פול ארליך והאקו-פשיזם האקולוגי

פוסטים רבים נכתבו אודות נבואות הקץ של פול ארליך בבלוג הירוק. ארליך נחשב כ"סלבריטי" בחוגי האקולוגיה בעולם ובישראל.  הוא מכהן כנשיא מרכז אקדמאי חשוב בסטאנפורד, ולמרות כל כישלונותיו המדעיים וכשלי המדיניות שיושמה בעקבותיהם הוא ממשיך להתראיין ומתארח כמרצה מוביל בכנסים אקדמאיים (למשל כאן באונ' תל אביב בשנת 2012).

ידידנו ג'יסון קראופורד כתב בשירשור טוויטים (  Jason Crawford ) על המדיניות האכזרית שיושמה בעקבות הקמפיין של ארליך וחבריו:

בשנות ה-60 של המאה הקודמת הדאגה המרכזית של התנועה האקולוגית היתה "איכלוס יתר". ספרים כמו "פצצת האוכלוסין" ו-"רעב 1975!" הובילו קמפיין שצלצל בפעמוני האזעקה.

על תוצאות הקמפיין מספר צ'ארלס מאן, בספרו "הקוסם והנביא":

"התוצאות של הקמפיין היו מעוררות חלחלה. במקסיקו, בוליביה, פרו, אינדונזיה, בנגלאדש ובמיוחד בהודו, מיליוני נשים עוקרו, לעיתים קרובות בכפייה, ופעמים רבות בתנאים לא בטוחים.

בין שנות ה-70 וה-80 הממשלה בהודו, שאז הונהגה על ידי אינדירה גנדי ובנה סנג'אי, אימצה מדיניות שדרשה עיקור של נשים וגברים על מנת לזכות בהקצבת מים, חשמל, קצבאות מזון, טיפול רפואי והעלאות שכר.

מורים הורשו לסלק תלמידים מבתי הספר אם הוריהם לא עברו עיקור. מעל 8 מיליון נשים וגברים עברו עיקרו בשנת 1975 בלבד. ("סוף סוף", ציין מנהל הבנק העולמי רוברט מקנמרה, "הודו מתקדמת למענה יעיל לבעיית אוכלוסיית היתר") באותה העת תכניות לבקרת ילודה קודמו באותה עוצמה. במצרים, טוניס, פקיסטאן, דרום קוריאה וטאיוון, משכורות עובדי מערכת הבריאות במערכות שנטו לשחיתות התבססו על כמות ההתקנים התוך-רחמיים למניעת הריון שהוחדרו לנשים".

"פצצת האוכלוסין", מאת פול ואנה ארליך, היה תבוסתני באופן מיוחד, והוא נפתח בהצהרה: "הקרב להזנת כל האנושות נגמר. בעשור של 1970... מאות מיליוני אנשים עומדים לגווע ברעב למרות כל תכניות החירום שניזום כעת."

בשנת 1970 ארליך אמר: "כאשר אתה מגיע לנקודה בה אתה מבין שכל המאמצים הנוספים הינם חסרי סיכוי, אתה יכול כבר לדאוג לעצמך ולחבריך וליהנות ממעט הזמן שנותר לך. הנקודה הזאת עבורי היא 1972."

בספר "רעב 1975!" (מאת ויליאם ופול פאדוק) הציעו המחברים שיטה של "סיווג ראשוני"  (טריאז') שכללה את הפסקת הסיוע במזון עבור "חסרי הסיכוי" במדינות כמו בהודו. בני הזוג ארליך תמכו בשיטה.

ארליך גם לא נרתע משיטות כפייתיות, באמרו ששליטה על ריבוי האוכלוסייה צריכה להיות מושגת "על ידי שיטת תמריצים ועל ידי ענישה, ותוך כדי הפעלת כוח אם שיטות וולונטריות יכשלו".

"אחת התכניות שמוזכרות לעיתים קרובות כוללת תוספת של עיקור זמני דרך הוספת חומרים למים או למזון." (!) אך אם אתם מזועזעים על ידי זאת, "הירגעו... האופציה אינה אפשרית לנו, תודות לחוסר המסוגלות הפושעת של המחקר הביו-רפואי בתחום." (!!) עמוד 135 בספרו.

במילים אחרות, מה שארליך חושב שהוא פשע הוא לא עצם ההוספה של חומרי עיקור לאספקת המים, אלא העובדה שטרם הגענו לטכנולוגיה המאפשרת לבצע זאת.

על שיתוף הפעולה עם ראש הממשלה ההודי, קנדרשאקר, הוא כתב (עמ' 166): "כאשר הוא הציע לעקר את כל הגברים בהודו שלהם 2-3 ילדים, היה עלינו להפעיל לחץ על הממשל ההודי להתקדם עם התכנית... כפייה? אולי, אבל כפייה למען מטרה טובה."

 

 

עשרות שנים מאוחר יותר ארליך לא מבטא כל חרטה, הוא ממשיך בשלו. באירועים לציון היובל לפרסום ספרו בראיון תובנות לעבר, ארליך הציג תמיכה במדיניות הסינית של "ילד אחד", באומרו כי "זה לא היה כפייתי כפי שזה תואר כאן" (במערב).

בני הזוג ארליך מתקשים להודות שטעו במשהו. בשנת 2009 בדיון על מסקנות מספרם הם אמרו: "אולי הפגם המשמעותי ביותר... היה שהיינו יותר מידי אופטימיים ביחס לעתיד."(!)

בשלהי 2018, פול ארליך קידם את הרעיון ש"אוכלוסיית העולם האופטימלית היא פחות משני מיליארד בני אדם -  5.6 מיליארד פחות אנשים מאשר אלו החיים על הפלנטה כיום."

 

אז כן, אני מאשים את פול ארליך בתבוסתנות, תעמולה היסטרית, הטפה לכפייה וחוסר יושרה אינטלקטואלית.

למעקב אחר ג'ייסון קראופורד בטוויטר - (@jasoncrawford)

מעל: כרזה עמוד בניו יורק טיימס המזהירה כי צמיחת האוכלוסייה בעולם השלישי מהווה איום על העולם.

פסטיבל ההתחממות העונתי נפתח רשמית - סוף העולם כבר כאן

"מחקר חדש שפורסם בארה"ב מחזק את מה שסברו המדענים שנים ארוכות… התחממות כדור הארץ מובילה להכחדת מיני בעלי החיים ואולי גם להכחדת המין האנושי". כך מכריזים בYNET ומעלים בראיון וידאו הזוי את פרופ' מרינוב שמספק את הסחורה. "האם המחקר אומר שהמין האנושי יעלם תוך כמה מאות שנים?" שואל המראיין ומרינוב המתלהב עונה: "לצערי זה לא יהיה כמה מאות שנים אלא כמה עשרות שנים"...

גם באתר "הידען" מדווחים בחדווה: "אנחנו נכנסים כעת להכחדה המונית המאיימת על קיומה של האנושות. אלו החדשות הרעות מפי קבוצת חוקרים בסטנפורד, הכוללת גם את פול ארליך, חוקר בתחום התנהגות אוכלוסיות בביולוגיה ועמית בכיר במכון וודס סטנפורד לאיכות הסביבה, המתריע זה שנים על הסכנה. ארליך וחבריו קוראים לפעולה מהירה כדי לשמר מינים, אוכלוסיות ובתי גידול מאוימים, אך מזהירים כי חלון הזדמנויות הולך ונסגר במהירות."

מי שרואה את השם פול ארליך ולא מרים גבה כנראה לא מודע להיותו אלוף נבואות קץ הימים שהתבדו. המקצוע הראשי של פול ארליך הוא לחזות קיצין והוא עוסק בכך בחוסר הצלחה מאז שנות השישים של המאה הקודמת. על נבואותיו כתבתנו בבלוג.
בספר רב מכר מ 1968 כתב ארליך: "המאבק להזין את האנושות הסתיים, בשנות ה 1970 העולם יסבול מרעב, מאות מיליוני בני אדם ימותו ברעב, למרות כול תכניות החרום בהן נתחיל היום, שום דבר אינו יכול למנוע את עליית שיעור התמותה בעולם".

באשר לאיומים החדשים אין הם שונים משאר "מחקרי" אחיזת העיניים הנצרכים היטב על ידי תקשורת הרעבה לאסונות. אין מדען רציני כיום שיכחיש כי קצב ההתחממות דווקא קטן יותר מכפי שצפו בכל התחזיות של שנות ה-90 ולא כטענת מרינוב המסביר כי: "ההתחממות מתקדמת בקצב מהיר, הרבה יותר מהיר ממה שחשבו". גם ההתחממות הקיצונית (שאיננה), המתוארת כקטסטרופה, של 4-5 מעלות עד סוף המאה, לא תכחיד את האנושות כדברי ההפחדה הללו -  ההשערה על מוות של מאות אלפי אנשים מידי שנה כתוצאה מהתחממות כדוה"א משוללת כל יסוד. (ראו גם כיצד מתעלמים מירידת תמותה גדולה ומדגישים עליית תמותה קטנה בדיווח על מחקרים).

ה"מחקר" עליו מסתמכים הדוברים מבצע השוואה בלתי הוגנת של רזולוציות זמן שונות. דומה הדבר לדגימת קצב גדילה של ילד בשנת חייו הראשונה ולצאת בהכרזה כי בעוד שלושים שנה יהיה גובהו 30 מטר, אולי תקין סטטיסטית אך לא רלוונטי למציאות. קצב השתנות תופעה הוא פונקציה של שינוי ליחידת זמן. הוא לא רק תלוי בשינוי כפי שמנסים להציג זאת אלא גם ביחידת הזמן. ככל שמגיעים ליחידות זמן קצרות יותר כך ניתן לבודד קצב גבוה יותר לפרק זמן קצר. קצב זה אינו מתמיד לאורך זמן ולעתים, אף משתנה לכיוון ההפוך בפרק זמן אחר, ועל כן לפרקי זמן ארוכים מקבלים קצב השתנות הרבה יותר מתון מהקצב בפועל שניתן היה למצוא בתקופות הפעילות יותר באותה תקופה ממושכת. לדוגמה אם אנחנו מנסים להעריך כמה מינים נכחדו מידי שנה לפני עשרות מיליוני שנים  אין לנו רזולוציה שנתית ואפילו לא של אלפי שנה. אם לצורך הדוגמה תוך חמישה מיליון שנים נכחדו עשרה מיליון מינים ואין אפשרות להפריד את חמשת מיליוני השנים הללו לתת תקופות, אין שום סיבה להניח שהקצב היה קבוע ובכל שנה נכחדו שני מינים.  ברור גם כי כשנבחן היום תופעה פעילה ברזולוציה שנתית ניתן יהיה לזהות ערכים הרבה יותר גבוהים בהשוואה לעבר בו אין לנו  אפשרות להפריד בין התקופות בהן התופעה היתה פעילה ונכחדו מינים רבים לתקופות שבהן  המאזן היה הפוך ויותר מינים נוצרו מאשר נכחדו או שהמצב היה מאוזן.

בנוסף ראוי לציין כי אכן סביר להניח שהאדם אכן גורם לצמצום מינים בקצב מואץ מהקצב בעבר, לא בשל התחממות גלובלית, אלא בגלל הגדלת שטח המחיה והסבת שטחים טבעים  לשטחים חקלאיים והשפעותיהם.

בועז

(תודה לנועם על הסיוע)

התפוצצות אוכלוסייה בהרצאת פול ארליך

פרופ' פול ארליך, המכהן כיום כנשיא המרכז לשימור ביולוגי באוניברסיטת סטנפורד. אמור להרצות היום (17:15) באונ' תל אביב בערב עיון העוסק בנושא "פיצוץ אוכלוסין והשפעתו על משאבי הסביבה". על פי שם האירוע אפשר להבחין בכך שהאקולוגים שלנו לא מוותרים בקלות על מילים שנועדו להפחיד כמו "פיצוץ".

פיצוץ הינו אירוע המשחרר כמויות אנרגיה גדולות בטווח זמן קצר והוא דימוי לאירוע מיידי ומאיים... ה"פיצוץ" עליו הכריז פול ארליך נמשך מאז פרסום ספרו לפני יותר מארבעה עשורים, בשנת 1968 ונקרא "פצצת האוכלוסיה". 

ארליך הוא אחד המלתוסיאנים שזכו ב"תהילת עולם" בקהילת האקולוגים בעקבות הבהלה שיצר ספרו The Population Bomb. הספר הפך לאירוע תקשורתי עם פרסומו.  לדברי המארגנים "עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו".

בנתיים, בחיים האמיתיים אנו מצליחים לייצר פתרונות בזכות הפיתוח הטכנולוגי והכלכלי. נוכח הביקוש הרב (פיצוץ אוכלוסין ...) ומספר המקומות המוגבל (משאבים מוגבלים...) נפתח אתר לצפייה ישירה באירוע באמצעות האינטרנט (פתרון טכנולוגי ראוי....). לחצו כאן לצפייה באירוע דרך אתר אוניברסיטת תל אביב. (בין השעות 16:45-20:00).

למרות שביום העיון יוצגו מאמרים לכיוון אחד בלבד, נוכל להתנחם בכך שבמבחן פשוט של בחירה במקום בו נרצה לחיות אין השיקול של הצפיפות מהווה גורם המשפיע על השגשוג הכלכלי והרווחה האנושית (ראו בדיאגרמה המצ"ב).

לפוסטים נוספים שפירסמנו בנושא "התפוצצות אוכלוסין" - כאן.

בועז

ההתערבות בין פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980

במאמר בדה מרקר מסביר ד"ר אברהם טננבוים מדוע יש לאפשר מכירה מהירה של הגז שנמצא בישראל ומספר על אחת ההתערבויות המפורסמות בהיסטוריה של חקר המשאבים. 

היתה זאת ההתערבות בין "חביב הבלוג" הביולוג פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980. ארליך טען ששימוש יתר במשאבי כדור הארץ יגרום למחסור ולרעב — ובין השאר לעליית מחירם של הנפט, הגז, המתכות, ושאר משאבי הטבע שהמין האנושי מבזבז ללא מחשבה על העתיד. סימון טען, לעומת זאת, שהיצירתיות והשכל האנושיים ימצאו פתרונות זולים וטובים יותר לאותם משאבי טבע עצמם. בקצרה, שהמחירים יירדו.

השניים בחרו חמש מתכות (נחושת, כרום, ניקל, בדיל, וטנגסטן — שנבחרו בגלל שימושן הרב בתעשייה) והתערבו בנוגע למחיר שבו יימכרו כעבור עשר שנים, ב–1990.

והתוצאה...(כפי שקוראי הבלוג יודעים אנו ממליצים כמעט תמיד להתערב נגד התחזיות של ארליך). אכן, סימון ניצח, ובגדול. מחירן של שלוש המתכות ירד נומינלית, והמחיר של כולן ירד יחסית לאינפלציה. סימון קיבל 576.07 דולר, בהתאם לתנאי ההתערבות.

העימות הנחשף בהתערבות מבטא היטב את הניגוד בין הגישה הרואה בהתכלות המשאבים איום קיומי, גישה ששורשיה כבר במאות הראשונות לספירה. האמירה "מספר בני האדם הינו עומס על הארץ שבקושי יכולה לשאת אותנו...  אכן, מגפות, רעב, מלחמות ורעידות אדמה צריכות להחשב כתרופה לאומות וכסילוק העודפים של המין האנושי "... איננו ציטוט מודרני. זה הוא ציטוט היסטורי מכתביו של טרטוליאן איש קרתגו בן המאה השנייה לספירה. קיימים אף איזכורים קודמים לו של חרדה זאת שאופיינית לאוכלוסיות שהושפעו מאד ממשברים של בצורת ורעב.

את הסתירה לכאורה יישב אחד מגדולי חוקרי המשאבים, אריך צימרמן Erich Zimmermann (1888–1961) שטען:"Resources are not; they become", והסביר כי משאבים אינם גורם קבוע שפשוט יושב וממתין לנו שננצלו עד שיגמר.

משאבים נוצרים על ידי פיתוח טכנולוגי אנושי שאינו מוגבל. משאב שלא היה מוכר ולא מנוצל כמו אורניום, כדוגמה, מסוגל להפוך לאנרגיה, לאחר שפותח הידע הנדרש לביקוע גרעיני. כך גם בסוגי אנרגיה פוסילית שלא ניתן היה לנצלם בעומק הים או ביבשה וכעת הופכים לזמינים.

בצילום: אריך צימרמן בתמונה מתוך פרסום סגל אונ' צפון קרולינה 1942.

האם הגז שנמצא כיום בישראל יהיה זול יותר עוד עשור או שמא יתייקר? האם מישהו רוצה להתערב?
התשובה נעוצה ביכולתנו לממש את פוטנציאל הפיתוח הטכנולוגי והיכולת האנושיים, שבניגוד למשאבים הידועים ומוגבלים באתרים ספציפיים והקשרים ספציפיים, הרי שיכולת זאת שלנו איננה מוגבלת בהכרח אלא מתוך בחירה שלנו להגבילה.

בועז

ההתערבות בין פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980

במאמר בדה מרקר מסביר ד"ר אברהם טננבוים מדוע יש לאפשר מכירה מהירה של הגז שנמצא בישראל ומספר על אחת ההתערבויות המפורסמות בהיסטוריה של חקר המשאבים. 

היתה זאת ההתערבות בין "חביב הבלוג" הביולוג פול ארליך לכלכלן ג'וליאן סימון ב–1980. ארליך טען ששימוש יתר במשאבי כדור הארץ יגרום למחסור ולרעב — ובין השאר לעליית מחירם של הנפט, הגז, המתכות, ושאר משאבי הטבע שהמין האנושי מבזבז ללא מחשבה על העתיד. סימון טען, לעומת זאת, שהיצירתיות והשכל האנושיים ימצאו פתרונות זולים וטובים יותר לאותם משאבי טבע עצמם. בקצרה, שהמחירים יירדו.

השניים בחרו חמש מתכות (נחושת, כרום, ניקל, בדיל, וטנגסטן — שנבחרו בגלל שימושן הרב בתעשייה) והתערבו בנוגע למחיר שבו יימכרו כעבור עשר שנים, ב–1990.

והתוצאה...(כפי שקוראי הבלוג יודעים אנו ממליצים כמעט תמיד להתערב נגד התחזיות של ארליך). אכן, סימון ניצח, ובגדול. מחירן של שלוש המתכות ירד נומינלית, והמחיר של כולן ירד יחסית לאינפלציה. סימון קיבל 576.07 דולר, בהתאם לתנאי ההתערבות.

העימות הנחשף בהתערבות מבטא היטב את הניגוד בין הגישה הרואה בהתכלות המשאבים איום קיומי, גישה ששורשיה כבר במאות הראשונות לספירה. האמירה "מספר בני האדם הינו עומס על הארץ שבקושי יכולה לשאת אותנו...  אכן, מגפות, רעב, מלחמות ורעידות אדמה צריכות להחשב כתרופה לאומות וכסילוק העודפים של המין האנושי "... איננו ציטוט מודרני. זה הוא ציטוט היסטורי מכתביו של טרטוליאן איש קרתגו בן המאה השנייה לספירה. קיימים אף איזכורים קודמים לו של חרדה זאת שאופיינית לאוכלוסיות שהושפעו מאד ממשברים של בצורת ורעב.

את הסתירה לכאורה יישב אחד מגדולי חוקרי המשאבים, אריך צימרמן Erich Zimmermann (1888–1961) שטען:"Resources are not; they become", והסביר כי משאבים אינם גורם קבוע שפשוט יושב וממתין לנו שננצלו עד שיגמר.

משאבים נוצרים על ידי פיתוח טכנולוגי אנושי שאינו מוגבל. משאב שלא היה מוכר ולא מנוצל כמו אורניום, כדוגמה, מסוגל להפוך לאנרגיה, לאחר שפותח הידע הנדרש לביקוע גרעיני. כך גם בסוגי אנרגיה פוסילית שלא ניתן היה לנצלם בעומק הים או ביבשה וכעת הופכים לזמינים.

בצילום: אריך צימרמן בתמונה מתוך פרסום סגל אונ' צפון קרולינה 1942.

האם הגז שנמצא כיום בישראל יהיה זול יותר עוד עשור או שמא יתייקר? האם מישהו רוצה להתערב?
התשובה נעוצה ביכולתנו לממש את פוטנציאל הפיתוח הטכנולוגי והיכולת האנושיים, שבניגוד למשאבים הידועים ומוגבלים באתרים ספציפיים והקשרים ספציפיים, הרי שיכולת זאת שלנו איננה מוגבלת בהכרח אלא מתוך בחירה שלנו להגבילה.

בועז

פול ארליך באונ' תל אביב: אנו הרבה מעבר לכמות האוכלוסיה שניתן לקיים על פני כדור הארץ...

ריכזנו כמה מהצהרותיו של פול ארליך ביום העיון שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב, הנה הם לפניכם בצירוף הקלטת וידאו של קטע מתוך הרצאתו ומתוך הפאנל שהתקיים לאחריה.

"70% מהאנשים בארה"ב לא מאמינים כי בני האדם מעורבים בשינויי אקלים.. הסטטיסטיקה הזאת נמצאת בכל מקום וברור לגמרי כי אנו לא יודעים כיצד להעביר את המסר לאנשים...  אנו זקוקים לאנשים שיודעים  "לארוז" את המסר...."

"טרוריזם הוא הרגל אמריקאי ישן.... השתמשנו בטרור ככלי למדיניות במשך כמה מאות שנים".

בהמשך (6:13 ) מתלונן ארליך על הקשיים לשנות את החוקה האמריקאית ומספר כי השתתף בתכנית שבחנה כיצד ניתן לשנות את החוקה האמריקאית על מנת להתאימה לעולם העתידי ולפתור את הבעיות תוך מאמץ לשנות את השיטה האמריקאית למודל שלטון אירופאי או בריטי... מהלך שכידוע לא צלח.

7:09 "רונלד רייגן היה אידיוט.. אידיוט מסוכן"

 10:15 "אנו הרבה מעבר לכמות האוכלוסיה שניתן לקיים על פני כדור הארץ... אם נוריד את הצריכה אולי נוכל לתמוך ב6 מיליארד אנשים.... אם תרצו לקיים את רמת החיים הנוכחית בישראל אזי אתם מדברים על כ-1.5 מיליארד בני אדם על כדור הארץ. .. אנו הרחק מעבר למה שהוא בר-קיימא כעת. עלינו לטפל במהירות הגדולה ביותר האפשרית באיכלוס יתר, עם צריכה עודפת על ידי העשירים, וצר לי לומר זאת, בחלוקה מחדש של משאבים... עלינו לחלוק".

15:04 "ביחס לסוגיית האוכלוסייה הדבר הראשון שיש לעשות הוא לשפר את מעמד האישה ולצאת לקמפיין לצמצום הילודה בכותרת 'ישראלי פטריוטי עוצר בשני ילדים', 'אמריקאי פטריוטי עוצר בשנים', אם אכפת לך מאיכות חיי ילדיך..."

הנה לפניכם הקלטת הוידאו של חלק מההרצאה והפאנל:

ההכחדה וההפחדה ונביאי הזעם המקצועיים.

מספר רב של "מדענים" עשו קריירה עשירה מהפצת נבואות זעם על סוף העולם, ונושא ההכחדה של מיני החיים (והאדם בכללם) הפך לנושא חביב עליהם. כול יום מפרסמים נבואות זעם חדשות על ההכחדה ההמונית שמתרחשת ותתרחש בעתיד הקרוב. לאחרונה ראה אור "מחקר" נוסף מסוג זה, שפורסם בקול תרועה גדולה בתקשורת. בין מחברי המחקר נמצא נביא החורבן המקצועי פול ארליך.

כך זועקות הכותרות (בוואינט): "לפי חוקרים מאוניברסיטאות מובילות בארצות-הברית, קצב הכחדת מיני בעלי החיים הולך וגובר בשל התחממות כדור הארץ וכריתת היערות. המדענים מזהירים כי בין המינים שייכחדו עלולים להיות גם בני האדם." ""אנחנו נכנסים עכשיו לעידן ההכחדה ההמוני השישי, ללא כל צל של ספק", אמר פרופ' פאול ארליך מאוניברסיטת סטנפורד. המחקר התבסס על הכחדות מתועדות של סוגי צפרדעים, זוחלים ונמרים וכמו גם על רשומות של מאובנים ונתונים היסטוריים נוספים. במחקר הושווה "האובדן של מיני בעלי חיים בעידן המודרני להיעלמות בעלי חיים לפני הופעת האדם". (נביאי החורבן המקצועיים מישראל מיהרו, כמובן, לקפוץ על העגלה ולהוסיף למדורת ההפחדה).

הביולוג וחוקר הטבע ג'ים סטיל בדק את הנושא ומרים קולו נגד ההגזמות והפחדות הסרק, במאמר ארוך ששווה קריאה. הוא בדק את בסיס הנתונים המתעד את המינים שנכחדו (שידוע לנו עליהם), שעליו הסתמכו ה"חוקרים" (בראשות ארליך) בנייר שלהם.  ראשית צריך להבין שהכחדת מינים ישנים והתפתחותם של מינים חדשים הוא תהליך אבולוציוני רגיל ונורמאלי. מה היה בדיוק קצב ההכחדה במאות אלפי השנים האחרונות אנו לא יכולים לדעת בדיוק. מה שאנו יודעים מבוסס על ממצאים של מאובנים, ואלו מוגבלים וחלקיים, בהכרח.

זה נכון שמאז המאה ה 15 או ה 16 נכחדו הרבה מינים, והאדם מילא תפקיד בהכחדות אלו (אבל לא ההתחממות הגלובאלית, כמו שטוען ארליך).  חלק גדול מהמינים שנכחדו מאז המאה ה 15 (ונכללו במחקר של ארליך) הם מינים מיוחדים ונדירים שהתפתחו באיים מבודדים באוקיינוסים (בעיקר השקט). כאשר בני האדם גילו איים אלה והתיישבו בהם, הם הביאו איתם גם חיידקים ומחלות וגם מיני חיים זרים (פולשניים, כמו העכבר או החתול), וזה מה שגרם להכחדת המינים המקומיים הנדירים. ג'ים סטיל מביא רשימה של 100 מיני חיים נכחדים כאלה, שנכחדו בשנות ה 1600 ו 1700, כך שאין בהם שום הצדקה להפחדה חדשה ושום דבר הקשור לאדם המודרני.

בנוסף, גרם האדם, באופן טבעי, להכחדות רבות על ידי צמצום סביבת המחייה הטבעית של החי, ושינוי יעוד קרע – מג'ונגל או יער טבעי לאדמה מעובדת, או ליישובים וכבישים. גם זה לא חדש וגם לא משהו שניתן למנוע (ולא קשור להתחממות). בנוסף – תרם האדם להכחדות או כמעט הכחדה על ידי צייד ודייג. כך לדוגמה הגיעו דובי הקוטב והלוייתנים לסכנת הכחדה.

מאז שנות ה 1950 לפחות, גברה המודעות לשימור מיני חיים ונעשו פעולות שימור יזומות רבות, כמו למשל איסור ציד הדובים או דייג הלוייתנים או קטיפת פרחי בר (ומאז מספר הדובים והלוייתנים גדל, ואין נשקפת להם יותר סכנה). הרבה מיני חיים הוכרזו בסכנת הכחדה, ונאסר בחוק לצוד אותם או לפגוע בהם או לפגוע בסביבת מחייתם. כמו כן הוטלו מגבלות חמורות על ציד ודייג, במטרה להגן על מיני החיים. נערך כיום מעכב מתמיד במטרה למנוע הכחדות נוספות ולשמר מינים שבסכנת הכחדה.

ה"מחקר" שהתפרסם לאחרונה וזכה להדים גדולים בתקשורת (התקשורת אוהבת סנסציות), אין בו שום חדש, ושום ממש. נכון, היו הכחדות שנגרמו על ידי בני אדם, בעבר, לפני 200, 300 שנה – זה לא חדש. אין במחקר נתונים על הכחדות יוצאות דופן של העת האחרונה – מפני שאין הכחדות כאלה (מעבר, אולי לקצב טבעי שיש כול הזמן). אין שום ביסוס במחקר לטענה על ההכחדות שנגרמות כביכול על יד ההתחממות הגלובאלית. הכותרות בנושא  (והטענות במחקר) שקריות.

ג'ים סטיל הוא מומחה בתחום, וכדאי לקרוא את המאמר הארוך שלו המציג תמונה מאוזנת ונכונה של נושא ההכחדות, בלי נבואות זעם ושקר סנסציוניות.

יעקב

"צריך להרוס את התשתית התעשייתית"

בקטע קודם הצגתי את הדעות הרווחות בחוגים רחבים של שוחרי סביבה קיצוניים ואינטלקטואלים (= אנשי שמאל) – באמצעות פאול קינגסנורת' ודייויד סרביץ. מה שאנשים אלה שונאים – זו המהפכה התעשייתית – אותה הם רוצים לבטל ולהרוס, ולהחזיר את האנושות לתקופה הטרום-תעשייתי – ל"הרמוניה עם הטבע". הם משוכנעים שהעולם התעשייתי, הטכנולוגי, עולם הרווחה האנושית (עולם "צריכת היתר") – כפי שהוא קיים אינו אפשרי לאורך זמן, והוא עומד לקרוס ולהיהרס תוך זמן קצר (עשרות שנים). אבל, הבעיה העיקרית היא, לדעתם, האנשים. האנשים הם מגפה, הם טינופת שמזהמת ומשחיתה את הטבע. יש הרבה יותר מדי אנשים – ריבוי האוכלוסייה היא הבעיה הגדולה ביותר. משתמע מכך שהם בעד העלמה (השמדה) של חלק גדול של האנושות. ההרס של התשתית התעשייתית תוביל, בהכרח, להשמדה של חלק גדול מהאנושות, וזאת המטרה שלהם.

יש שיטענו שהדעה האנטי-תעשייתית ואנטי-אנושית הזאת היא דעתו של מיעוט קיצוני, ואין להאשים את כול תנועות שוחרי הסביבה בדעות כאלה. כדי להבין עד כמה הדעות האלה נפוצות ומקובלות – הנה ערימה של ציטוטים.

"שלוש המטרות שלי הן להקטין את כמות האוכלוסייה בעולם לכ 100 מיליון, להרוס את התשתית התעשייתית ולראות את הטבע הפראי, על מגוון ושפע המינים שבו, משתלט על העולם". דיוויד פורמן, מייסד הארגון "האדמה תחילה!" – Earth First!

" אוכלוסייה עולמית של 250-300 מיליון בני אדם, ירידה של 95% מהמספרים הנוכחיים, הוא האידיאל" טד טורנר, מייסד רשת חדשות הטלוויזיה  CNN.

"הסיכוי לאנרגיה זולה מהיתוך גרעיני הוא הדבר הגרוע ביותר שיכול להתרחש בכדור הארץ", ג'רמי ריפקין, מייסד המכון "משבר גזי החממה". (פעיל סביבה מפורסם).

"לתת לאנושות אנרגיה זולה ובשפע כמוהו כמו לתת לילד אידיוט מכונת ירייה". פול ארליך, פרופסור למחקרי אוכלוסייה, אונ' סטנפורד, מחבר הספר "פצצת האוכלוסייה".

"האיום הגדול לכדור הארץ הם האנשים: יש יותר מדי, משגשגים (עשירים) יותר מדי, שורפים יותר מדי נפט". סר ג'יימס לאבלוק, בראיון ב BBC. (יש לציין שלאבלוק שינה חלק מדעותיו)

"אנחנו חייבים להשיג תמיכה רחבה, לתפוס את תשומת הלב והדמיון של האנשים. לכן חייבים להציג תרחישים מפחידים, המוצגים בפשטנות, ללא אזכור ספקות או אי וודאות. כול אחד מאתנו [מדעני האקלים] צריך לחפש את האיזון הנכון בין להיות ישרים ולהיות יעילים בהפחדה".  סטיבן שניידר  ז"ל, פרופסור (מפורסם) לאקלים באונ' סטנפורד, מחבר ראשי של דוחות  IPCC  רבים, אקטיביסט ירוק עוד מילדות.

"אם לא נודיע על אסונות צפויים, איש לא יקשיב לנו" סיר ג'ון הוטון, היו"ר הראשון של ה IPCC.

"לא חשוב מה האמת. מה שחשוב הוא מה שאנשים מאמינים שהוא אמת". פאול וטסון, ממייסדי "גרינפיס".

"לידה צריכה להפוך לפשע בר עונשין נגד החברה, אלא אם יש להורים רישיון ממשלתי (להביא ילדים לעולם). כול ההורים הפוטנציאליים צריכים להיות מחויבים להשתמש באמצעי מניעה תחת פיקוח ממשלתי" . דייויד ברוור, מנכל ראשון של הארגון "סיירה קלאב".

"חייבים לנצל את נושא ההתחממות הגלובאלית. אפילו אם התיאוריה (של ההתחממות) היא שגויה, אנו נעשה את הדבר הנכון מבחינת המדיניות הכלכלית והסביבתית". טימות'י ווירת', נשיא מכון או"מ.

"לא משנה אם המדע של ההתחממות הגלובאלית מזויף, שינויי האקלים הם ההזדמנות הגדולה ביותר להביא צדק ושוויון לעולם" . קריסטין סטיוארט, לשעבר שרת הסביבה בממשלת קנדה.

"הדרך היחידה להביא שינוי אמתי בחברה שלנו היא להפחיד את האנשים באפשרות של התרחשות אסון". פרופסור בדימוס דניאל בוטקין.

"האם אין ההתמוטטות התעשייתית התקווה היחידה להישרדות כדור הארץ? האם אין זו האחריות שלנו לגרום לכך ?" מוריס סטרונג, מייסד תכנית הסביבה של האו"מ.

"חייבים לפתוח במסע כדי לבטל את הפיתוח של ארה"ב – de-develop . פירושו ליישר (להתאים) את הכלכלה שלנו עם העובדות של האקולוגיה, ומצב המשאבים העולמי". פרופסור פול ארליך (ראה למעלה).

"אילו הייתי זוכה לגלגול נשמות הייתי חפץ לחזור לעולם כווירוס קטלני, כדי להקטין את כמות האוכלוסייה", הנסיך פיליפ, בעלה של מלכת אנגליה, פטרון של ה WWF – World Wildlife Foundation ארגון סביבה מהגדולים בעולם.

"התקווה היחידה של העולם היא להבטיח שלא תהיה ארה"ב נוספת. לא יכולים להרשות למדינות אחרות להגיע לאותו מספר מכוניות, אותה רמה של תיעוש כמו בארה"ב. חייבים לעצור (את ההתפתחות) של ארצות העולם השלישי במקום שבו הם נמצאים כעת". מיכאל אופנהיימר, מארגון Environmental Defense Fund – קרן להגנת הסביבה.

"קיימות עולמית מחייבת שאיפה מודעת לעוני, צריכה מוקטנת של משאבים, ורמה מבוקרת של תמותה" פרופסור מוריס קינג. (כלומר רמה יותר גבוה של תמותה מאשר יש היום. הממשלה תחליט מה רמת התמותה הרצויה...).

"אורח החיים העכשווי, מתתווה הצריכה של המעמד הבינוני העשיר, הצורך הרבה בשר, משתמש בהרבה דלק פחמי, באביזרים ביתיים, מיזוג אוויר, בתים צמודי קרקע – אינו בר קיימא" מוריס סטרונג בפסגת ריו להצלת כדור הארץ.

"טכנולוגיה מורכבת (מסובכת) מכול סוג שהו היא מתקפה על כבוד האדם. אם נגלה מקור לאנרגיה שופעת, נקייה וזולה זה עלול להיות אסון, בגלל הדברים שאנו עלולים לעשות עם זה". אמורי לווינס, מכון הרי הרוקי.

"אני חושד שמיגור מחלת החצבת הייתה שגיאה. היא מילאה תפקיד חשוב באיזון המערכות האקולוגיות" ג'ון דייויס, עורך עיתון ה"הארץ קודמת".

ערימת הציטוטים האלה מצביעה על צורת החשיבה של מרבית הארגונים הירוקים הגדולים, וחלק גדול מהאינטלקטואלים בעולם – לא רק השוליים הקיצוניים. היא מצביעה גם על היסוד האידיאולוגי-כמעט-דתי של תעמולת ההתחממות הגלובאלית.

האידיאולוגיה הסביבתית הפכה לאידיאולוגיה אנטי-אנושית ולא רק בשוליים.

יעקב