סטיב
מקאינטייר מצביע כבר זמן ממושך על בעיית ההתפצלות (או סטיה או divergence ) של נתוני הפרוקסי, האמורים ללמד אותנו על הטמפרטורות בעבר
הרחוק, לפני שהיו טרמומטרים. הבעיה היא חוסר התאמה (התפצלות) בין נתוני הפרוקסיס
למדידות.
חוקרי אקלים העבר טוענים שניתן ללמוד על טמפרטורות בעבר הרחוק על פי
תופעות שונות (פרוקסיס) כמו רוחב טבעות הגידול השנתיות בעצים מסוימים או עובי של
חומרים אחדים בשכבות המשקעים השנתיות בקדחים בקרקעית האגמים או האוקיינוסים. קשה
מאד לדעת אם אכן הפרוקסיס מצביעים על הטמפרטורה בעבר או לא. מה שכן ניתן לעשות הוא
להשוות את הנתונים של הפרוקסיס למדידות הטמפרטורה הממשיות (באמצעות מדי-חום)
בתקופה שיש חפיפה בין שניהם – דהיינו – בערך מ 1850 עד היום. במילים אחרות: האם
העלייה המשמעותית בטמפרטורות במאה ה 20 (אם הייתה... לפי טרמומטרים...) מתבטאת
באמת בטבעות רחבות יותר בעצים או שכבות עבות יותר במשקעים של הפרוקסיס, בתקופה זו.
הבעיה היא שהתשובה היא: לא. יש סטייה, התפצלות, divergence , מדי החום מראים דבר אחד (עליה), הפרוקסיס מראים דבר הפוך
(ירידה).
כיצד מטפלים (מסבירים) מדעני אקלים חממיסטים בעובדה זו? הם מתעלמים
ממנה. הם ממציאים כול מיני "טריקים מתוחכמים" (ציטוט מפיל ג'ונס)
כדי להעלים את הבעיה כמו הטריק המפורסם "החבא
את הירידה". הם
מנסים להעלים עובדות שאינן תואמות את האידאולוגיה החממיסטית שלהם ואינן מקדמות את
ההפחדה הקדושה.
הנה, לדוגמה, ממצאים משני אתרים שהיו בין 57 האתרים שממצאיהם נכללו
במחקר האחרון של OCEAN2K . הגרפים לקוחים ממאמר שפרסם לדוק (חוקר
חממיסט, אחד מחוקרי OCEAN2k) במאמר קודם, משנת 2010.
רואים בבירור מגמת ירידה מובהקת באינדיקציות של הפרוקסים – בתקופה
1900-2000, בה הטרמומטרים מראים (לדברי החממיסטים) מגמה ברורה הפוכה - של עלייה בטמפרטורות.
המחקר
האחרון של OCEAN2K בדק 57 סדרות של נתונים ( מ 57 אתרים שונים, באוקיינוסים, בעולם).
בתוך 57 אלה, היו 21 סדרות שבהן יש נתונים ברזולוציה גבוהה – דהיינו כול 25 שנה,
וגם יש בהן נתונים רבים (20-40 נתונים) לתקופה של המאה ה 20 (או השנים 1850-2000
בהן יש גם נתוני מדידות טרמומטרים). הנה הגרף המתאר את הנתונים, על פי הנתונים
במחקר K2O:
הקו האדום מראה את הנתונים של 21 סדרות הפרוקסי בעלות הרזולוציה של 25
שנה והנתונים עד המאה ה 20. הקו הוורוד מתאר את כול 57 הסדרות, מקובצות לקבוצות של
200 שנה, כפי שמופיע במחקר. הקו השחור בקצה הימני מתאר את הטמפרטורות של פני הים,
כפי שנמדדו בטרמומטרים. רואים בבירור שבעוד הטרמומטרים מראים עלייה חדה בטמפרטורות
במאה ה 20, הפרוקסיס מראים רק המשך של הירידה, ושום עלייה. זוהי בעיית הסטייה,
ההתפצלות, ה divergence. את הבעיה הזו "מעלימים" החוקרים
במאמר – הם לא מזכירים אותה בשום מילה, למרות שהיא משתקפת היטב בנתונים שהם עצמם
מפרסמים. אין להם מה להגיד...
הבעיה של הפיצול, סטייה או חוסר ההתאמה בין נתוני הפרוקסי ונתוני
המדידות (בתקופת החפיפה – 1850-2000) היא בעיה מהותית. או שהטענה
שהפרוקסיס מצביעים על הטמפרטורות של העבר אינה נכונה, או שהגרפים המקובלים, המראים
את מדידות הטמפרטורות באוקיינוסים, אינם נכונים (בהחלט אפשרי), או שיש הסבר אחר
לתופעה. ההסבר אינו ידוע, ודרוש מחקר רב ומעמיק כדי לגלות את התשובות.
מדע תקין, נורמלי, מחייב להציג את כול הנתונים שקיימים, ואת כול
הבעיות או הפרשנויות האפשריות, שנובעות מהנתונים. מה שהמדענים החממיסטים עושים,
במקום זה, בעקביות, זה להתעלם (ולהעלים) מהבעיה, ולנסות לטאטא אותה מתחת
לשטיח. הם מנסים להציג תמונה (שקרית) כאילו הכול ידוע ומובן, ולקדם את המסר
האידאולוגי בדבר ההתחממות הגלובאלית הנוראית.
מה ש"מדענים" חממיסטים עושים זו תעמולה (שקרית) ולא מדע.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה