מכרה זהב של סובסידיות.

ממשלת ארה"ב החליטה להשקיע (לבזבז?) סכומי כסף אדירים בתחנות כוח סולאריות. במסגרת תכנית "הדפס והמרץ" – תכנית ה"תימרוץ" של הכלכלה האמריקאית, הוקצו 16 מיליארד דולר למתן ערבויות לבוניית מתקנים סולאריים.

במדבריות קליפורניה ואריזונה נבנות 15 חוות של פאנלים סולאריים ענקיות. כול חווה כזו עולה בערך 1.6 מיליארד דולר. 80% מזה נותן משרד האנרגיה האמריקאי בצורת ערבויות למימון, את המימון עצמו נותן משרד האוצר, בריבית אפס. אחרי השלמת הקמת החווה הופכת 1/3 מההלואה למענק. החברות המקימות את החוות חתמו חוזים על חברות החשמל של קליפורניה למכירת החשמל במשך 20 או 25 שנה במחיר שהוא בערך פי 8 ממחיר חשמל רגיל. חברות החשמל חייבות לרכוש את החשמל הסולארי (יעלה כמה שיעלה) לפי חוק המחייב אותן להפיק 30% מהחשמל "ממקורות מתחדשים" עד 2020 . הרגולטורים מאפשרים לחברות החשמל להעלות את מחיר החשמל לצרכן כדי לכסות את העלויות האדיורת של החשמל הסולארי.

החברות הבונות את המתקנים עושות עסק נהדר. הן משקיעות בבניה מעט מאד כסף משלהן, כמעט הכול הוא כסף ממשלתי. בהמשך, בעת התפעול השוטף של התחנה, הן מקבלות הנחות במס בשווי מאות מיליוני דולארים כול שנה. כך הן מבטיחות לעצמן הכנסות של מאות מליוני דולרים, במשך 20-25 שנה, נטו. הכנסה זו בטוחה לחלוטין, מובטחת מראש, ללא סיכון. אין צורך להתאמץ, לעמוד בתחרות, לספק מוצר שאנשים צריכים ורוצים לקנות, או להסתכן בתהפוכות שוק בלתי צפויות. הממשלה מכריחה את האנשים לקנות את המוצר במחיר גבוה, ההכנסה של החברה מובטחת על ידי הממשלה. העסק הוא מכרה זהב לחברות.

מה התועלת מזה ? אללה יודע. התחנות יספקו, אולי, במשך היום, בימים ללא עננות, חלק קטן מצריכת החשמל בקליפורניה. אחוזים אחדים. תהיה אולי הפחתה של כמה טונות בפליטות פד"ח, לא הרבה, וההשפעה הכוללת תהיה אפסית. זה מתוך הנחה שיש איזשהי תועלת בהפחתת פליטות הפד"ח. תחנות הכוח על פחם וגז תמשכנה לספק את עיקר החשמל, כי החשמל הסולארי הוא יותר אשלייה מאשר חשמל ממש.

אפילו העיתון הירוק מאד, הניו יורק טיימס, טוען שביזבוז הכסף הממשלתי בפרוייקטים אלה הוא מעל ומעבר לכול פרופורציה, למרות שהמטרה ראויה לדעתם (לא לדעתי).

יעקב

חם – קר בארה"ב

במחקר האחרון של BEST שפורסם לאחרונה, הם מספרים שכ 2/3 מתחנות המדידה מראות מגמה של עלייה בטמפרטורות, בעוד 1/3 מהתחנות מראות ירידה.

הם מסכמים ועושים ממוצע משוקלל ומגיעים למסקנה שהעלייה הכללית בטמפרטורות – ממוצע של כול התחנות היבשתיות בעולם – הייתה מספר הקסם 0.911 מעלות צלסיוס מאז 1950.

הנה מפה של פיזור התחנות המתקררות מול המתחממות בארה"ב.

משהו פה לא סביר.

לא ייתכן שבמקומות סמוכים יש מגמות התחממות וגם התקררות. התופעה הזו דורשת מחקר מעמיק והסבר. לקחת פשוט ולעשות ממוצע לא מסביר את התופעה ואינו יוצר נתון בעל משמעות פיסיקלית. ההתעלמות של BEST מהצורך לחפש הסבר לתופעה מראה על חוסר רצינות. זהו סתם משחק במספרים.

יעקב

אוטובוס היברידי הידראולי

חידושים טכנולוגיים המתרחשים בקצב מוגבר, מגבירים את היעילות ומקטינים את צריכת הדלק של הרכבים.

החידוש האחרון הוא אוטובוס בעל מנוע היברידי-הידראולי. (סכימה בציור).

מכנויות היברידיות (דוגמת טויוטה פריוס) צוברות את האנרגיה של בלימת האוטו בבטריות חשמליות, אח"כ הן משתמשות באנרגיה שבבטריות לצורך הנעת המכונית, באמצעות מנוע חשמלי, בייחוד במהירויות נמוכות. החיסכון בדלק נובע מניצול חלק מהאנרגיה של מנוע הבנזין שמתבזבזת על התחממות בעת הבלימה. מכוניות היברידיות חשמליות משיגות חסכון של כ 25% בצריכת הדלק. הבעיה העיקרית של ההיברידיות האלה היא המחיר הגבוה של הבטריות. בעיה נוספת היא שלא כול אנרגיית הבלימה מנוצלת, כי הקצב שבו ניתן למלא מצברים בעת בלימה מוגבל.

במנוע החדש - ההיברידי-הידראולי – משתמשים במיכלי לחץ לצבור אנרגיה, בצורת נוזל בלחץ גבוה. בעת בלימה מופעלת משאבה הדוחסת נוזל לתוך מיכל בלחץ גבוה. בעת האצה – מפעיל הנוזל ההידראולי מנוע הידראולי שמסייע בהנעת הרכב. המערכת הזו מנצלת יותר טוב את אנרגיית הבלימה, והיא גם יותר פשוטה וזולה.

המערכת מתאימה בעיקר לאוטובוסים ורכב משא, כי המיכלים גדולים ותופסים מקום רב יחסית. המערכת מתאימה במיוחד לתחבורה עירונית, בה יש הרבה עצירות והאצות לסירוגין. כלומר – המערכת מתאימה במיוחד לאוטובוסים בתחבורה ציבורית עירונית, ולמשאיות וטנדרים שמבצעים חלוקת סחורות. מעריכים שאוטובוס כזה, העושה כיום כ 1.5 ק"מ לליטר סולר, יעשה, עם מנוע היברידי, 3 ק"מ לליטר – כלומר חסכון של 50% בדלק, וגם – ירידה בזיהום בהתאם. החיסכון בדלק בהחלט יכול לעשות את המנוע הזה לכלכלי ונפוץ.

בינתיים נבנו רק דגמים ניסיוניים, ועוד לא הוחל בייצור סדרתי.

יעקב

הכופרים לפעמים צודקים...

הנה קטעים מהרצאה מאלפת של המדען, העיתונאי והסופר מאט רידלי, בפני ה RSA באדינבורג, סקוטלנד. (תירגום חופשי ופאראפרזה):

אנו צריכים להבדיל בין מדע לפסאודו-מדע – וזה לא תמיד קל. אני צריכים גם להיזהר מהנטיה לאישור (confirmation bias ) – נטיה שיש לנו לקבל ללא ביקורת נימוקים בעד עמדות שאנו מאמינים בהם, ולדחות נימוקים בעד עמדות שלא אהודות עלינו, נטיה ללכת בתלם.

לעולם אל תסמכו על קונצנזוס של מומחים לגבי העתיד. כדאי לשמע למומחים בקשר לעבר, אבל לא בקשר לעתיד. פוטורולוגיה (חיזוי העתיד) היא פסאודו-מדע. מומחים יותר גרועים בניבוי העתיד מאנשים שאינם מומחים.

אני (מאט רידלי) עומד לדבר על מדעי האקלים. בתחום זה, כול המומחים בטוחים לחלוטין שהם יודעים לנבא את העתיד ושכול יריביהם הם פסאודו-מדענים. זהו נושא בו אני שייך לכופרים heretics – אני חושב שההשקפה של המימסד היא פסאודו-מדע (מדע מזויף).

לאחרונה פורסם סקר הטוען ש 98% מהמדענים "מאמינים" בהתחממות הגלובאלית. כאשר ראיתי את השאלות, התברר לי שגם אני מאמין (אם כי המילה מאמין לא מתאימה כאן). אז מה הבעיה ? הבעיה שאתה יכול לקבל את ההנחות היסודיות הפיסיקליות על גזי חממה ועדיין להגיע למסקנה שהסיכוי להתחממות גדולה ומסוכנת הוא כול כך נמוך עד שהוא זניח. מאידך – הסכנה בצעדים שמיושמים למלחמה בבעית ההתחממות היא גדולה ומדאיגה. הדבר דומה לשימוש בעניבת חנק כדי להלחם בנזלת.

הייתי חממיסט כמו כולם בהתחלה, העיניים נפתחו לי כאשר נתקלתי במחקרי ההוקי-סטיק, ובמאמר של סטיב מקאינטייר ורוס מקיטריק שהוכיחו שההוקי סטיק הוא תוצאה של מתמטיקה שגויה.

מלבד ההוקי-סטיק אין שום הוכחה שהאקלים משתנה בצורה מסוכנת, או בקצב שונה מאשר השתנה בעבר, כאשר השינויים היו טבעיים. בדקתי את כול הטענות, אבל לא מצאתי אף נתון שמראה שינויים חסרי תקדים או שינויים שאפילו מתקרבים למשהו שדומה לנזק אמיתי.

כדי לראות את הנטייה לאישור בפעולה עליך לקרוא את הא-מיילים של קליימטגייט, מסמכים שפגעו עד היסוד באמונתי במוסדות המדע שלנו. לא רק שמדעני האקלים נקטו בצעדים פסולים של שימוש סלקטיבי בנתונים, הסתרת מידע ונתונים מיריביהם, קשירת קשר למנוע פירסום מאמרים יריבים. יותר גרוע, בשבילי היה לראות איך שאר אנשי המדע והממסד המדעי הסכימו למעשים פסולים אלה, ומשכו בכתיפיהם ואמרו "אלו סתם מעשי שובבות".

אין שום ביסוס, אפילו תיאורטי לטענות על שינויים מסוכנים בעתיד. הבעיה המרכזית היא ה"רגישות", או העלייה בטמפרטורות עקב הכפלת כמות הפד"ח. כולם מסכימים ( ה IPCC ומרבית הספקנים), שהפד"ח לבד עשוי לגרום לעלייה של כ 1.2 מעלות במאה השנים הבאות. אז אמור: יש קונזנסוס שההתחממות הגלובאלית היא ממשית. אין קונצנזוס לטענה שהיא מסוכנת. הטענה מבוססת על פידבקים – תופעות היזון-חוזר שמגבירים כביכול את ההתחממות אבל לזה אין שום הוכחה של ממש, חוץ מהמודלים האקלימיים. כול הסימנים והמדידות מראות שאנו כנראה בדרך אל אותה התחממות בלתי מסוכנת של 1.2 מעלות.

להטיל ספק בהתחממות הרת אסון נחשב בימינו לכפירה, זה כמו לעמוד בוואתיקן ולאמור שאלוהים רשע. זה קרה לי באוניברסיטאות כאשר הבעתי ספקות אקלימיות. מדוע זה חושב?

נניח שאני צודק והרבה ממה שנחשב היום למדעי האלקים מלא בפסאודו-מדע, מבוסס על מקרה חמור של הטייה מסכימה confirmation bias שסומך על נטיות לב, ומחוזק על ידי דיווחי תקשורת אוהדים, המדכאים באופן דוגמטי כול דעה יריבה. אז מה ? מה הנזק שבכך ? הבעיה היא שמודאגי האקלים נהנים מכוח בניהול החיים שלנו, הספקנים לא. צעדי צימצום הפליטות יעלו לאזרחי בריטנה 18.3 מיליארד ליש"ט לשנה, במשך 39 השנים הבאות, וישיגו קיטון זניח ובלתי ניתן למדידה ברמות הפד"ח. הספקנים, או האסטרולוגים (דוגמה לפסאודו-מדע) לא יגרמו למאות אלפי מקרי מוות ברעב, בגלל שהם שורפים 5% מגרעיני התבואה שלנו בתור דלק.

זו לא פעם ראשונה שפסאודו-מדע משתלט על השליטים והורס את חיינו. זכרו את הרעיונות של השבחת הגזע שהיו פופולריים בתחילת המאה ה 20, או מדיניותו של ליסנקו, בברה"מ.

אנו צריכים להודות לבלוגרים בודדים שנאבקים בחירוף נפש למען האמת (סטיב מקאינטטיר, אנטוני וואטס ועוד), בזמן שמדענים באקדמיה חייבים יישר קו על הדוגמה השלטת, פן תיהרס הקריירה שלהם. כול ה"כופרים" (הספקנים) האלה עושים את עבודתם החשובה בכוחות עצמם, על חשבונם, ללא תמיכה של אף אחד.

דיברתי הרבה על מדעי האקלים אבל התופעה יכולה לקרות גם בענפי מדע אחרים. הטענה היא, שכמו הדת, המדע, כמוסד, תמיד היה נתון לפיתוי של הטייה מאשרת confirmation bias – ליישר קו עם המימסד והקונצנזוס, ללכת בדרך השיגרה.

המדע זקוק לכופרים למען בריאותו.

עד כאן קטעים מהמאמר, כדאי מאד לקרוא אותו בשלמותו.

מאט רידלי הוא בעל תואר ד"ר לפילוסופיה וזואולוגיה מאוקספורד, עבד במספר עיתונים חשובים ככתב לענייני מדע ועורך, ופירסם 6 ספרים מהסוג לש מדע פופולרי, על נושאים מדעיים שונים.

יעקב

הטמפרטורות באוקטובר.

הנה גרף מדידת הטמפרטורות על ידי הלווינים, גרסת UAH .

הטמפרטורות ירדו דווקא כאשר הבורסה עלתה...

האנומליה באוקטובר היתה +0.11 מעלות (כלומר 0.11 מעלות מעל לממוצע של כול התקופה מאז 1979). אחרי 4 חודשים חמים יחסית, היה לנו אוקטובר קר.

יעקב

ד"ר מולר מבולבל ?

ד"ר מולר נתן ראיון בו אמר שהוא לא אמר מה שהוא אמר במאמר בוול סטריט ג'ורנל.

במאמר ההוא הוא אמר:

"ללא תשובות מספיקות לכול התלונות, ספקנות האקלים היא דבר הגיוני. אבל תרשו לי להסביר מדוע אינך צריך להיות ספקן יותר [אחרי המחקרים של BEST ]."  כלומר הוא אמר שיש במחקרים שלו כדי להסיר כול ספק בקשר להתחממות הגלובאלית.

בראיון המוסרט הוא אומר: " מעולם לא אמרתי שלא צריך להיות יותר ספקן. מעולם לא אמרתי זאת".

כלומר הוא גם אמר זאת וגם לא אמר זאת. ואי אשפר להאשים עיתונאי שהוא "ציטט לא נכון" כי המאמר בוול סטריט ג'ורנל נכתב על ידי מילר עצמו ולא על ידי עיתונאי.

האדם המתגאה ומשוויץ בכנותו ויושרו הסתבך בשקרים.

יעקב

 Mark 2:45 of Part 1, referring to his recent Wall Street Journal article, Muller says “I never said you shouldn’t be a skeptic. I never said that.”

תולדות הטמפרטורות.

מודאגי האקלים מדגישים את עליית הטמפרטורות בעשרות השנים האחרונות.

טוני בראון, באתר וואטס, מתאר את הטמפרטורות בהקשר היסטורי, יותר ארוך.

הוא מתחיל מהגרף המפורסם של ה GISS המראה טמפרטורות עולמיות מאז 1880 (בציור).

הציור הבא הוא מהמחקר של BEST, המתחיל בשנת 1800. כאן כבר רואים שההתחממות לא החלה בעשורים האחרונים אלא הרבה לפני זה.

אבל המדידות לא החלו ב 1880 וגם לא ב 1800. כך למשל יש מדידות טמפרטורה במרכז אנגליה באופן רציף מאז 1659.

כאן אנו רואים מגמת עלייה מתונה הנמשכת ברציפות מאז 1659. בכול התקופה אנו מבחינים עליות די גדולות וירידות די גדולות, לתקופות קצרות, כשהקו הירוק עם החץ נותן את המגמה הכללית של עלייה מתונה בשמך 350 שנה. אנו גם רואים את הגרף של פליטות הפד"ח (הקו השחור) ורואים שאין קשר ממש גדול בינו ובין גרף הטמפרטורות.

הנה עוד אוסף של תחנות עם רצף מדידות טמפרטורה ארוך בזמן:

המסקנה די ברורה:

כדור הארץ מתחמם. ההתחממות היא המשך של מגמה ארוכת שנים, שהחלה לפני הפד"ח. בניגוד לטענות המודאגים, ההתחממות המודרנית אינה יוצאת דופן. בניגוד לטענותיהם, העבר לא התאפיין ביציבות גדולה של טמפרטורות, (קו שטוח כמו בהוקי סטיק) גם בעבר היו עליות וירידות, שנים חמות ושנים קרות, והייתה ואריאציה באקלים, מסיבות טבעיות, לא ידועות. הכול ממורכז במגמת עלייה כללית מתמשכת ומתונה.

מגמות העלייה, שהחלו בסביבות שנת 1600 , לא נגרמו על ידי הפד"ח, שהפליטות שלו עלו במידה ניכרת רק ב 60 השנים האחרונות. כול אלו לא תיאוריות – זה מה שהנתונים של הטמפרטורות שנמדדו לאורך זמן, מראים.

הגרפים האלה מראים את ההתחממות של המאה העשרים בפרספקטיבה היסטורית יותר נכונה.

ההתמקדות הבלעדית בגרפים של המאה ה 20 ועוד יותר – של המחצית השנייה של המאה ה 20 – מסתירים את הפרספקטיבה ההיסטורית, שעוזרת להבין את המתרחש.

יעקב

מרק מדוזות

אביב לביא, כתב הסביבה האקטיביסטי של מעריב, מתראיין בערוץ 2 ומאכיל אותנו במרק של סיפורים ירוקים. אביב מזהיר כי המדוזות הצורבות אותנו בים הן התוצאה של מכלול גורמים ובינהם ההתחממות הגלובלית שגרמה להתחממות הים. 

מעל: אביב לביא מסביר מדוע יש מדוזות בכמות חריגה בים התיכון

בניגוד לסיפורים  הללו כנראה שהמדוזה החוטית שהיתה מוכרת רק בחופי אילת היגרה לים התיכון בעקבות פתיחת תעלת סואץ בשנת 1869. בקיץ שנת 1976 נצפו לראשונה נחילים גדולים של מדוזה חוטית בים התיכון, 


בכל האמור ב"התחממות גלובלית" דווקא בשנת 1976 ובמהלך כל שנות השבעים חלה "התקררות גלובאלית"... ה"בון טון" היה להזהיר מפני עידן קרח מתקרב. בשנת 76' פרסם לוואל פונטה ( Lowell Ponte ) את ספרו: "ההתקררות: האם התחיל עידן הקרח הבא?" שהיה לרב-מכר ובו כתב את הדברים הבאים: "זאת היא עובדה מקפיאה: ההתקררות הגלובלית מציבה בפני המין האנושי את האתגר החברתי, הפוליטי, החשוב ביותר עימו הוא התמודד מזה עשרות אלפי שנים". המדוזות שכנראה לא עיינו בספרות ה"מדעית" האקטואלית נהרו למרות זאת בהמוניהן לים התיכון  וזיכו את אותו הקיץ בשם אותו נתנו הדייגים: "קיץ המדוזות".

בכל אופן הנה מדריך מקוצר לקוראינו אודות הדרכים המעשיות להתמודד עם צריבת מדוזות, נא לצפות בריכוז.

מחקרי BEST לא אמינים

סטיב מקאינטייר בדק בצורה מפורטת את מחקרי בסט ומביע דעתו שהם לא רציניים. בתחילה אמר מקאיטייר שהוא מברך שנעשו רקונסטרוקציות חדשות של הטמפרטורות על ידי BEST – וכול קבוצה חדשה שחוקרת את הנושא מבורכת. הוא גם הביע דעה חיובית על כנותו ויושרו של ד"ר ריצ'רד מולר, ראש קבוצת בסט, אשר תמיד שיתף פעולה ומסר מידע למקאינטייר בעבר.

אבל, אחרי שבדק את המחקרים דעתו של מקאינטייר השתנתה. הוא אומר ש BEST מצאו את מגמת ההתחממות הכי גבוה מכול מקבוצת, 0.282 מעלות צלסיוס לעשור, לתקופה מאז 1979. ה CRU מוצא בגרפים שלו רק 0.221 . לדעת מקאינטייר, ולדעת רבים, הסטים הכי אמינים של טמפרטורות, מאז 1979 הם שני הסטים של מדידות הלווינים. ה UAH מוצא 0.124 מעלות לעשור, ואילו ה RSS 0.142 .

הבעיות עם הטמפרטורות הקרקעיות הן רבות, כולל אפקט אורבני, שינויים בשימושי קרקע, אי דיוקים במדידות, מיקום פגום של תחנות. כול אלו לא טופלו נכון על ידי BEST.

הסיכום של מקאינטייר:

I don’t see anything in the BEST corpus that would cause a reasonable person with views on recent temperature change informed by satellite data to now prefer CRU or BEST as more probable measurements of land temperature change in the satellite period. It seems entirely reasonable to me that someone would attribute the difference between higher CRU and BEST trends and satellite trends not to the accuracy of CRU and BEST with flawed data, but to known problems with surface stations and, in the case of BEST, to artifacts of Mennnian methodology. I don’t plan to spend much more time on it.

"אני לא רואה שום דבר במחקרי BEST שיכול לגרום לאדם הגיוני בעל מידע על מדידות הלויין, להעדיף את הסדרה של BEST או של CRU כמדידות יותר אמינות של טמפרטורות בתקופת הלויינים (מאז 1979). נראה לי לגמרה הגיוני לייחס את ההבדל בין המגמות היותר גבוהות של CRU ו BEST לעומת הלויינים לבעיות ידועות על תחנות מדידה קרקעיות. הבעיה אינה דווקא הדיוק של הניתוחים של BEST ו CRU – אלא בעיות בנתונים עצמם. במקרה של BEST יש גם בעיה עם השיטות שלהם. אני לא מתכוון להקדיש עוד מזמני לנושא."

בפוסטים אחרים מספר מקאינטייר שיש בעיות רבות עם איכות הנתונים שבסט פירסמו, שיש בהם הרבה שגיאות ולא נעשתה בקרת איכות. כמו כן הוא מראה שבשיטה בה הם טיפלו בבעיות בסדרות המדידות יכלה להיכנס שגיאה מחממת – זו ה Mennnian methodology.

סיכום שלי: בסט חרתא-ברתא.

יעקב

חולשתם של מודלים.

כל הנבואות האקלימיות (מהסוג עלייה ב 3 מעלות עד 2100 או עליית מפלס הים במטר, כמו בדו"ח ה IPCC) מבוססות על מודלים אקלימיים. רבים מביעים ספק ביכולת החיזוי של המודלים, ולכן, אינם מתיחסים ברצינות לנבואות אלה. מדעני המודלים האקלימיים טוענים לעומת זאת שהמודלים הצליחו לחשב נכון את נתוני העבר האקלימיים, ולכן יש תוקף גם לתחזיותיהם לעתיד.

הנה כאן מחקר קטן משנת 2005 שבדק את יכולת החיזוי של מודלים. מדובר במודלים ממשיים שנעשן כדי לחזות את כמות הנפט במאגר תת קרקעי. האבסטרקט שלהם אומר: (תרגום שלי)

"לעיתים קרובות מניחים שאם מודל כוייל למדידות תהיה לו יכולת חיזוי מסוימת, אפילו אם מוגבלת. אם למודל אין יכולת חיזוי – ההנחה היא שיש בו פגם והוא זקוק לשיפור.

אני משתמשים בדוגמה מתעשיית הנפט, ומראים שקיימים מקרים בהם מודלים מכוילים היטב אין להם יכולת חיזוי. הדבר קורה גם כאשר אין שגיאה במודל. אנו גם מראים שאם יש שגיאות קטנות במודל אי אפשר להגיע לשום יכולת חיזוי.

אנו לא מצאנו דרך להבחין איזה מודלים מכוילים יש להם יכולת חיזוי כולשהי ואיזה אין להם."

הנה פרשנות של וויליס אשנבך.

המסקנה הראשונה ברורה – אפילו הכיול של המודל למציאות מושלם, יכול להיות שאין לו כוח חיזוי. למשל – לא ניתן לבנות מודל שיחזה את התנודות בשוק המניות.

המסקנה השנייה אומרת שאפילו המודל מושלם מבחינת הידע הפיסי שבו (חוקי הפיסיקה) ומבחינת התאימות למצב הקיים – אין זה מבטיח שתהיה ל יכולת חיזוי.

המסקנה השלישית היא שאפילו שגיאות קטנות בתכנון המודל הופכות אותו לבלתי כשיר לחלוטין לחזות את העתיד.

המודל שנחקר במחקר זה היה פשוט אלפי מונים ממודל אקלימי, היו בו שלושה פרמטרים הניתנים לכיול – לעומת עשרות או מאות במודל אקלימי.

אין שום הוכחה, אפילו שום אינדיקציה קלושה, שהמודלים האקלימיים הם בעלי יכולת חיזוי כולשהי. הם אינם אלא ספקולציות, ניחושים, או השערות. יש בהחלט מקום במדע להשערות וניחושים, אבל אין לבלבל בינם לבין מסקנות או ידע מדעי.

יעקב