1 בספטמבר 2016

תפנית האנרגיה הגרמנית לא מעשית.


כידוע גרמניה היא הארץ הכי "ירוקה" בעולם, ולה התכנית השאפתנית ביותר למעבר לאנרגיות מתחדשות. תכנית זאת נקראת בשם היומרני "תפנית האנרגיה" – Energiewende – ומטרתה או "יעדיה" היא להגיע ל 50% ו 80%  חשמל ממקורות מתחדשים (בשנים 2030 ו 2050 בהתאמה). כאשר אומרים "אנרגיה מתחדשת" מתכוונים לרוח ושמש. המקור המתחדש הנוסף הוא הידרו (מים בסכרים הידרו-אלקטריים), אבל אלו מספקים כעת כ 0.7% מצריכת האנרגיה של גרמניה, ואין פוטנציאל לגידול כי האתרים המתאימים כבר נוצלו מזמן. אין מקורות משמעותיים אחרים מלבד רוח ושמש.

הבעיה עם הרוח והשמש היא האופי התזזיתי או אקראי ומצומצם של זמינות מקורות אלו. השמש, בגרמניה, מספקת חשמל בערך 12% מהזמן (בחישוב שנתי) והרוח אולי 25% מהזמן. חוץ מזה ישנו האופי הבלתי צפוי ובלתי נשלט של מקורות אלו. הם מספקים חשמל כאשר השמש זורחת ואין עננים או הרוח נושבת במהירות מתאימה. אין לנו שליטה על זמנים אלה. מקור אחר צריך לספק חשמל כ 80% מהזמן, הרוח והשמש לבד לא מסוגלים לספק אפילו חלק קטן. כנגד עובדות ברורות אלו זורקים חסידי ה"מתחדשת" (ואפילו פרופסורים מכובדים לכאורה) סיסמאות נוסח: במקום כלשהו הרוח תמיד נושבת" או " נשתמש באמצעי אגירה", או "בטריות" או "אגירה שאובה". אלו מילים ריקות. אלה שזורקים אותן לא בדקו את הכמויות והאפשרויות הממשיות, הם לא בדקו כלום, רק זורקים מילים שאין מאחוריהן תוכן.

החוקר הנס-וורנר סין מאונ' מינכן והמכון למחקר כלכלי NBER ערך בדיקה מפורטת, מספרית, כדי לבדוק בצורה מוחשית והנדסית את האפשרות התיאורטית לספק חלקים מצריכת החשמל על ידי השמש והרוח ואת כמות האגירה או האחסנה של אנרגיה הדרושות כדי להתגבר על תזזיתיות הרוח והשמש.  הוא משתמש בנתוני האמת של תפוקת החשמל מהשמש והרוח על פי נתונים מפורטים לכול אחת משעות השנה 2014, בגרמניה. המחקר ארוך ומפורט, אבל ברור וקל לקריאה. מי שמתעניין באמת, מעבר לסיסמאות ירוקות, מוזמן לקרוא אותו.

ראשית הנתונים: בסוף 2014 היו מותקנות בגרמניה 24,265 טורבינות רוח בכושר ייצור (תיאורטי) כולל של כ 36 GW. הייצור הממוצע (בכול השנה) היה 5.85 GW, כלומר כ 16.3% מכושר הייצור התיאורטי המותקן. הייצור הבטוח, שהיה זמין 99.5% מהזמן היה 0.13 GW שהם 4 אלפיות מהכושר, או במילים פשוטות: בערך אפס. כלומר יש זמנים שכול 24,265 הטורבינות בגרמניה מייצרות אפס חשמל, בגלל העדר רוח.
לוחות שמש היו מותקנים בכושר ייצור תיאורטי של 37.34 GW (בערך כמו הרוח) אבל הייצור הממוצע היה 3.7 GW, כלומר רק כ 9% מהכושר התיאורטי. צריכת החשמל הכוללת הממוצעת בגרמניה הייתה כ 57.5  GW  וצריכת השיא – כ 78 GW. הרוח והשמש סיפקו כ 16% מהצריכה השנתית, ב 2014.
ההתקנה האדירה של לוחות שמש ותחנות רוח התאפשרה הודות לסובסידיה ממשלתית בצורה של לתעריפי הזנה קבועים ומובטחים, בהבטחה ל 20 שנה.  תעריף ההזנה ( ב 2016) הוא כ 9 סנט אירו לקוט"ש (כ 40 אג'), לעומת מחיר חשמל סיטונאי ממוצע (מחיר ייצור מכול המקורות יחד) של כ 3.17 סנט. כלומר מחיר החשמל המתחדש (תעריף ההזנה) הוא כמעט פי 3 ממחיר חשמל רגיל, והעלות של הסובסידיה הזו, בגרמניה, היא כ 23 מיליארד אירו בשנה, נכון ל 2016.

בגרף למטה רואים את כמויות הייצור של חשמל רוחני וסולארי ביחס לצריכה, לכול שנת 2014.

החוקר עשה מספיק חישובים תיאורטיים כדי לבחון את כמות אגירת האנרגיה (או אחסון האנרגיה) הדרושה. הוא הניח מחסן דמיוני (בלי קשר לפרטים הטכניים והכלכליים שלו), בו אין איבוד אנרגיה בפעולות האחסנה או השליפה. כול החשמל התזזיתי מרוח ושמש נכנס למחסן וממנו שולפים בקצב קבוע של ההספק הממוצע, בכול אחת משעות השנה. נפח האחסון הדרוש, במקרה כזה, הוא 6.89 TWh (טרה-וואט-שעה). כדי להבין את המספר הזה נציין שהמתקן הכי קרוב למאגר אחסון אנרגיה אידיאלי הוא מתקן של אגירה שאובה. בגרמניה קיימים היום 35 מתקנים כאלה, בכושר אגירה כולל של 0.038 TWh. כלומר – כדי להפוך את האנרגיה של השמש והרוח (של שנת 2014) מאנרגיה תזזיתית לאנרגיה זמינה באופן קבוע ואמין דרושים כ 6400 מתקנים מהסוג שממנו קיימים כעת, בגרמניה, כ 35 מתקנים.

חישוב אחר בודק את האספקה מול הצריכה ומניח שילוב בין תחנות כוח רגילות למתחדשות. התחנות הרגילות תספקנה 48 GW  חשמל באופן קבוע במשך כול שעות השנה – שהיא הכמות הממוצעת שסיפקו באמת ב 2014. המקורות המתחדשים, יחד עם מתקני אגירה אידיאליים יצטרכו לספק את ההפרש בין כמות זו וצריכת החשמל בגרמניה. החישוב מראה שבמקרה זה יידרש נפח אחסון של 11.29 TWh שהם כ 10,500 מתקני אגירה שאובה. הקמת מתקן אגירה שאובה אחד כזה עולה כמה מאות מיליוני דולרים, ודורש טופוגרפיה מיוחדת – כלומר לא ניתן להתקנה בכול מקום. שלא לדבר על השחתת הטבע הכרוכה בזה.
מספרים אלה מראים בבירור שהאפשרות לאגירת אנרגיה מהמקורות התזזיתיים (שמש ורוח) כדי ל"שטח" את התזזיתיות ולהפכם ליציבים ואמינים, אינה מעשית. מה שקורה בפועל הוא – שמתגברים על התזזיתיות באמצעות תחנות כוח קונבנציונלית (פחם, גז או גרעיניות). תחנות אלה מספקות את כול החשמל כאשר אין רוח ושמש, והחשמל המתחדש מוזן ישירות לרשת (ללא אגירה) כאשר יש שמש או רוח. הצורך להפעיל תחנות רגילות בצורה תזזיתית לפי גחמות המתחדשות כדי ל"אזן" את הרשת גורם להפעלה לא יעילה, לעלויות יתר, ולפליטות פד"ח מוגברות (ביחס לקוט"ש שנוצר). זה גם אומר השקעה כפולה במקורות ייצור: מקורות רגילים בכושר ייצור מלא, לפי רמת צריכת השיא – כשהמתחדשים אינם מאפשרים קיטון בהשקעה במתקנים רגילים, ומהווים השקעה כפולה. בפועל, מחיר הפחם הוא מאד זול בגרמניה, והתחנות הפחמיות, שלא ניתן לכבותן ולהדליקן מחדש בבוקר ובערב, שורפות פחם 24 שעות (ופולטות הפליטות), בלי קשר לחשמל הסולארי שמיוצר במשך היום.

החישובים עד כה נעשו ביחס לכמות האנרגיה המתחדשת (שמש ורוח) שהייתה מותקנת ב 2014 וסיפקה 16% מהצריכה. התרגיל הבא נעשה לגבי מקרה עתידי בו כמות המקורות המתחדשים היא פי 2 מזה, והם מספקים 33% מהצריכה (עדיין רחוק מהיעדים של 50 או 80%).

כאן נוצרת בעיה חדשה: בחלק משעות השנה (כאשר הרוח נושבת) הייצור המתחדש הוא גבוה מהצריכה, כלומר אין אפשרות לקלוט אותו ברשת ואין מה לעשות אתו. הדבר גורם לעלות עוד יותר גבוהה לחשמל מתחדש שבשימוש, מעבר ל פי 3 מהרגיל, כפי שמשולם היום. עכשיו ננסה לחשב נפח מתקני האגירה הדרושים כדי לקלוט חשמל מתחדש עודף. החוקר בדק מקרים רבים, תוך הנחה של מבנה כפול דומה לקיים. "מבנה כפול" פירושו שמתקנים רגילים מגבים את המתחדשים ב 100% מהצריכה. הנה אחת התוצאות, לדוגמה: נניח שכמות החשמל המתחדש היא 50% מהצריכה (היעד של 2030) – במקרה כזה (כדי למנוע איבוד חשמל הלא ניתן לנצל) דרושה אגירה בנפח של 3.5 TWh, כלומר בערך פי 1000 מהמותקן היום – בנוסף לתחנות הרגילות שמספקות חשמל כאשר אין רוח. (פרטים מלאים במחקר שבקישורית).
עוד רעיון שחסידים ירוקים זורקים בלי לבדוק הוא: "נאגור חשמל בבטריות של המכוניות החשמליות". החוקר בדק אפשרות זו גם כן. כדי לספק את האגירה שך 10,500 מתקנים הדרושים כדי ל"שטח" את התזזיתיות של החשמל המתחדש ברמה של שנת 2014, דרושות 125 מיליון בטריות גדולות ליטיום-יון מהסוג המותקן במכונית טסלה, או 600 מיליון בטריות של BMWi3 (מכונית חשמלית רגילה בגרמניה). היעד של גרמניה הוא מיליון אחד של מכוניות חשמליות ב 2020, ומספרן של כול המכוניות בגרמניה, כעת, הוא 45 מיליון. בקיצור: לא מעשי.

יש לקחת בחשבון שהנצילות של מתקני אגירה שאובה היא כ 70% (זה אומר שאחרי שאתה משקיע חשמל לשאיבת מים לגובה, ומשתמש במים להפקת חשמל בחזרה, הכמות שהפקת היא רק כ 70% מזו שהשקעת). יש שטוענים – 85%.

הועלו רעיונות נוספים: אגירת אנרגיה על ידי הפקת מימן או גז מתאן מהחשמל העודף הדורש אחסון, והפקת חשמל בתחנות כוח רגילות מהמימן או המתאן שנאגר. תהליכים אלה של הפקת מתאן מחשמל נוסו, ונמצאו אפשריים במתקנים קטנים, ניסיוניים, אבל: 1. לא הוכח עדיין שהם מעשיים בנפחים גדולים, ו 2. הנצילות היא רק בסביבות 30%, כלומר 70% מהאנרגיה (הדורשת אחסון) הולכת לאיבוד. על המחיר אין טעם לדבר.
עוד ניתוח על חוסר המעשיות של אגירת אנרגיה בנפחים גדולים בבטריות התפרסם כאן.

לסיכום: כאשר בוחנים את המספרים האמתיים, ומחשבים את נפחי אחסון האנרגיה הדרושים כדי ל"אזן" את האספקה התזזיתית של המקורות המתחדשים (שמש ורוח) רואים שהדבר לא מעשי, וזאת לפני שהתחלנו לחשב את המחיר האסטרונומי של מתקני רוח ושמש ועוד אגירה ועוד מחיר הגיבוי של מקורות רגילים. בקיצור: היעד המוצהר של אספקת 50% או 80% מהחשמל מהשמש והרוח אינו ניתן להשגה, מבחינה טכנית-הנדסית (בלי קשר למחיר). ההנחה הבסיסית של תפנית האנרגיה בגרמניה היא מופרכת.

יעקב





11 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מחקרים מצחיקים.

אני זוכר את המחקרים לפני שנים "שהוכיחו" שכלל לא ניתן לייצר מספיק אנרגיה מתחדשת לצרכי משק מודרני מסיבות של יעילות תאים סולאריים וטורבינות רוח...

על אנרגיה מגלים כלל לא דיברו (וגלים זנ מקור ענקי ופחות תזזיתי....)

חלפו 20 שנה והמחקרים היום מסבירים שלא אפשרי / כלכלי לאגור אנרגיה, כאשר נושא אגירת אנרגיה החל לקבל תשומת לב מחקרית בקנה מידה גדול רק בשנים האחרונות.

למרות זאת, המאמר מראה בצורה ברורה כי לגרמניה לא תהיה שום בעיה או אובדן ייעילות לשלב אנרגית שמש / רוח עד 30% מהיקף ייצור החשמל באמצעות הגדלת האגירה השאובה פי 2.6 ועל מנת להגיע ל 40% ידרש גידול של עוד פי 11 . מכיוון שהיום הם רק ב 16% , הדרך עוד ארוכה וככל שטכנולוגיית אגירת האנרגיה תשתפר, כך נתח ייצור החשמל מאנרגיות המתחדשות יעלה.

יעקב אמר/ה...

"הדרך עוד ארוכה וככל שטכנולוגיית אגירת האנרגיה תשתפר, כך נתח ייצור החשמל מאנרגיות המתחדשות יעלה."
יש אמונה עיוורת ש"הטכנולוגיה תשתפר" ללא שום הבנה על המשמעות והדרישות.

גם כיום, כאשר הרוח והשמש הן רק ב 16% הם נאלצים לייצא לארצות אחרות עודפי חשמל כאשר הרוח נושבת - במחיר אפסי.

כול משחקי האחוזים הם משחק סרק.
האנרגיה של הרוח והשמש אינה מסוגלת לספק את הצרכים ללא גיבוי 100% של תחנות כוח רגילות, ולכן היא בלתי רלוונטית לחלוטין. הם לא חוסכים לא דלק פחמי, ולא פליטות.
כול האנרגיה של השמש והרוח הן קישוט חסר משמעות על גב המערכת הקיימת. המערכת הקיימת ממשיכה לספק את החשמל גם כאשר יש רוח ושמש - הם רק לא משלמים להם על החשמל הזה.

איל אמר/ה...

ל " אנונימי " (למה אי אפשר שם? ממה אתה חושש?)
נראה כי אינך מבין משמעותו של שוק החשמל. זהו שוק שאינו יכול להרשות לעצמו קפיצות ושינויים מיידיים בצריכה - החשמל חייב לזרום לכולם כל הזמן - במידה הראוייה. לא יותר מדי ולא פחות מדי.
איש גם לא טוען שחשמל "ירוק" אינו בר ביצוע. הבעייה שלו היא התזזיתיות - ואותה אי אפשר לפתור כיום. ישנה גם בעיית המחיר, שנכון להיום הוא לא כלכלי, אבל מהיכרות עם הגניוס האנושי, כאשר יש פיתרון - הוא יימצא במוקדם או במאוחר.
בטכנולוגיות המוכרות כיום אין אפשרות לוותר על ייצור מלא של חשמל פוסילי בלי לפגוע קשות בתשתיות ובמרקם החיים של העולם המפותח (אולי אתה מוכן לחזור לימי קדם, הרוב אני מניח שלא).
ברור שאם וכאשר תפותח טכנולוגיה שתפתור את הבעייה היא תאומץ בלי שהיות, ואפילו לא יהיה צורך בסובסידיות...

יעקב אמר/ה...

"איש גם לא טוען שחשמל "ירוק" אינו בר ביצוע. "

אם אין לך הספקת חשמל סדירה ומובטחת, ומקור לחשמל שאתה יכול להפעיל לפי הצורך, בכמויות הדרושות, הרי לא פתרת את בעיית אספקת החשמל.
זה שהשמש והרוח מספקים מדי פעם חשמל זה יפה מצידם, אבל הם לא יכולים לפתור את הבעיה של אספקה רציפה, אמינה, נשלטת, ולכן - סדירה, בכמויות הגדולות הנדרשות.
אז, לכן, השמש והרוח אינם רלוונטיים.
אנו זקוקים למקורות שעונים לדרישות: אספקה סדירה ואמינה ככול שאנו צריכים. מקורות שמספקים חשמל מדי פעם, בזמנים לא נשלטים - לא עוזרים. השמש והרוח אינן עונים לזה.
החשמל מסופק ממקורות פוסיליים וגרעיניים עוהנ לדרישות, והשמש והרוח רק מפריעים.

קח אנלוגיה: תאר לך מערכת רכבות. (נושא אקטואלי). לרכבת יש לוח זמנים ואתה מצפה ממנה לנסוע לפי הלוח הזה - זו התועלת שברכבת - היא פועלת בזמנים שהיא מבטיחה.
לו לא ידעת מתי יש רכבת לחיפה, לא היית טורח לבוא לתחנת הרכבת ולהמתין - אולי תסע עוד מעט, אולי בעוד 3 שעות.
אז, אם היינו עושים רכבות שתלויות בשמש וברוח - היו מדי פעם רכבות שאכן נוסעות - וחסידים היו אומרים: "הנה יש רכבת שנוסעת בכוח השמש - השמש מקור כוח טוב לרכבות". אבל, היא לא - כי אין תועלת ברכבת שאינך יודע מתי היא נוסעת ומתי לא (אולי עבר ענן בשמיים, והרכבת נעצרת ומחכה שיחלוף...).

אנונימי אמר/ה...

שנייכם כנראה לא הבנתם את המאמר.

הגרמנים היום מוכרים עודפי אנרגיה במחיר אפסי (וכמה % זה מסך ייצור החשמל? 0.01%?- להשתמש בטעון זו פשוט חוסר הבנה) כי קיים מחסור במתקני אחסון אנרגיה. הם יכולים **להכפיל ** את היקף חדירת ייצור האנרגיה "התזזיתית" אם יגדילו פי 2.4 את פרוקיטי אגירת האנרגיה - זה אומר המחקר. כלומר רוח + אחסון יהווה מקור אנרגיה אמין ל- 30% מתצרוכת החשמל הגרמנית. כלומר לגרמניה יהי מקור אנרגיה **אמין** של 30% מתחדשים 70% אחר - זה הרבה מעבר למה שאתה חושב כאפשרי....

הקושי מתחיל שמנסים לעלות ל= % חדירה גדולים יותר , מכיוון שדווקא בקיץ הגרמני הרוח / שמש לא מייצרים מספיק והמאמר עסק בכצד מעבירים ייצור חשמל בינואר לצריכה ב - יוני - זה כמובן עניין בלתי סביר, ולכן הדרישה לאגירת אנרגיה מתחילה לעלות באופן חד (במחקר) במציאות העניין יתנהל אחרת - גרמניה תקבל בקיץ עודפי ייצור של PV המותקן בדרום צרפת / ספרד - הרי זו איוולת להתייחס לגרמניה כאי בודד כאשר היתרון היחסי שלו הוא ייצור חשמל מרוח בעוד בספרד היתרון הוא PV....

כלומר ההתגברות על התזזתיות היא באמצעות אגירת אנרגיה - שחייבת לגדול , אך לא במחיר גבוה , בוודאי לא בגדר "אי אפשר" כל זמן ששומרים על נתח של 30% , ולהמשך יהיה צורך באינטגרציה טובה יותר של רשתות חשמל בין מדינות והרחבה משמעותית של אגירת אנרגיה.


כפי שציינתי, המחקר נכה - לא נלקחו בחשבון מקורות אנרגיה מתחדשים כמו גלים , או שילוב בין דודי שמש לתאים סולריים וכאמור טכנולוגיות סוללות חדשות מחומרים חדשים - אני מציע כי תשכילו עצמכם בשינויים הדרמטיים בשוק הסוללות לרכב המקדים את שוק הסוללות לאגירת חשמל לצריכה ב- 10 שנים לפחות - תראו איזו ירידת מחירים דרמטית התרחשה (כמו בעלות לקווט ברוח / שמש) ומה התחזית להמשך.

בסופו של יום, אגירת אנרגיה יעילה באופן אלקטרוכימי בסוללות הבנויות בגודל פיזי של חוות מיכלי נפט תעלה פחות מסנט לקוו"ט - יקח 10 שנים להגיע לשם, אך אנו בדרך, בדיוק כאשר גרמניה תגיע ל 30% ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים....


יעקב אמר/ה...

"לא נלקחו בחשבון מקורות אנרגיה מתחדשים כמו גלים"

"בסופו של יום, אגירת אנרגיה יעילה באופן אלקטרוכימי בסוללות הבנויות בגודל פיזי של חוות מיכלי נפט תעלה פחות מסנט לקוו"ט"

הכול מדע בדיוני.
טוב שיש נביא שיודע לספר מה יהיה בעתיד...

אני, כאן, מוגבלים בשכלנו. אנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, ואיזו טכנולוגיה תעבוד ותהיה זמינה.
אנו מדברים על מה שקיים ועובד היום, לא על העתיד. מה שאתה מציין למעלה זה קישקוש נטו, חסר אחיזה במציאות.

זה טוב לחמם את הבטן הירוקה בהרגשה טובה, אבל זה מנותק מהמציאות.


יעקב אמר/ה...

חוץ מזה, מר אנונימי, אתה לא יודע לקרוא.

"אם יגדילו פי 2.4 את פרוקיטי אגירת האנרגיה - זה אומר המחקר. כלומר רוח + אחסון יהווה מקור אנרגיה אמין ל- 30% מתצרוכת "

לא נכון.

מה שהמחקר אומר הוא לגבי "מערכת כפולה" (כפי שהם מכנים זאת), כלומר רוח + תחנות כוח רגילות שיספקו חשמל כשאין רוח. במצב זה דרוש איחסון של 2.4 TWh (או מספר דומה) כדי למנוע את הביזבוז של חשמל רוחני כאשר הייצור הרוחני גדול מהצריכה.
זה לא שהאיחסון הזה הופך את הרוח למקור אמין (במצב של 30% מהאספקה) - האיחסון הזה רק מונע ביזבוז.
כדי שהאספקה תהיה אמינה ורציפה צריך גיבוי מלא של תחנות רגילות.

כדי שהרוח+שמש תהווה אספקה אמינה בעזרת איחסון, אך ללא תחנות רגילות, צריך איחסון בסדר גודל של 6 TWh שזה פי אלף מהמותקן כיום וזה אינו אפשרי.

אנונימי אמר/ה...

מדוע אינך מבין כי מקור תזזיתי + אגירה מספקת מאפשרים אספקה אמינה?

דוגמא קיצונית , לא ריאלית רק לצרכי הדגמה -

ההיח יש לך קיבולת אגירת אנרגיה אין סופית אשר מוזן ממקור אנרגיה תזזיתי אשר לאורך שנה מייצר את כל צרכי האנרגיה שלך , אך באופן תזזיתי, בלתי צפוי - בקיצוניות - כל האנרגיה מיוצרת בחודש אחד - אך מועברת לאחסון.

האם יש לך אספקה אמינה של חשמל?

מכאן זה רק חשבון וסטטיסטיקה על תזזתיות ייצור הישמל מול צרכי האגירה שיבטיח העברת חשמל לזמנים בהם אין מספיק ייצור.

פשוט וקל.



אנונימי אמר/ה...

לייעד 30% ייצור ממקורות תזזתיים , צריך לא פי 1000 מהקיים ביום , אלא רק פי 2.5.

ehezkiel אמר/ה...

אם יש לך מחסן אינסופי של אנרגיה, אכן מקורות תזזיתיים יכולים לספק את כול האנרגיה בתיאוריה, אבל זה בזכות המחסן, שהוא מדע בדיוני.

"לייעד 30% ייצור ממקורות תזזתיים , צריך לא פי 1000 מהקיים ביום , אלא רק פי 2.5."
ליעד 30% מהאנרגיה למקורות תזזיתיים צריך קודם כול גיבוי 100% ממקורות רגילים, ואח"כ איחסון פי 2.5 מהקיים כדי למנוע בזבוז של חשמל תזזיתי מיותר כאשר יש הרבה רוח ושמש.

כלומר: אם תתקין פי שניים רוח ושמש מאשר יש היום (בגרמניה), תוכל להגיע לאבפקה של 30% ממקורות אלה אבל: 1. יש זמנים כאשר אין רוח ושמש ואתה צריך מקורות אספקה פוסיליים בסטנד-ביי בכושר ייצור של 100% מהצריכה. 2. בזמנים מסוימים המקורות התזזיתיים יספקו יותר חשמל מאשר הרשת מסוגלת לקלוט. חשמל זה יושלך - יילך לאיבוד - ובכך יעלה המחיר של החשמל התזזיתי. כדי שזה לא יקרה אתה צריך איחסון. האיחסון אינו מספיק כדי להבטיח אספקה סדירה ללא גיבוי פוסילי, הוא רק מספיק כדי למנוע השלכה לזבל של חשמל תזזיתי שלא ניתן לקלוט.

אנונימי אמר/ה...

"ליעד 30% מהאנרגיה למקורות תזזיתיים צריך קודם כול גיבוי 100% ממקורות רגילים, ואח"כ איחסון פי 2.5 מהקיים כדי למנוע בזבוז של חשמל תזזיתי מיותר כאשר יש הרבה רוח ושמש."

לא נכון. האגירה מחליפה תחנות ייצור פוסליות (היום באגירה מאוד קטנה - רק תשתית ייצור לשיא ביקוש)

האגירה אינה למנוע "בזבוז" אלא לאפשר הפיכת האספקה התזזיתית לאמינה - שוב דוגמא קיצונית - מקור תזזיתי מספק אנרגיה למערכת אגירה מספיק גדולה על מנת לספק 5% מצרכי האנרגיה ברמה יומית , לאורך כל השנה בהתאמה לביקושים באופן רציף 24/7 - בוודאות מוחלטת.

במקרה זה אין צורך ב 100% גבוי, אלא רק של 95% - בגלל האגירה, כמה גיבוי צריך כאשר 30% מהאנרגיה היא ממקורות מתחדשים (ויש פי 2.4 אגירת אנרגיה מהיום) - המאמר לא מציין - אך אין ספק שלא מדובר ב- 100% גיבוי.

בסופו של יום , גודל מאגר אגירת האנרגיה הוא עניין של אופטימיזציה - כפי שלא "נורא" שבשיא צריכה יופעלו גנרטורים על סולר המייצרים חשמל מאוד יקר , כך לא נושא כשיש עודף נקודתי גדול של אנרגיה תזזיתי היא "תתבזבז".