מחקרים מדעיים מפוברקים

לא רק במדעי האקלים מתפרסמים מאמרים מדעיים מפוברקים או מקולקלים או בלתי מדעיים. גם במדעי הרפואה מתפרסמים הרבה מחקרים מטעים או אפילו מחקרים שיש בהם הונאה.

ד"ר ג'ון יואנידיס (בתמונה) הוא רופא ומתמטיקאי שעוסק במטא-מחקר – כלומר בדיקה של המחקרים הרפואיים המתפרסמים, והערכת אמינותם או ערכם. הוא וצוותו הראו שהרבה ממה שמתפרסם במחקרים ביו-רפואיים על נושאים כמו יעילות של תרופות, השפעה של טיפולים או של סוגי מזון שונים אינו נכון, הוא לעיתים מטעה ולעיתים מטעה בכוונה (הונאה). הוא טוען שעד 90% מהמידע המתפרסם בירחונים רפואיים יוקרתיים, שעליו מסתמכים רופאים בקביעת הטיפול לחולים שלהם, אינו נכון.

דעותיו ומחקריו התפרסמו בכול העולם הרפואי ומקובלים כנכונים וחשובים, הוא אחד החוקרים המשפיעים ביותר. בכול זאת, הוא אומר, הוא חושש שהתחום של המחקר הרפואי ממשיך להיות פגום מהיסוד, מלא בשגיאות, פגום בניגודי עניינים עד כדי כך שקשה לתקן את המצב, ורבים אפילו אינם מודעים או אינם מודים בפגמים. הרופאים ממשיכים לטפל בחולים בצורה שגויה, על סמך מחקרים מקולקלים.

עוד נתון מדהים הוא כמות המחקרים שהיו מקובלים על כולם ושימשו בסיס להמלצות טיפול, שהתבררו, בהמשך, על ידי מחקרים נוספים – כבלתי נכונים. למשל: התגלה, על סמך מחקרים חדשים, שבדיקות ממוגרפיה, קולונוסקופיה ו PSA הן הרבה פחות יעילות בגילוי סרטן מאשר חשבו קודם (על סמך מחקרים קודמים). כמו כן התגלה שתרופות נגד דיכאון כמו פרוזק, זולופט ופאקסיל אינן יותר יעילות מתרופות סרק (פלאסבו) ברוב המקרים. ויש עוד מקרים רבים כאלה. יש מקרים רבים שמחקרים (המתפרסמים בירחונים יוקרתיים) סותרים זה את זה, ובמקרים כאלה ברור כשמש שלפחות אחד מהם אינו נכון כלל, למרות שהיה מקובל על כול הרופאים ושימש כבסיס למתן טיפול.

ד"ר יואנידיס שאל עצמו מדוע כול כך הרבה מחקרים שגויים, מדוע יש כול כך הרבה שיטות מקולקלות ומסקנות מוטעות בתחום המחקר הרפואי. האשם הוא הדעה הקדומה (bias ) – הדעה המוטה של החוקרים. החוקרים ביצעו את המחקרים במטרה להוכיח את ההשערות שלהם, או את הדעות שלהם. והנה, אחרי מחקר ממשוך – הם הצליחו! הם מאד רצו להוכיח את אשר הם האמינו בו, הם עושים "שמיניות בזנב" כדי להוכיח את התיזה, ובסוף, כך או אחרת מוכיחים. הם מוכיחים מה שהם רוצים להוכיח, ולא מה שאמת. אנו נוטים לחשוב שהתהליך המדעי הוא חד וברור וחסר רחמים, והוא מפריד דמיון מהמציאות, או מה שאנו רוצים להאמין בו ממה שנכון. למעשה קל ל"הנדס" תוצאות, לעשות מניפולציות, תמרונים, משחקים חשבוניים. הדברים נעשים לפעמים בצורה בלתי מודעת, לפעמים בצורה מודעת.

יש גם בעיות שנובעות מתהליך של השגת תקציבי מחקר, פרסום מאמרים בירחונים יוקרתיים, והתקדמות בקריירה. תארו לעצמכם, למשל, רופא-חוקר שהשיג מענק מחקר כדי לחקור אם תרופה או טיפול מסוים מרפאים מחלה מסוימת. אחרי שהוא עובד שנים, ומבזבז מיליונים יש לו נטייה להטות את המספרים כך שיוכיח שאכן התרופה מועילה. תארו לעצמכם שינסה לפרסם את התוצאה הנכונה – שאין הוכחה טובה שהתרופה מועילה. ספק אם מחקרו יתפרסם, ספק אם הוא יתפרסם וספק אם יזכה לעוד מענקי מחקר בעתיד. כמה חזקה היא הנטייה ל"הוכיח" שגילית תרופה חדשה וחשובה, לכמה יוקרה וקידום אתה זוכה בעקבות גילוי כזה. הגילוי החיובי הוא הרבה יותר סקסי ממסקנה ש"אין הוכחות", אפילו אם הגילוי לא נכון.

יואנידיס פרסם שני מחקרים על הפגמים במחקר הרפואי. הוא מוכיח בצורה מתמטית מפורטת כיצד דעה קדומה, אפילו קלה, משפיעה על התוצאות. השימוש בשיטות מחקר "גמישות" והרצון העז להגיע למסקנה הרצויה גורמים למרבית המחקרים הרפואיים להיות בלתי נכונים. במחקר שלו מראה יואנידיס שחוקרים עושים לעיתי קרובות מניפולציה בניתוח נתונים,  רודפים אחרי תוצאות שמקדמות את הקריירה שלהם, ולא דווקא אחרי מה שנכון מבחינה מדעית. הוא מצביע בצורה ברורה וספציפית על השגיאות שנעשו במחקרים.

במחקר שני בדק יואנידיס 49 מחקרים רפואיים שנחשבו הכי מבוססים, מקובלים ומפורסמים ב 13 השנים האחרונות. מחקרים הכי טובים ומפורסמים שיש – כמו אלה שממליצים על שימוש בסטנטים לפתיחת עורקים חסומים, או בלקיחת אספירין באופן קבוע כאמצעי למניעת מחלות. מה 49 מחקרים – 45 מחקרים "גילו" או הצדיקו שימוש בתרופה או טיפול חדש. 34 מהם טענו שנבדקו ואושרו על ידי יותר ממחקר אחד. ו 14 -  מהם הוכחו בצורה ברורה כבלתי נכונים על ידי מחקרים חדשים. אם בין שליש לחצי מהמחקרים הרפואיים היוקרתיים ביותר מוכחים בהמשך כבלתי נכונים – יש בעיה עם המחקר הרפואי.

עוד יש נטייה בין חוקרים ומדענים להלל ולשבח את תהליך ביקורת העמיתים אותו עוברים כול המחקרים המתפרסמים. הם טוענים שמה שעבר ביקורת עמיתים הוא "בדוק", כלומר – קרוב לוודאי נכון. אולם מתברר שמחקרים מוטים biased – מוטעים, ואפילו כאלה שהם ממש הונאה, עוברים בלי בעיות תהליך של ביקורת עמיתים ומתפרסמים בירחונים מדעיים יוקרתיים. אפילו ה"אמא" של הירחונים המדעיים, ,Nature הודה במאמר מערכת משנת 2006, ש"מדענים מבינים שתהליך ביקורת העמיתים מספק רק בקרת איכות מינימאלית, חלשה מאד, והדעה הרווחת בציבור שביקורת עמיתים מהווה אישור לאיכות ואמינות אין לה בסיס במציאות".

לא רק מדעי הרפואה נגועים במחלה הזו של מחקרים מפוברקים. מחקרי מטא (meta-studies ) על מחקרים שהתפרסמו בתחומים אחרים כמו פיסיקה או כלכלה, מצביעים על אותן בעיות. למשל – שני חוקרים בתחום הכלכלה בדקו את שיטות המחקר של מחקרים כלכליים אחדים וגילו שהסיכוי הוא שהמסקנות של כולם בלתי מבוססות כלל.

תקראו את המאמר בשלמותו.

מיותר לציין שאותו דבר קורא ב"מדעי האקלים". "מדעני" האקלים (או ה"צוות" the team – כפי שקראו לעצמם), או רבים מהם לפחות, מחפשים סנסאציות וקריירות, ומחפשים קידום הדעות האידיאולוגיות שלהם, במסווה של מחקר מדעי.

לא כול מה שמתהדר בתווית "מדעי" הוא טהור, קדוש או נכון.

יעקב