נגד כול דבר

מרבית הארגונים והעסקנים הירוקים פועלים לפי אידאולוגיה פשוטה ברורה, עקבית, ובלתי מציאותית: הם נגד כול דבר. נגד כול מעשה פיתוח או בנייה, נגד כול כביש וכול מפעל או מתקן תעשייתי, נגד כול שכונה חדשה. הם התנגדו בשעתו לסלילת כביש 6.  הם נגד כול דבר שיכול לשפר את איכות החיים והרווחה הכלכלית של האנשים. הם בעד הטבע והצפרדעים אבל נגד האנשים – כי האנשים ג'יפה, ורק הטבע קדוש.

הקדמה מפוארת זו באה אגב הסוגיה של בתי הזיקוק בחיפה (בז"ן). כול הארגונים הירוקים מנהלים כבר זמן רב קמפיין עקבי וחריף ורועש בעד סגירת בתי הזיקוק. לאחרונה הצטרף לכך מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, שבתור נושא תפקיד ואחריות ממלכתית היה ראוי שיגלה גישה יותר מציאותית.

למה הם דורשים לסגור את בז"ן? "כי בזן מזהם ולא צריך להיות מפעל מזהם בלב המטרופולין חיפה". מטרופולין?? חיפה מטרופולין? הצחקתיהו. חייתי כמה שנים בחיפה וחשבתי שהיא שייכת לאגף לפיתוח כפרי. אם יש בכלל תושבים בחיפה – בזכות מה הגיעו לשם? בזכות "בז"ן" ו"נשר" ונמל חיפה, ומוסך הרכבת והמפעלים שקמו בהקשר זה. 

בלי פרנסה (בז"ן) לא הייתה נוצרת שום מטרופולין שם (גם עם בזן לא כול כך יש...). את הנמל הרסו וועדי העובדים החזיריים שלחמדנותם אין גבול והם ניצלו את חולשת המדינה (בעלת הנמל) והרסו אותו. עכשיו בונים נמל חדש, סיני, ועם השלמתו ימות אט, אט, הנמל הישן של הוועדים. מעניין מה הסינים, שיתפעלו את הנמל החדש, יתרמו ל"מטרופולין" החיפאי. התעשייה במפרץ אינה סרח עודף על גב "המטרופולין", התעשייה יצרה את המטרופולין, היא שמשכה את האנשים להתיישב ב"מטרופולין" בזכות הפרנסה שסיפקה. אבל, בעולם הפוסט-מודרני (או בראש של אנשים ירוקים) – תעשייה ופרנסה הם פויה. ה"פרנסה" היחידה שנחשבת תקנית היא ההפגנות, העסקנות ועבודה סוציאלית.

ומה עם הזיהום? הזיהום אכן בעיה וותיקה וכואבת, ואזור מפרץ חיפה סבל שנים רבות, בעבר, מזיהום אוויר רב. באותן השנים המדינה הייתה הבעלים של כול המפעלים (כולל בזן) ולא עשתה דבר להפחתת הזיהום. למען ההגינות צריך להזכיר שבאותן השנים לא הייתה מודעות לצורך בהקטנת הזיהום וגם לא טכנולוגיה מתאימה, וגם לא תקציב. הדברים השתנו מקצה לקצה בעשור האחרון. תחנות הכוח עברה לפני זמן קצר לעבוד על גז (ממזוט), כולל תחנת הכוח הקטנה שבמתחם בזן ובבעלותו. בזכות זה היא מזהמת הרבה פחות. "נשר" הפסיק לייצר מלט (כעת רק אורזים ומשווקים מלט מוכן בנשר חיפה), ובזן – בזן הופרטה בשנת 2007 ובעשור האחרון השקיעה אולי 10 מיליארד שקל במתקנים לטיהור והפחתת זיהום האוויר. ההשקעות נמשכות, והזיהום שבזן יוצר הולך ופוחת. הזיהום עדיין גדול, כי בזן מפעל גדול המטפל בחומרים קשים  אך חיוניים. שיהיה ברור: אין כזה דבר "אפס זיהום". בכול "מטרופולין" בו חיים אנשים בצפיפות יש זיהום אוויר, שנגרם על ידי מפעלים, מכוניות, משאיות ואוטובוסים, מתקני חימום בתים, אניות וכו' (בעיקרון: על ידי אנשים). אוויר נקי לחלוטין יש היכן שאין אנשים, במדבר, בג'ונגל, באלפים.... בזן אינו הגורם המזהם היחידי. כעת, לאחר השיפורים בעשור האחרון (והמתוכננים בהמשך), גם לא נראה שמצב זיהום האוויר במפרץ חמור במיוחד, בטח לא בהשוואה למה שהיה שם בעבר, וגם לא בהשוואה ל"מטרופולינים" אחרים (בלונדון או לוס אנג'לס למשל זיהום האוויר גדול יותר). בארץ, הזיהום בירושלים ובני ברק יותר גדול מזה של חיפה. נכון, צריך להשתדל לשפר ככול האפשר, אבל הדרישה לסגירת בז"ן היא דרישה אבסורדית כמו הדרישה לסגור את לונדון. איכות האוויר היא מותרות, פרנסה ואוכל קודמים. העוני קטלני הרבה יותר מאוויר לא נקי.

בזן הוא מפעל גדול ומצליח. הוא מעסק כ 2000 עובדים באופן ישיר, ועוד עשרות אלפים בתור קבלני משנה, קבלנים וספקים. הוא מזקק (מייצר) כ 60% מהדלק שבשימוש בישראל (בנזין, סולר, דלק סילוני למטוסים, מזוט לאניות, אספלט לכבישים). 40% נוספים של אספקת הדלק באה מבית הזיקוק באשדוד שהוקם על ידי בזן ב 1973-1968, אך נמכר ל"פז" ב 2006. בזן גם מייצר חומרי גלם לתעשיית הפלסטיקה וכימיקלים לתעשיות אחרות – חומרים שמקורם בנפט. הוא מוכר בהיקף של כ 6 מיליארד דולר לשנה, מזה כ 30% לייצוא (ייצוא של דלקים מזוקקים וחומרי גלם לפלסטיק). הוא מספק פרנסה לעובדיו, הכנסה יפה ממסים למדינה ולרשויות העירוניות, ורווחים לבעלים ( כ 130 מיליון דולר בשנה) – כשכשליש מהמניות (והרווחים) בידי הציבור הרחב. איך מעלים אנשים שפויים על דעתם תכנית לסגור מפעל גדול ומצליח כול כך? וממה יתפרנסו האנשים? מקצבאות?

פעם התחננו ראשי המדינה בפני יזמים שיקימו כאן מפעלים כדי ליצור מקורות פרנסה (וגם העניקו להם מענקים נדיבים). רק רוח השטות הפוסט-מודרנית (ההרסנית) מרשה לעצמה לזלזל במפעל גדול, קיים ומצליח ולסגור אותו בכוח, בשם האידאולוגיה. ומאיפה ניקח בנזין לרכבים בארץ (שבז"ן מספק)? "נייבא – מה הבעיה" פעם שברו את הראש איך לבנות כאן מפעלי ייצוא (כדי ליצור הכנסה במט"ח למימון ייבוא המזון ושאר מוצרים חיוניים). היום  קופצים כדי להרוס מפעל רווחי ומייצא לתפארת.

המעבר המוצע לשימוש בדלק מזוקק מיובא מצריך השקעה גדולה בתשתיות חדשות: רציפים בנמלים, צנרת, ומכלי אחסון. מלבד ההשקעה הגדולה והזמן הדרוש להקמת תשתית כזו (תחת תשתית בזן שכבר קיימת) – ייווצרו אותן בעיות סביבתיות - זיהום אוויר על ידי התשתית וסיכונים חדשים.

משרד הכלכלה: "קידום התוכנית הבוסרית [לסגירת בזן] יביא לפגיעה כלכלית ותעסוקתית כבדה, בד בבד עם הידרדרות סביבתית באזור מפרץ חיפה". (מזל שלא כולם בממשלה משוגעים).

נימוק אבסורדי ופוסט-מודרני ואידאולוגי במיוחד אומר ככה: פרופ' ברנדה שפר: "את הבריטים שהקימו אותו לא עניינה איכות החיים של הילידים במושבות". שטות מוחלטת, צריך להיות פרופסור גדול ובור מוחלט בהיסטוריה כדי לאמור שטות כזו. כאשר הבריטים באו לכאן לא היו ילידים... חיפה הייתה עיירת דייגים ערבית. הבריטים הגדילו את חיפה, וחיזקו אותה. חיפה נוצרה בזכות הנמל, הרכבת, תחנות הכוח ובתי הזיקוק שהבריטים הקימו. בלי בריטים אין חיפה. ישראל ירשה את כול התשתית הזאת, כולל ה"מטרופולין". צריך לנשק לבריטים את כפות הרגליים (לא רק בזכות חיפה... גם מסיבות אחרות - בלי הבריטים והצהרת בלפור לא הייתה קמה מדינת ישראל).

ומה עם דו"ח מקנזי? מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה מסתמך בין השאר על דו"ח מקנזי (חברת ייעוץ בינלאומית גדולה, ראה להלן). תיכף אכתוב על תוכן דו"ח מקנזי, אבל קודם צריך להסביר מה זה ייעוץ: גוף ממשלתי מזמין דו"ח ייעוץ לא כדי לדעת ולהחליט מה כדאי וטוב לעשות - אלא כאשר הוא זקוק להצגת סימוכין לצידוק של עמדה קיימת. הם הולכם לחברת ייעוץ ואומרים: אני רוצה לעשות ככה וככה, לכו ותמצאו הצדקות וסימוכין לכך. וחברות ייעוץ (משפטי, כלכלי, חברתי או "אירגוני") אין להן שום בעיה – רצון המזמין (המשלם) קודש הוא – מה שמזמינים הם מספקים. הם ימצאו הצדקה לכול דבר וגם להיפוכו (תמורת סכום סמלי). בנוסף – כול הייעוצים האלה הם הזדמנות פז לטפטף כסף ציבורי לגורמים מקורבים – מקורבים פוליטית כמו הבן של חבר מרכז המפלגה או הבן של ראש הממשלה [גלעד שרון, האנטר ביידן], או\גם מקורבים משפחתית. מדובר בסכומים קטנים יחסית (מאות אלפי שקלים או מיליונים בודדים), מי ישים לב? החשש שיעשו מזה סירחון לא גדול. ומה זו "חברת מקנזי"? חברת ייעוץ בינלאומית גדולה וותיקה ומפורסמת (כמו למשל – מקדונלדס), שבכול מקום יש לה זכיין מקומי (הבן דוד של מושיקו) שקנה את הזיכיון לשימוש בשם. שם גדול מועיל לדאווין.

ועכשיו לתוכן של הדו"ח (שלא פורסם, הוא סודי ביותר, כולם יודעים אותו). 1. עד שנת 2030 (שנת הסגירה המוצעת) כבר לא יהיה צורך בבנזין וסולר, כי ימות המשיח יגיעו, וכולם ייסעו במכוניות חשמליות (ומשאיות? ומטוסים?). 2. מכירת הקרקעות מתחם בזן לבנייה יממן את הפיצוי לבעלי בז"ן – פיצוי על סגירת המפעל בכוח (כלומר הלאמתו).

שני הרעיונות האלה הם שטות מוחלטת. הראשון הוא פנטזיה ירוקה חסרת שחר. כול הגורמים המקצועיים (למשל ה IEA או ה BP) צופים שצריכת האנרגיה והנפט ימשיכו לגדול עד הודעה חדשה. אידאולוג ירוק יכול לחלום חלומות וורודים, אבל חברת ייעוץ רצינית (?) צריכה סימוכין והנמקות. אי אפשר לשלוף תחזיות מהפנטזיות של הירוקים ולהציגן כעובדות. הנחת המחדל, (על פי הניסיון עד כה) היא שב 2030 יצרכו נפט לא פחות מהיום, וכנראה יותר בגלל גידול אוכלוסייה. בכול אופן, אם ב 2030 לא יהיה שימוש בבנזין (כמו שחולמים הירוקים) יפסיד בזן כסף, וייסגר מסיבות כלכליות, בעצמו, בלי העזרה של הירוקים או החלטת ממשלה. אז מה הבעיה? למה צריך להחליט עכשיו על סגירה בכוח? הם כנראה לא סומכים על התחזית של עצמם.

הרעיון השני (מכירת הקרקעות) שטותי באותה מידה. מי יודע מה יהיה הביקוש וערך הקרקע ב 2030? מי ירצה לגור ב"מטרופולין" שאין בו פרנסה? למה שיקנו דירות? ממה ישלמו? מהקצבאות? (גם היום חיפה מאבדת אוכלוסייה).

עוד חכם ציון הבוחש בנושא הוא ראש אגף התכנון במנהל מקרקעי ישראל.

הוא תכנן בשטח שכונות חדשות בהיקף 83 אלף יחידות דיור (כ 350 אלף נפש), כלומר "תכנן" (צייר על הנייר) מטרופולין נוספת בסדר גודל של חיפה של היום. לצייר זו לא בעיה, הנייר סובל הכול, גם ציורים יפים. מאיפה יבואו האנשים, ממה יתפרנסו, ומדוע יבואו בכלל? תיק"ו. העיקר הציורים היפים, כולל ציורים של "אזורי תעסוקה". יעסקו במסחר (קניונים) ומשרדי עורכי דין... גם פועלי הנמל הסיניים יצטרכו דירות...

בזן, כמובן, לא חושבים על סגירה. הם הכינו תכנית אב כוללת להרחבה וגידול, כולל מפעלים נוספים בשטחים נוספים שהם רוצים לרכוש צמוד למפעל (השטח הצפוני). התוכניות אושרו בכול הדרגים התכנוניים המוסמכים כולל המועצה הארצית לתכנון. עכשיו הנושא נידון בבג"ץ, שהם כידוע, המומחים הכי גדולים בארץ, לכול דבר – לתכנון עירוני, לתעשייה, לנפט, ולאיכות אוויר, להכוווול.  שום דבר בארץ לא נעשה ללא אישור הבג"ץ . הבג"ץ הוא האפיפיור שלנו, הוא  infallible – לא יכול לטעות - כי שוררת עליו רוח הקודש והוא שליח האלוהים.

אני מרשה לעצמי לקוות ולנחש שהשכל יגבר ובסוף לא יסגרו את בזן. אבל הלחימה העיקשת, הרעש שהירוקים עושים! האין הוא מחמם את הלב והבטן?

יעקב

האפיפיור נתפס לרוח השטות.

האפיפיור נתפס לרוח השטות המודרנית ולמחוות חסרות תוכן. הוא החליט לוותר על מכונית המרצדס המפוארת שלו, יען כי היא שורפת יותר מדי דלק. בסדר עד כאן.

ומה הוא לקח במקום זה – כאמצעי תחבורה? סוס ועגלה? זה אמצעי שלא שורף דלק. הוא יכול היה גם לעבור לריקשה, או לרכב על חמור, שהיה מספיק טוב בשביל מושיעו, יהושע בן יוסף.

אבל לא, האפיפיור פשוט החליף במכונית אחרת. מה ההבדל? אין הבדל, אבל הסמליות, הסמליות היא הכול! הסמל חסר התוכן. וה virtue signaling – דהיינו השוויץ, הרצון להראות כמה הוא צדיק... והפיכת הדבר לאירוע מסוקר. דהיינו: שכול העולם יראה כמה הוא צנוע!

מעולם לא הערכתי במיוחד את הארגנטינאי זה שהיה בעבר ממעריצי אוויטה פרון. אוויטה פרון, כידוע החלה חייה כרקדנית בארים, וספק אם הייתה קתולית כשרה במיוחד... אבל – אם מדברים על מחוות חסרות תוכן – בזה הארגנטינאים חזקים מאד, ואוויטה הייתה המלכה. כנראה שרוח השטות התקופתית פשטה גם בכס הקדוש. בטח עוד מעט יבטלו את ההתנזרות של הכמרים, ויכירו רשמית ביחסיהם עם נערי המקהלה. בסוף גם יאשרו כמרות.

עד כאן החלק הרוחני. מיד נחזור לעיסוקנו הסביבתיים הרגילים.

יעקב

השמש והרוח אינם מספקים אנרגיה כמעט.

ריכוז גזי החממה הגיע לשיא חדש, מדווח ארגון המטאורולוגיה העולמי  WMOשל האו"מ.  הגידול בגזי החממה ב 2018 היה גבוה מגידול הממוצע בעשור האחרון, דבר שמראה שכול המאמצים לפעול נגד ההתחממות הגלובאלית הנוראית לא נשאו פרי. ה WMO אמר שהפער בין ה"יעדים" והמציאות הוא "בולט, והולך וגדל".

ה"מדענים" החממיסטים טוענים שהפליטות העולמיות חייבות לקטון ב 50% עד 2030 אחרת לא יהיה סיכוי למנוע התחממות מעבר ל 1.5 מעלות (ה"יעד" של הסכם פאריס).

פטרי טאלס, מזכיר ה WMO אמר: "אין שום סימן להאטה בגידול הפליטות, שלא לדבר על ירידה בפליטות, למרות ההתחייבויות של הסכם פאריס". זה ברור – הסכם פאריס כמו כול ההסכמים הוא סתם פטפטת סרק על יעדים בלתי אפשריים.

שלושה רבעים מההתחייבויות שהמדינות לקחו על עצמן בהסכמי פאריס רחוקות מלהספיק, כלומר – גם אם יעמדו בהתחייבויות זה לא ישיג את המטרה של מניעת התחממות מעבר 1.5 מעלות. מיותר לציין שאף אחד לא עומד בהתחייבויות. כלומר – זה לא שאין מתקינים לוחות שמש או טורבינות רוח, דווקא כן מתקינים ובקצב גדול. הבעיה היא שהם אינם משיגים קיטון בפליטות.

כולם אומרים "צריך להתאמץ יותר". בסדר. קל להגיד. אבל לא חשוב כמה יתאמצו – זה לא יעזור כי אין מקורות אנרגיה ללא פליטות. שמש ורוח הם אשליה, הם מספקים מעט מאד אנרגיה, ולא חשוב כמה יתקינו, זה לא יעזור בהקטנת הפליטות. זה לא שלא התאמצו עד עכשיו. עד עכשיו התקינו בכול העולם לוחות שמש בכושר ייצור של 638 GW, שפירושו: כ 2 מיליארד לוחות. 2 מיליארד!  כמו כן הותקנו אולי קרוב ל 200 אלף טורבינות רוח – בהשקעה  כוללת של מעל 2.5 טריליארד (אלף מיליארדים) דולרים. כול ההשקעות האלה הניבו אפס תוצאות מבחינת קיטון הפליטות. לעומת זאת, אם ימשיכו להתקין עוד כמות כזו בעשור הקרוב, בהשקעה דומה, ההישג בהפחתת הפליטות יהיה פעמיים אפס.

יעקב

סין בונה 150GW של תחנות כוח פחמיות.

סין בונה כעת תחנות כוח פחמיות בכושר ייצור כולל של 148GW (ג'יגאווט) – כמעט יותר תחנות כוח פחמיות מאשר יש בכול האיחוד האירופי ביחד (150 GW ). מדובר בתחנות בבניה וכאלה שבנייתן הופסקה אבל כעת קיבלו היתר להשלים.  כך מדווח גלובל אנרג'י מוניטור העוקב אחרי תחנות כוח בעולם. הכמות הזאת גדולה יותר מאשר כושר הייצור החדש של 105GW הנמצא בבנייה בכול שאר העולם.

יש לזכור שתחנות כוח חדשות הנבנות כעת מיועדות לפעול לפחות 40-60 שנה. לעומת סין – מדברים בשאר העולם – כלומר העולם המערבי – על סגירת תחנות כוח פחמיות – בריטניה, למשל התחייבה לסגור את כולן עד 2025.

בין ינואר 2018 עד יוני 2019 קטן כושר הייצור הפחמי (על ידי סגירת תחנות כוח פחמיות ישנות) בעולם המערבי ב 8.1 GW בעוד כושר הייצור החדש בסין גדל ב 42.9GW.

כול הדיבורים על אנרגיה מתחדשת, על מעבר לאנרגיות "חדשות", על עמידה ב"יעדים" (כמו היעדים שמדינות התחייבו עליהם בהסכמי פאריס) הם דיבורי סרק על עולם של פנטזיות. זה לא מה שקורה במציאות.

בארצות המפותחות של המערב יכולים להשתעשע בהתקנת לוחות שמש ותחנות רוח, כי להם כבר יש תחנות כוח (פחמיות וגרעיניות) ואספקת אנרגיה סדירה – כלומר בארצות המפותחות יש רוויה מסוימת בייצור ושימוש בחשמל ובאנרגיה. בנוסף – האוכלוסייה קטנה, והייצור התעשייתי (למשל פלדה) עובר לארצות אחרות (סין בעבר, היום יותר ווייטנאם או אינדונזיה). אבל בארצות עניות יותר יש מחסור חמור בחשמל, והמחסור פוגע ביכולת הפיתוח והיציאה מהעוני. לכן הם בונים תחנות כוח שמספקות חשמל ולא לוחות שמש או תחנות רוח שמספקות הרגשה טובה בבטן של "ירוקים" מערביים עשירם, אבל מעט מאד חשמל של ממש.

אני קורא לג'יין פונדה ולפעילי "מרד ההכחדה"  XR, ולגרטה טונברג לנסוע לסין ולהפגין שם, ולשכנע אותם להישאר עניים ולשבת בחושך למען כדור הארץ. Good luck. סין מייצרת יותר פליטות פד"ח ((CO2 מארה"ב והאיחוד האירופי ביחד, וכול מדינות מזרח אסיה (ללא הודו) מייצרות יותר מ פי 2 פליטות מארה"ב ואירופה ביחד. מה שקורה בעולם המערבי (רק פטפוטים) לא רלוונטי.

יעקב

המודלים האקלימיים מגזימים את ההתחממות.

בשנת 2014 פרסם רוס מקיטריק מאמר ובו השוואה בין תחזיות הטמפרטורות של המודלים האקלימיים והמציאות -  כלומר ממוצע הטמפרטורות העולמיות על פי מדידות, כפי שחושב על ידי HadCRUT4. המודלים הם CIMP5 הכוללים יותר מ 108 ריצות שונות של מודלים שונים. התוצאה בגרף למטה.

הקו האדום מייצג תחזית ממוצעת בין כול המודלים (מעל 108). המרווח הוורוד ואפור – מרווחי הסתברות, הקטע הצהוב – תחזיות חריגות של המודלים. הקו השחור מייצג את המדידות של טמפרטורות אמת HadCRUT4  (לאחר חישוב ממוצע עולמי). רואים בבירור בציור הזה שנעשה על פי הנתונים שבדו"ח IPCC משנת 2013 – AR5 – שמדידות האמת הן נמוכות במידה ניכרת מתחזיות המודלים. התחזיות מוגזמות.

שימו לב גם למרווח הגדול של תחזיות המודלים – כול מודל מ108 המשתתפים  יש לו תחזית אחרת, אין הסכמה ביניהם, ההפרשים ביניהם גדולים. הממוצע של תוצאות המודלים הוא גודל מלאכותי (שהוא בהכרח שגוי ולא נועד להראות נתון נכון) ייתכן שאחד מהמודלים נכון – זה נדע לאחר מעשה, אבל כולם לא יכולים להיות נכונים וגם לא הממוצע שלהם – הממוצע בין שגוי ונכון אינו נכון!

ה IPCC עצנו כתב בדו"ח AR5 שמתוך 114 ריצות מודלים – 111 חזו טמפרטורות גבוהות מאלה שנמדדו באמת. שימו לב – זה לא שחצי הראו יותר וחצי פחות. לא. כמעט כולם הראו יותר התחממות. החשד להטיה סובייקטיבית של המודלים כולם לכיוון אחד בלבד (התחממות) הוא ברור מאד.

מדען האקלים הנס וון שטורך אמר בראיון בשפיגל ב2013 שחוסר ההתאמה בין מודלים ומציאות מדאיג, ואם יימשך עוד כ 5 שנים צריכים לתקן את המודלים.

ההגזמה של המודלים הייתה ברורה. אלא שאז באו השנים 2015-16 והתרחשה בהן תופעת El-nino – תופעה של התחממות מחזורית של מי האוקיינוס השקט, שגרמה לעלייה בטמפרטורות העולמיות, והתקרבות הקו השחור (מדידות אמת) לקו האדום (תחזיות מודלים). מקיטריק צייר מחדש את הציור בתוספת המדידות המעודכנות עד 2018, ראו למטה.

רואים ששיא הקו השחור התקרב לקו האדום (ממוצע המודלים) ב 2016, אבל מאז חזרו הטמפרטורות וירדו לרמה יותר "נורמלית" – כלומר נורמלית ללא אל-ניניו, והתרחקו שוב מתחזית המודלים, כלפי מטה. עדיין נראה היטב שהמודלים מגזימים בצפי ההתחממות שלהם.

יש להדגיש שהמודלים האקלימיים הם הבסיס היחידי לטענות על ההתחממות הנוראית הצפויה ולכול ההתראות על נזקים עתידיים. והמודלים טועים – עד כאן – כלומר – הם מגזימים.

יעקב

הפחדות רטובות

אין אירוע חריג שלא מנוצל על מנת לייצר הפחדות אקלימיות. כעת מסבירים לנו ב-YNET ובערוצי תקשורת רבים כי ההתחממות הגלובלית כבר מובילה להצפות והעיר ונציה סובלת מההצפות החמורות ביותר ב-30 השנה האחרונות... למעשה היא "נכנעה" בלשון הכותרת.

הבעיה היא שאי אפשר ללמוד מההצפה הנוכחית על החמרה או הרעה במצב או מכך שההתחממות הגלובלית הקטנה משפיעה השפעה דרמתית על חומרתן, לא במקרה מצויין כי זאת ההצפה החמורה ביותר בשלושת העשורים האחרונים היות ואם נרחיק לכ-5 עשורים ניתקל בהצפה חמורה בהרבה.

כיכר סן מרקו בונציה נמצאת בקרבה לים והצפות הן מנת חלקה מאז שנבנתה, אחת ההצפות המפורסמות מתועדת בשנת 1825 בציור מפורסם של Vincenzo Chilone המתאר את הכיכר המוצפת בשנת 1825.

The Piazza di San Marco, Flooded (1825) wikipedia

תיעוד מצולם ראשון של הצפה הופיע בשנת 1875 (בצילום מטה) וההצפה החמורה ביותר התרחשה בשנת 1966 (לפני כ-5 עשורים), ב-4 בנובמבר 1966 עלו פני המים כ-194 ס"מ מעל פני הים. גובה ההצפה הנוכחית בשיא הגאות הוא 120 ס"מ. ניתן לבחון את שיאי הצפות המכונות Acqua alta (מים גבוהים)  ברשימה כאן העוקבת אחר הנתונים מאז 1923.

Signs of Acqua alta, including the 1966 flood vikipedia

St. Mark's Square during the flood, Wikipedia

The city of Venice shared Carlo Naya’s photo of the Piazza San Marco flooded (circa 1875) on Twitter. Photo courtesy of Comune Venezia.

פרופסור לדברי שטות.

פרופ' אורי מרינוב (84, רופא ווטרינר בהשכלתו), לשעבר מנכ"ל משרד איכות הסביבה, מוצא חובה לעצמו להופיע במשדר של וואינט ולהפחידנו בדברי שטות חסרי כול ביסוס. "חלקים מת"א יוצפו בשנים הקרובות". על סמך מה הוא הוא מרשה לעצמו לזרוע פחד שווא בציבור עם הצהרה שטותית זו? הוא מסתמך (לפי דבריו)  על "מחקר" (או "נייר") של יונתן באמבר ואחרים שהתפרסם בחודש מאי השנה בירחון Pnas (ירחון האקדמיה למדעים בארה"ב). מרינוב גם מזכיר מאמר נוסף, לא של גוף מדעי אלא של גוף אקטיביסטי Climate central – מאמר שחתומים עליו קולפ ושטראוס, שטוען ש 300 מיליון בני אדם, הגרים סמוך לחופים, נתונים לסכנת הצפות מהים, והסיבה לגידול במספר זה נעוצה בטעות בנתוני גובה הקרקע מעל פני הים – ולא בהערכה חדשה של עליית פני הים ששארטוס וקולפ לא עשו.

המאמר של באמבר ממציא כביכול שיטה מדעית חדשה. באמבר אומר שמאחר ואין אנו יכולים לחשב (גם לא באמצעות מודלים מתמטיים-אקלימיים מסובכים) את עליית גובה פני הים העתידית, הוא מציע שיטה חדשה: Structured expert Judgement – SEJ. ראשית יש לברך על הקביעה הנכונה שאין אנו יכולים לחשב את עליית פני הים הצפויה עד שנת 2100 (ובטח לא לטווח רחוק יותר). עכשיו מהי שיטת SEJ שמציע באמבר? זהו ניחוש על ידי מומחה – הערכת מומחה או תחושת בטן של "מומחה" – ללא בסיס של מדידות או חישובים. בקיצור ניחוש. עד כאן ה"שיטה המדעית החדשה" של באמבר שהתפרסמה Pnas...

ומה מנחש באמבר? הניחוש הקודם, המקובל עד כה, היה הניחוש של מומחי IPCC    בדו"ח האחרון מ 2013, שעמד על 26-82 ס"מ עליית פני הים עד 2100. באמבר מכפיל ויותר את הניחוש ומעמידו על בערך 2 מ' עד 2100. וכאן צריך להדגיש אלף אלפי הדגשות: זו לא התחזית (של באמבר)  - זה לא מה שהוא חושב שסביר שיקרה. זהו הערך הקיצוני, זהו ה worst case – המקסימום שאפשר לדמיין. ההסתברות (לפי הניחוש של באמבר "ומומחיו") שזה יקרה היא קטנה מ 10%, הוא רק אומר שחייבים לקחת זאת בחשבון, גם אם ההסתברות (שהוא מנחש מהבטן) היא קטנה. בינתיים, קצב עליית פני הים שנמדד עד כה (בממוצע עולמי) הוא כ 20-30 ס"מ ב 100 שנה.

מרינוב לא מסתכן בנבואה מדויקת בכמה מטרים יעלו פני הים. אבל הוא אומר: "פני המים יעלו בקצב הרבה יותר מהיר, יציפו ערים שלמות, מאות מיליונים של אנשים יוצפו ויחיו מתחת לפני המים או שיחיו בשיטפונות, וזה יקרה ב-20-10 השנים הקרובות". הוא אומר שאם פני הים יעלו במטר פירושו הצפה בעומק היבשה בת"א למרחק 60 מטר מהחוף. האמירה האחרונה הזו היא לחלוטין ובעליל לא נכונה. לאורך חופי ישראל יש מצוק כורכר בגובה כ 10 מ'. כלומר: אפילו עליה של 10 מ' (שיכולה להתרחש אולי בעוד 500 שנה!) לא תציף שום דבר בארץ (אולי חוץ מבריכת גורדון בת"א). אבל מרינוב מאיים עלינו בהצפות נוראיות בעוד 10 או 20 שנה! את זה הוא מצץ לגמרי מהאצבע או מהבטן. אין שום סימוכין לכך. בינתם לא מתרחשת שום עלייה חריגה בפני הים והם עולים בכ 25-30 ס"מ ל 100 שנה, בממוצע עולמי (כמו שעלו במאה וחמישים השנים האחרונות). זו עובדה, לא נבואה, זה מדוד ובדוק, לא ניחוש בשיטת SEJ. בארץ פני הים לא עלו בכלל מאז תחילת המדידות בשנות ה 1920.

מעניין מה דוחף את פרופ' מרינוב, ופרופ'  שטרנברג מאונ' ת"א לפרסם הפחדות היסטריות חסרות בסיס. זו סוגיה לפסיכולוגים. למה וואינט טורח לפרסם שטויות כאלה – זה ברור – זה מוכר עיתונים. כמה שיותר סנסציוני יותר וואינט.

מרינוב לא מסתפק בהפחדות סתם, הוא גם מציע "פתרון" – בלתי מציאותי עוד יותר מההפחדה. הוא אומר שצריכים להפסיק להשתמש בדלק פחמי ולעבור לאנרגיית השמש. הוא מבין שהשמש מפיקה אנרגיה רק כ 20% מהזמן... אבל הוא מציע להפיק מהשמש מימן, שניתן לצבור אותו ולהשתמש בו גם בלילה.... מרינוב לא מעודכן. דיבורים (חסרי שחר) על מימן היו אופנתיים לפני 20 שנה.... היום ירדו מזה (מהדיבורים...). ניתן להפיק, בתיאוריה, ובניסויי מעבדה, מימן מאנרגיית שמש. אבל התהליך הוא כול כך בלתי יעיל, ואיבודי האנרגיה כול כך גדולים שהוא בלתי מעשי בקנה מדה גדול. אין בעולם אף מתקן גדול אחד, אפילו נסיוני, להפקת מימן מהשמש. זה לא עובד מבחינה כמותית. עד כה, המתקנים לייצור מימן (לצרכי התעשייה) – משתמשים בגז טבעי, הם מפרידים ממנו את המימן, ואת הפד"ח שנשאר פולטים לאטמוספרה – כלומר יוצרים פליטות נוספות, לא מפחיתים פליטות. ובכול מקרה, שום שינוי במקורות האנרגיה שבשימוש לא יקרה ב 10-20 השנים הבאות, כך שאם נגזר עלינו לטבוע בהצפות נוראיות, לפי גרסת מרינוב, נטבע. מאוחר מדי להתחיל להפיק מימן.... לא ניתן לשנות את מערכת אספקת האנרגיה, לא ב 10 שנים, לא ב 20 ולא ב 50. 

למזלנו, אפילו יעלו פני הים, יהיה הדבר איטי והדרגתי, ונוכל להתכונן לכך. בינתיים זה עוד לא התחיל, אין שום סימנים לכך. הכול בדמיונו הפורה של מרינוב ובמאמרי הפחדה למכביר בעיתונות הישראלית והזרה.

נקודה מעניינת במאמר של קולפ ושטראוס היא – שהם מצאו שכ 110 מיליון בני אדם כבר חיים היום מתחת לפני הים – בשטחים נמוכים. איך חיים? טוב, תודה. נבנו סכרים וחומות הגנה (למשל סוללות העפר מול הים בהולנד). אז, גם אם פני הים יעלו עוד כמה עשרות ס"מ בני אדם יסתדרו. בחלק מהמקומות יגביהו את סוללות המגן. במקומות אחרים יעתיקו מגוריהם פנימה לשטח יותר גבוה. בני אדם לא גלמים שממתינים בחוסר אונים לטבוע בהצפות. הם מסתגלים ומסתדרים. אין שום סכנה לאנושות מצד עליית פני הים או ההצפות. כלומר – ההתמודדות עם הצפות (אם יהיו) היא קלה ופשוטה יחסית למשימה הבלתי אפשרית והבלתי מעשית של מעבר לאנרגית שמש.

יעקב

לסיקור הפחדות נוספות של מרינוב בבלוג - כאן.