פרופ' יוני דובי ופרופ' מיכה קליין בערוץ 14 בתחקיר סכנה ירוקה

גלעד צוויק וערוץ 14 הפיקו תחקיר על הסכנות לביטחון וכלכלת מדינת ישראל, התחקיר שודר אמש. מוזמנים לצפות ולבחון גם את תגובות המבוקרים בכתבה. פרופ' עדי וולפסון, תעמלן סביבתי שבהכרזותיו חסרות האחריות עסקנו רבות בבלוג, גם הוא מופיע בכתבה.

לדף הכתבה באתר הערוץ – כאן. 

השירות המטאורולוגי לא בא להם בטוב בעין השביעית

מאת בועז ארד

באתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" פורסמה כתבה של עדי וולפסון שכותרתה "אחריהם המבול" ומטרתה לגנות ולהאשים את מנהלי השירות המטאורולוגי על "חוסר אכפתיות" והתעלמות מ"המשבר". בקידום לכתבה בדף הפייסבוק של העין השביעית נכתב: " אפילו הגשמים וההצפות לא מחלצים מהשירות המטאורולוגי אמירה ברורה: המשבר כבר כאן".

העורכים והכותב ביטאו את אי הנחת שלהם על כך שהשירות המטאורולוגי טרם הצטרף למקהלה ואינו מפיץ הפחדות אקלים מוגזמות. הרעיון ששירות מקצועי האמון על מדידות מטאורולוגיות מדויקות נאמן לנתונים, לא מתאים משום מה לאג'נדה ונראה להם כראוי לביקורת. בעיני זה מרים דגל אזהרה כאשר האתר מבקש להציג עצמו כמי שאמון על ביקורת אובייקטיבית מקצועית.

כותב המאמר, פרופ' עדי וולפסון, כימאי במקצועו, הוא תעמולן וותיק המתמחה בהפחדות אקלימיות. לא קשה לאתר במאמריו הקבועים בעיתון ידיעות אחרונות הגזמות והפחדות חסרות ביסוס. על התחזיות והנבואות המפחידות של וולפסון תוכלו לקרוא בפוסטים קודמים בבלוג הירוק (בקישור).

מעל הבמה שקיבל בעין השביעית הוא במיוחד מתרתח מכך שבשירות המטאורולוגי מעזים לציין שהמגמות האקלימיות הנמדדות בישראל לא מובהקות:
ציטוט: "אבל אם חשבתם שהשירות המטאורולוגי הישראלי מודה שמתרחשים אצלנו שינויי אקלים, כדאי שתחשבו שוב. בשירות המטאורולוגי ממהרים לצנן את הקביעות האלה, ומציינים כי "לא מדובר באירועי קיצון נדירים, אלא באירועי גשם שיכולים להתרחש אפילו מספר פעמים בשנה גשומה"; וכי "בשאר אזורי הארץ נצפו עליות מתונות יותר בתדירות ובעוצמת האירועים ללא מובהקות סטטיסטית, כאשר בצפון מזרח הארץ נמצאו ירידות קלות, גם כן ללא מובהקות סטטיסטית".

הדברים לא מתיישבים לוולפסון עם התחזיות שהוא מנפיק מעל דפי ידיעות אחרונות.

בשנת 2013 וולפסון טען שבגלל שינויי האקלים התמעטו הגשמים, נוצר מחסור במים, אנו זקוקים להתפלה ומחיר המים גבוה. 

הבעיה: הגשמים לא התמעטו. לו טרח וולפסון לעיין בנתוני השרות המטאורולוגי היה מבחין שממוצע הגשמים הרב שנתי בארץ לא ירד. (באתר השירות בדף העוסק בממוצע הגשמים הרב שנתי משנת 1991 ועד 2020 אף מצויין כי בהיבט הכלל ארצי יש להזכיר שתקופת התקן המוקדמת 1960-1931 היתה יבשה יותר, כלומר יש יותר גשמים.)

מי שיבחן את גרף מפלס הכינרת בשנים שלפני פרסום המאמר על המחסור בגשמים יראה את המגמה שגם היא אינה מסתדרת עם הנבואות של וולפסון:

בשנת 2015 הוא כתב: "אין לנו ויכוח על כך שהאקלים השתגע ואינו צפוי".

כאמור, בעין השביעית לא טרחו לבדוק את הצהרותיו המוטעות ולאמת אותן ואף נתנו לו במה לבקר את השירות המטאורולוגי שלא מכופף את הנתונים ולא "מיישר קו" עם התעמולה שהוא מקדם. מה השלב הבא בדרדור של אתר הביקורת? טור זועם של גרטה שבוודאי יודעת לנתח את הנתונים ולהסביר יותר טוב את המגמות האקלימיות מאשר השירות המטאורולוגי. גם הקשר שיצרו עדי וולפסון ועורכי העין השביעית בין הגשמים וההצפות להתחממות הגלובלית הוא חסר ביסוס, כפי שהסב את תשומת ליבם לכך פרופ' יוני דובי.

