ב-1 בפברואר פרסם מכון ירושלים לחקר שווקים נייר עמדה המתייחס לקשר שבין מדיניות אקולוגית ומוניטרית במערב למהומות בעולם הערבי. נייר העמדה מבוסס על פירסומי "הבלוג הירוק" ואתר "קו ישר".
נייר העמדה מסביר את הקשר שבין מדיניות מוטעית של המדינות העשירות במערב ועליית מחירי המזון לבין הרעב והמהומות הפוליטיות במדינות העולם השלישי.
הנייר מתייחס לכך שבשנת 2007 אימצו שרי האנרגיה של האיחוד האירופאי יעד שאפתני יותר לפיו כ-10% מכלל תצרוכת הדלק לתחבורה עד שנת 2020 תהיה מביו דלק. יעד זה אושרר שוב בשנת 2009. עידוד הדלקים הביולוגיים תורם לעליית מחירי מזון המשפיעה באופן חריף במיוחד על האוכלוסיות העניות בעולם. את המתאם בין מהומות לבין עליית המחירים ניתן לזהות באיור הבא המייצג את אינדקס מחירי המזון, מתוך אתר ארגון המזון של האו"ם.
המחקרים השונים שבחנו את השפעות ההשקעות בביו-דלק על מחירי הסחורות בעולם הראו עליית מחירים בטווחים משתנים. המחירים נעו בטווח שבין 16-43% במקרה הטוב ובין 30-76% במקרים הקיצוניים, על פי סוג הסחורות. ראו גם בדו"ח גאלאגר. האיור הבא ממחיש את השפעת מדיניות ה"ביו-דלק על עליית מחירי מוצרי יסוד.
Source: The Gallagher Review of the indirect effects of biofuels production, July 2008, p. 61, http://www.renewablefuelsagency.gov.uk/sites/renewablefuelsagency.gov.uk/files/_documents/Report_of_the_Gallagher_review.pdf
בנוסף להסברים אותם העניקו הדוחות שעסקו במיליארדי הדולרים המוקצים לתוכניות "ביו-דלק", העלייה החדה במחירי המזון נגרמת גם כתגובה להזרמת טריליוני הדולרים שמודפסים על ידי הבנקים המרכזיים בעולם זו השנה השלישית. כספים אלה מוזרמים לשוק על ידי בנקים מרכזיים במסגרת תוכניות "הצלה" שונות. השווקים המודרניים לא ממתינים עד שהכסף המודפס באמריקה ובאירופה מגיע לאינדונזיה - בורסות המזון והסחורות בעולם חוזות מראש את אחריתו של תהליך הדפסת הכסף ומקצרות את לוחות הזמנים של ההתייקרויות הצפויות.
ההפיכה בתוניסיה ונפילת המשטר בה, והמהומות במצרים להן אנו עדים בימים אלו, בינואר 2011, הוצתו במידה רבה על ידי מהומות מזון שהתפרצו בסמיכות בתוניסיה, בנגאלדש, ירדן ואלג'יריה בעקבות עליות חריפות במחירי מזון. אי יציבות זאת אף צפויה להתגבר בעקבות המשך העלייה במחירי המזון. כדבריו של וינסטון צ'רצ'יל לאחר הקרב במדבריות אל עלמיין במצרים, ב-10 בנובמבר 1942:
5 תגובות:
יפה מאד.
קשה להצביע בדיוק מה היתה התרומה של עליית מחירי המזון לליבוי המהומות.
בכול אופן - ייצור ביו-דלק מתוצרת חקלאית (תירס או קני סוכר) כמוהו כשריפת המזון שלנו במנועי המכוניות. זהו בהחלט רעיון מטורף.
הרבה לפני שנפגע מתוצאות ההתחממות הגלובאלית (בכיכול) אנו נפגע מהאמצעים המשונים שנוקטים כדי להלחם בהתחממות הגלובאלית (להלחם - כביכול). הנזקים של אמצעים אלה הם מיידיים וממשיים.
ישיבה בחושך, ניתוקי זרם, צנע בחשמל - אלה דברים שמחכים לנו מאחורי הפינה בעוד כמה שנים בודדות כתוצאה ממדיניות "ירוקה". אם המצרים ינתקו את הגז - יכול להיות כבר בשנה הבאה.
יעקב,
החשיבות של הנייר איננה בכימות מדוייק של התרומה של עליית מחירי המזון למהומות אלא בציון הקשר הזה ובכך שהוא מועצם בשל המדיניות הירוקה (האקולוגית ושל מכבשי הדפוס של הבנקים) של הממשלות במערב.
בנגוד לגורמים רבים שאינם בשליטת המדינות ה"שפויות" לכאורה - כאן מדובר על מדיניות הרסנית שיש לה תוצאות המסכנות את שלום העולם.
בועז
ראשית - "מכבשי הדפוס של הבנקים" (המרכזיים) אינם קשורים לאקולוגיה, זה לא המקום לדון בכך.
"תוצאות שמסכנות את שלום העולם" - איני מקבל את הנוסח הזה.
לשבת בחושך, הפסקות חשמל קבועות שפוגעות במרקם החיים שלנו ומגבירות את העוני - אלה דברים ישירים שנגרמים על ידי מדיניות ירוקה שגויה, והם רעים מספיק בזכות עצמם, מבלי ללכת הלאה ולעשות ספקולציות על ההשפעה על "שלום העולם".
"העוני גרם למהומות", "המהומות מסכנות את שלום העולם" - אלה ספקולציות שלא הייתי רוצה להתעסק איתן, ובטח לא כאן.
לדלק ביולוגי תהיה השפעה על מחיר דלק אבל זה יעלה את מחירי המזון
הוסף רשומת תגובה