חסידי האנרגיות הירוקות ( שמש ורוח – ש"ר) מנסים
כול הזמן לטעון שהן לא יותר
יקרות מאנרגיה
ממאובנים (פחם, גז, נפט). זה, כמובן, ובאופן ברור ובוטה, בלתי נכון לחלוטין.
וש"ר לא יכולים להתחרות ללא
סובסידיות גבוהות (ומנדטים). עוד טוענים חסידי הש"ר: "אז מה? גם
המאובנים מקבלים סובסידיות" – כלומר גם הדלק מפחם, גז או נפט מסובסד.
הבעיה עם הטענה על הסובסידיות של המאובנים היא שהיא, פשוט, לחלוטין לא
נכונה. ההיפך בדיוק הוא הנכון – הדלק מאובן משלם מיסים (משלם סובסידיה – לא מקבל
סובסידיה) – כלומר – יוצר "הכנסה חברתית" בנוסף למחיר הנמוך יותר.
כבר התרגלנו להצהרות מגמתיות ותימהוניות של פעילים ירוקים חולמניים, המנותקים
מהמציאות. אבל – הנה בא גוף רציני לכאורה,
סוכנות האנרגיה הבינלאומית, IEA, (international
energy agency) וכותב בדוח
האחרון שלו שהאנרגיה המאובנת נהנית מסובסידיות של 550 מיליארד דולר לשנה, לעומת
סובסידיה של "רק" 120 מיליארד דולר של האנרגיה הירוקה. אז מה האמת?
האמת פשוטה: הטענה הזאת (כולל של ה IEA) לחלוטין לא נכונה, האמת
היא כמו שציינתי למעלה - הדלק המאובן משלם
סובסידיות לא מקבל אותן – כפי שנראה מיד.
במדינות רבות בעולם מאלצת הממשלה את חברות הדלק (בעיקר
חברות ממשלתיות) למכור את הדלק בתוך המדינה במחיר נמוך ממחיר השוק העולמי. (מדובר
בעיקר על הנפט). את פירוט המדינות ורמת ה"סיבסוד" שלהן (כלומר בכמה
המחיר של הנפט נמוך ממחיר השוק) רואים במפה שלמטה.
שימו לב מי הן המדינות בהן הדלק "מסובסד" – הצבועות בגווני
וורוד - (כלומר בהן הנפט נמכר זול ממחיר השוק הבינלאומי) – אלו מדינות מייצרות
נפט. מדינות אלה מכריחות את חברות הנפט (הממשלתיות) למכור את הנפט בתוך המדינה
במחיר נמוך מהמחיר הבינלאומי. הנימוק שלהן פשוט: "זה דלק שלנו, בואו ניתן
לאזרחינו (בעלי המשאב הלאומי) ליהנות מדלק במחיר נמוך". האם זה סבסוד? במידה
מסוימת זה סבסוד אבל של הצרכן, לא של היצרן. קוראים לזה
"סבסוד" אבל זה בעצם לא סבסוד.
העלות של הפקת הנפט היא זולה, חברות הנפט לא מוכרות את הנפט במחיר שמתחת
למחיר העלות (במקרה כזה זה היה סבסוד). הן לא לקוחות כסף מהממשלה (מאנשים אחרים)
כדי לאפשר את מחיר הנפט הזול. הן רק מוותרות על רווח אפשרי מייצוא הנפט, ומסתפקות
ברווח נמוך יותר עבור הנפט שהם מוכרים בתוך מדינת הבית. מבחינה אחרת הוויתור הזה
על הרווח שקול למס שחברות הנפט משלמות למדינה. זהו מס, או סבסוד, שחברות הנפט
מעבירות ישירות לאזרחי המדינה (כלומר לצרכני הדלק) מבלי שעבר בקופת המדינה. כלומר:
חברות הנפט משלמות סובסידיות, ולא מבלות אותן.
גם אצלנו יש מצב דומה. יצרני הגז חתמו חוזה אספקה ארוך טווח עם חברת
החשמל, לפיו הם מספקים את הגז במחיר כ 5 דולר ליחידה (1000 BTU), לעומת מחיר של כ 10
דולר שמדינות אירופה משלמות לרוסיה עבור גז, או מחיר של כ 13 דולר שהוא מחירו של
הגז המונזל בשוק העולמי. אז, האם יצחק תשובה מביא כסף מהבית ומסבסד את הגז לחברת
החשמל (כלומר לכולנו)? לא! תשובה מרוויח יפה, הוא רק גובה מחיר שוק
"מקומי" שהוא נמוך ממחיר השוק העולמי. אין כאן סובסידיה לגז. אין כאן מכירה
של גז במחיר נמוך מעלות ההפקה – רק הדבר הזה הוא סובסידיה באמת.
( מעיון במפה רואים שייתכן וסין והודו, שאינן בעלות משאבי נפט, כן
מסבסדות במידה קטנה את הדלק, כלומר הממשלה נותנת כסף כדי להוזיל את הדלק. אינני
יודע...).
חוץ מזה – ה"סיבסוד" הזה של הנפט במדינות המפיקות אינו
רלוונטי לצורך הדיון וההשוואה לסבסוד של האנרגיה המתחדשת (ש"ר). כמעט כול
הש"ר בעולם מותקן בארה"ב ואירופה, בהן אין סבסוד של דלק (לפי המפה).
לטעון שהחשמל הפחמי נהנה מסובסידיה בארה"ב, ולכן הוא יותר זול מהחשמל הירוק –
זה לא נכון לפי שום קריטריון, גם לא הקריטריון העקום של ה IEA.
אדרבא – חברות הדלק משלמות מיסים יותר גבוהים מחברות אחרות (למשל
בבריטניה), ומשלמות תגמולים לממשלות עבור הזיכיונות להפקת דלק (נפט, פחם
וגז). הדלק הפחמי משלם מיסים ותגמולים
לממשלות ויוצר בכך "הטבה חברתית" – מקור הכנסה שמממנן חלק מהשירותים
הממשלתיים – ולא סובסידיות – שהן הוצאה מהקופה הציבורית או מכיסי האזרחים (כמו
הסובסידיות הירוקות).
טענה אחרת היא שחברות הדלק נהנות מהנחה במיסים, בצורה של הכרה בהשקעות
חיפוש נפט כהוצאה. לא נכון לחלוטין שהן זוכות להנחה מיוחדת. ההוצאה של חיפושי הנפט
היא אכן הוצאה, וכפי שכול עסק זכאי להוריד את ההוצאות מההכנסות לצורך קביעת הרווח
שעליו משלמים מיסים, גם חברות הנפט רשאיות לעשות זאת – זה אינו מהווה הנחה מיוחדת.
לבסוף – בואו נשווה את "הסובסידיה" כביכול לדלק פחמי
(שכאמור הינה סובסידיה לצרכן ולא ליצרן) – בסך 550 מיליארד דולר לשנה, לפי ה IEA, לסובסידיה הממשית של האנרגיות הירוקות של
120 מיליארד דולר לשנה – נשווה לפי כמות האנרגיה המיוצרת. ה"סובסידיה"
(תמיכה בצרכן) של הדלקים המאובנים היא 51 דולר למט"נ (שווה ערך אנרגטי
למיליון טון נפט) לעומת סובסידיה ממשית ליצרן של 430 דולר למט"נ. כלומר,
אפילו לפי החשבון המוטעה במהות של ה IEA, עדיין האנרגיה הירוקה
מקבלת סובסידיה גבוה פי 8.4 מהמאובנים – לפי כמות האנרגיה המיוצרת על ידי שני
המקורות.
לסיכום: האנרגיה המאובנת איננה מסובסדת. ההיפך הוא הנכון. היא משלמת
מיסים, שזה ההיפך מקבלת סובסידיה. היא יוצרת "תועלת חברתית" – בין השאר
בזה שהיא יוצרת הכנסות לממשלות, שמממנות שירותים לציבור. (זה חוץ מהתועלת שבעצם
אספקת האנרגיה). האנרגיה הירוקה (שמש ורוח) כן מסובסדת – בסובסידיות גדולות -
כלומר: לוקחים כסף גדול מאנשים אחרים (דרך חשבונות החשמל) – כדי להעביר ליצרני
החשמל הירוק, כדי שהיצרנים יסכימו בכלל לייצר. זוהי סובסידיה ליצרן – שזה דבר שונה
מסובסידיה לצרכן.
מותר למודאגי האקלים לחשוב שדלקים מאובנים משחיתים והורסים את כדור
הארץ, וחייבים לכן לעבור לדלקים ירוקים (שמש ורוח) – יעלה כמה שיעלה – כי חייבים
להציל את כדור הארץ. מותר לחשוב ככה. קשה להוכיח שאין סכנה כזו. אבל, לטעון
שאנרגיה ירוקה היא יותר זולה – את זה אי אפשר לטעון. זה מנוגד למציאות, לאמת. לא
קשה להוכיח שזה לא ככה. עצם הטענה הזו מראה עד כמה האמונה מסנוורת את החסידים
הירוקים ומונעת מהם לראות את המציאות כפי שהיא.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה