תחנות כוח פחמיות ביפאן.

בעיקבות רעידת האדמה, הצונאמי והתאונה בתחנות הכוח בפוקושימה, ובעיקבות ההיסטריה האנטי גרעינית שקמה, נסגרו (לפחות זמנית) חלק גדול מתחנות הכוח הגרעיניות ביפאן. רק 15 מתוך 54 ממשיכות לעבוד. (חלק מה 54 היו סגורות עוד קודם לצרכי תחזוקה). כך נוצר מחסור גדול בחשמל ביפאן. על ההתמודדות של היפאנים עם המחסור כתבתי קודם.

אולם, צעדי חיסכון ומשטר קיצוב אינם פותרים את הבעיה. יפאן חזרה והפעילה עשרות תחנות כוח פחמיות ומזוטיות, שהיו סגורות. נעשו ונעשות פעולות קדחתניות להחזיר את התחנות הישנות לכשירות, להחליף, לתקן ולהשלים ציוד, לגייס כוח אדם. כי בלי חשמל אי אפשר לחיות, ומדיבורים ירוקים לא יוצא חשמל.

יפאן, החסרה מחצבים, החלה לייבא בקדחתנות פחם, נפט וגז בשביל תחנות הכוח. המחיר של הדלקים האלה גדול, ומחיר החשמל יעלה במידה ניכרת. בנוסף יש לשער שהתחנות הישנות אינן מצוידות במסנני אוויר, והן מזהמות את האוויר כהוגן. אבל אין ברירה. אז יפאן "תיהנה" גם מחשמל יקר, גם ממחסור, וגם מזיהום אוויר.

בנוסף, יש לשער שחלק מהמפעלים שיתקשו להשיג חשמל (או יידרשו לשלם מחירים גבוהים עבורו) יועתקו לארצות אחרות.

ברוכים הבאים לעולם האמיץ החדש, המגשים חזונות ירוקים ואנטי גרעיניים.

יעקב