דפים

25 בפברואר 2010

בעיה רב שכבתית.


ביורן לומבורג הוא הכלכלן הדני הכותב בענייני שינויי אקלים. הוא אינו דן בסוגיה האם יש התחממות או לא, אלא מקבל את כול הטענות המוצגות על ידי ה IPCC. הוא רק מצביע על כך שהפתרונות המוצעים (הסכמי קיוטו או טיוטת קופנהאגן) אינם פותרים את הבעיה, אבל עולים בלי סוף כסף (הוא מחשב שהעלות היא 558 טריליון דולר במשך עשור). הרבה כסף בשביל "אין פתרון".
בפוסט הזה בלוג windsofchange יש קטע על ביקורת נגד לומבורג.
את תשומת ליבי משך דווקא הקומנט הראשון שם. הנה קטע מעניין:

 AGW (תורת ההתחממות הרת האסון מעשה ידי האדם) היא בעיתית מאד, מאד מסובכת היות שהיא בנויה מהרבה שכבות, וכולן חייבות להיות נכונות – אחרת כול הנשוא לא רלוונטי. השכבות הן:
1, האטמוספרה מתחממת, 2. כתוצאה מפליטות גזי חממה על ידי בני אדם, 3. ההתחממות חסרת תקדים, 4. התחממות לרמות חסרות תקדים תוך זמן קצר יחסית, 5.שההתחממות בס"ה מזיקה לאנושות, 6. שאנו מסוגלים לשנות את המצב, 7. שמה שנעשה לא יהיה יותר גרוע מלא לעשות כלום, 8. שמה שנעשה יהיה שווה את המחיר.

אם ההתחממות נעצרה או הואטה משמעותית ב 15 השנים האחרונות, כמו שמודה ד"ר פיל ג'ונס, יהיה לדבר השפעה עצומה על ניתוח העלות/תועלת. אסון נוראי בעוד 20 שנה שונה מאסון בעוד 100 שנה – תוך 100 שנה הכול ישתנה – הטכנולוגיה, מקורות האנרגיה, היכולת הכלכלית שלנו. ההיגיון מחייב שנתאים את המדיניות שלנו למידע החדש על דחיפות הבעיה או חומרתה. אנו לא רואים זאת. במקום זה ה"מודאגים" דוחפים כול הזמן את אותם ה"פתרונות" (קיוטו 1 ו קונהאגן ושאר "יעדים" הזויים).
יעקב


אין תגובות: