28 בפברואר 2010

האקדמיה והמדע המקולקל.


מלבד ועדת החקירה הפרלמנטארית בבריטניה שחוקרת את פרשת קליימטגייט, מונתה (עוד לפני זה ) ועדת חקירה אקדמית לבדוק את התנהלות אונ' מזרח אנגליה (וה CRU השייך לה) – לא מבחינה פלילית אלא מבחינה של התנהלות אקדמית תקינה ואתית. בקיצור: האם הם זייפו מחקרים ולמה לא פרסמו את נתוניהם וחישוביהם.
בראש הועדה האקדמית מונה סר מויר ראסל, לשעבר סגן נשיא אוניברסיטת  גלסגו.
במסיבת עיתונאים עם מינויו בדצמבר 2009 הוא אמר: "נוכח סוג ההאשמות חייבים שאנשים שאינם קשורים לא לאוניברסיטת מזרח אנגליה ולא לקהילת חוקרי האקלים יעיינו בכול החומר העובדתי וימליצו המלצות על פי מה שיגלו".
עד כאן כוונה יפה.
אח"כ הוא מינה את פיליפ קמפבל, עורך נייטור Nature – להיות חבר בוועדה, אולם כאשר הספקנים הצביעו על כך שקמפבל הוא אחד החשודים במניעת פרסום מאמרים ספקניים – קמפבל עשה את הדבר הנכון והתפטר.
חבר אחר, בעייתי, הוא ג'אופרי בולטון. בולטון עבד במשך 18 שנים באונ' מזרח אנגליה והוא קשור קשר הדוק לכול האנשים שם שנמצאים תחת חקירה. בנוסף לכך הוא תיאר עצמו כיועץ בענייני שינוי אקלים, ומבקר מטעם ה IPCC – בקורות חיים שהפיץ בעצמו, בעבר. כאשר העירו לו על כך (כלומר שהוא לא חוקר אובייקטיבי) הוא ניסה להסתיר את הדבר על ידי מחיקת קורות החיים מאתרי אינטרנט אחדים. הוא לא יודע שיש תמיד עותקים שמורים במקומות רבים, ולא ניתן למחוק שום דבר מהאינטרנט ?
הוא גם טען בראיון עם ערוץ 4 בבריטניה שהטענה (שהופיעה בקורות החיים שלו) אינה נכונה. בקיצור: אדם לא אמין, ולא מתאים להיות חלק מהחקירה. הוא בעצמו משתמש באותם "טריקים" (שקרים) שאותם הוא אמור לחקור.
בקיצור: כפי שנראה עכשיו החקירה האקדמית הזאת תהיה מריחה, ולא חקירה אובייקטיבית.
זו הבעיה העיקרית עם המדע המקולקל: חוסר יכולתה של הקהילה האקדמית הממסדית (האוניברסיטאות) להתמודד עם הקלקולים של מדעי האקלים, ועם הנהגת נורמות מדעיות מקובלות.
יעקב