19 ביוני 2016

"מדע על הסף" – על סף האבדון.

אני נהגתי לציין ש"המדע מקולקל". הוא מקולקל מאד, ונמצא בבעיות קשות, כולל סכנה של איבוד האימון של הציבור במדע. הדבר בא לידי ביטוי (בין השאר) בספר חדש "מדע על הסף" – Science on the Verge ובמספר מאמרים שהתפרסמו בכול כלי התקשורת על הנושא.


העסק מתחיל מהמקום הנשגב, האלוהי, שה"מדע" קיבל בתודעת הציבור, עד כה. המדע נתפס (בצדק) כשיטה (היחידה) לגלות את רזי המציאות והיקום, הוא השיטה לקדם את הידע והטכנולוגיה וליצור עושר ורווחה לאנושות. הוא המפתח לקדמה (פרוגרס). המדענים נתפסו כחכמים מופלגים, חוקרים אובייקטיביים ובעלי יושרה אינסופית ובלתי מעורערת, שהאמת וגילוי רזי היקום הם הדברים היחידים שמניעים אותם. המציאות היא כמובן פחות אידיאלית ואידילית. המדענים אינם אלא בני אדם, ובתור כאלה הם עלולים לטעות, להיות מוטים על ידי אמונות ו/או אינטרסים אישיים, ומושפעים, כמו כולם, על ידי פוליטיקה, אידאולוגיה וכסף – שלושה יסודות זרים לחלוטין למושג "מדע". וגם שאפתנות אישית.

לא רק במישור האישי של המדען כפרט קיימת בעיה - הבעיה הבלתי נמנעת של הפגמים בטבע האנושי. הבעיה היא יוותר חמורה במישור המוסדי-אירגוני. הארגונים הממנים ומבצעים את המחקר המדעי – הממשלות, האוניברסיטאות והתאגידים – אמורים היו לפעול לתיקון הפגמים האנושיים של מדענים בני אנוש. אלא שהארגונים האלה (שהם ארגונים של בני אדם) נתונים להשפעות זרות, פוליטיות, אידאולוגיות וכלכליות, הרבה יותר גדולות מהמדען הבודד. הקלקול במוסדות גדול בהרבה מהקלקול האישי בקרב המדענים, ויוצר סדרה של תמריצים ואילוצים לפגיעה נוספת באמיתות ואמינות של המחקר המדעי.

לאחר המלל הרב שבשתי הפסקאות הקודמות בואו ניגש לדוגמאות ממשיות כדי להבהיר את הכוונה. כתבנו בעבר על מחקריו של ד"ר ג'ון יואנידיס שמצא שעד 90% מהמחקרים הרפואיים שמתפרסמים בירחונים מדעיים (ומשמשים בסיס לטיפולים) מתבררים אח"כ כבלתי נכונים. רבות מההמלצות הממשלתיות (והאופנה) בתחום התזונה והדיאטה מתבררות כמבוססת על מחקרים פגומים ובלתי נכונים  ועל מלחמות אישיות בין מדענים על כוח והשפעה.  למשל: הטענה שהשומן או הכולסטרול גורמים למחלות לב. בעיות רבות של חוסר ביסוס, ואי נכונות יש גם בתחום המחקרים על הסרטן.

אח"כ קיימת הבעיה של מחקרים בתחום הפסיכולוגיה – חוסר יכולת השחזור (reproducibility). השיטה המדעית מבוססת על כך שמי שגילה תופעה או תובנה חדשה ומפרסם על כך בספרות המדעית, מאפשר למדענים אחרים (בלתי תלויים) לשחזר את הניסויים והחישובים שהוא עשה, ובכך לאמת את התוצאות. מתברר שבמרבית המחקרים מתחום הפסיכולוגיה לא ניסו, וכאשר ניסו – לא הצליחו – מדענים אחרים לשחזר את התוצאות. כלומר: המחקרים לא שווים כלום, והם נמצאים בקרבה מסוכנת לסף ההונאה.
בתחום האקלים – בולטת נטייתם של המדענים להיגרר אחרי האופנה ואחרי נטיות אידאולוגיות, ולהתעלם מה"חורים" וחוסר הוודאות שבמחקרים שלהם והמודלים האקלימיים האופנתיים. הם נופלים בקלות קורבנות לדינמיקה של חשיבה קבוצתית – groupthink – ולתמריצים ממשיים, כלכליים ואישיים. כסף גדול למחקר מועמד על ידי הממשלות למקדמים את ההפחדה האקלימית, וגם שיקולים של קידום אישי במעמד ושכר מכוונים מדענים לכיוון זה.

תהליך ביקורת העמיתים – peer review – היה אמור למנוע שגיאות גסות במחקרים שמתפרסמים בספרות המקצועית. אבל – התהליך הזה מתברר כחלש, חלק מהעמיתים נסחפים אחר אותה חשיבה קבוצתית אופנתית, וחלק פועלים בשיטה "שמור לי אשמור לך". לא מעט סקנדלים היו.

מערכת התמריצים המוסדיים בתחום המחקר המדעי פגום אף הוא. קידום הקריירה האישית (והשכר) של מדענים, והיוקרה של המוסדות המעסיקים אותם תלויים באופן גדול מאד בכמות המחקרים שהמדען מפרסם בירחונים מקצועיים, ולא באיכות אותם המחקרים – שהוא קריטריון הרבה יותר קשה להערכה. חשוב מאד (מבחינת קידום הקריירה) לפרסם מאמר, גם אם יתברר אח"כ שהוא לא נכון או לא מבוסס. הפרסום והסנסציה בכלי התקשורת חשובים יותר מהביסוס של הממצאים. מסיבה זו, החוקרים גם מחפשים תמיד תוצאות סנסציוניות, חדשניות ומושכות תשומת לב. מחקר יכול להיות חשוב לקידום הידע האנושי גם אם הוא לא מוצא ממצאים שמאשרים את ההנחה (ההיפותזה) שהוא נועד להוכיח. אבל, מחקר כזה לא סנסציוני, לא "מעניין" (לא מוכר עיתונים) ולכן ירחונים מדעיים (ומדענים) לא נוטים לפרסמו, והוא לא מקדם קריירה. הסנסציה, הפרסום ויחסי הציבור הופכים גורם חשוב במחקר המדעי, כמו שהוא גורם חשוב בכול פעילות אנושית אחרת, למרות שאלו תחומים מנוגדים לכאורה לנושא גילוי האמת המדעית.

המדע מקולקל. יש ראיות מוצקות והסכמה רחבה מאד בנושא. מה לעשות לתיקון המצב? שאלה מאד קשה, אין פתרונות קסם. אבל, דעו: כאשר תשמעו את הטענה "מדענים אמרו" או "המדע קובע" – זה לא אומר הרבה. כול דבר, כולל מה ש"המדע קובע" – הסיכויים שהוא לא נכון גדולים מאלה שהוא כן.

המחקר המדעי, כמובן, יימשך, וימשיך להביא ברכה רבה לאנושות. אין אפשרות אחרת. אין דרך אחרת לקדם את הידע והרווחה האנושית. אבל, המדע אינו האלוהים.

יעקב


.


תגובה 1:

אשר פט אמר/ה...

אבל ליאונרדו די-קפריו אמר ש: the science is settled וש: the debate is over. והוא חייב לדעת כי הוא היה חבר של בר רפאלי והיא לא רק יפה אלא אפילו הצתלמה פעם כמו בערום אבל מכוסה בפחמים לברביקיו (עשוים מעץ)כמחאה נגד חשמל מפחם אמיתי!

ומה עם ה"אחד" שאמר ש: climate change deniers are the new flat-earthers?