9 ביוני 2014

קטן מהיר וזול...


"קטן יותר, מהיר יותר, קל יותר, מרוכז יותר וזול יותר" זה שמו של ספר מאת רוברט ברייס,  עיתונאי ומומחה אנרגיה מארה"ב עליו כתבנו גם בפוסט קודם כאן. נושא הספר: אנרגיה. הנה קטעים מהביקורת בניו יורק טיימס.
ציטוטים מהספר: "לו הנפט לא היה קיים היה צריך להמציא אותו. שום חומר אחר לא מתקרב לנפט מבחינת ריכוז האנרגיה, הנוחיות בשימוש והגמישות". "אל תשלו עצמכם, הפחם יישאר בשימוש זמן רב מאד כמקור זול של אנרגיה, בכול הארצות."  "מי שמאמין בכוח הרוח או הביו-דלק כפתרון לביקוש הגואה לאנרגיה מאמין בסיפורי מעשיות (Easter Bunny)".

הניו יורק טיימס ממליץ לקרוא את הספר, למרות שלא ימצא חן בעיני חסידי אל גור. הספר מספר על השאיפה והרדיפה הבלתי פוסקת של המערב לעבר טכנולוגיה המשתפרת כול הזמן. הדחף להמצאות יצר עולם שבו יותר אנשים נהנים מחיים יותר ארוכים ונוחים (עשירים) מאשר אי פעם.

ברייס אומר שראשי הירוקים (למשל גור, ביל מקקיבן, גרינפיס), נביאי הזעם והאסון, הם אופטימיסטים עד כדי טירוף כאשר הם תולים תקוותיהם ברוח, שמש וביו-דלק לצורך אספקת האנרגיה של האנושות. זה לא עניין של אידיאולוגיה – זה עניין של פיסיקה וכלכלה. ה"אנרגיה הירוקה" היא חלשה מדי ובלתי ניתנת להגדלה לממדים המתקרבים לספק את הביקוש הגואה לאנרגיה בעולם.

הוא מביא דוגמאות להמחשת הטיעון. חוות טורבינות שתספק את החשמל הדרוש לאחד ממרכזי הנתונים של פייסבוק, תצטרך להשתרע על פני כ 28 קמ"ר. (ותספק את החשמל רק 25% מהזמן, כלומר צריך חוץ מזה גם תחנת כוח רגילה 75% מהזמן). כדי לספק את כול החשמל המופק מפחם בארה"ב דרוש שטח בגודל של איטליה. מהסיבה הזו – השטח הגדול הדרוש -  [וגם מהסיבה של התזזיתיות], הרוח תהיה לעולם רק שחקן משנה קטן בין ספקי האנרגיה.

צפיפות האנרגיה (השטח הדרוש להפקת יחידת אנרגיה) של ביו-דלק היא עוד יותר קטנה, רק כ 1/3 מזו של הרוח. לדעת ברייס זו שערורייה ממדרגה ראשונה ש 40% מיבול התירס משמש לייצור אתנול (לשריפה במנוע במקום למאכל). עליית מחירי המזון היא תוצאת לוואי של עידוד האתנול באמצעות מנדטים וסובסידיות. הוא מתייחס לתחזית של מר לווינס, ראש גרינפיס, שבשנת 2050 ארה"ב תפיק 23% מהאנרגיה מביו-דלק – ואומר שהיא מגוחכת לחלוטין – שטחה של ארה"ב בקושי יספיק. [יש לציין שדו"ח ה IPCC  מציין את ירידת היבולים וסכנת הרעב כאחת מהתוצאות האפשריות של ההתחממות הגלובאלית. מישהו מתאר לעצמו שבמצב של מחסור במזון תימשך שריפת מזון כדלק?]

ברייס מספר על החידושים הטכנולוגיים בתחום הפקת הנפט והגז, שהעמידו לרשותנו רזרבות גדולות של דלקים אלה. חידושים דומים האנרגיה מתחדשת (שמש ורוח) אינם אפשריים, מבחינת הפיסיקה, בגלל תכולת האנרגיה הקטנה של מקורות אלה.

ברייס אומר שפליטות הפד"ח נמצאות בעלייה, וימשיכו לעלות עוד הרבה יותר, כי העולם זקוק ליותר ויותר אנרגיה כדי להביא רווחה לכול העניים בעולם. הפתרון לבעיית האנרגיה שברייס מנבא היא N2N  - גז טבעי בינתיים (Natural gas) עד שיפותחו טכנולוגיות חדשות לאנרגיה גרעינית  Nuclear. האנרגיה הגרעינית היא נקייה ומרוכזת יותר מכול אנרגיה אחרת.

לסיכום אומר ברייס: "הדרך הטובה ביותר להגן על הסביבה היא להתעשר. מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן להגן על הסביבה. מדינות עניות לא."

כתבת הניו יורק טיימס מבקרת את ברייס על שאינו מתייחס לסכנות ההתחממות הגלובאלית. אבל, לא משנה מה הסכנות של ההתחממות הגלובאלית, (אם הן אמיתיות או לא), העולם לא יסכים להתנזר מאנרגיה, ולהישאר עני. זה לא יקרה. מי שתולה תקוות לישועה מ"אנרגיה ירוקה" סתם חולם בהקיץ. אין בכוחה לספק את צרכינו.

יעקב

6 ביוני 2014

תכנית הפליטות של הנשיא אובמה


הנשיא אובמה הודיע השבוע על תכנית חדשה לצמצום פליטות הפד"ח בארה"ב. לפי התכנית תטיל EPA (הסוכנות לשמירת הסביבה של ממשלת ארה"ב) על המדינות לנקוט באמצעים על מנת לצמצם את הפליטות מתחנות כוח ב 30% עד 2030, לעומת הפליטות ב 2005.

מעריכים שהתכנית תביא לסגירה של תחנות כוח פחמיות רבות. בסוף 2012 פעלו בארה"ב  כ 1300 תחנות כוח פחמיות בגדלים שונים. הגיל הממוצע שלהן הוא 42 שנה (זקנות מאד) ו 11% מהן – גילן 60 שנה או יותר. רבות מתחנות הכוח האלה עומדות להיסגר במילא, בשנתיים הקרובות,  מחמת הגיל והבלאי, וגם בגלל תקנות חדשות שפורסמו השנה המחמירות את הדרישות למניעת פליטה של כספית.

תחנות הכוח הפחמיות הפיקו כ 39% מהחשמל בארה"ב השנה, והיו צפויות, ללא התקנות, לעלות ל 41% ב 2030. מטרת התקנות היא להקטין את החלק המופק מפחם לכ 30% - כלומר – גם בשנת 2030, עדיין יפיקו 30% מהחשמל בתחנות כוח פחמיות. EPA  מניחה שהירידה בכמות הפחם שתישרף ב 2030, לפי התקנות החדשות, תהיה של כ 25-27% לעומת המצב הנוכחי (ללא התקנות החדשות).

יש לציין כמה נקודות: ראשית כול – למה נבחרה שנת 2005 כשנת בסיס? כי ב 2005 היה שיא של פליטות פד"ח בארה"ב, מאז התרחשה כבר ירידה של כ 12% בפליטות, כך שהירידה הנוספת אותה שואפות התקנות החדשות להשיג אינה גדולה כול כך. הירידה עד כה התרחשה בגלל שתי סיבות עיקריות: המשבר הכלכלי של 2008 שהביא לסגירה או צמצום בפעולות של בתי חרושת, ובגלל הפקת גז זול בשיטת הפרקינג, שדוחק רגליו של הפחם בזכות המחיר הנמוך. יש לציין שארגונים ירוקים מתנגדים בחריפות להפקת גז בשיטת הפראקינג ואף הביאו לאיסור השיטה במדינת ניו יורק.

מה שפורסם כעת היא רק הצעה לתקנות של EPA, הן עוד לא נכנסו לתוקף. כעת יהיה תהליך של שנה להגשת התנגדויות, והתקנות הסופיות, המתוקנות צפויות להתפרסם ב 2015. אז יקבלו המדינות זמן של שנתיים כדי להציג ל EPA  לאישור תכנית מפורטת משלהן לעמידה בדרישות. הרבה דיונים, דחיות ואף תביעות משפטיות צפויות, ולא ברור אם, ומתי יתרחש מהו של ממש בנידון.

השורה התחתונה היא שהכול דיבורים. מדברים על שיפור ב"יעילות האנרגטית" (כלומר צמצום הצריכה), מדברים על תכנית של מכסות פליטה סחירות, כדוגמת התכנית שכבר התקבלה בקליפורניה וב 8 מדינות ניו אינגלנד. התכנית הזו מטילה מס על פחם ויוצרת הכנסה למדינה, אבל לא ברור אם ובכמה היא עוזרת לצמצם פליטות. עובדה היא שאין שיטות טובות לייצר חשמל ללא פליטות (חוץ מגרעין), ולכן כול הדיבורים היפים לא יכולים להוביל לצמצום גדול בפליטות. מזל הוא לכן, שהתכנית הזו אכן לא דורשת צמצום כזה גדול. חלק מתחנות הכוח הפחמיות הישנות ייסגרו, רובן עמדו להיסגר במילא. יחליפו אותן תחנות גזיות (שפולטות פחות), תחנות פחמיות חדשות, שיעילות יותר מהישנות ולכן גם כן פולטות קצת פחות, וגם – הפעלה של התחנות הקיימות במשך שעות ארוכות יותר.

התכנית הזאת היא בעיקר למטרות סמליות ופוליטיות – כדי להראות לבסיס הבוחרים הירוק של המפלגה הדמוקרטית שאובמה "עושה משהו" נגד הפליטות. כזכור, ניסה אובמה להעביר חוק פדראלי למכסות פחם סחירות, בשנת 2009-10, אך נכשל בקונגרס. הפעם הוא מנסה להשיג אותה מטרה תוך שימוש בסמכויות של EPA  למניעת זיהום האוויר. EPA  סיווגה, לצורך זה, את הפד"ח כ"מזהם" שנתון, לכן, לסמכותה, דבר שמנוגד לאמת – כי הפד"ח אינו מזהם אוויר המזיק לבריאות.

גם אם היעדים של התקנות האלה (צמצום פליטות מהפקת חשמל ב 30%) יושגו, ההשפעה על האקלים תהיה אפסית. אבל – ספק גדול אם היעדים יושגו. כמו כול דבר במלחמה נגד שינויי האקלים – הכול סמלים והרגשה טובה (שעושים משהו), ולאו דווקא מהו ממשי. אבל, צריך לציין שתקנות אלה פחות מטורפות מהתקנות על שריפת המזון (מנדטים לשימוש באתנול) או שריפת היערות ("ביו-מסה").

יעקב

3 ביוני 2014

עוקץ הכביש הסולארי

התעמולה הבילתי פוסקת וחסרת הכיסוי למען אנרגיה סולרית שתציל את העולם, תעצור את הזיהום, ותפתור בעיות מכל סוג מובילה באופן בלתי נמנע לניצול תמימותם של אנשים בעלי רצון טוב, הפעם לא על ידי תרמית בחסות ממשלתית (כמו במקרה הזה) אלא על ידי תרמית פרטית של "עוקץ סולרי" המשתמש בפלטפורמת גיוס ההמונים אינדיגוגו לגיוס כספים למטרת הפתרון ה"מגניב" של כבישים סולארים חכמים...

בעזרת הפקת וידאו מקצועית והשקעה של נתח משמעותי מהתקציב ברשתות החברתיות מצליחים ה"יזמים" הממולחים למשוך עוד ועוד משקיעים תמימים למיזם חסר התוחלת שלהם, בעת כתיבת שורות אלו כבר גייס העוקץ הסולארי 1.8 מיליון דולר שהם 186% יותר מהיעד שהוצב מלכתחילה.

הנה דוגמא לוידאו עמוס קלישאות שהופץ ברשתות החברתיות וזכה לשיתוף ויראלי ולמעל 13 מיליון צפיות:


לפני שאתם ממהרים להשקיע במיזם המופרך כדאי לשים ל-10 סיבות שמלמדות כי מדובר בתרמית:

1. הבעיה המרכזית של האנרגיה הסולרית הינה יעילות נמוכה ואי יכולת אגירת אנרגיה - לא שטח להצבת פאנלים כפי שההמצאה מתיימרת להציג.
2. . גם בפאנל סולרי רגיל אין החזר כלכלי סביר - בוודאי לא בכזה שמוצב בתא אטום למחצה המוגן על ידי זכוכית משוריינת יקרה להדהים ועמוס באלקטרוניקה.
3. כבישים בנויים לשאת משקלים גדולים מאוד ומשטח חיכוך לכלי רכב רבים תוך עמידות לשינוי טמפרטורה קיצוני ואטימות - אספלט הינו חומר בעל תכונות עמידות שאין לזכוכית. נסו לשפשף אבני חצץ בכל סוג זכוכית ותגלו כי היא אינה עמידה ושחיקתה מבטלת את רכיב השקיפות הנדרש לפרוייקט. 
4. לזכוכית אין את תכונות החיכוך של אספלט המאפשרות ביטחון יחסי בבלימה על כביש רטוב. חיכוך מתמיד יהפוך אותה לאף יותר חלקה ומסוכנת.
5. לא סביר לרצף כבישים בפאנלים הדורשים לעצור תנועה למטרות תחזוקה, תוך גרימת נזק כלכלי למשתמשי הכביש בנוסף לעלויות התחזוקה הרגילות.
6. לא סביר לרצף כבישים בחומרים יקרים וסחירים שיהפכו מטרה לגנבים וגנבתם תיצור סיכון למשתמשי הדרך.
7. הצבה בכיוון הזנית אינה יעילה מבחינת כיוון אל השמש, ברוב שעות הזריחה קרני השמש מגיעות בזווית לפני הקרקע.
8. בדקה 1:25 בוידאו מציגים לנו כאילו הפאנלים ימיסו שלג שיצטבר עליהם ויחסכו פינוי שלג. מגוחך לחשוב שפאנל המכוסה בשלג ובגוף חימום יכול לקלוט קרני שמש (שכמעט לא קיימות בסופת שלגים) ולהמירם לאנרגיה הדרושה להמסתו.
9. תאורת נורות לד אינה נראית באור שמש חזק ומזווית הנהג - לא סביר לסמן כך סימונים חייוניים בכביש.
10. לא סביר לבזבז אנרגיה על סימון חיוני בכביש (קווי הפרדה / עצירה שהעלמותם מסכנת חיים) בזמן שניתן לסמנו בצבע יעיל ועמיד יותר ומחזיר אור שאינו חשוף לתקלות חשמליות.


ניתוחים נוספים לתרמית מוצגים באתר המתמחה בהפקת סרטוני ביקורת מדעיים ופועל גם הוא על עיקרון גיוס ההמונים לטובת הפקת סירטונים לימודיים, הנה היא:


בניגוד למיסי ממשלה כאן מדובר במס חינוכי על טיפשות. היה כבר מי שאמר שאם הוא יקבל דולר על כל שטות שמישהו פולט הוא יהפוך למיליונר. הנה אנשים שמצאו את הדרך להתעשר מטיפשות המשקיעים שאינם טורחים ללמוד את הנושא. תמורת 40 דולר תרומה מעניקים ה"יזמים" כובע המאפשר למשקיע להסתובב בחוצות ולהכריז על טיפשות ברבים.

בועז




תוספת ותיקון: מסתבר שחלק משמעותי ממימון הפרוייקט מגיע גם מכספי מיסים. לדברי ה"יזמים" מחלקת התחבורה של ממשלת ארה"ב העבירה מענק מחקר לפרוייקט בסך 100 אלף דולר ועליו אמורה להוסיף עוד 750 אלף דולר. אבוי...

כתב הארץ לעניני אינטרנט, עודד ירון,  ממשיך את הטרנד ומייצר כתבה אוהדת למיזם "הכבישים הסולאריים כובשים את הרשת". מה שמביך במיוחד בכתבה אלו המומחים המרואיינים.
"לפרופסור דניאל פוירמן, חוקר אנרגיה סולארית מאוניברסיטת בן גוריון, אין ספק שההמצאה של בני הזוג בורסו יכולה לעבוד, אבל לדבריו הכל תלוי במחיר." (כן בטח בעייה קטנה של מחיר) "יש כמה בעיות, אבל אני חושב שאת כולן אפשר לפתור. זאת פשוט שאלה של כמה עולה לפתור אותן".

ד"ר ויקטור צ'רנוב מהטכניון לעומתו מפגין קשר בריא עם המציאות בבלוג שלו בפוסט " Solar Silly Roadways".

1 ביוני 2014

ג'ון הולדרן והאידאולוגיה האנטי אנושית.


בפוסט הקודם סיפרנו על האידיאולוגיה הירוקה הקיצונית שהיא אנטי אנושית מפני שהיא רואה באנשים (ריבוי האוכלוסייה) כטינופת המזהמת את הטבע, כמכה שיש להילחם בה. היא גם רואה את המהפכה התעשייתית כאסון וכך גם הרווחה האנושית (לה קוראים "צריכת יתר"). ההשקפה הזאת מאד נפוצה בחוגי האינטלקטואלים, ואחד הבולטים מהם הוא ג'ון הולדרן, היועץ המדעי של הנשיא אובמה – כלומר לא דמות שולית בכלל, ואולי המעצב הראשי של המדיניות הסביבתית של ממשל אובמה.

תאריו הרשמיים של הולדרן  (בן 70): "מנהל משרד המדע והטכנולוגיה בבית הלבן, עוזר הנשיא לענייני מדע וטכנולוגיה, יו"ר משותף של מועצת היועצים לנשיא בענייני מדע וטכנולוגיה". בארה"ב קוראים לו בקיצור "צאר המדע" (Science Czar). ג'ון הולדרן היה לפני כן, במשך זמן רב, פרופסור למדיניות סביבתית בבית ספר לממשל ע"ש קנדי, באונ' הארבארד. הולדרן מחזיק תואר ד"ר לארונאוטיקה, אסטרונאוטיקה ופיסיקה.

הרדיקליזם של הולדרן החל עוד בשנות ה 1960. ב 1969 הוא כתב "חובה לשכנע את החברה ומנהיגיה שאין ברירה, וחייבים לחדול מגידול האוכלוסין חסר האחריות". הוא ופרופ' ארליך (שהוזכר קודם וגם בפוסט קודם בבלוג - ראו תעוד הרצאתו בתל אביב) ניבאו כדלקמן: " אם לא נחל מיד בצעדים יעילים לבקרת גידול האוכלוסייה – כול הטכנולוגיה שהאדם יכול להמציא לא תמנע את העוני והאומללות הצפויים". בשנת 1971, הוא וארליך הזהירו ש"צורה כולשהי של אסון, אולי מלחמה גרעינית, יתרחשו כמעט בוודאות לפני סוף המאה". בשנת 1973 הולדן אמר: "210 מיליון (האוכלוסייה הנוכחית) היא אוכלוסייה גדולה מדי עבור ארה"ב, ו 280 מיליון בשנת 2040 היא כנראה הרבה יותר מדי". (אוכלוסיית ארה"ב היום: 310 מיליון).

הולדרן ראה את הקפיטליזם כמערכת שמנוגדת, במהותה, לסביבה, וקרא ל"מסע נמרץ ורציני להפסקת (או ביטול או הרס de-develop)) התיעוש והפיתוח בארה"ב ובמערב, במטרה לשמר אנרגיה ולאפשר גידול בארצות המתפתחות (המפגרות)". על ידי "ביטול הפיתוח" (de-development)  הם הסבירו, "אנו מתכוונים להורדת צריכת האנרגיה לנפש, פחות מוצרים ואביזרים..."


בספר המצולם מעלה, שיצא לאור ב 1977, מציעים המחברים (הולדרן והזוג ארליך) אמצעי כפייה דרקוניים לצמצום האוכלוסייה – כמו הפלות מאולצות, חוקים המאלצים אנשים מסוימים לעבור הפלות או ניתוחי עיקור, ומשטר כלל עולמי שישלוט וידכא בכפייה את הפיתוח הכלכלי וריבוי האוכלוסייה.

עם מינויו לעוזר הנשיא, בשנת 2009, בעת השימוע בקונגרס לצורך אשרור המינוי, טען הולדרן שהוא וויתר על דעות אלה מלפני 30 שנה, שינה השקפתו, ואינו דוגל היום בהתערבות ממשלתית בכפיה בענייני ילודה ומשפחה. הוא לא אמר אם וויתר גם על הרעיון של "ביטול הפיתוח" – de-developement .

הקטע הזה נועד להמחיש עד כמה נפוצה ורבת השפעה הדעה – או האידיאולוגיה – האנטי אנושית – אנטי התפתחותית, אנטי תעשייתית. היא מכתיבה את מדיניות ממשל אובמה בענייני אנרגיה – למשל ההצעה לתקנות חדשות שתוביל למעשה לסגירת כול תחנות הכוח הפחמיות בארה"ב, המספקות היום כ 40% מהחשמל שלהם.

יעקב