לא כשר, אבל לא מסריח.

זו אחת הקביעות של וועדת ראסל מויר (ראשי התיבות ICCER  ). הנה:

• Likewise, the ICCER agrees that the CRU should have disclosed “an unambiguous list of the stations used in each of the versions” of their global temperature products, and their refusal to do so was “unhelpful and defensive” (p. 51 para. 32). This adds to the Science and Technology Committee’s criticism of the CRU for their secrecy and failure to attain good scientific practice.

ראסל מויר קובעים שה CRU (אונ' מזרח אנגליה – UEA ) – היו צריכים לפרסם רשימה ברורה וחד משמעית של התחנות (הנתונים) ששימשו אותם בחישוב מוצרי הטמפרטורות הגלובאליות. ההימנעות שלהם מפרסום הנתונים הייתה "לא מועילה, ומתגוננת". זה היה גם הממצא של ועדת החקירה הפרלמנטארית – שאי פרסום הנתונים לא תקין מבחינה מדעית. הממצא החשוב הוא ששתי הועדות מסכימות שהיה "אי פרסום הנתונים".

כלומר: היה כאן משהו לא בסדר (הסתרת נתונים), משהו לא כשר, כך קבעה הוועדה. בכול זאת המדענים נוקו מכול אשמה. כלומר: לא כשר, אבל לא נורא, אין אשמה. פשע ללא עבריינים.

הנתונים בשלמותם לא פורסמו עד עצם היום הזה, וכנראה לא יפורסמו לעולם, כי ד"ר פיל ג'ונס טוען שהוא איבד אותם. בהעדר נתונים לעולם לא נדע אם הממצאים (הטמפרטורות העולמיות) תקינים או מזויפים. אבל הועדה קבעה שאין הוכחה לזיוף. בוודאי שאין הוכחה – כי העלימו (איבדו) את הנתונים. אז הם זכאים "מחמת הספק". אלא שמדע אינו משפט פלילי. חובת ההוכחה "מעבר לספק סביר" מוטלת על זה שמביא תיאוריה מדעית חדשה. גרפים של הטמפרטורות של CRU אינם שווים שום דבר ללא הנתונים שעליהם הם מבוססים (אלה שאבדו).

באופן כללי – כול מדען מעוניין שכמה שיותר מדענים אחרים ישחזרו את הניסויים והחישובים שלו ויאמתו אותם. בכך מושגות שתי מטרות: גדל הביטחון שהטענה המדעית נכונה, וגדלה היוקרה והמוניטין האישיים של המדען. לכן מדענים נוהגים לשתף פעולה עם העמיתים הבודקים אותם, ולספק להם את כול הנתונים האינפורמציה הדרושים לשחזור החישובים (למשל קוד מחשב ששימש לחישובים).

לא כך עם "מדעני" האקלים. הם זוכים לתהילת עולם, למשרות נחשקות ותקציבי מחקר אדירים ברגע שפרסמו את המחקר שלהם "למש ההוקי סטיק). הם זוכים לתהילה לא על בסיס בדיקות נכונות של המחקר. איש לא בדק מחקרים אלה כלל. הם זוכים לתהילת עולם בגלל שהמסקנות שלהם "נכונות" (מבחינה אידיאולוגית). עובדה היא שאיש לא בדק ולא שיחזר את החישובים שלהם (לפני שבאו ה"ספקנים"). במצב זה – כאשר פנו הספקנים וביקשו עזרה לשחזור החישובים – כלומר – את הנתונים, את קוד המחשב, ואת תוצאות הביניים – נענו בשלילה מוחלטת. מדעני האקלים אמרו (אמרו ממש, בא-מיילים) – "למה שנשתף פעולה איתכם אם כול מטרתכם היא להפריך את המחקר שלנו?". כלומר: הם זכו לתהילת עולם ללא בדיקה – אז בשביל מה להם בדיקות? שיגלו שחישוביהם לא נכונים? (כפי שהם בוודאי חשדו עמוק בליבם, כי הם ידעו מה הם עשו). אז הם נקטו בכול טקטיקת התחמקות אפשרת. "הנתונים לא שלנו", "אנו לא רשאים לגלות", "אנו מגלים רק לחוקרים מהאקדמיה, ולא לכול דכפין", "אני לא חייבים לגלות, אין נוהג כזה", ולבסוף התירוץ האבסולוטי: "הנתונים אבדו".

אבל וועדת ראסל מויר לא מצאה שום דבר מסריח בהתנהלות זו, שהם עצמם מודים שהייתה.

יעקב