דפים

11 ביוני 2020

השפעת אירועים גלובליים על הטמפרטורה בישראל


פרופ. מיכה קליין

בדווח השירות המטאורולוגי הישראלי בשנת 2018 ומתייחס למגמת שינויי הטמפרטורה בישראל בשנים 1950-2016 מופיע גרף המתאר את האנומליה של הטמפרטורה היומית הממוצעת השנתית. (איור    1 חלק תחתון)
עיון בגרף זה מראה כי יש מהלך רב שנתי (הקו הירוק בגרף, פולינומיאלי) של ירידה מ-1950 עד לראשית שנות ה-70 ולאחר מכן מגמה של עלייה. שיעור העלייה הכללית לאורך כל התקופה היא של כ-1.2 מעלות צלסיוס. בגרף בולטת ההתאמה הטובה מאד בין איזורי הארץ השונים.התאמה זו מובילה למחשבה שהשינויי הוא לא בגלל סיבות מקומיות אלא תוצר של כלל המערכת האקלימית העולמית.
כדי לבדוק גישה זו נבדקו השנים בהם יש חריגה בולטת מהעקום הרב שנתי, הן לערכים גבוהים של האנומליה והן לערכים נמוכים.
נבחנה השפעת שנת "אל-ניניו" על הטמפרטורות הגבוהות. המילה "אל-ניניו" (El-nino) מקורה בספרדית ופירושה "הילד".המונח מתאר תופעה אקלימית שהתגלתה לראשונה בחופי פרו. לקראת חודש דצמבר המים באזור מתחממים למשך מספר שבועות. אחת לכמה שנים תקופת המים החמים מתארכת מעבר למספר שבועות , אירוע אופיני של אל-ניניו נמשך כ-9-12 חודש..מעבר להשפעה המקומית יש גם השפעה גלובאלית נרחבת לתופעה בגלל שינויים בזרמי אוקיינוס עמוקים.מחקרים מראים מעל לכול ספק שהופעת אל-ניניו גורמת להשפעות גלובליות במרחק רב ביותר מיבשת דרום אמריקה ,לעיתים בהפרש של מספר חודשים.
ד"ר מאיר ברק (מחלקה לביולוגה מבנית  מכון ויצמן למדע, מכון דוידסון 2.9.2009 ) מנסה לקשור בין שנות אל-ניניו למשקעים בישראל, כתב :" ישראל מעצם היותה על שפת הים התיכון המבודד יחסית מזרמי האוקיינוסים העיקריים מושפעת פחות מתופעת אל-ניניו אך מחקרים של השנים האחרונות מראים שבשנים בהם מתרחש אל-ניניו יש חורף גשום בארץ" .
איור 1 מנסה להשוות בין שנים בהן תופעת האל-ניניו חזקה במיוחד לבין שנים בהן האנומליה של הטמפרטורות בישראל גבוהה במיוחד מעל לקו המגמה הכללי, כפי שמוצג בגרף השירות המטאורולוגי משנת 2018.


איור 1. החלק העליון מציג את שנות האל-ניניו מאז שנת 1950.החלק התחתון מציג את שינויי האנומליה של הטמפרטורה כפי שנמדדה באזורים שונים בישראל.החיצים מראים את ההתאמה שבין שנת אל-ניניו והעלייה בטמפרטורה בישראל.
כמובן יש לזכור כי בהשוואה זו קשה לדייק שכן השנה האקלימית בישראל איננה שנה קלנדרית וכן כי תופעת האל-ניניו יכולה להימשך על פני חודשים רבים ואף לעיתים יותר משנה. אירוע אופיני של אל-ניניו נמשך כ-9-12 חודש.
בשנים 2010,1998,1984,1965,1961 בהם יש אנומליה של טמפרטורה גבוהה הן שנות אל-ניניו חזק יחסית.
ההתאמה בין שנים בהם האנומליה בטמפרטורה נמוכה יחסית לקו המגמה הרב שנתי פחות בולטת.
אך כאן משחק גורם גלובלי אחר והוא שנים בהן היתה התפרצות פירוקלסטית חזקה. התפרצויות כאלה מורידות את הטמפרטורה העולמית. בגרף של השירות המטאורולוגי השנים 2011,1991,1982,1967,1964 הן שנים שבהם טמפרטורה נמוכה. שנים אלה קשורות לאירועי ההתפרצות הוולקניות הבאות: 2010 -הר הגעש באיסלנד ( האירוע ששיבש את התעופה האווירית באירופה). 1991 -הר הגעש פינטובו,1982 -הר הגעש אל צ'יצ'ון במקסיקו, 1966/7- הר  הגעש AWU באינדונזיה, 1964 -הר הגעש אגונג שבאינדונזיה.
איור 2 מציג את הקשר שבין התפרצויות פירוקלסטיות גדולות לבין הטמפרטורה העולמית.

איור 2. השפעת אירועי התפרצויות פירוקלסטיות גדולות לבין הטמפרטורה העולמית

בהקשר זה כדאי להזכיר את ההתפרצות של הר הגעש טמבורה בשנת 1815, התפרצות זו הביא לירידה גדולה בטמפרטורה העולמית ,עד כדי כך שהתקופה לאחר מכן ידועה בשם "דלטון-מינימום". בעיקבות אירוע זה נכתבו עשרות ספרים שחזרו כמעט על אותו שם " 1916- השנה ללא קיץ". 
(The year without summer-1816)

מסקנה
אירועי טבע מחזוריים ( אל-ניניו) וכאלה שלא ידועה מחזוריות חזרתם (הרי געש) הם הגורמים הדומיננטים לאנומליות השנתיות בטמפרטורה בישראל, ולכן כל תחזית לשינוי עתידי מבלי לקחת בחשבון גורמים אלה חוטאת לאמת.

מקורות

יצחק יוסף, עמוס פורת, אבנר פורשפן  2016 מגמת השינוי בטמפרטורה בישראל בתקופה 1950--2016 אגף אקלים, שמ"ט, מרץ 1028 דו"ח מחקר מס': 01221828




.

4 תגובות:

shlomi אמר/ה...

זה קצת צ'רי פיקינג, רואים בבירור שיש ארועי אל ניניו חזקים שלא השפיעו על הטמפ'...
בקיצור הקשר לאל-ניניו לא לגמרי ברור וצריך לפחות ניתוח של רגרסיה עם השפעות וולקניות ואולי גם סיווגים סינופטים.
אולי אם יתפנה לי זמן אעשה זאת.

מיכה קליין אמר/ה...

שלומי שלום
אין ספק שכדי לוודא קשר ודאי צריך לבצע ניתוח סטטיסטי מעמיק יותר. אך לשם כך צריך בנק נתונים שיכלול את משכם של כל אחד מאירועי האל-ניניו ובעיקר את דרך החישוב של השירות לקבלת אנומלית הטמפרטורה. כל הנתונים האלה לא זמינים לי. אף על פי כן ניתוח ראשון מראה את הקשר לאירועי אל-ניניו גדולים במיוחד. כפי שאתה רואה בגרף המקרים שאני מתייחס אליהם הם מקרי אל-ניניו חזק או חזק מאד.
איור מספר 2 מראה את הקשר בין אירועי ההתפרצות הפירוקלסטית והטמפרטורה. אני מדגיש פירוקלסטית שכן התפרצות של זרמי לבה בדרך כלל מעלות את הטמפרטורה ולא מורידות
במידה ואתה מצליח לשים יד על הנתונים אשמח לשיתוף פעולה
מיכה

shlomi אמר/ה...

אל ניניו ניתן להשיג מפה: https://origin.cpc.ncep.noaa.gov/products/analysis_monitoring/ensostuff/ONI_v5.php
לגבי נתוני טמפרטורה בארץ יש לשמ"ט api שממנו ניתן לשאוב מידע מהתחנות האוטומטיות.
למרות זאת, בשביל לקבל monthly means עם אנומליות הם בטח עשו homogenization וכמובן חלק מהתחנות הם עשו את זה בצורה סובייקטיבית שיתכן ואינה ניתנת לשחזור - וזה חבל.
הייתי לפחות שמח לקבל את הדאטה שלהם עם המתודה מפורטת ללא ההומוגניזציה אבל זה כנראה בעייתי.
בכל מקרה, ניתן לעשות את אותו ניתוח שהם עשו בקלות ללא הומוגניזציה לפחות עבור התחנות האוטומטיות - לחפור אחורה בזמן מהרישום הידני זה אפשרי אבל יותר עבודה.
ניתן להשיג מידע היסטורי מהשמ"ט מכאן:
http://www.iacdc.tau.ac.il/
נשבע שהלינק עבד, משום מה האתר שלהם נפל.

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה.
מעניין.