שתי דקות על חוקי המיחזור:
תוספת העלות של היצרנים והיבואנים, בהערכה זהירה, היא לפחות 500 מיליון ₪ לשנה. הם לא יביאו כסף מהבית; העלות הנוספת תתבטא במחירי המוצרים.
המקום של האשפה הביתית הוא במיכלי האשפה הרגילים. אין בעיה של ניקיון ברחובות שבטיפול הרשויות המקומיות. הבעיה היא באופן הטיפול הזבל. הבעיה היא שהירוקים טומנים ראשם בחו"ל ומייבאים משם את הטרנדים ה"ליברליים" ולא לומדים מהם לטפל באשפה במרכזים מרחביים.
אם הצלחתי לשכנע אותך שיש משהו בדעותיי, והנושא מעניין אותך, תוכל לעיין בתחקיר המלא של הכתבה "חוק האריזות והחטא הקדמון", שבשלבי הפקה (כ- 6,000 מילה):
בימים אלה, כשהמדינות שבהן מפיקים נפט מאוד לא יציבות, מתחיל משבר אנרגיה חדש. מחירי הנפט עולים והערך של האשפה כמקור אנרגיה חלופית עולה. ראוי להתייחס לזה ולהשקיע בשיפורים למניעת הזיהום הנפלט בתהליך השריפה.
בכל מקרה, אני מבקש שתעביר פנייה זו לרשימת מכותביך, שגם הם ימשיכו את השרשרת. אולי אחד מהקוראים שבשרשרת יהיה זה שביכולתו למנוע את חוק האריזות וביטול חוקי המיחזור הקיימים.
שיהיה ברור: המילה "מיחזור" היא שם כולל ולא מוצלח שנתנו לטיפול בזבל, ומחטיאה את המטרה: ניצול הזבל בכל דרך אפשרית, כך שלהטמנה תגיע רק שארית שלא ניתן לנצלה, שזה פחות מעשירית מהאשפה המקורית.
בברכה
יאיר שפי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה