בשם פעילי הסביבה, אני מתנצל על הפחדות האקלים מאת מייקל שלנברגר

 On Behalf Of Environmentalists, I Apologize For The Climate Scare/ Michael Schellenberger

המאמר שלפניכם פורסם לראשונה ב-Forbes , ביוני 2020. זמן קצר לאחר פרסומו הוא הוסר על ידי פורבס לאחר לחצים שהופעלו על עורכי העיתון. ההשתקה הזאת היא סיבה חשובה לפרסמו גם בבלוג הירוק, בתרגומו של יוני דובי. התרגום והפרסום אושרו על ידי שלנברגר.

 בשם פעילי הסביבה, אני מתנצל על הפחדות האקלים מאת מייקל שלנברגר

בשם אנשי איכות הסביבה בכל מקום, אני מבקש להתנצל רשמית על הפחדת האקלים שיצרנו במהלך 30 השנים האחרונות. שינויי אקלים קורים. זה פשוט לא סוף העולם. זו אפילו לא הבעיה הסביבתית הכי חמורה שלנו.

אולי זה נראה מוזר שאני אומר את כל זה. אני פעיל אקלים מזה 20 שנה ואנשי איכות הסביבה מזה 30 שנה. אך כמומחה לאנרגיה שהתבקש על ידי הקונגרס למסור עדות מומחה אובייקטיבית, והוזמן על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) לשמש כמבקר המומחים של דו"ח ההערכה הבא שלו, בשם פעילי הסביבה אני מרגיש חובה להתנצל על שהטענו את הציבור בצורה חמורה.

הנה כמה עובדות שמעט אנשים יודעים:

• בני אדם אינם גורמים ל"הכחדה המונית שישית"
• האמזונס אינו "הריאות של העולם"
• שינויי אקלים לא מחמירים את אסונות הטבע
• שריפות במגמת ירידה של 25% ברחבי העולם מאז 2003
• כמות האדמה שאנו משתמשים למטרות גידול בשר - השימוש הגדול ביותר בקרקע של המין האנושי - ירדה בשטח בסדר גודל כמעט כמו אלסקה
• בניית דלק עץ ובתים נוספים ליד יערות ולא שינויי אקלים, מסבירים מדוע יש שריפות נוספות ומסוכנות יותר באוסטרליה וקליפורניה.
• פליטת הפחמן יורדת ברוב המדינות העשירות ויורדת בבריטניה, גרמניה וצרפת מאז אמצע שנות השבעים.
• הולנד הפכה עשירה יותר ולא ענייה תוך הסתגלות לחיים מתחת לפני הים
• אנו מייצרים 25% יותר מזון ממה שאנחנו צריכים ועודפי מזון ימשיכו לעלות ככל שהעולם יתחמם
• אובדן בתי גידול והרג ישיר של חיות בר הם איומים גדולים יותר על מינים מאשר שינויי אקלים
• דלק עץ הוא הרבה יותר מזיק לאנשים וחיות בר מאשר דלקים מאובנים
• מניעת מגיפות עתידיות דורשת יותר חקלאות "תעשייתית" לא פחות

אני יודע שהעובדות הנ"ל יישמעו כמו "הכחשת אקלים" עבור אנשים רבים. אבל זה רק מראה את העוצמה של הפחדות האקלים. במציאות, העובדות האלו מגיעות מהמחקרים המדעיים הזמינים ביותר, כולל אלה שנערכו על ידי ה- IPCC, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) ו- גופים מדעיים מובילים אחרים.

יש אנשים שידמיינו כשיקראו את הדברים שאני אנטי-סביבתי ימני קיצוני, אבל אני לא. בגיל 17 גרתי בניקרגואה כדי להפגין הזדהות עם המהפכה הסוציאליסטית של סנדיניסטה. בגיל 23 גייסתי כסף עבור קואופרטיבים לנשים בגואטמלה. בשנות העשרים המוקדמות שלי גרתי באיזור האמזונס וחקרתי את מאבקם של חקלאים קטנים שנלחמו בפלישות אדמות. בגיל 26 עזרתי לחשוף תנאים ירודים במפעלי נייקי באסיה.

הפכתי לפעיל איכות הסביבה בגיל 16 , כשהקמתי רשת תרומות ליערות הגשם. בגיל 27 עזרתי להציל את יער העצים העתיקים האחרונים הבלתי מוגנים בקליפורניה. בשנות השלושים לחיי דגלתי באנרגיות מתחדשות ועזרתי בהצלחה בשכנוע ממשל אובמה להשקיע בהן 90 מיליארד דולר. במהלך השנים האחרונות עזרתי למנוע החלפת מפעלים גרעיניים למפעלי דלקים מאובנים ובכך למנוע עלייה חדה בפליטות.

אבל עד השנה שעברה נמנעתי לרוב מלהתבטא נגד הפחדה האקלימית. זה גם בגלל שהייתי נבוך. אחרי הכל, אני אשם בהפחדה כמו כל פעיל סביבה אחר. במשך שנים התייחסתי לשינויי אקלים כאיום "קיומי" על התרבות האנושית, וקראתי לזה "משבר".

אבל בעיקר פחדתי. שמרתי על שתיקה ביחס להטעיות קמפיין האקלים כי פחדתי לאבד חברים ומימון. בפעמים המעטות בהן גייסתי את האומץ להגן על מדעי האקלים מאלה שמציגים אותם בצורה לא נכונה סבלתי מתוצאות קשות. וכך בעיקר עמדתי מנגד ולא עשיתי דבר, בעת שחברי פעילי איכות הסביבה הפחידו את הציבור.

אפילו עמדתי מנגד כאשר אנשים בבית הלבן ורבים מאנשי התקשורת והחדשות ניסו להרוס את המוניטין והקריירה של מדען מצטיין, איש טוב וידיד יקר שלי, רוג'ר פילקה, דמוקרט ואיש איכות הסביבה שהעיד בעד תקנות פחמן. מדוע הם עשו זאת? מכיוון שמחקריו מוכיחים כי אסונות טבע לא הולכים ומחמירים.

אבל אז, בשנה שעברה, הדברים הסתחררו משליטה.

אלכסנדריה אוקסיו-קורטז אמרה כי "העולם עומד להסתיים בעוד שתים עשרה שנים אם לא נתייחס לשינויי אקלים." הקבוצה הסביבתית המפורסמת ביותר בבריטניה (מרד בהכחדה)  טענה כי "שינוי האקלים הורג ילדים".

העיתונאי הירוק המשפיע ביותר בעולם, ביל מקיבבן, כינה את שינויי האקלים "האתגר הגדול ביותר שאנשים התמודדו אי פעם" ואמר שהוא "יחסל את התרבויות".

עיתונאים מערוצי התקשורת המובילים דיווחו, שוב ושוב, כי האמזונס הם "ריאות העולם", וכי בירוא היערות הם כמו פצצה גרעינית.

כתוצאה מכך, מחצית מהאנשים שנסקרו ברחבי העולם בשנה שעברה אמרו שהם חושבים ששינוי האקלים יכחיד את האנושות. ובינואר, אחד מכל חמישה ילדים בריטים אמר לסוקרים שיש להם סיוטי-לילה על שינויי אקלים. 

בין אם יש לכם ילדים ובין אם לאו, עליכם לראות כמה זה לא בסדר. אני מודה שאולי אני רגיש כי יש לי בת מתבגרת. אחרי שדיברנו על המדע היא נרגעה. אך חברותיה המקבלות מידע מוטעה מפוחדות ולא בצדק.

לפיכך החלטתי שעלי לדבר. ידעתי שכתיבת כמה מאמרים לא תספיק. הייתי צריך ספר שיפרש כראוי את כל הראיות. 
וכך ההתנצלות הפורמלית שלי על שיחת הפחד שלנו באה בצורת הספר החדש שלי, אפוקליפסה מעולם: מדוע אזעקה סביבתית פוגעת בכולנו.

הספר מבוסס על שני עשורים של מחקר ושלושה עשורים של אקטיביזם סביבתי. ב -400 עמודים, ל- 100 מהם מצורפות הערות שוליים, הספר אפוקליפסה מעולם לא עוסק בשינויי אקלים, כריתת יערות, פסולת פלסטית, הכחדת מינים, תעשייה, בשר, אנרגיה גרעינית, ומתחדשים.

כמה דגשים מהספר:

• מפעלים וחקלאות מודרנית הם המפתח לשחרור אנושי ולקידמה סביבתית
• הדבר החשוב ביותר לשמירת הסביבה הוא ייצור יותר מזון, במיוחד בשר, על פחות אדמות.
• הדבר החשוב ביותר להפחתת זיהום אוויר ופליטת פחמן הוא מעבר מעץ לפחם לנפט לגז טבעי ולאורניום.
• 100% מקורות אנרגיה מתחדשים ידרשו הגדלת השטח המשמש לאנרגיה מ- 0.5% היום ל-50% 
• עלינו לרצות צפיפות הספק גבוהה יותר, לא נמוכה יותר, לערים, חוות ותחנות כוח.
• הצמחונות מפחיתה את הפליטות שלנו בפחות מ -4%.
• גרינפיס לא הצילה את הלווייתנים, אלא המעבר משמן לוויתן לנפט ושמן דקלים.
• "בקר חופשי" ידרוש כמות אדמה גדולה פי 20 וייצר פליטות של 300% יותר.
• הדוגמטיזם של גרינפיס החמיר את הכריתה ביערות של האמזונס.
• הגישה הקולוניאליסטית ביחס לשימור גורילות הובילה לתגובת נגד שכנראה גרמה להרג של כ-250 פילים 

מדוע כולנו הוטעו?

בשלושת הפרקים האחרונים של Apocalypse Never אני חושף את המניעים הכספיים, הפוליטיים והאידיאולוגיים. קבוצות סביבתיות קיבלו מאות מיליוני דולרים מאינטרסים של דלקים מאובנים. קבוצות שהונעו על ידי אמונות אנטי-הומניסטיות אילצו את הבנק העולמי להפסיק לנסות לשים קץ לעוני ובמקום זאת להפוך את העוני ל"קיימות". וחרדת סטטוס, דיכאון ועוינות לתרבויות מודרניות עומדות מאחורי חלק ניכר מההפחדות.

ברגע שאתה מבין עד כמה היינו קורבן להפצת מידע שגוי על ידי אנשים עם מניעים רקובים - קשה שלא להרגיש מרומה. 

האם Apocalypse Never תשפיע? בהחלט יש סיבות לפקפק בכך.

כלי התקשורת החדשים משמיעים הצהרות אפוקליפטיות על שינויי אקלים מאז סוף שנות השמונים, ונראה כי הם לא נפסקים. האידאולוגיה העומדת מאחורי אזעקות סביבתיות - מלתוסיאניות - הופרכה שוב ושוב במשך 200 שנה ובכל זאת היא חזקה מתמיד.

אך ישנן גם סיבות להאמין כי הפחדה סביבתית, גם אם לא תיגמר, תביא לכוח תרבותי ופוליטי הולך ופוחת.

מגיפת נגיף הקורנה הוא משבר ממשי שמציב את "משבר האקלים" בפרספקטיבה. גם אם אתה חושב שהגבנו יתר על המידה, קוביד -19 הרג כמעט 500,000 בני אדם וזיעזע כלכלות ברחבי העולם. (מאז כתיבת שורות אלו המספר כבר עבר את 700 אלף מקרי מוות - ב.א.)

מוסדות מדעיים כולל WHO ו- IPCC ערערו את אמינותם באמצעות הפוליטיזציה החוזרת של המדע. קיומם העתידי ורלוונטיותם תלויים במנהיגות חדשה ורפורמה רצינית.

עובדות עדיין חשובות, והמדיה החברתית מאפשרת מגוון רחב יותר של קולות חדשים ועצמאיים לעקוף עיתונאים סביבתיים המפחידים בערוצים המסורתיים. אומות חוזרות בגלוי לאינטרס עצמי ומתרחקים ממלטוסיאניות וניאו-ליברליזם, שטוב לגרעין ורע לאנרגיות מתחדשות. 

העדויות החותכות מראות  כי תרבות עתירת אנרגיה טובה יותר לאנשים ולטבע מאשר תרבות דלת אנרגיה,  אליה מבקשים אנשי הפחדת האקלים להחזירנו.

ההזמנות שקיבלתי  מ- IPCC והקונגרס הן סימנים לפתיחות הולכת וגוברת לחשיבה חדשה על שינויי אקלים וסביבה. תגובה נוספת מעודדת לספרי היא ממדעני אקלים, אנשי שמירת טבע ומלומדי איכות הסביבה. "Apocalypse Never הוא ספר חשוב מאין כמוהו", כותב ריצ'רד רודס, הסופר הזוכה בפוליצר "יצירת הפצצה האטומית". "זה אולי הספר החשוב ביותר בסביבה שנכתב אי פעם", אומר אחד מאבות מדע האקלים המודרני, טום וויגלי. 

"אנו אנשי איכות הסביבה מגנים את בעלי הדעות המנוגדות לערכים הסביבתיים בשל אי ידיעתם את המדע ונטייתם לכשל הטיית האישור", כתב ראש הרשות לשימור הטבע לשעבר, סטיב מק'קורמיק. "אבל לעתים קרובות מדי אנו אשמים באותו דבר. שילנברגר מציע 'אהבה קשוחה': אתגר לשמרינים המתחפרים ולבעלי התפיסות הנוקשות המביסות את עצמן. אפוקליפסה לעולם אינה מציגה לעיתים נקודות מבט עוקצניות, אך תמיד בנויות היטב, מבוססות ראיות, שיסייעו בפיתוח 'השריר הנפשי' שאנו זקוקים לו בכדי לדמיין ולעצב לא רק עתיד מלא תקווה, אלא גם בר-השגה. "

זה כל מה שקיוויתי לו בכתיבתו. אם הגעתם עד כה, אני מקווה שתסכימו שזה אולי לא מוזר כמו שנדמה כי פעיל סביבתי, פרוגרסיבי ואקטיביסט אקלימי כל חייו חש צורך לדבר נגד ההפחדות האקלימיות.

 ואני גם מקווה שתקבלו את התנצלותי.