אני מאוד מקווה שבשירות לא ייכנעו להפחדות האלו ויתמקדו באיסוף נתונים קפדני והצגת הניתוחים העולים מהם ולא ספקולציות וסופרלטיבים של "קטסטרופה שכבר כאן..." בלווי תמונות הפחדה...

ראו שיחה בדף הפייסבוק של "העין השביעית" בין העורך שבחר את התמונה לבין גולש שלא התרשם מהעיצוב הגרפי.

ראוי לציין את "שיח החרשים" שמאפיין את ההתקפה על השירות המטאורולוגי. אנשים מסוגו של וולפסון פועלים בדחף להציל את העולם ומוכנים "לכופף" את האמת והנתונים למען המטרה הנעלה. לשם כך שיטות של הפחדה ספקולטיבית המבוססת על דוחות ומודלים החוזים אפשרויות בסבירויות שונות לעשורים קדימה יעילות לקידום עמדותיהם.

הקושי שלהם והתסכול המובע בכתבה נובע מהמאמץ חסר התוחלת להסביר לנו ש"המשבר כבר כאן"...ושאנו "בעיצומו של אסון"...  כאן הם נתקלים במתודולוגיה שונה הקשורה בכך שרובנו חיים במציאות ולא במודלים. לא ניתן להכריז על קטסטרופות וגם לשמור על מקצועיות ואמינות כאשר אתה אמון על מדידות מדוייקות של התופעות הנצפות במציאות. 

השירות המטאורולוגי לא אמון על יצירת מודלים לחיזויי לעשרות שנים קדימה (אף אחד לא יודע לעשות זאת גם כאשר הוא מתיימר לחזות בדיוק טמפרטורה בעוד 50 שנה). 

הפער הזה מתסכל את האקטיביסטים וגורם להם להפעיל את השיטות המכוערות של התקפות דמגוגיות על השירות המטאורולוגי "הסורר".

חבל שמערכת "העין השביעית" נתנה להתקפות אלו במה לא ביקורתית.

 

"מטר עלייה עד שנת 2100" – האומנם?

פרופ מיכה קליין

רואי השחורות בישראל חוזרים ואומרים שצפויה עלייה של פני הים "מטר עד סוף המאה". בינהם אנשי אקדמיה מכובדים כמו פרופ. דניאל רוזנפלד, פרופ. עדי וולפסון, פרופ. אורי מרינוב ופרופ מרסלו שטרנברג. כאשר מידע מוגש על ידי אנשי אקדמיה הנטייה של מקבלי ההחלטות ושל הציבור לקבל דברים אלה כאמת מדעית.

לפני כשנה, ב-5 בובמבר 2019 התראיין פרופ' מרינוב וציין כי לפי "מחקר בארה"ב על ידי חברה שמתמחה בנושא" טעינו והעליה הצפויה תהיה מהירה פי 3 יותר מהתחזיות... (ראו בוידאו שפורסם ב-YNET)

על המדידות בישראל כבר כתבתי בכתבות קודמות בבלוג הירוק.שם הוצג כי לפי מדידות המרכז למיפוי ישראל נראה כי העלייה בשנים 1958-2018 בישראל היא בין אין עלייה עד אולי 0.5 מ"מ/שנה.

בכל דיון במוסדות התכנון (אני חבר הוועדה לשמירת הסביבה החופית) תוקפים אותי כי אני מציג דעת יחיד "כל העולם חושב אחרת" .

כדי להוריד ממני את התואר של דעת יחיד אני מציג טבלה של ריכוז מחקרים ( פרט לאחד כולם משנות האלפיים). בטבלה מופיע אורך תקופת המעקב, שיעור העלייה המדודה במ"מ/שנה, ותחזית מה צפוי להיות שיעור העלייה עד שנת 2100 ( בטבלה אחת עד 2114, 100 שנה מכתיבת המאמר).

טבלה 1. צפי עד שנת 2100

ניתן לראות מטבלה זו כי הצפי לעלייה עד שנת 2100 הגבוה ביותר הוא של 18 ס"מ

אני מוציא את שני הערכים בתחתית הטבלה שכן תקופת המדידה קצרה מאד, אם כי הם מיוחסים לתקופה הקרובה לימינו בהם שיעור העלייה קטן או אפילו יורד.

ישפוט הקורא האם אנו בכלל קרובים לערך של מטר עד סוף המאה. 

 טבלה 2 צפי עד שנת 2114.

בטבלה זו העלייה המקסימלית הצפויה עד שנת 2114 היא 33 ס"מ . אך זאת לתקופה קצרה שעברו תהליך של הומוגניזציה של הנתונים. במחקרים להם יש אורך גדול (יחסית) של מדידות שיעור העלייה הצפוי לשנת 2114 ( הממוצע חושב על ידי כותב המאמר) הוא של 7.3 ס"מ עד שנת 2114.

סיכום

עלייה של כמ"מ/שנה היא הערכה נכונה, אם כי תיתכן גם ירידה.

כל המנבאים עלייה גדולה הם בחזקת המרחיק עדותו," בשנת 2100 אני כבר לא אהיה כאן לתת את הדין".

עשרות עבודות מחקר אקדמאיות מראות כי העלייה היא פחות או יותר קצובה מאז סוף המאה ה-19. לכן לא ניתן לומר כי העלייה הוגברה בעקבות העלייה בשחרור פחמן דו חמצני לאטמוספירה. 

זיהום האוויר והקורונה

פרופ' (לכימיה) עדי וולפסון, "המטיף הירוק", מפרסם מאמר תחת הכותרת "למה מתעלמים מהגורם שהורג יותר מהקורונה". הגורם זה (כביכול) הוא זיהום אוויר, WHO (ארגון הבריאות העולמי) טוענים ש 2,200 אנשים מתים בגלל זיהום אוויר, בישראל, ( ו 7 מיליון בכול העולם) כול שנה. אז "למה מתעלמים"? למה?!

 

נתחיל מזה שאיש אינו מסוגל למדוד כמה באמת מתים מזיהום אוויר והמספר של 2,200 הוא מספר חסר ממשות, לצורך תעמולה בלבד. לא שאין זיהום אוויר, ולא שעדיף שלא יהיה זיהום אוויר. אוויר נקי יותר טוב מאוויר מזוהם, בוודאי, אבל המספר חסר ממשות (לא ניתן למדוד) מלבד ככלי תעמולה. הוא לא אמת. (גם אם הוא מופץ על ידי ה WHO או ה OECD).

יותר גרוע – יש חוסר הבנה מינימלי של הנושא. זיהום האוויר הוא בעיה שמלווה את האדם עוד מלפני שהיה לאדם. היא התחילה לפחות לפני כ מיליון שנה כאשר אבות אבותינו הקדומים (לפני הומו סאפיינס) למדו ל"ביית" את האש ולהשתמש בה לצרכיהם. השימוש באש הוא אולי הדבר העיקרי והמובהק שמבדיל בין האדם לחיה, ההתפתחות הכי חשובה בתולדות האדם. האנשים הקדומים למדו להשתמש באש (תופעה טבעית) לצורך התחממות, צלייה ובישול האוכל, הגנה מפני חיות טרף, וייצור ראשי חץ וכלי עבודה חזקים ומחושלים. הבערת אש יוצרת זיהום אוויר (עשן). האדם שהבעיר אש במערות שבהן גר (ובחושות ובבתים בהמשך) יצר זיהום אוויר. אין עשן בלי אש ואין אש בלי עשן - זיהום אוויר. לא ברור אם העשן (זיהום האוויר) הזיק במיוחד לבני האדם. ברור לחלוטין שללא שימוש באש לא היו בני האדם קיימים היום. קיימים גם מקורות זיהום אוויר טבעיים שאינם בשליטת האדם – סופות חול, אבק, שריפות יער (טבעיות), התפרצות הרי געש. אז – זיהום אוויר הוא חלק בלתי נפרד מחיינו מאז ומתמיד.

 

הטענה שזיהום האוויר הורג (7 מיליון בעולם, 2,200 אצלנו, כול שנה) היא לחלוטין לא נכונה. ארגון הבריאות העולמי WHO אינו אומר "הורג" אלא, בניסוח יותר עדין ומתוחכם (ומטעה) – "גורם למוות טרם עת". יש הבדל. וגם הטענה "טרם עת" היא לא ממשית – איש אינו יודע מה "עתו" של אדם למות, ולכן לא יודע אם מת "טרם עת" או בעתו. הדבר לא ניתן לקביעה ולמדידה. גם אחרי שאדם שנפטר – לא ניתן לקבוע אם נפטר כתוצאה מזיהום אוויר או מסיבות אחרות, ואיזה חלק היה לזיהום אוויר במחלות שגרמו למוות (אם בכלל) או אם מת "בטרם עת". אז המספר "2,200 מתים כול שנה" הוא אמצעי תעמולה שאינו מבטא אמת (הוא שקר בעברית פשוטה). גם אם זה מספר שה WHO וה OECD מפיצים....

 

זיהום אוויר יותר דומה לעישון (או צריכת אלכוהול, או סמים). הוא לא הורג אותך, לא מיד, לא בטווח הקצר כמו הווירוס או תאונות הדרכים או הסרטן. רופאים אומרים: עישון מקצר את תוחלת החיים שלך ב 10 שנים. בסדר. לא הורג אותך עכשיו, אלא, כשתגיע לגיל מתקדם, תמות יותר מוקדם ותחסוך לך כמה שנים של בילוי בכיסא גלגלים, במצב דמנציה (כשאינך מכיר את הסובבים אותך) ופיליפיני מחליף לך חיתולים. זיהום אוויר, כמו עישון ואלכוהול, מחליש את הגוף. כאשר אתה מזדקן והגוף נחלש עוד מחמת הזקנה – ההחלשה הקודמת מצטברת וגורמת לך "למות טרם עת"... אז כן... יותר טוב אוויר נקי, יותר טוב אורח חיים בריא, תזונה טובה ובריאה, פעילות גופנית, מנוחה סדירה, רגיעה (להבדיל מדאגה ועצבנות).

 

גורם הרבה יותר חשוב לבריאות ואריכות ימים הוא התזונה הטובה, תנאי מגורים מרווחים ונקיים, ניקיון והגיינה, שירותי רפואה  – או במילים אחרות – עושר או, לפחות, רמת חיים טובה. לצורך כול אלה צריך כלכלה מפותחת ומתועשת. זה אומר הרבה תחנות כוח (שמזהמות את האוויר) מכוניות (גם אניות, רכבות ומטוסים) ושאר מפעלי התעשייה. התרומה של הכלכלה המפותחת והעשירה (רמת חיים טובה) להארכת תוחלת החיים ושיפור הבריאות היא הרבה, אבל הרבה, יותר גדולה מהנזק שנגרם, כביכול, לבריאות על ידי זיהום האוויר שהכלכלה המפותחת יוצרת בהכרח. הדרך להאריך חיים (ולשפר את איכות החיים) היא על ידי פיתוח כלכלי והגדלת רמת העושר, ולא על ידי פגיעה בפיתוח הכלכלי, וסגירת תחנות כוח ומפעלים בשם אידיאל אוטופי של מניעת זיהום אוויר. אוויר נקי רצוי, אבל פיתוח תעשייתי יותר חשוב. אל תקשיבו למשוגעים לדבר אחד שצועקים כול היום "זיהום אוויר, זיהום אוויר!" ומנסים בשמו להרוס את חיינו, ומתעלמים מכול דבר אחר. עוני יותר גרוע מזיהום אוויר.

 

אפשר להסתכל גם על מסלול ההתפתחות האנושית לאורך זמן. בתחילה חי האדם חיים מאד עלובים ועניים, סבל מתת תזונה, רעב, מגפות, וחיים קצרים מאד – בלי קשר לזיהום אוויר שעדיין היה די נקי. רק לפני כמאה שנה תוחלת החיים הייתה רק בסביבות 50 שנה. אז באה ההתפתחות התעשייתית והכלכלית המואצת, ואתה זיהום האוויר (וזיהום נהרות) הבלתי מבוקר. אבל תוחלת החיים ורמת החיים עלו מאוד בכול זאת. עם גידול העושר התפנו משאבים לטפל בזיהום שנוצר, וגם דרישה לאוויר יותר נקי, ונכונות וזמינות להקדיש משאבים לצורך כך. הארצות העשירות נהנות מאוויר נקי (יחסית) – גם בהם שרר קודם (בעת שהתפתחו) זיהום גדול, אבל עכשיו המצב השתפר והאוויר נקי יותר. בארצות עניות שלב הניקוי עוד לא הגיע – בשביל ניקוי צריך משאבים.

 

תסתכלו גם על דוח WHO -  איפה האוויר היותר מזוהם בעולם? נכון, בארצות עניות. אין להם כסף להשקיע בטיהור האוויר, או בניקוי הסביבה. הם משוועים לא לאוויר נקי דווקא, אלא קודם כול למזון ותנאי מגורים, כלומר לפיתוח כלכלי – שפירושו יותר תחנות כוח ויותר מפעלים.  ה WHO גם אומר שמתוך  כ 7 מיליון שמתים "בטרם עת" 4 מיליון מתים בגלל זיהום אוויר בתוך הבית (בארצות עניות) – כלומר הם מבעירים אש (או פתיליות או נרות) ומזהמים את האוויר בבית. אספקת חשמל סדירה (לבישול וחימום) וגם גז בישול (המופק מנפט) הם הגורמים הכי חשובים להקטנת זיהום האוויר הביתי – והתמותה מזיהום אוויר.

 

עוד אומר ה WHO ש 92% מתושבי הערים חיים ברמת זיהום אוויר הגבוהה יותר מהמומלצת על יד ה WHO כרמה שאינה פוגעת בבריאות. הסיבה היא שוב – כי מרבית האנשים חיים בארצות עניות, ובארצות עניות יש קדימויות אחרות – זיהום האוויר לא בראש דאגותיהם (האוכל כן). ומהי הרמה ה"תקינה" או המומלצת של זיהום אוויר? אולי ה"רמה המומלצת" או הסטנדרטים של ה WHO אינם ריאליסטיים? כלומר – הרמה הרצויה של זיהום היא אפס, אין על זה וויכוח, השאלה היא מה הרמה האפשרית בנסיבות קיימות.

 

הקיצונים הירוקים ולוחמי זיהום האוויר אינם מציאותיים. הם נוקטים עמדה מקסימליסטית אוטופית של "כמה שיותר נקי יותר טוב" – בלי להתחשב באילוצי המציאות ובגורמים אחרים (פיתוח כלכלי) שיותר חשובים, גם לבריאות. מצדם – שיסגרו את כול תחנות הכוח וכול המפעלים – העיקר שלא יהיה זיהום. "למה לא נלחמים בזיהום האוויר?" הם שואלים. דווקא כן נלחמים, וגם הצלחות גדולות יש – כלומר יש שיפור בניקיון האוויר (והסביבה). אבל – כמה שלא ייעשה לא מספיק. "לא נלחמים". זה הדבר היחידי שהם רואים – בראייתם הקיצונית והחד צדדית. וגם ההטפות הבלתי פוסקות בכול הזדמנות היו לזרה.

 

הכבישים כמעט ריקים, נתיבי איילון אתמול (צילום: ניצן דרור )

הניסיון לקשר בין מגפת הקורונה וזיהום אוויר מטופש במיוחד. ראו זה פלא – בימי המגפה ירד מאד זיהום האוויר... מאד... וגם תאונות הדרכים נעלמו... (הכבישים ריקים). החיסכון במקרי מוות מתאונות דרכים הרבה יותר גדול ממקרי המוות מהקורונה. גם פליטות הפד"ח ירדו פלאים (אבל לא מספיק... עדיין יש לנו חשמל ב"ה).  אבל... אתם יודעים מה? תנו לי קצת זיהום אוויר וקחו לכם את המגפה...

 

יעקב

 

 

 

 

 

מכוניות חשמליות פולטות פד"ח ומזהמות, בערך כמו מכוניות בנזין.

חייבים לאפס (להביא לאפס) את פליטות הפד"ח (co2 ) בעולם כולו, לא יאוחר מ 2030, 2040 או 2050 מקסימום, אחרת יתחמם כדור הארץ ביותר מ 2 מעלות ויישרף, והחיים על פניו יכחדו. כך מנבאים החממיסטים, זו הדעה המקובלת, זה הקונצנזוס, ככה אומר האו"ם ואומרים כולם. חייבים בכול מחיר, אחרת - סוף העולם. בתחום התחבורה, היוצרת כ 1/3 מהפליטות, פירושו שחייבים לעבור למכוניות חשמליות. מכוניות חשמליות הן "אפס פליטות" -  zero emissions - ויצילו את כדור הארץ משריפה והכחדה. מה לא ברור כאן?

הכול שקר. בלוף ירוק, להד"ם.

המכונית החשמלית אומנם אינה פולטת פליטות (פד"ח וזיהום אוויר) מצינור הפליטה שלה – מהאקזוז – כמו מכונית בנזין, אבל אין זה אומר שהיא לא יוצרת פליטות, כלומר שהיא "אפס פליטות". אין כזה דבר "אפס פליטות" – הירוקים חיים בעולם של פנטזיות אוטופיות. (כולל פרופסורים לכימיה כמו עדי וולפסון).

זה מתחיל מזה שכמו כול מכונית – גם המכונית החשמלית צורכת אנרגיה, לא אנרגיה המופקת משריפת בנזין  במנוע שלה, אלא אנרגיה חשמלית – החשמל מהרשת טוען את הבטריות. ואיך מפיקים את החשמל הזה? בעולם הדמיון הירוק מפיקים חשמל ממקורות ירוקים, ללא פליטות, משמש ורוח ואולי קצת הידרו  וביומסה (עצים). בעולם אמתי, במציאות, מפיקים יותר מ 80% מהחשמל ממקורות פחמיים (פחם, גז או נפט). המכונית החשמלית לא יוצרת פליטות מצינור הפליטה שלה, אבל יוצרת פליטות בתחנת הכוח המייצרת חשמל עבורה. הפליטות בתחנות הכוח, כתוצאה מהפעלת מכוניות חשמליות (כלומר ייצור החשמל לטעינתן) אינן נופלות במאום, מבחינה כמותית, מהפליטות של מכונית הבנזין, ואף עולות עליהן במקרים רבים. בנוסף, המכונית החשמלית כבדה יותר כי היא עמוסה בכ 300 עד 600 ק"ג, משקל הבטריות, מעבר למשקל של מכונית בנזין. לכן מכונית חשמלית זקוקה ליותר אנרגיה.

הבטריה של הניסן ליף, בתמונה טווח נסיעה 130 ק"מ, שוקלת 294 ק"ג. של הטסלה – 600 ק"ג.

וזה לא הכול. אם אכן יתווספו מיליוני מכוניות חשמליות יהיה גידול גדול בצריכת החשמל. אין ארוחות חינם, מישהו צריך לספק חשמל למכוניות החשמליות העתידיות – מאיפה חשמל? התכניות הירוקות מדברות בו זמנית על מעבר לרכב חשמלי ועל מעבר למקורות חשמל מתחדשים (שמש ורוח). המעבר לחשמל משמש ורוח אינו מתרחש, כי הוא לא אפשרי, ובתנאים אלה אין כול ערך למכוניות החשמליות.

עתיד של מחסור בחשמל: דבר אחד מסתמן בבירור: הלובי הירוק לוחץ לסגירת תחנות כוח פחמיות, גזיות או גרעיניות. תחנות רבות (לרוב ישנות) נסגרות בקצב מוגבר בעולם. בו בזמן מערימים קשיים להקמת תחנות כוח חדשות תחת אלו שנסגרו. הקמת תחנות גרעיניות או פחמיות בלתי אפשרית לחלוטין במדינות המערב, והקמת תחנות גזיות נתקלת בקשיים רבים, הכשלה סביבתית מכוונת, הפגנות נגד ובג"צים כי פחם או גז זה "פויה". כמות כושר הייצור החדש (מלבד הרוח והשמש התזזיתיים) אינו מכסה את אשר נגרע כתוצאה מהסגירות. כבר היום ייצור החשמל בירידה, הרזרבות התפעוליות נשחקות, ותקריות של ניתוקי זרם מחמת מחסור בכושר ייצור, או "כמעט ניתוקים" שנמנעים על ידי צעדי חירום – הולכים וגדלים. על פי המגמה של היום אנו צועדים בבירור לתקופת מחסור וקיצוב בחשמל וניתוקי זרם תכופים. אשליות ירוקות על אנרגיה מתחדשת מחמירות את הבעיה ולא פותרות אותה. לתוך מצב קיים זה של מחסור בחשמל מטילים פצצה של הגדלת הצריכה בעשרות אחוזים על ידי עשרות מיליוני מכוניות חשמליות! (וגם על ידי מעבר לחימום בתים בחשמל, במקום חימום בנפט). בקיצור: המחסור בחשמל (שכרגע הוא רק בראשיתו) הוא עוד גורם שיחסל בוודאות כול סיכוי למעבר למכוניות חשמליות.

יש גם בעיה משנית של כושר הולכה בשכונות מגורים. רשת החשמל אינה בנויה לקלוט אלפי מכוניות חשמליות שינסו לטעון את המצברים בו זמנית, בלילה. אין כושר הולכה בנפח מספיק. יצטרכו לבנות קווי הולכה נוספים עם שנאים נוספים – השקעה רצינית בתשתיות שלא מתוכננת, לא מתוקצבת ולא מתרחשת. גם תשתיות טעינה ציבוריות – תחנות דלק של מכוניות חשמליות – קיימות מעט מאד, ובנייתן סיפור יקר ומסובך. אם כול מכונית צמודה לעמדת הטעינה שלה חצי שעה או שעה  (זמן טעינה טיפוסי), יצטרכו לבנות מאות עמדות בכול תחנה כדי שמכוניות לא יתקעו ללא עמדה פנויה. זה קשה, זה מסובך... זה לא קיים.

לבסוף: גולת הכותרת של הבלוף היא שמכונית חשמלית חדשה כבר פלטה, לפני שעלתה על הכביש, כמות פליטות יותר גדולה מאשר צפויה מכונית הבנזין לפלוט ב 50 אלף הק"מ הראשונים שלה. איך זה? כי צריך לחשב את הפליטות לכול אורך החיים. הפליטות נוצרו בתהליך ייצור המכונית החשמלית. בפליטות בתהליך הייצור של המכונית גופה אין הבדל בין מכונית בנזין למכונית חשמלית – שתיהן דומות במבנה. ההבדל הגדול הוא במצברים שיש במכונית חשמלית ואין בבנזין. המצברים שוקלים כ 300-600 ק"ג, תהליך הייצור הוא מסובך, יקר וצורך הרבה אנרגיה, הוא כרוך בכריה, הובלה וזיקוק בטמפרטורה גבוהה של ליתיום וקדמיום, ובנייה או הרכבה של תאי המצבר עצמו. התהליך הצורך אנרגיה - יוצר הרבה פליטות. מחקר אחד, של מכון שוודי, טוען שבמקרים רבים המכונית החשמלית יוצרת יותר פליטות (לאורך כול חייה) ממכונית בנזין. מחקר אחר, של המחנה הירוק, טוען שהמחקר הראשון טועה, והמכונית החשמלית כן חוסכת פליטות, אולי20% אולי 30% או אפילו 50% מהפליטות (בהשוואה למכונית בנזין או דיזל רגילה).

בין אם כך או כך, המכונית החשמלית רחוקה מאד מ"אפס פליטות" (לפי שתי הגרסאות) – וההנחה שהיא תסייע להשיג את היעד הנכסף של "אפס פליטות" ותציל את כדור הארץ לא נכונה. עוד אחד ממסכת הטעויות הארוכה שבה הירוקים מרמים את עצמם ואותנו. הקיום והייצור של המכונית החשמלית (כמו כול דבר אחר) תלוי בקיומה של תשתית איתנה של אנרגיה זמינה, אמינה ורציפה בכמויות גדולות ומחיר בר-השגה – דהיינו תשתית של אנרגיה פוסילית.

המכונית החשמלית היא עוד אחד בשורה של רעיונות בלתי מציאותיים ובלתי אפשריים שהאידאולוגיה הירוקה מנסה לכפות בכוח. היא עוד דבר שגורם נזק כלכלי וסביבתי לאנושות, ללא שום תועלת ועל כן נועד לכישלון מחלט.

יעקב

 

המטיף הלאומי מכה שוב

המטיף הירוק הלאומי, פרופ' עדי וולפסון, מכה שוב. תחת הכותרת היומרנית "ליישם מה שבן גוריון הבין מזמן" הוא קורא, כרגיל, להגביר את השימוש באנרגיות "ירוקות" – במקרה שלנו – לוחות שמש.

הוא מתחיל: " למה אנרגיה? כיוון שהיא שם נרדף לחיים; כיוון שהיא קשורה בכל והכל קשור בה" נכון מאד. ובלי אנרגיה אין חיים. הוא ממשיך: "אנרגיה היא משאב הכרחי לקיום ולשגשוג של החברה האנושית. מקורות האנרגיה רבים ומגוונים, ממקורות מתכלים, ובהם דלקים מאובנים, ועד אנרגיה מתחדשת, כגון אנרגית שמש ורוח, והם משמשים לייצור של חשמל, חום ודלקים. "  (הדגשה שלי).  שוב נכון ואחזור על זה: אנרגיה הכרחית לקיום ושגשוג החברה האנושית. כאן לפחות לא נסחף פרופ' וולפסון אחרי חובקי עצים חולמניים אידיאליסטיים, אוטופיים ומנותקים מהמציאות הקוראים ל"אורח חיים חדש – והגמלות מההתמכרות לאנרגיה" – ויש רבים מאד כאלה (כולל וולפסון עצמו – אישיותו חצויה בקטע זה).

היכן שוולפסון טועה הוא כאשר הוא מזכיר בנשימה אחת – כמקורות אנרגיה של האנושות – את הדלקים הפחמיים (פחם, נפט וגז) והמקורות הירוקים – שמש ורוח. הם לא באותה קטגוריה. בזמן שהפחמיים מספקים את כול האנרגיה החיונית לקיום האנושות, בכמות הדרושה – הרי שמש ורוח אינם מסוגלים לספק את האנרגיה בכמות הדרושה – ולכן – האזכור שלהם בנשימה אחת כמקורות אנרגיה שווי ערך כביכול הוא מטעה. שמש ורוח הם אשליה, הם מספקים כמויות קטנות מאד של אנרגיה, והם רחוקים מאד, מאד מלהיות מסוגלים לספק את האנרגיה שחיונית לקיום האנושות. אחרי 20 שנה של פיתוח עולמי מואץ, השקעת כספים אין סופית (4 טריליארד דולר ויותר) והקמה של מאות מיליונים של לוחות שמש ומאות אלפים של טורבינות רוח – מספקים השמש והרוח אולי 2% מצריכת האנרגיה העולמית. הם לא מסוגלים ליותר – כי השמש מפיקה חשמל כ 20% מהזמן והרוח רק כ 30%. לא חשוב כמה מתקני שמש ורוח יקימו – הם לעולם לא יספקו אחוזים משמעותיים מצריכת האנרגיה לנו. הם בגדר ברכה לבטלה, או שחקן שולי במקרה הטוב. צריכת האנרגיה ופליטות הפד"ח העולמיות  ממשיכות לעלות – וכול מאות מיליוני המתקנים של השמש והרוח שהותקנו בעלות גדולה לא הקטינו את הפליטות בכלום, וגם לא ישפיעו בעתיד....

ממשיך וולפסון: "הממשלה הבאה גם תצטרך לקחת אחריות לגבי ההשלכות הגלובליות של שימוש מקומי באנרגיה." זוהי שטות מוחלטת. אין שום "השלכות גלובאליות" למדיניות האנרגיה של ישראל. ישראל בלתי רלוונטית, מבחינה כמותית, ביחס לעולם כולו. עלינו לעשות מה שטוב לישראל ולא להיגרר אחרי אידאולוגיות עולמיות נפוצות אך חסרות שחר.

וולפסון אומר שאחוז החשמל (שימו לב – לא אחוז האנרגיה אלא אחוז החשמל – חשמל הוא אצלנו אולי חצי מהאנרגיה הכוללת) אחוז החשמל שמופק משמש עמד על 3% בשנת 2017 וזה נמוך מדי. למה נמוך מדי? 5% יותר טוב? למה? ההנחה של וולפסון היא שכמה שיותר – יותר טוב (ויעלה כמה שיעלה). הנחה אידאולוגית לקוחה מתחושות בטן ללא ייסוד במציאות. לא משנה בכלל כמה חשמל יופק מהשמש – 3%, 5% או 8% או אפילו 17% (ה"יעד" לשנת 2030). אין זה משנה כלום. לא מבחינת פליטות פד"ח, לא מבחינת איכות האוויר ולא משום בחינה אחרת. הכמות קטנה מכדי להשפיע. תבינו: השמש לא מסוגלת להפיק את כול החשמל שלנו, ולעולם לא תהיה מסוגלת. גם לא חצי או רבע. אז מה זה משנה אם ההפקה היא 5% או 8% (שזה אולי אפשרי)? בינתיים השמש היא רק בזבוז כסף, כי המתקנים הרבים שכבר הותקנו (והמגיעים בקושי ל 3% מהחשמל למרות מספרם הרב) עולים הון תועפות, כי הם פועלים במחירים מסובסדים, מחירים לעיתים פי 2 או 3 ממחיר חשמל רגיל, המובטחים ל 20 שנה. מתקני השמש עולים לאזרח ישראל, היום (3% מהחשמל) בתוספת של מעל מיליארד שקל לשנה, ל 20 שנה, לחשבונות החשמל  שלנו (תוספת של אולי 400 ₪ לשנה לכול משפחה).

עוד טוען וולפסון שגילוי הגז אצלנו מאיים על פיתוח האנרגיה הסולארית. לא נכון. הבעיה עם האנרגיה הסולארית היא הבעיה המהותית: הכמות הקטנה מאד של אנרגיה שמתקנים סולאריים מסוגלים להפיק, ורק בזמנים קצובים (20% מהזמן). לא קשור לגז. הגז מחליף פחם ונפט מיובאים – והוא לכן ברכה נטו, וברכה גדולה. לא רק שהוא "שלנו" – זול יותר ומייצר הכנסות – הוא גם נקי הרבה יותר – מייצר 50% פחות זיהום מהפחם או הנפט המיובאים. הברירה אינה בין גז לסולארי – הברירה היא בין גז נקי "שלנו" לבין פחם ונפט מיובאים. נכון – גם הגז יוצר זיהום, אבל הרבה פחות מתחליפיו – הפחם והנפט.

מוסיף וולפסון: "בעוד שבמדינות שונות בעולם החליטו על הפסקת החיפושים של גז ונפט, מדינת ישראל ממשיכה להוציא רישיונות ולחלום להיות מעצמת דלקים מאובנים". הלוואי שזה היה נכון וסיפקנו כול צרכינו באנרגיה ממקורות עצמיים. בינתיים אצלנו מערימים חבריו של וולפסון (עסקנים ירוקים) קשיים על פיתוח מקורות אנרגיה, עם הפגנות ובג"צים.  הם מאמינים שאפשר בלי אנרגיה... לפחות וולפסון לא טוען ככה... שוב, שיהיה ברור: הברירה (בחיפושי נפט) אינה בין אנרגיה "מלוכלכת" ואנרגיה "נקיה". אנרגיה "נקיה" היא אשליה. הברירה היא בין נפט וגז שלנו, לבין נפט ופחם מיובאים (עם דרגת זיהום גבוהה יותר). יש מדינות מעטות בעולם (צרפת, מדינת ניו יורק) שאוסרות קידוחי גז. אבל חלילה לנו להעתיק כול שטות שבעולם ואם הם מטורפים שיורים לעצמם ברגל, חלילה לנו לחקות אותם.

אומר וולפסון: "אזרחי העולם המערבי והמדינות המפותחות, וביניהם גם אזרחי מדינת ישראל, מכורים לאנרגיה. " נכון. ומכורים גם למזון ומים... אנרגיה היא מצרך חיוני בדיוק כמו מזון, ובלי אנרגיה אין מזון ואין מים ואין כלכלה ואין חיים. זה לא עניין של "מכורים" – כמו "מכורים לסמים". מסמים אפשר להיגמל, ורק מרוויחים מכך. מאנרגיה אי אפשר להיגמל – כי מחסור באנרגיה פירושו מוות. ולא רק "אזרחי העולם המערבי",  גם אזרחי המדינות העניות שואפים להתעשר, ולחיות חיים טובים יותר, בעזרת האנרגיה. גם הם "מכורים" לאנרגיה למרות שהם חיים כרגע במחסור ועוני מחפיר בגלל המחסור באנרגיה. להגיד "מכורים לאנרגיה" זו פנייה רגשית ,דמגוגית, זולה. זה כמו להגיד "נפט זה פויה" – סיסמה נפוצה בחוגי הקוקואים.

אינני מתנגד לאנרגיית השמש, השמש יכולה להביא תועלת כולשהי (מועטה מאד) בתחום ייצור החשמל. יתקין כול אחד כמה לוחות שמש שהוא חפץ, לשימוש עצמי או למכירת חשמל לאחרים. אבל חשוב שנבין – לא חשוב כמה לוחות שמש יתקינו – זה לא מקור אנרגיה משמעותי ולא יכול להיות. זו עובדה פיסית, ושום כמות של אידאולוגיה ירוקה או החלטות ממשלה או הטפות של וולפסון אין בכוחם לשנות עובדה זו.

יעקב