דפים

13 באוגוסט 2015

צייד של בעלי חיים לצורך שימור.

בהמשך למאמר על צייד אריות באפריקה, מפרסם הניו יורק טיימס מאמר על חוות שמתמחות בתיירות של ציידים. חוות פרטיות (ענקיות) אלו מארחות תיירים (בעיקר מארה"ב) ומאפשרות להם לצוד באופן מבוקר, בתחום החווה, בעלי חיים פראיים גדולים (אריות, פילים, צבאים שונים, אנטלופות). התייר משלם עבור האירוח בחווה, ובנוסף משלם מחיר די גבוה עבור כול חיה שהוא מצליח לצוד – למשל 2500 דולר עבור קודו (צבי גדול).

הנוהג הזה, של תיירות צייד, תורם רבות לשימור החיות אומרים מרבית מומחי השימור. החיות הגדולות, שמרביתן אינן בסכנת הכחדה, מהוות מטרד וסכנה לחקלאים מקומיים עניים החיים באזור. הכפריים, באפריקה, נוהגים להרעיל ולהשמיד אריות, פילים וצבאים שפולשים לאדמותיהם, הורסים את יבוליהם ומסכנים את חייהם. אבל, עם התפתחות חוות הצייד – יש להם פתרון יותר כדאי – הם מגרשים את החיות לחווה, וגם מקבלים, לעיתים תשלום עבור זה. גם שמורות הטבע, המנוהלות על ידי הממשלות, שבהן הצייד אסור, נוהגות למכור חיות בר לחוות הצייד הפרטיות. לעיתים קרובות יש ריבוי חיות מעבר ליכולת הקיבול של הפארק, ומוטב להעביר את החיות, תמורת תשלום, שעוזר במימון תחזוקת הפארק, לחוות, מאשר להשמיד אותן. בנוסף מספקות החוות פרנסה לאנשים שעובדים בה ועוסקים, בין השאר, בטיפוח החיות ושיפור תנאי החיים שלהן בחווה.

חוות הצייד הופכות את החיות לפריט בעל ערך כלכלי רב (אולי פי 10 מערכה של החיי כבשר מאכל) ובכך רותמות את כללי הכלכלה למען שימור בעלי החיים. דבר בעל ערך – נוהגים לטפח ולשמור אותו. זה כמובן מלבד הפרנסה שהחוות יוצרות עבור בני אדם (בעל החווה ועובדיו) – עוד ערך חשוב.

פעילים ירוקים ופעילים למען זכויות החיות מתנגדים, כמובן, בחריפות לצייד של חיות (חוקי או בלתי חוקי, בטבע או בחוות) ואומרים שכול מעשה הרג של חייה הוא פשע. אבל, איסור צייד גורף יגרום ליותר הרג של חיות – לא פחות – הרג על ידי האוכלוסייה המקומית שרוצה להגן על עצמה ויבוליה.

גם בנושא שימור בעלי חיים גדולים צריך לנהוג בהגיון ולא להיגרר אחרי דמגוגיה ירוקה.

יעקב


אין תגובות: