הנשר הקרח – bald eagle – (בתמונה)
הוא הסמל של ארה"ב. הוא, ובן דודו, הנשר המוזהב Gold
eagle, הם ציפורים יפהפיות וגם מוגנות לפי חוק
שהתקבל כבר ב 1940.
אבל, בארה"ב יש כ 30-50 אלף טורבינות רוח, בעלות כושר ייצור
(תיאורטי, נומינאלי) של 66 GW, וטורבינות אלה קוטלות
נשרים ושאר מיני עופות. במחקר
שפורסם בשנת 2013 בביטאון האגודה לשמירה על חיות הבר נמצא שטורבינות הרוח (אלה
שכבר היו אז) קוטלות כ 573 אלף ציפורים (כמובן, רק מיעוטן נשרים), ו880 אלף עטלפים
בשנה.
הטורבינות קיבלו "אישור" משרות הדגה והחי של ממשלת
ארה"ב FWS להרוג ציפורים חופשי, חופשי, למשך 5 שנים –
ללא חשש שיוגשו תביעות לפי החוק להגנה על הנשרים משנת 1940. אח"כ האריכה הFWS את הרישיון להרוג לתקופה של 30 שנים, כלומר –
לתת לטורבינות יד חופשית וחסינות בנושא.
ב 11 באוגוסט פסל שופט
פדרלי בצפון קליפורניה את התקנות המוצעות, כלומר – את החסינות ל 30 שנה.
השופט פסק בתביעה לטובת האגודה האמריקאית להגנה על ציפורים. השופט מצא שיו"ר
ה FWS עבר
על חוק המדיניות להגנת הסביבה משנת 2013.
הטורבינות זוכות, כמובן, לתמיכה של הממשל, ולמרות מאות או אלפים של
מקרים של קטל ציפורים מוגנות, הוגשו עד כה רק שתי תביעות משפטיות נגד מפעילי
הטורבינות. כלומר: משרד המשפטים האמריקאי נמנע, מסיבות פוליטיות-אידיאולוגיות
מלאכוף את החוק במקרה זה.
לפי התכנית (הבלתי
אפקטיבית) של הנשיא אובמה למלחמה באקלים, צופים התקנהנ של פי שלוש טורבינות,
עד הספק של 200GW עד לשנת 2030, כשטורבינות הרוח הם המקור העיקרי
לאנרגיה מתחדשת שקיים כיום. (לא שהן מפיקות הרבה אנרגיה – אבל הן מפיקות אשליה של
אנרגיה ירוקה).
הטורבינות האלה, המותקנות במספרים גדולים (עשרות ומאות אלפים),
ומפוזרות באתרי טבע בתולי ברחבי ארה"ב מהוות פגיעה חמורה בסביבה כשהן הורסות
שטחי טבע בתוליים ובתי גידול, וקוטלות מאות אלפי ציפורים ועטלפים. הפגיעה שלהן
חמורה בהרבה מפגיעה של תחנות כוח רגילות בגלל המספר העצום של הטורבינות והפריסה
שלהן (ושל קווי התמסורת שלהן) בשטחים גדולים שהיו עד כה טבעיים.
תחנות הרוח מהוות פגיעה בסביבה, שלא עומדת בפרופורציה לתועלת הקטנה
שהן מביאות בהפקת חשמל.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה