האנרגטי. במילים פשוטות: אם ימשיכו בדרך זו הם ישבו בחושך. ממשלת בריטניה הכרזה שעד שנת 2025 היא תסגור את כול תחנות הכוח הפחמיות, שעדיין מספקות, היום, 22% מהחשמל בבריטניה. תחנות הכוח הגרעיניות, שמספקות גם הן כ 20% מהחשמל, אמורות להסגר גם כן, בעיקר מחמת הגיל והבלאי. איגוד המהנדסים חישב שעלול להיווצר פער של 40-55% בין האספקה לדרישה (צריכה) של החשמל – כלומר תנאי מחסור שפירושו חצי מהבריטים יישבו בחושך...


מרכיב חשוב מאד בתכניות הבריטיות לצמצום הפליטות – תוך שמירה על אספקת החשמל – היא תחנת הכוח הגרעינית החדשה המתוכננת בהינקלי פוינט, האמורה לספק 3.2 GW חשמל – או כ 10% מהצריכה. בשנת 2007 הכריזו נציג חברת EDF, החברת החשמל הממשלתית הצרפתית שאמורה להקים את התחנה, ואד מיליבנד, שר האנרגיה הבריטי שכבר בחג המולד של 2017 היא תפעל ותספק חשמל. בינתיים עבור 8 שנים, והתחנה עדיין בשלב של דיבוריםעוד לא הוחלט סופית על הקמתה. נוכח הקשיים של EDF בהקמת שתי תחנות (בצרפת ובפינלנד) שעליהן היא עובדת כבר יותר מ 10 שנים, תוך גלישה של פי 2 מהתקציב המתוכנן וזמן הבנייה, סביר להניח שגם התחנה בהינקלי פוינט לא תקום. עוד מרכיב מרכזי של תכנית האנרגיה הבריטית מתברר כאשליה.

המהנדסים חישבו שכדי להבטיח אספקת חשמל ב 2025 (לאחר סגירת תחנות הפחם והגרעיניות) חייבים להקים 30 תחנות כוח על גז, ב 10 השנים הבאות. גם זה לא מציאותי ולא יקרה. ב 10 השנים האחרונות הוקמו רק 4 תחנות גזיות. וגם – הגז הולך ואוזל בשדות הגז והנפט הבריטיים בים הצפוני, וכבר היום בריטניה מייבאת כ 25% מהגז שהיא זקוקה לו. חוץ מזה – הקמת תחנות גזיות נוגדת את האידאולוגיה הרשמית ואת "חוק שינויי האקלים".

אז מה יהיה? יישבו אכן חצי הבריטים בחושך בשנת 2025? לא סביר. הם יאריכו את התחנות הפחמיות – ידחו את סגירתן. כנ"ל עם הגרעיניות, אבל יש גבול עד כמה יכולים לסחוב עם תחנות ישנות, אפשר לדחות את הקץ עוד קצת, אבל לא לתמיד.

בינתיים הולכות ונסגרות תחנות הכוח הפחמיות מעצמן, מסיבות כלכליות, בלי קשר לצווי סגירה ממשלתיים. שוק החשמל מוצף חלק מהזמן בחשמל רוחני זול, הניזון מתעריפים ממשלתיים מובטחים ולא ממחיר השוק. תחנות הכוח הפחמיות לא מצליחות למכור מספיק חשמל, במחיר מספיק טוב כדי להרוויח כסף. התחנות הפחמיות לא מסוגלות להדליק ולכבות את הייצור לפי גחמות הרוח, ולכן הן ממשיכות לשרוף פחם, בין אם הן מצליחות למכור חשמל ובין אם לאו. התוצאה היא הפסדים, שהבעלים לא מוכנים לכסות לאורך זמן. כך הודיעה חברת SSE  על סגירה אפשרית של תחנת הכוח הפחמית שלה בפידלרס פרי, בצ'סשייר, בעלת הספק של 2 GW. הדבר נובע, לדבריהם, מהפסדים של כ 50-60 מיליון ליש"ט לשנה שנגרמים מהמשך הפעלת התחנה, וגם ממס הפחם ( 30 ליש"ט לטון) שהטילה ממשלת בריטניה.

ה"ירוקים" ימחאו כפיים – הנה חלומם הרטוב מתגשם, תחנות הכוח הפחמיות נסגרות. אבל נשארת השאלה מי יספק חשמל ב 75% מהזמן שהרוח לא נושבת? ממשלת בריטניה תיאלץ, בלית ברירה, לשלם לתחנות הכוח הפחמיות כמה שצריך ("דמי כוננות"), כדי שימשיכו לפעול, ולהבטיח את אספקת החשמל, גם אם הן לא מספקות באופן רציף, ולא מכסות את הוצאות התפעול. כלומר – ממשלת בריטניה תשלם סובסידיות לתחנות הרוח – כדי שיביאו לסגירת התחנות הפחמיות, ואח"כ תשלם "דמי כוננות" לתחנות הפחמיות כדי שלא תיסגרנה.

בסופו של דבר, אפשר להתנבא, שהבריטים יישבו בחושך, במוקדם או במאוחר. יש גבול לכמה שאפשר להתעלל במערכת האספקה ולהטליא מערכת ישנה. יש גבול עד כמה אפשר להשתית מדיניות אנרגיה על חלומות לא מציאותיים. בנקודה כולשהי המציאות תבוא לידי ביטוי.


יעקב

אין תגובות: