24 באוגוסט 2021

הצפות שיא באירופה – האומנם?

פרופ' מיכה קליין

המידע על שיטפונות אירופה מובא כעדות להתחממות הגלובלית . כדי לבדוק האם מידע זה מצביע על שיטפונות חריגים כל מה שיש לעשות הוא לצאת לרחובות אירופה ולחפש מבנים עליהם מצוינים מפלסי המים בשיטפונות העבר.

דרך אחרת היא למצוא תיעוד כתוב על ספיקות שיא בנהרות אירופה .

 בפוסט קצר זה יובאו נתונים על שתי שיטות אלה

סימני הצפה

העיר טור על נהר הלורן בצרפת.

אומנם התמונה צולמה לפני כמה שנים. אך ניתן לראות כי ספיקת השיא התרחשה בשנת 1856. שנות ה-2000 מופיעות רק פעם אחת בספיקה הנמוכה ביותר מאלה המסומנות.



Historical flood marks of the River Loire on the Wilson Bridge in Tours (France). The elevations of the flood marks after the Direction Regionale de l’Environment de l’Aménagement et du Logement (DREAL), Centre-Val de Loire (. developpement-durable.gouv.fr). Discharge values associated with the flood levels after Duband (1996).

 

פריס על נהר הסיין, צרפת

בשנים 1939, 1982 נרשמו ספיקות השיא . שנות ה-2000 גם כאן מיוצגות על ידי השיטפון "הנמוך" ביותר שמסומן.

פאסאו באווריה תחתית גרמניה 

Germany, Lower Bavaria, Passau,Flood level marks on Rathaus wall

בתמונה זו יש ייצוג מכובד גם לשנות ה-2000, אך עדיין השיא הוא בן למעלה מ-500 שנה.

התמונה צולמה באוגוסט 2017.

 

עמק הריין גרמניה 

השיא המופיע על הקיר הוא משנת 1993.

התמונה צולמה במאי 2016

 

הובאו 4 מקומות מדידה שאין בהם עדות לשיטפונות שיא בשנים האחרונות

המעקב אחרי שיטפונות שיא נעשה על ידי הרבה חוקרים אירופיים .

מצורפת כאן טבלה (כן אני יודע מעייף לקרוא את כולה, אך האמינות מחייבת להביא את כולה ולא לבחור) המציגה 46 תחנות מדידה : פורטוגל (1) ספרד (12) צרפת (10) איטליה(7) הולנד (1) גרמניה (5) צ'כיה (1) אוסטריה (3) סלובקיה (1) אנגליה (4) נורבגיה (1).

כמעט כל המאמרים עליהם מתבססים עורכי הטבלה הם משנות ה-2000

בטבלה זו רק שיא זרימה אחד נמדד במאה ה-20  (תחנה 7 בטבלה ,בספרד).

כל שאר עקבי - השיאים נמדדו במאות הקודמות יותר.




סיכום

למי שהגיע עד מקום זה בפוסט, אין שום בסיס לאמירה כי שיטפונות אירופה מעידים על איזה שהיא עלייה בשיטפונות עקב "ההתחממות הגלובלית".

למי שרוצה לקרוא את המאמר במקור

 

Quantitative historical hydrology in Europe

G. Benito1, Rs. Brázdil2,3, J. Herget4, and M. J. Machado1

1Museo Nacional de Ciencias Naturales, CSIC, Serrano 115 bis, 28006 Madrid, Spain

2Institute of Geography, Masaryk University, Kotláˇ

rská 2, 611 37 Brno, Czech Republic

3Global Change Research Centre, Academy of Sciences of the Czech Republic, Bˇ

elidla 4a,

603 00 Brno, Czech Republic

4Department of Geography, University of Bonn, Meckenheimer Allee 166, 53115 Bonn, Germany

Correspondence to: G. Benito (benito@mncn.csic.es)

Received: 27 March 2015 – Published in Hydrol. Earth Syst. Sci. Discuss.: 30 April 2015

Revised: 2 July 2015 – Accepted: 11 July 2015 – Published: 10 August 201

 



3 תגובות:

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה על המידע.
פסוט ברור ותמציתי, אבל לא התייחסת ל- 2 דברים חשובים:
1. תדירות השטפונות ו/או ההצפות.
לא חושב שיש מי שאומר שבימינו אלו השטפונות/הצפות הם הכי חמורים (כפי שנמדדים בסרגלי הגובה הנ"ל), אלא שהתדירות של האסונות האנושיים הללו עולה.
אז מדובר בתדירות.

2. אין התייחסות לעת המודרנית ולפתרונות האנטי-הצפה או אנטי-שטפונות שהוחלו מאז ימי הביניים וכו' (נניח לגבי השיא של ה- 500 שנים).
אז הסרגל הזה נחמד ואינפורמטיבי מאוד, אבל הוא לא אומר כלום כי ייתכן שבעבר כל הצפה "קלה" הייתה נגמרת ב- 1.5 מטר גובה, והיום גם הצפה "חמורה" מסתיימת ב- 20 ס"מ גובה בגלל שרשויות הניקוז שיכללו ושיפרו את הפרוטוקולים והפרקטיקות שלהן.

שוב תודה.

מיכה קליין אמר/ה...

לביולוג הירושלמי
אתה צודק לגמרי, לא ניסיתי לנתח את ההידרולוגיה של נהרות אירופה , רק לצאת נגד המשפט " זרימות שיא באירופה"
כל טוב
מיכה

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה רבה לך על התשובה הכנה פרופ'.