דפים

16 בספטמבר 2020

על מצבם של קרחוני העולם

פרופ' מיכה קליין

חלק גדול מהביקורות על הכתבות שכתבתי בנושא "משבר האקלים" היו אלה שעסקו בהפשרה גדולה לכאורה של הקרחונים בעולם.

לפני שאציג את הנתונים ביחס לקרחוני העולם יש להביא כמה עובדות.

1.      קרחון הצף על המים ונמס לא יעלה את גובה פני הים. (חוק ארכימדס)

2.      גם לפני 100 שנה נשברו גושי קרח ממדפי הקרח הסובבים את אנטרקטיקה , אך אז לא עמד שם צלם.

3.      מדף קרח זה צף על פני מים ולכן גושי הקרח הענקיים הנשברים לא יעלו את גובה פני הים. איור 1 מדגים את ההבדל בין הקרח המכסה את גרינלנד היורד ישירות לים ולעומתו הקרח המכסה את אנטרקטיקה היורד מהיבשה ובונה את מדף הקרח בו הקרח צף על פני המים.



איור 1. יחסי קרחון –ים בגרינלנד (החלק השמאלי) ובאנטרקטיקה (החלק הימני). 
Image from Landsat Image Mosaic Of Antarctica (LIMA).

4.      הקרח הארקטי הוא פלטות קרח דקות הצפות על פני ים ולכן הפשרתם לא מעלה את גובה פני הים.

5.      הערכות על כמות המים האצורות על גבי היבשות מראות כי הפשרה תיאורטית של כל הקרח מיבשת אנטרקטיקה תעלה את גובה פני הים בכ-70 מטר, הפשרה של כל הקרח האצור בגרינלנד יעלה את גובה פני הים בכ-7 מטר, כל קרחוני ההרים הגבוהים בעולם הפשרתם תתרום רק 0.4 מטר לעלייה בגובה פני הים.

6.      מלבד תהליך התחממות, קרחונים יכולים להיות מומסים גם עקב פעילות וולקנית או הידרותרמלית מתחת לקרח.(איסלנד)

7.      קרחונים יכולים להפשיר עקב "זיהום" של פני הקרחון בפיח מהתעשיה, ואז הקרחון קולט יותר חום ומתחמם.

על מדידות הטמפרטורה באזורים הקרובים לקוטב הצפוני והן לאלה ביבשת אנטרקטיקה כתבתי בכתבות שפורסמו ב"בלוג הירוק" בשם "מהי הטמפרטורה שמודדות התחנות האקלימיות באנטרקטיקה? ו "שינויי הטמפרטורה בתחנות הרחוקות מ"אי החום העירוני". בשתי כתבות אלה מובאים נתונים בעלי רצף מדידות ארוך יחסית המראים כי אין עלייה בטמפרטורה באזורים אלה. טמפרטורות "השיא" הנמדדות בחצי האי האנטרקטי מושפעות גם מהיות האזור אזור פעיל וולקנית.

אנטרקטיקה

הערכת נפח הקרח הכולל ביבשת זו היא כמובן בסימן שאלה שכן עדיין אין מפה מדויקת של התשתית הסלעית שמתחת לקרח. בנוסף שינוי בנפח הקרח על היבשת קשה מאד למדידה שכן עלייה בגובה פני הקרח ב1 ס"מ היא בתחום הדיוק של מדידת הלווינים ,אך משמעותה שינוי עצום בנפח.יש מדידות רבות של האזור "ים-קרח" (sea ice), על אזור זה כותב דווח של NASA:

From the start of satellite observations in 1979 to 2014, total Antarctic sea ice increased by about 1 percent per decade.

In short, Antarctic sea ice shows a small positive trend, but large-scale variations make the trend very noisy.

אם כן יש עלייה של אחד אחוז לעשר שנים בשטח ה"ים-קרח". בקיצור נראת מגמה קלה של עלייה אך ה"רעש" בנתונים גדול.

https://earthobservatory.nasa.gov/world-of-change/sea-ice-antarctic#:~:text=From%20the%20start%20of%20satellite,about%201%20percent%20per%20decade.&text=In%20short%2C%20Antarctic%20sea%20ice,make%20the%20trend%20very%20noisy.

 

המיספירה צפונית

בחצי הכדור הצפוני נערכות מדידות על ידי כמה גופי מחקר. כאן אציג את הנתונים המוצגים על ידי nsidc

NSIDC  - National Snow and Ice Data Center

איור 2 מציג את האנומליה בכיסוי השלג בהמיספירה הצפונית בכלל וכן חלוקה לתת איזורים, היבשת הצפון אמריקאית קו מרוסק כחול, והיבשת האירואסיתית, קו מרוסק אדום. ניתן לראות כי משנת 1967 ועד לשנת 1985 יש יציבות עם מגמה קלה לעלייה בשטח המכוסה שלג. לאחר מכן במשך ארבע שנים יש ירידה גדולה מאוד בכיסוי השלג. ובדור האחרון משנת 1990 ועד לשנת 2016 יש מגמה קטנה של עלייה.

איור 2. האנומליה בשטח המכוסה שלג בחצי הכדור הצפוני. קו שחור בכלל ההמיספירה , קו כחול מרוסק- צפון אמריקה,קו אדום מרוסק אירואסיה. ( מקור: Robinson 2016)

https://nsidc.org/cryosphere/sotc/snow_extent.html

איור 3 מתאר את המגמה בקוטב הצפוני (קו כחול) ובקוטב הדרומי (קו אדום) בשנים, 1978-2017. השנים בהם יש כיסוי לוויני של אזורים אלה.

איור 3. השתנות אנומלית כיסוי הקרח בשנים 1967-2017. האדום –לקוטב הדרומי , הכחול לקוטב הצפוני. הקו המודגש ממוצע רץ ל-12 חודש , הקו הדק נתונים חודשיים.  ( מקור

Image provided by National Snow and Ice Data Center, University of Colorado, Boulder.)

ביחס לקוטב הצפוני יש לזכור כי לפי התחזיות של אל-גור הים הצפוני היה "צפוי" להיות חופשי מקרח בשנת 2013.

קרחוני הרים

בקבוצה זו של קרחונים חל השינוי הגדול של נסיגת קרחונים. בעובדות הפתיחה כבר צויין כי כמות הקרח האצורה בקרחוני ההרים אינה גדולה. אף על פי כן לא ניתן להתכחש לנסיגה של חלק גדול מקרחונים אלה.. בברור ניתן לראות כי הנסיגה החלה בערך בשנת  1850 זאת התקופה בה כדור הארץ "יוצא" מתקופת הקרח הקטנה. בנוסף לכך לאחר המהפכה התעשיתית "התמלא" האויר בחלקיק פיח שחורים מארובות התעשייה. פיח שחור זה שקע על גבי הקרחונים וגרם לכך כי פני שטח הקרחון קלטו כמות רבה של חום שגרם להתמוססות הקרח.

איור 4. נסיגת קרחוני האלפים בשנים 1500-2000. ( מקור: Painter et al 2013 PNAS)

יש לציין כי אזורי קרחוני הרים הרחוקים מכל אזורי תעשייה צוברים קרח גם בימינו כזה הוא אזור הקרקורם Karakoram)) ( אזור הררי במפגש הגבולות הודו-פקיסטן-סין ) הצובר קרח גם בימינו  Zemp et al. 2019

בשנים האחרונות מדווחת גם NASA על כך שיש קרחונים בגרינלנד שחזורו לגדול לאחר כמה שנות נסיגה קרחון יעקובסון מהחשובים שבקרחוני גרינלנד נסוד עד שנת 2012 אך מאז הוא חוזר לגדול.

A major Greenland glacier that was one of the fastest shrinking ice and snow masses on Earth is growing again, a new NASA study finds.

 

אומנם בקבוצת קרחוני הרים ברור כי יש יותר כאלה שנסוגים, אך אביא כאן שתי דוגמאות הפוכות.

קרחון Pio XI בצ'ילי מוצג באיור 5. קרחון זה גדל בשנים 1830-2014 בכ-15 ק"מ.

איור 5. קרחון Pio XI בצילי. (מקור: (Wilson et al., 2016.

הדוגמה השניה היא של הקרחון הצעיר ביותר בעולם. בשנת 1980 התפרץ הר הגעש סנט-הלן בצפון מערב ארה"ב. מאז התפצח בתוך  מכתש הלוע החדש קרחון שהולך וגדל ,למרות שהתקופה היא של " התחממות גלובלית". איור 6.

איור 6. הקרחון בתוך לוע הסנט-הלן. מקור: Crater Glacier in October 2006. Photo courtesy USGS

כפי שכתבתי בחלק מהכתבות הקודמות הרבה תופעות טבע מתנהגות באופן מחזורי. איור 7 מציג את "המחזוריות הקרחונית" ב-10.000 השנים האחרונות.

בקרחונים בשוויץ . נראה כי לפני כ-5000 שנה היתה תקופה חמה בה נמסו הקרחונים. "איש השלג" שגופתו נמצאה לפני שנים בודדות בשלמותה, נפטר באותה תקופה ולאחר מכאן האזור התקרר וכיסה את הגופה ולכן ההשתמרות הטובה. לאחר מכן במשך כמעט כל התקופה היו אומנם נסיגות /התקדמויות  אך התקופה בכללותה קרה יותר ( יותר צבע שחור בגרף)  בערך בכ 150 השנה האחרונות יש התחממות לאחר היציאה מתקופת הקרח הקטנה, ואז נחשפת גופתו של איש השלג.

 

איור 7. נסיגה והתקדמות של חזית הקרח

 


סיכום

לא ניתן ללמוד על נסיגה דרמתית בקרחוני הקטבים.יש נסיגה כללית בקרחוני ההרים , גם היא לא כוללת את כל קרחוני העולם, וחלקה נובע מהשפעת הפיח ומהיציאה המחזורית מתקופת הקרח הקטנה.


אין תגובות: