9 באוגוסט 2011

תולדות המכונית החשמלית.



בתחילת המאה, כאשר תעשיית הרכב רק החלה, היא הציעה לצרכנים מכוניות עם שלושה סוגי הנעה אפשריים – מנוע קיטור, מנוע חשמלי ומנוע בנזין.
השיא בייצור מכוניות חשמליות היה בערך ב 1912, וייצורן נמשך עד שנות ה 1920, עד שמנוע הבנזין ניצח סופית.

תומאס אדיסון היה הבעלים הגאה של מכונית חשמלית מודל  1914 (בצילום) , ובעל בית חרושת לבטריות חדשניות למכוניות עשויות מניקל-ברזל. ההמצאה הזו שלו נזנחה כאשר בית החרושת שלו נשרף, כנראה בגלל בעיות עם החומרים המסוכנים שמהם בנו את הבטריות.
באותו זמן לא היו כבישים בין עירוניים רבים, והמכונית החשמלית שימשה בעיקר לנסיעות פנים עירוניות, קצרות. מהירותה המקסימאלית הייתה כ 32 קמ"ש, אבל זו הייתה מהירות מקובלת באותו זמן. יתרונה הגדול היה שהיא לא הייתה זקוקה לתיבת הילוכים, ולהחלפת הילוכים בנהיגה, דבר שעשה אותה לחביבת הרופאים והנשים, שמתקשים (עד היום) בהחלפות הילוכים. כמו כן היא לא נזקקה להתנעה באמצעות מנואלה (ברזל מנוף) כמו מכונית הבנזין.

המכונית החשמלית מתה כאשר פיתחו מכוניות עם מתנע חשמלי, כאשר התפתחה רשת הכבישים ואיתה הביקוש לטווחי נסיעה יותר גדולים, כאשר התפתחה תעשיית הנפט והבנזין, וכאשר הנרי פורד החל לייצר מכוניות בנזין בשיטת הסרט הנע, ולמכור אותן בזול.

עובדות רבות נוספות על מכונות חשמליות ועל בטריות תמצאו באתר האוניברסיטה לבטריות.
יעקב  

תגובה 1:

מוסך פורד אמר/ה...

המכוניות האלו נסעו הרבה יותר לאט מאופניים של התקופה. דיי אבסורד, לא ? בעיקר למי שנסע לבד ברכב ובלי ציוד וכו'