קליימטגייט 3

 קליימטגייט הוא שם הפרשייה בה שוחררו ופורסמו אי-מיילים שהוחלפו בין מדעני האקלים החממיסטים. האי-מיילים הודלפו (נגנבו – לפי גרסת החממיסטים) על ידי אדם שהייתה לו גישה לשרתי המחשב של אונ' מזרח אנגליה. באי-מיילים שפורסמו עד כה ראינו כיצד המדענים מתייעצים ביניהם כיצד להציג תמונה מפחידה ככול האפשר, כיצד לנסח את דוחות ה IPCC  בצורה שתשרת את "המטרה" (שיהיו מפחידים ככול האפשר)  כיצד ללחוץ על עורכי ירחונים מדעיים שלא לפרסם מאמרים מדעיים ביקורתיים לגישה החממיסטית. מצטיירת תמונה של קנוניה

המדליף קרא לעצמו FOIA – על שם חוק חופש האינפורמציה – Freedom of information act – כלומר – הוא חושב שהאי-מיילים מכילים אינפורמציה שחייבת להיות גלויה לציבור, ושאונ' מזרח אנגליה סירבה לפרסמם, למרות דרישות מפורשות שהופנו אליה במסגרת החוק הנ"ל.

כאשר אדון FOIA פרסם, לפני שנתיים, את האי-מיילים של קלימטגייט 2 (החבילה השנייה), הוא גם פרסם קובץ ענק, מוצפן, ובו כ 220 אלף אי-מיילים, אבל לא שיחרר את המפתח לצופן. כעת הוא שלח למספר בלוגרים אנטי-חממיסטים (ספקנים) את הצופן, בליווי מכתב שמפרט את מניעיו. הוא כותב שאין לו אפשרות להקדיש את הזמן העצום הנדרש לקרוא ולמיין את כול 220 אלף האי-מיילים. חלק מהמיילים רגישים מבחינה אישית או חברתית (ובלתי רלבנטיים מבחינה מדעית) , ועלולים לגרום נזק אישי לשולחיהם, מדענים החממיסטים. הוא מבקש להימנע מפרסום מיילים אלה ולפרסם רק אלה שיש להם משמעויות מדעיות.

הוא כותב קצת על מניעיו האישיים. הוא לא שליח של חברות הנפט, לא רפובליקאי (המפלגה השמרנית בארה"ב), לא איש פוליטי, והוא אפילו לא אזרח ארה"ב או אנגליה.

הוא כותב: "ההצצה שהזדמנה לי, אל מאחורי הקלעים, לא גרמה לי לתת אמון במדעי האקלים."... "רבים יסכימו שמדעי האקלים כבר גרמו לכוון את היכולות הכלכליות, היצרניות, השכליות והחדשניות של האנושות לכיוון מסוים [של "מלחמה בהתחממות"], הדבר רק יגדל ויגבר בעשורים הקרובים, אם ההתפתחויות תימשכנה באין מפריע. אנו מדברים על הוצאות של טריליארדים שישפיעו השפעה דראסטית על כולם.

העושר של החברה הוא הגורם המרכזי הקובע את גורלו של האדם, מרגע היוולדו. ההבדל בין מצב בו האנושות משקיעה את כול מאמציה לקדמה וצבירת עושר, לבין מצב בו היא מנסה לעצור את הקדמה ולהפוך כיוון הוא עצום. יש סכנה שהולכים להקריב את החלשים לאלילי האקלים. אנו לא יכולים להקדיש אינסוף משאבים לפעילות של חפירת בורות ומילויים מחדש [פעילות סרק] ולטעון שהדבר לא בא על חשבון משהו אחר [השגשוג האנושי]. אם הכלכלה של ארץ, אזור או עיר מתדרדרת – מה קורה לחלשים? האם מצבם משתפר? לא! הם נפגעים הכי הרבה. שום חשיבה אקלימית "מתוחכמת" אינה יכולה לבטל עובדה זו. קל לרבים מאתנו, החיים בעולם השפע המערבי, להסכים לספוג קצת אי נוחות "ירוקה" ולהתמוגג בהרגשת בטן חמה, בעזרת אנרגיה ירוקה שהיא רק קצת יותר יקרה, בזכות הסובסידיות. המיליונים או המיליארדים של אנשים בעולם החיים בעוני, תת תזונה, חולי ואלימות אין להם את המותרות האלה. המחיר של מדיניות האקלים, תהרוס, תחליש ותפגע בעניי העולם לדורות הבאים."...

"אפילו אם אני טועה לגמרה, ומדעני האקלים צודקים... אני עדיין חושב שגילוי האמת כולה היא המדיניות הנכונה".

עד כאן קטעים מהמכתב. אין לי מה להוסיף, רק יישר כוח למר FOIA .

יעקב

על קליימטגייט כתבנו קטעים רבים בבלוג בעבר, למשל: כאן, וכאן, וכאן, וכאן, ועוד הרבה...

מדריך לניהול וועדת חקירה.

אונ' פנסילבניה פרסמה את הדו"ח של וועדת הבדיקה שהתמנתה כדי לבדוק האם ד"ר מיכאל מאן לא חרג מנורמות המדעיות המקובלות באקדמיה בנושא מחקריו האקלימיים. ליתר דיוק – היא חקרה האם יש בא-מיילים של קליימטגייט ראיות להתנהגות בלתי אקדמית של ד"ר מיכאל מאן. היא לא חקרה את הנכונות או הסבירות המדעית של המחקרים שלו, אלא רק אם לא היו חריגות מנהלים כגון: זיופים, פלגיאריסם, הסתרת מידע והשפעה לא תקינה על תהליך ביקורת עמיתים של מאמרים מדעיים.

עבודתה של ועדה זו מאלפת. היא צריכה להוות חומר לימוד חובה לכול ממשלות ישראל והעולם. זהו מקרה קלסי ומובהק של וועדת טיוח וכיסוי תחת. כול וועדות החקירה בעולם חייבות ללמוד את הדוגמה הנאה הזאת.

זה מתחיל מזה שה"חוקרים" (חברי הוועדה) היו כולם מאונ' פנסילבניה (האונ' של מיכאל מאן), והיה להם אינטרס מראש לא למצוא שום דבר לא תקין חו"ח.

זהו כלל ראשון בוועדות חקירה: אתה רוצה להימנע מסיבוכים? דאג שכול חברי וועדת החקירה יהיו מאנשי שלומנו.

אח"כ בחר שיטות חקירה מתאימות. חברי הוועדה קראו את הא-מיילים של קליימטגייט (כך הם טוענים) אבל לא שום חומר רקע אחר הקשור לפרשה, כגון הטענות של מקאינטייר ומדענים אחרים שנתקלו בסירובים והתעלמות כאשר ניסו ליצור קשר עם מיכאל מאן לצורך הבהרת מחקריו. הכלל הוא אם כן אל תקרא חומר שלא נעים לקרוא, ואל תזמן עדים שלא נעים לשמוע את עדותם, ואל תלמד את הנושא לעומק, אין בזה תועלת, מאחר והמסקנות ידועות מראש.

כלל שלישי: זמן את הנאשם (מיכאל מאן) ותן לו חופש דיבור. הסתמך במסקנותיך על עדותו הבלעדית של הנאשם. שאל: "האם נהגת כשורה?" תשובתו: "כן". בזה תמה החקירה, והמסקנה ברורה ומוצקה.

כלל רביעי – זמן כמה עדים נוספים, למראית עין בלבד, אך אל תיתן להם לדבר יותר מדי – תגביל אותם לשאלות ספציפיות מונחות. תדאג שגם עדים אלה יהיו כולם מהקהל האוהד, חוץ מאחד, לרפואה ולמראית עין.

לסיום: פרסם דו"ח חגיגי ובו נאמר מה שרצית לאמור מראש – את הממצאים שלשם פרסומם כינסת את הוועדה.

מיותר לציין שד"ר מיכאל מאן יצא נקי מרבב.

הוא לא העלים נתונים, לא הטעה בפרסום אותם נתונים שכן פרסם, לא הערים קשיים על מי שניסה לבקר ולשחזר מחקריו, לא קשר קשר עם חבריו לדעה כדי להעביר "ביקורת עמיתים" אוהדת את המחקרים שהוא וחבריו פרסמו בספרות המקצועית, ולא ניסה, יחד עם חבריו, לאיים על עורכי מגזינים שלא יפרסמו מחקרים של המחנה הנגדי, לא עשה "טריקים" (ככתוב בא-מיילים).

כול הא-מיילים של קליימטגייט הם סתם... אל תתייחסו אליהם... כנ"ל הטענות של "יריביו" (שביקשו לשווא לברר היכן התפרסמו הנתונים הרלוונטיים למחקריו).

זה לא רק ד"ר מיכאל מאן טוען כך. וועדת החקירה של אונ' פנסילבניה (בה הוא עובד) קבעה כך, ונתנה גיבוי מלא להתנהגותו.

מי שחושב שאני כותב פרודיות שיקרא את דו"ח וועדת החקירה שבקישורית.

מי שיש לו כבוד כולשהו למוסדות אקדמיים, בתור נאמנים על תקינות המחקר והנורמות המדעיות – שיקרא את הדו"ח שבקישורית.

יעקב.

"ההוקי סטיק זבל"

זו אחת מהפנינים שנמצאו במיילים של קליימטגייט 2.

כתבנו רבות על המחקרים השטותיים מסוג הוקי סטיק (כאן, וכאן, וכאן, וכאן).

השנים 1998 – תאריך הופעת מחקר ההוקי סטיק הראשון של מייקל מאן, עד 2009 – תאריך קליימטגייט הראשון, ההוקי סטיק היה מאד באופנה, והופיעו כמה וכמה מחקרי הוקי סטיק מדי שנה. מאז, ברוך השם, החממיסטים ירדו מזה ואין פירסומים חדשים מסוג זה.

ההוקי סטיק הוא "מחקר" שבו לוקחים אוסף גדול של מספרים שמייצגים משהו (כמו רוחב טבעות העצים או עובי שכבות המשקע באגמים), וטוענים שהמספרים האלה מייצגים את הטמפרטורה הגלובאלית – למרות שאין שום הוכחה או סבירות בכלל שאכן הם מייצגים טמפרטורות. אח"כ עושים על המספרים הסתמיים האלה הוקוס-פוקוס של חישובים "סטטיסטיים" (חישובים פסיאודו-סטטיסטיים) – ובסוף מוכיחים באותו ומופתים שההתחממות הגלובאלית של המאה ה 20 הייתה חסרת תקדים ב 2000 השנים האחרונות, ויותר גבוהה ב שתי עשירות מעלה שלמות! מהטמפרטורה שבימי הביניים.

אפשר היה לחשוב שמדעני האקלים לקו בפחד נוראי מפני התחממות גלובאלית שהעביר אותם על דעתם וגרם להם לליקוי מאורות, ולחוסר יכולת להבחין באופי האבסורדי של טענות ההוקי סטיק. בן אדם, המאמין אמונה עמוקה במשהו, הוא לעיתים עיוור לדברים אחרים שמתרחשים סביבו.

עכשיו מתגלה, במיילים של קליימטגייט 2, שמדעני האקלים האלה לא היו כול כך טיפשים וגם לא כול כך עיוורים. מסתבר שבהתכתבות הפנימית ביניהם הם מבינים שהמחקרים שטותיים, ואחד אף מכנה אותם בביטוי במדעי המדויק "חרא"  (crap) . הם ידעו בדיוק מה הם עושים – הם פרסמו את עשרות מחקרי ההוקי סטיק – לא בגלל שהם האמינו שהמחקרים האלה שווים משהו או מוכיחים משהו, אלא בגלל שהם יצרו כלי תעמולה חזק מאד – את הציור (השקרי) המראה כיצד ההתחממות הנוראית של המאה ה 20 היא חסרת תקדים בגודלה וחומרתה.

אח"כ הקבוצה הזו של המדענים השתלטה על תהליך כתיבת הדוחות של ה IPCC, ומרחו את ההוקי סטיק על השער של הדו"ח מס' 3 (מ 2001) ובדו"ח מס' 4. הם הבינו שיצרו כלי תעמולה חזק ואפקטיבי שמקדם את האג'נדה שלהם. הוא גם קידם פלאים את הקריירה המדעית שלהם ואת תקציבי המחקר שלהם.

העולם של מדעני האקלים ושל ה IPCC הוא עולם של שקר ותעמולה שקרית.

יעקב

תוספת:

הנה למשל, ציטוט מאחד המיילים:

"any change in temps greater than 100 years in length are a complete unknown"

תרגום: " כול שינוי טמפרטורה בזמן יותר קדום מאשר לפני 100 שנה הוא נעלם גמור (בלתי ידוע)."  ברור למדעני האקלים ב 100% שלא ניתן ללמוד כלום על הטמפרטורות מאותן טבעות. זה מה שברור גם לכול אדם נורמאלי.

יעקב

חקירות לקויות של ליקויי מדע האקלים.

פרשת קליימטגייט גרמה לערעור אמון הציבור בתקינות המדעית של חקר האקלים, ובמהימנות של הרבה מהמדענים שעוסקים בתחום. בעקבות זאת הוקמו 5 וועדות חקירה שמטרתן הייתה להחזיר את המדע לפסים תקינים ולהשיב את אמון הציבור במדעי האקלים. חמש הוועדות ( 3 באנגליה, 1 בארה"ב ואחת בינלאומית) הגישו את דוחותיהן עד 31 באוגוסט ש.ז.. הדוחות מאד חלשים ופגומים, ברובם אינם אלא מעשי טיוח שטחיים. הקלקולים במדע האקלים לא נחשפו ולא תוקנו. אמון הציבור לא חזר, בצדק.

רוס מקיטריק (אחד מהמבקרים של התנהלות מדעי האקלים) מסכם את הדוחות של וועדות החקירה. אנדריו מונפורט, מבקר נוסף, פרסם גם הוא דוח ביקורתי מאד על עבודות הועדות.

הנושאים שוועדות החקירה היו אמורות לבדוק הם:

1.    האם המדענים עשו מניפולציה של הנתונים, האם עשו שימוש סלקטיבי בנתונים, האם המציאו או העלימו נתונים ?

2.    האם המדענים מחקו א-מיילים הקשורים לתהליך ה IPCC – בניגוד לחוק חופש האינפורמציה, האוסר על העלמת מסמכים. (באחד הא-מיילים של קליימטגייט הייתה קריאה למחיקת א-מיילים).

3.    האם המדענים ביטאו ספקות בקשר לרמת הוודאות של ממצאיהם – ספקות שלא באו לידי ביטוי בדוחות של ה IPCC וה WMO (אירגון האקלים של האו"מ) שנמסרו למקבלי החלטות.

4.    האם המדענים נקטו צעדים (כול אחד לחוד, או כולם בתיאום) כדי למנוע מהמבקרים גישה לנתונים וחישובים ולמנוע ביקורת מדעית של ממצאיהם.

5.    האם המדענים (לחוד או ביחד) נקטו צעדים כדי למנוע פרסום של מאמרי ביקורת או מאמרים בעלי ממצאים סותרים בספרות המקצועית, והאם איימו בחרם על עורכים כדי שלא יפרסמו את המאמרים של יריביהם.

כול השאלות האלה מתעוררות בעקבות התוכן של הא-מיילים של מדעני האקלים שנחשפו (קליימטגייט).

מעל שאלות אלה מרחפות עוד שתי שאלות יותר גדולות:

6.    האם ה IPCC הוא מקור אמין למידע מדעי בנושאי האקלים ?

7.    האם המדע שמאחורי טענות השינויים האקלימיים הוא תקין ואמין ?

מקיטריק בודק באיזו מידה סיפקו החקירות שהתנהלו תשובות טובות לשאלות הנ"ל. מסקנתו היא שהחקירות היו מאד לקויות.

החקירות גילו ממצאים שמבססים את החשדות להתנהלות לא תקינה של המדענים. במקרים רבים הם אף מציינים ממצאים אלה בדוחותיהם, בכול זאת הם נמנעים מלהוציא את המסקנות המתבקשות. הם ניסחו את מסקנותיהם בלשון שנותנת את הרושם ההפוך, שכאילו הכול תקין, ואין שום בסיס לחשדות שהועלו. הרבה שאלות נותרו ללא מענה. הרבה נושאים לא זכו לטיפול כלל, הועדות התחמקו מלדון בהם.

המסקנות של מונפורט דומות:

-         אף וועדה לא ביצעה חקירה ממצה במסגרת כתב ההסמכה שלה.

-         בחירת החברים בוועדות החקירה לא הייתה מאוזנת, הועדות היו חד צדדיות.

-         אף חקירה לא הייתה מקיפה ואובייקטיבית.

-         אף חקירה לא שמעה אפילו את הביקורת של גורמים ביקורתיים הבקיאים בנושאים. הם שמעו רק את מדעני האקלים – רק צד אחד.

-         לאף וועדה לא היה מנדט (או כתב הסמכה) מוגדר היטב.

מסכם מונפורט:

"הכישלונות של וועדות החקירה הם ברורים. אמון הציבור במהימנות מדעי האקלים לא יחזור עד שתתבצע חקירה בלתי תלויה, אמיתית וממצה."

יעקב

קליימטגייט 2.0

אותו חסיד אומות עולם (מדליף) ששיחרר את הא-מיילים של קליימטגייט לפני שנתיים בדיוק, שיחרר עכשיו עוד ערימה. בסך הכול יש כ רבע מיליון א-מיילים בחבילה, אבל רק כ 5000 התפרסמו, השאר נעולים עם סיסמה, ואינם נגישים אלא אם כן החסיד ישחרר את הסיסמה, דבר שהוא לא עומד לעשות כעת.

הנה כמה פנינים מהמבחר החדש:

<מספר 3373>

" ברדלי (מדען אקלימי): אני בטוח שאתה תסכים, המאמר של מאן וג'ונס ב גר"ל (ירחון מדעי) הוא באמת פאתטי, ולא היה צריך להתפרסם. אני לא רוצה ששמי יהיה קשור לאותו שיחזור של 2000 שנה" [מדובר באחר ממאמרי ההוקי סטיק שמתיימר לשחזר את הטמפרטורות 2000 שנה לאחור. ברדלי הוא אחד מהחבורה, אבל מתבייש בחבריו, מייקל מאן ופיל ג'ונס]

<מספר 3115>

" מאן: מתי הולך טום ס. לפרסם את השיחזור שלו לטמפ' של 150 שנה?? זה יעזור למטרה [הקדושה] שלנו שנוכל לטעון שהשיחזור הזה מאשר את השיחזור של מאן וג'ונס".

<מספר 3940>

"מאן: הם הוכלים לאשר לנו להתייחס לדוגמה הסינטטית, כמו במאמר בירחון ג' קלייימט, (מאמר שהתקבל, סוף סוף, לפירסום אחרי שהגשנו תיקון), כך שזה יעזור מעט לקדם את מטרתנו"

<מספר 0810  > 

מאן: התייאשתי מג'ודי קורי כבר מזמן. איני יודע מה היא מנסה לעשות, אבל זה לא עוזר למטרה [cause] שלנו"

<מספר 2094>

"ג'ונס: נאמר לי שה IPCC אינו כפוף לחוקי חופש אינפורמציה של המדינות. דרך אחת לכסות את עיקבותיך, המתאימה לכול העובדים על דו"ח מס' 5 של ה IPCC היא למחוק הכול בסוף התהליך".

עוד על הפרשה – מאמר בגארדיאן המקונן על ששוב גנבו מיילים. תגובה של אונ' מזרח אנגליה.

המדליף השאיר גם כמה משפטי הסבר משל עצמו, המנסה להסביר את מעשיו:

"יותר מ 2.5 מיליארד בני אדם חיים על פחות מ 2 דולר ליום. כול יום מתים כ 16,000 ילדים ברעב וסיבות קשורות. אם דולר אחד יכול להציל חיים – גם ההיפך נכון (ביזבזת דולר – פגעת בחיים אדם). עוני הוא פסק דין מוות.

אומות יצרכו להשקיע 37 טריליארד דולר בטכנולוגיות אנרגיה, אם הן רוצות לייצב את פליטות הפד"ח ברמות ברות קיימא. [יעקב: לא נכון. לא חושב כמה יוציאו, המשימה אינה אפשרית היום].

ההחלטות של היום צריכות להיות מבוססות על כול המידע שניתן להשיג ולא על 'החבא את הירידה'."

מעניין... מעניין מאד.

יעקב

ועדת מריחה נוספת.

וועדת הבדיקה האחרונה (מ 4 ) לנושא השערוריות המדעיות של קליימטגייט, וועדת ראסל מויר, הגישה את ממצאיה. ניתן לסכם אותם במשפט אחד: מריחה וטיוח טוטאלי. באנגלית: exoneration – זיכוי מוחלט של המדענים שנחקרו על התנהגות לא תקינה ו "השבת כבודם האבוד" (תרגום המילה מאנגלית).

אם מישהו קיווה שהאוניברסיטאות, והאקדמיה ינסו באמת ובתמים ל"נקות את האורוות", לתקן את הקלקולים במדע, ולחזור לשיטות מדעיות תקינות ואמינות – הרי שהוא קיווה לשווא. כול מה שמעניין אותם הוא כיסוי התחת, הצלת "שמם הטוב" (שלא ניתן להצלה), וטיוח והתעלמות מהאמת.

הוועדה פעלה בשיטת חקירה מוזרה – שבה מתעלמים מהצד המאשים, וחוקרים רק את הנאשם. שואלים אותו: "האם הפרת את הכללים?" וכאשר הוא אומר "לא" – קובעים שלא הייתה עבירה. היא גם מתעלמת מהעובדות.

על האופי האבסורדי, השיקרי של החקירה הזו אפשר לקרוא באריכות באתר של קליימט-אאודיט (של סטיב מקאינטייר) – בכמה וכמה פוסטים.

 הנה דוגמיות מעטות.

אחת הטענות היא שבחיבור הדו"ח של ה IPCC – מחבר אחד הפרקים, קית בריפה, מאונ' מזרח אנגליה (UEA) התייעץ עם חברו וואהל בקשר לניסוח הפרק. על פי הכללים כול התייעצות חייבת להיות גלויה לכול – אבל הם הסתירו את ההתייעצות ביניהם באמצעות א-מיילים. כאשר חוקר אחר, דוד הולנד, הגיש דרישה לפי חוק חופש האינפורמציה, לחשיפת ההתכתבות הזאת ביקש ג'ונס (בשמו של חברו בריפה) מכול הצדדים למחוק את כול הא-מיילים הרלוונטיים, כדי שלא ייחשפו. הא-מייל של ג'ונס המבקש זאת הוא חלק מהחומר של קליימטגייט. מחיקה של חומר שהוא נושא לבקשת חופש אינפורמציה היא עבירה על החוק. ועדת ראסל מויר קבעה שאין הוכחה שנמחקו א-מיילים. בוודאי שאין הוכחה – אם אתה לא מחפש הוכחה – אז אין הוכחה. הם אפילו לא שאלו את ג'ונס ישירות "האם מחקת א-מיילים?". הם לא רצו להביך אותו.

נושא אחר הוא ה"טריק", ו"החבא את הירידה" (hide the decline).

כזכור באחד המחקרים על שיחזור טמפרטורות העבר על פי טבעות העצים הראו הטבעות ירידה חדה בטמפרטורות אחרי 1960 , דבר שלא מתיישב עם תיאורית ההתחממות הגלובאלית. מה עושים עם הנתונים ה"בעייתיים" האלה? מעלימים אותם – כלומר מציירים את הגרף רק עד שנת 1960, ומעלימים את הקטע האחרון (עד 1980) הנמצא בירידה. זהו hide the decline . אח"כ מדביקים לזנב של הגרף נתונים אחרים (של טמפרטורות שנמדדות בטרמומטרים) שמראה קפיצה נאה כלפי מעלה, כלומר – מה שרוצים להראות. זהו ה"טריק" החכם של מייקל מאן.

וועדת ראסל מויר מצאה שתצוגת הגרף בצורה זו הייתה בלתי תקינה ומטעה... בסדר... בכול זאת ממצאיה היו exoneration – כלומר – זה לא תקין, אבל אינו מעיד על התנהגות לא הולמת של המדענים, שכבודם הוחזר למקומו. כלומר: הצגה של גרפים מטעים אינה מהווה מעשה פסול מבחינה מדעית... כנראה שכול מה שמשרת את המטרה הנעלה לא יכול היות פסול...

אני נוהג לחזור על המשפט "המדע מקולקל". זה משפט מטעה. המדע לא מקולקל, אי אפשר לקלקל את המדע. הכוונה הייתה: מוסדות המחקר (חלק מהם), והמדענים בהם (חלק מהם), המחקרים המתפרסמים -  הם מקולקלים מאד. הרבה מאד ממה שמתפרסם כ"מדעי האקלים" אינו עומד בנורמות מדעיות, ואינו מדע כלל. המוסדות (האוניברסיטאות ומוסדות המחקר הממשלתיים) שאמורים לשמור על הסטנדרטים של המדע אינם עושים זאת.

המימסד המדעי מקולקל.

יעקב

מגמות ההתענינות בהתחממות גלובלית וקליימטגייט

המגמות הנחשפות על ידי כלי המחקר של גוגול אינסייט מראות כי ההתענינות בנושאי ההתחממות הגלובלית יורדת וכאשר היא עולה, עולה במקביל ההתענינות בפרשת "קליימטגייט". 

פיל ג'ונס חוזר בתשובה.

בהמשך לפוסט הקודם הראיון המלא עם ד"ר פיל ג'ונס (היו"ר המושעה של הCRU ), כפי ששודר ב BBC, כולל הערות. הנקודות העיקריות: – פיל ג'ונס מודה (בעקיפין) ש: 

1. ההתחממות האקלימית לאחרונה אינה יוצאת דופן בשיעורה או בקצב שלה לעומת העבר. 

2. אין התחממות משמעותית בין 1998 ל 2009 בעוד שלפי ה IPCC היינו צריכים לראות התחממות של כ 0.2 מעלות לעשור לפחות. 

3. המודלים של ה IPCC הגזימו בהערכת הרגישות האקלימית לגזי חממה ונתנו משקל נמוך מדי לשינויים טבעיים. 

4. מכאן לבדו נובע שיש הגזמה שיטתית בכול הניבוי של תוצאות ונזקים של ההתחממות. 

5. הלוגיקה המייחסת את ההתחממות הנוכחית לגזי חממה שפולטים בני אדם – פגומה. 

6. המדע לא סגור, (לא הכול ידוע ומקובל על כולם) עד כמה שזה עלול לזעזע אנשים. 

7. בדוחות ה IPCC יש נטייה להשמיט ממצאים לא נוחים, בייחוד בפרקים המיועדים לקובעי מדיניות. 

בקיצור: ד"ר פיל ג'ונס חזר בתשובה לגמרה, ואימץ את כול הטענות של הספקנים. 

זה מזכיר לי את ההצעה הבאה לכותרת סנסציונית שהוצעה בתחרות בין עיתונאים: "האפיפיור התאסלם". 

הנקודות למעלה זה לא מה שפיל ג'ונס אמר, אבל ממה שאמר זה מה שמשתמע. הוא חרג בהרבה מהמדיניות העקבית של שבט החממיסטים (שהוא נמנה עם ראשיהם) להכחיש הכול מכול, ולכנות את הספקנים "אנטי מדעיים". 

הדיילי מייל יצא בכותרת ענק: "סיבוב פרסה בפרשת קליימטגייט – המדען הראשי המעורב מודה שלא הייתה התחממות מאז 1995" 

יעקב

הפאנל הבינממשלתי הציג קונצנזוס מזוייף לתקשורת

הפאנל הבינ-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC ) הוליך שולל את העיתונות והציבור בכל האמור לאמונה כי קיים קונצנזוס של אלפי מדענים, כך אומר אחד המדענים ה"פנימיים" שעסקו בדו"חות ה-IPCC, מייק הולם (Mike Hulme ) במאמר אותו פרסם לאחרונה. . 

לפי הולם המספר האמיתי של המדענים שתמכו במסקנות הדו"ח בנושאי שינויי אקלים היה מספר "עשרות של מומחים". טענה זאת נכתבה במאמר "התקדמות בגאוגרפיה פיסית".


"טענות מסוג של 2500 מן המדענים המובילים בעולם הגיעו לקונצנזוס לכך שפעילות אנושית הינה בעלת השפעה משמעותית על האקלים יוצרות מצג שקרי", אומר הולם "ומעמידות את ה-IPCC בעמדה פגיעה לביקורת".

הולם משמש כפרופסור המתמחה בשינויי אקלים בית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת מזרח אנגליה ומייסד מכון "טיינדל" לחקר שינויי האקלים. כן אותה אוניברסיטה בה פעל מיודענו ג'ונס הנמצא במרכז פרשת "קליימטגייט". הולם היה אחד העורכים המובילים של הפרק העוסק בתרחישים בעקבות שינויי אקלים בדו"ח השלישי של ה-IPCC.


האם מדובר בהתרחבות הסדקים במגדל השן האקדמי שנבנה באוניברסיטת מזרח אנגליה? כך נראה....

Hulme’s depiction of IPCC’s exaggeration of the number of scientists who backed its claim about man-made climate change can be found on pages 10 and 11 of his paper, found here.

האג'נדה הבלתי מדעית של ה IPCC.

הפוסט הזה מוקדש לחברנו הטוב "טל" שאינו מודע לאופי של ה IPCC ומעריץ אותו כ"גוף אובייקטיבי של מומחים" מטעם האו"מ (הסמכות העליונה לאמת וצדק).

לאחר הסקנדל של קליימטגייט הוקמה ועדה בינלאומית מורכבת מנציגי האקדמיות המדעיות בארצות שונות IAS, ותפקידה היה להמליץ על שיפורים בעבודת ה IPCC . הם אכן מצאו שצריך שיפורים. למשל:

authors reported high confidence in statements for which there is little evidence,

מחברים (בדוח ה IPCC) דיווחו על ביטחון גבוה בטענות שלהן אין ראיות.

Chapter Lead Authors should provide a traceable account of how they arrived at their ratings for level of scientific understanding and likelihood that an outcome will occur.

המחברים צריכים לדווח במיוחד כיצד הם הגיעו להערכה בדבר ההסתברות או הביטחון שמאורע חזוי יתרחש. [כלומר בדוחות הקודמים לא תמיד היה פירוט או הנמקה לרמת הביטחון שטענו לה].

quantitative probabilities (subjective or objective) should be assigned only to well-defined outcomes and only when there is adequate evidence in the literature

טענות הסתברות מוגדרות [likely,  extremely likely, 90% confidence ] יוקצו לתחזיות מוגדרות רק כאשר יש ראיות מתאימות בספרות המדעית.

Quantitative probabilities (as in the likelihood scale) should be used to describe the probability of well-defined outcomes only when there is sufficient evidence.

טענות הסתברות כמותיות (כמו בסולם ה"סבירות" likelihood ), יכולות להופיע בחיזוי תוצאות מוגדרות רק כאשר יש מספיק ראיות.

בנוסף:

איבו דה בור, ראש אירגון האקלים של האו"מ אמר כך בעת בועידת קופנהאגן, על הדו"ח ה 5 של ה IPCC שהיה אז בשלבי הכנה:

“That report is going to scare the wits out of everyone,” Mr de Boer said .... “I’m confident those scientific findings will create new political momentum.”

"הדו"ח יפחיד אתכם עד מוות. הממצאים שלו ייצרו את המומנטום הפוליטי המיוחל"

כלומר – איבו דה בור שם לעצמו למטרה להפחיד אותנו כמה שיותר על מנת ליצור "מומנטום פוליטי" למען הגשמת השקפותיו. זה היעד של ה IPCC, כמה שיותר הפחדה – יותר מומנטום פוליטי.

בינתיים התפרסמה טיוטת הדוח ה 5 הנורא הזה "שיפחיד אותנו עד מוות", והמסקנות עד כה: זהות לחלוטין לדו"ח מס' 4 , שום "תוספת הפחדה". טווח עליית הטמפרטורות החזוי  2-4.5 מעלות בדיוק כמו בדוח 4.

יעקב

ג'ון קריסטי, המדען האקלימי הספקן

הניו יורק טיימס מפרסם מאמר ופרופיל על המדען האקלימי הספקן ג'ון קריסטי. זה חידוש... בניו יורק טיימס, האבא של התקינות הפוליטית, לא היו מתפרסמים מאמרים כאלה בעבר...

ג'ון קריסטי הוא פרופסור למדעי האטמוספרה באונ' של אלבמה, בהאנטסוויל. מאחר והוא ספקן, הוא מנודה על ידי מרבית המדענים, ששייכים לאסכולת החממיסטים. הוא מספר על מקרה של עמית, מכר וותיק, שפגש באחת הוועידות. הוא ניגש אליו בשמחה והושיט לו יד אך השני סרב ללחוץ אותה.

ג'ון קריסטי הוא יוצא דופן בקהילייה שמרבית חבריה דבקים בקונצנזוס האקלימי: שתיאוריית ההתחממות הגלובאלית אינה מוטלת בספק (settled science), ואיום ההתחממות גדול. קריסטי חושב ההיפך בשני הנושאים. זה לא שכדור הארץ לא מתחמם, ולא שהפד"ח אינו משפיע כלל, ואינו אחראי אפילו חלקית להתחממות. לא. אבל, במאמרים בספרות המקצועית, ובעדויות בקונגרס, טוען קריסטי שהתחזיות לגבי ההתחממות העתידית הן מוגזמות מאד, ובני האדם שרדו תקופות של התחממות גדולה יותר, בעבר, ללא פגע. [כלומר ההתחממות אינה אסון].

אומר קריסטי: "אני שונא את הכינויים "מתנגד", "מכחיש" שמדביקים לי. אני מדען שמתייחס לנתונים שיש. מי שטוען שהתיאוריה אינה מוטלת בספק – אני יכול להראות לו בקלות שזה לא כך, בעזרת נתונים ממשיים, כי האקלים בר מדידה ".  ד"ר קריסטי מצביע על גרף בו רואים תחזיות של מודלים אקלימיים המתרוממות כלפי מעלה (מצביעות על התחממות גדולה) לעומת ההתחממות האמתית שהיא קטנה. קהילת החממיסטים אינה יכולה להכחיש גרפים אלה (והיא מקבלת אותם). "כמעט כול אחד יגיד שההתחממות ב 35 השנים האחרונות קטנה מתחזיות המודלים", אומר קרל מירס, מדען בחברת RSS  (המנתחת מדידות טמפרטורה לווייניות). "חוסר ההסכמה עם קריסטי מתייחסת לסיבות לאי התאמה זו. אין זה הכרחי להסיק שהמודלים שגויים, ייתכן ולחוסר ההתאמה סיבות אחרות – כמו שינויים טבעיים או התחממות האוקיינוסים"...

ג'ון קריסטי מכעיס את החממיסטים כי הוא פוגע במסר ההפחדה שלהם, ונותן נשק בידי המתנגדים לצעדים אקלימיים רחבי הקף וחמורים. החממיסטים פוחדים שהזמן אוזל, וחייבים לפעול עכשיו. לעומת זאת קריסטי חושב שהניסיון להקטין פליטות הוא חסר תוחלת ובלתי דרוש. יותר טוב להשתמש בכסף כדי להסתגל לעלייה הקלה בטמפרטורות שאיננו יכולים למנוע.

מבקריו של קריסטי (החממיסטים) אומרים שתחזיותיו אינן בגדר בלתי אפשרי, רק בעלי סבירות נמוכה מאד. (הוא כמובן חושב ההיפך – שתחזיותיהם החממיסטיות הן בעלות סבירות נמוכה).

מה שלא מוטל בספק הם הקישורים המדעיים של קריסטי, בן ה 63.  קריסטי מתעניין באקלים מאז כיתה ה', עת החל לערוך מדידות, בעיר הולדתו, פרסנו בקליפורניה. בבית ספר תיכון לימד עצמו תכנות, ופיתח מודלים ראשונים לחיזוי מזג האוויר. אחר כך למד מתמטיקה באוניברסיטה, עבד תקופה מסוימת ככומר (הוא נוצרי מאמין), אח"כ עשה דוקטורט במדעי האטמוספרה וכעת עובד וחוקר בתחום כבר 27 שנים. קריסטי פרסם מאמרים רבים וספרים בנושא.

המדענים החממיסטים שונאים אותו במיוחד, אולי בגלל הפרופיל התקשורתי הגבוה שלו (לא סותם את הפה...) ומערימים עליו קללות וגידופים בכול הזדמנות, בייחוד בא-מיילים של קליימטגייט. קריסטי מודאג שעמדותיו יפגעו בסיכויו לזכות למענקים להמשך מחקריו. המענק הגדול הוא מענק של משרד האנרגיה האמריקאי, לחקר הפער בין המודלים למציאות. מענק זה מסתיים בספטמבר, השנה, וקריסטי אינו יודע אם יחודש. "יש ממסד אקלימי [המחליט על המענקים], ואני לא משתייך אליו" אומר קריסטי.

(קטע קודם שלנו על קריסטי כאן).

יעקב

המומחה מקרטני

המומחה פול מקרטני נתן ראיון ל"סאן". Ynet מדווח:

על פי הדיווח ברשת פוקס, אמר מקרטני: "לצערי, אנחנו צריכים אסונות כאלה כדי להוכיח זאת לבני האדם.... יש מי שלא מאמינים בהתחממות כדור הארץ - כמו אלה שאינם מאמינים שהשואה התרחשה".

 כריס הורנר, חוקר במכון Competitive Enterprise Institute שכתב שני ספרים בנושא מדיניות סביבתית, תקף את אמירתו של מקרטני. "האם פוש ספייס לא הייתה זמינה להעניק ראיון? כי יש כמה וכמה סיבות למה לא צריך לפנות לשחקנים וזמרים כשרוצים לדון בנושאי מדיניות שכאלה...", אמר הורנר, שידוע כמי שמפקפק בתרומת האדם לתופעת שינוי האקלים. "יש להם מודלים ממוחשבים, את ליאונרדו דיקפריו ואת החיפושית החמודה (מקרטני). בצד השני יש תצפיות שכופרות במודלים הממוחשבים, פרשיית קליימטגייט ועוד שלל הפרשיות הדומות... המאזן הזה דווקא מתאים לי".

לא נורא בשביל מקרטני.  האמונה בלב יותר חשובה מהעובדות, ויותר קל להאמין מאשר לדעת.

יעקב