על החינוך בנושא ההתחממות הגלובלית.

מה מלמדים אותנו ב-2020 ומה באמת קורה בחוץ?

מאת פרופ. מיכה קליין

בשנת 2010 פורסם על ידי משרד החינוך – המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ופיתוח תכ"ל והפיקוח על הוראת הגאוגרפיה, בשיתוף עם מט"ח –המרכז לטכנולוגיה חינוכית הספר "כדור הארץ והסביבה" –ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח הסביבה לתלמידי החטיבה העליונה. הספר עדיין משמש כספר המלווה את התלמידים בחטיבה העליונה עד היום. את הפרק העוסק בהתחממות הגלובלית כתב פרופ. יואב יאיר.

בשנת 2014 פורסמה על ידי בועז ארד (ושות.) חוברת בשם "אש ותמרות עשן: מה לומדים על התחממות גלובלית בבית הספר". החוברת  מבקרת את היחידה הראשונה בספר העוסקת בהתחממות הגלובלית. לא אחזור על נקודות הביקורת הרבות שעלו בחוברת.

אתייחס רק לעשרה קטעים המובאים בספר לעומת תמונת המצב העכשווית.( ניסיתי במידת האפשר למצוא נתונים הקרובים ביותר לימינו).

קטע א'

כדור הארץ והסביבה עמ' 7

כותב הפרק הביא אחד מתוך גרפים רבים שפורסמו על ידי NASA. אך לא ציין כי NASA "תיקנה" את נתוני הטמפרטורה ועל ידי כך שינתה את הגרף. למשל איור 1 מציג שני גרפים ששניהם פורסמו על ידי NASA אך מראים תוצאות שונות. הגרף משנת 1999 מראה כי הטמפרטורה בשנת 1936 היתה גבוהה יותר מזו שבשנת 1999 . לעומת הגרף שפורסם ב-2019 שם המצב שונה.

איור 1. השוואת הגרף ששורטט על ידי NASA ב-1999 לעומת זה ששורטט ב-2019.

על בסיס נתוני NASA לפני ולאחרי התיקון, שרטט הלר את איור 2.

איור 2. הטמפרטורה הממוצעת בארה"ב, באדום הנתונים המדודים בכחול הנתונים לאחר התיקון.

בבירור ניראה כי ללא התיקון לא ניתן לכתוב כי טמפרטורות השנים האחרונות הן הגבוהות ביותר.

 

קטע ב'

כדור הארץ והסביבה, עמ' 9

המסר של קטע זה מובא גם בהמשך הפרק המדבר על תהליך המדבור.

אביא כאן רק מעט נתונים העוסקים באזור הסהל שבדרום מערב מדבר סהרה. באזור זה הייתה ירידה גדולה במשקעים שהגיעה לשיאה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ולכן "חוזי האקלים" ראו שחורות לאזור. אך המחזוריות הטבעית של האקלים בעולם שינתה את המגמה וניתן לראות כי מאז יש עלייה בכמות המשקעים. לחיזוק הטענה  אני מצרף תוצאות משלושה מקורות שונים המראים אותה מגמה. איור  3 4 5.

איור 3. השינוי במשקעים בחבל הסהל בשנים 1950-2017.

איור 4. העלייה בכמות המשקעים, הקו הירוק, בחבל הסהל 1982-2012.

איור 5 . השינוי האינדקס המשקעים בסהל מאז 1900. מאז שנות ה-80 נראת עלייה.

 

 קטע ג'

כדור הארץ והסביבה עמ' 9

איור 6  מבוסס על נתוני המרכז הלאומי לנתוני הוריקנים בארה"ב מראה מגמה של ירידה במספר ההוריקנים, בקטגוריה 3 + , העמודות מייצגות עשור ולא שנים בודדות. (מעודכן עד ספטמבר 2018)

איור 6 . השינוי במספר ההוריקנים בדרגה 3 ומעלה לכל עשור מאז 1850.ניכרת ירידה ב-80 השנים האחרונות.

איור 6  לא מתאר את שיעור הנזק הכספי שכן ערך ההשקעות שנמצאים בנתיבי ההוריקנים עלה בהרבה לאורך השנים ולכן ברור כי הנזק לכל אירוע גדל.

קטע ד'

כדור הארץ והסביבה עמ' 10

על השטח המכוסה שלג יש מעקב שנתי באמצעות חישה מרחוק. הגרף המצורף שורטט במעבדת אוניברסיטת רוטגרס בארה"ב ומתאר את כיסוי בשלג בגרינלנד בשנים 2000-2020 ניתן לראות כי פרט לשנה אחת לאורך כל 20 השנה כיסוי השלג היה גדול יותר מממוצע הכיסוי לשנים 1972-2019.

איור 7. כיסוי השלג בגרינלנד בשנים 2000-2020. הקו האדום הוא ממוצע הכיסוי לשנים 1972-2019. ניתן לראות כי כמעט בכל התקופה  הכמות השנתית הייתה גבוהה מהממוצע.

קטע ה'

כדור הארץ והסביבה עמ' 10

 

כדור הארץ והסביבה עמ 10

בגרף המובא בספר הודגשה הירידה בנפח הקרח כבר משנת 1960. אך מעיון במהלך הקו האדום המתאר את המהלך השנתי כי עד שנת 1990 לא ניתן לראות מגמת ירידה ורק אז מתחילה ירידה בנפח הקרחונים.

תמונה עכשווית על נפח הקחונים מראה כי הירידה בנפח הקרחונים נעצרה לפני כ-עשור ומאז נפח הקרחונים עולה ראה איור 8, המציג את המצב בגרינלנד.

איור 8 שינוי נפח הקרח בגרינלנד בשנים 1993-2018.

איור 9 מתאר את השתנות נפח הקרח הים הארקטי בתאריך 8.8 (כל שנה) לשנים 2006-2018

איור 9. השינוי בנפח הקרח בים הארקטי , השרות המטאורולוגי הדני.

קטע ו'

כדור הארץ והסביבה עמ' 12

במחקר שפורסם בשנת 2018 מדווח דוואט (Duvat) על סקר נרחב שעשה על שינוי בשטחם של האיים. בעשורים האחרונים, איי האטול באוקיאנוס ההודי ובאוקיאנוס הפציפי לא הציגו עדויות של שינוי בשטח עקב העלייה בגובה פני הים. ניתוח של נתונים זמינים, המכסים 30 אטולים וכוללים 709 איים, מגלה כי שום אטול לא איבד שטח וכי 88.6% מהאיים היו יציבים או גדלו בשטח, בעוד שרק 11.4% מהאיים הצטמצמו בשטחם. נמצא כי באיים הקטנים מ-10 הקטר ( הקטר= 10 דונם) היה שינוי בשטח  מעבר לטווח של 3% מהשטח, אך באיים הגדולים מ-10 הקטר אף אחד מהם לא ירד בשטחו איור 10. מתוך מאמרו של:

Virginie K. E. Duvat   2018 A global assessment of atoll island planform changes over the past decades,  WIREs climate change. https://doi.org/10.1002/wcc.557

איור 10. השינוי בשטח האי לעשר שנים (באחוזים) לעומת גודל האי בהקטר. ניתן לראות כי איים הקטנים מ10 הקטר נתונים לשינוי גדול בשטח האי אך אייםשגודלם מעל 20 הקטר כולם נמצאים בתחום של שינוי קטן (עד 3%) ואלה שחורגים כולם מראים עלייה בשטח האי.

 

קטע ז'

האיור המצורף מופיע בספר בעמוד  28 , מצויין כי מקורו הוא ה-IPCC. 

כדור הארץ והסביבה עמ' 28.

כבר בזמן פירסום הספר ה-IPCC "ביטל" את השרטוט הזה והציג במקומי את שרטוט "מקל ההוקי " המפורסם איור 11 ( Hockey stick). העלייה הגבוהה של הטמפרטורה בתקופה החמה של ימי הבינים לא תאמה את מודל ה-IPCC ולכן בכל פירסומיהם הם עברו לשרטוט "מקל ההוקי". בגרף זה מוצגת ירידה רצופה בטמפרטורה מאז שנת ה-1000 עד לשנת 1850 ומאז עלייה חדה. זה "מתאים" לגישה של האדם כגורם לחימום.

איור 11. השתנות הטמפרטורה כפי שמוצגת על ידי ה-IPCC מאז 2001.

קטע ח'

כדור הארץ והסביבה עמ' 29

הקשר לכאורה בין עלייה בפחמן הדו חמצני לבין עליית הטמפרטורה מודגש רבות על ידי הדוגלים בהתחממות גלובלית מעשה ידי אדם. כדי לחזר את טענותיהם הן מביאים את העלייה  המחזורית בטמפרטורות במאות אלפי השנים האחרונות.

אך ניתוח מפורט של מחזורים אלה שהתאפשר מניתוח של גלעיני קידוח בקרחונים  גילו כי ההתחממות קדמה לעליית הפחמן הדו חמצני.  איור 12 מציג את השתנות הטמפרטורה והשתנות הפחמן הדו חמצני על בסיס תוצאות קידוח באנטרקטיקה. ניתן לראות כי העלייה בטמפרטורה , הקו הכחול, החלה לפני העלייה בפחמן הדו חמצני קו הכתום.

איור 12 השתנות הטמפרטורה והפחמן הדו חמצני בקידוח ווסטוק .

תוצאות דומות מתקבלות גם  במחקרים עכשווים, איור 13.

איור 13 לאורך כל התקופה 1990-2018 העלייה בטמפרטורה מקדימה את העלייה בטמפרטורה .

Humlum et al 2012 מעודכן ל-2019

קטע ט'

כדור הארץ והסביבה עמ' 33.

שני זוכי פרס נובל אלה יכולים היום לאחר 13 שנה מהזכייה, להיחשב "כנביאי שקר".

אל –גור הבטיח כי האוקיאנוס הארקטי יהיה חופשי מקרח בשנת 2013 ולאחר מכן נוכל לקצר את הדרך ממזרח למערב.

מאז פרסום המודלים של IPCC, הן ביחס לשינויי הטמפרטורה הצפויים והן לעלייה הצפויה בגובה פני הים, עברו כבר כמעט שני עשורים. תקופה זו היא אמנם תקופה קצרה כאשר עוסקים בתחזיות אקלימיות, אך למרות זאת חוקרים רבים העמידו במבחן "המדוד מול החזוי" את התחזיות האלה. לפי תוצאות השוואה זו איור  14, ברור כי תחזיות המודלים גבוהות בהרבה לעומת תצפיות האמת.

איור. 14. תחזית העלייה בטמפרטורה לפי ה-IPCC על בסיס נתוני 1900–2000 לעומת מה שנמדד בפועל (מקור: Scafetta 2017). הכוכביות האדומות הן תוספת שלי המדגישה שנים בהן היתה תופעת אל-ניניו חזקה יחסית, בשנה כזו הטמפרטורה עולה.

ביחס לתחזית ה-IPCC על עליית פני הים ראה איור 15. 

איור 15.השינוי שהיה צפוי בגובה פני הים לפי אל-גור, IPCC לעומת מה שנמדד. 

קטע י'

כדור הארץ והסביבה עמ' 37.

עברו עשר שנים ויש לבחון האם אותם מדענים שהתנגדו לתיאורית ההתחממות על ידי האדם צדקו והרוב הגדול חזה את העתיד "הלא נכון" או שמא טעו וכמו בדמוקרטיה "הרוב צודק".

כפי הנראה כותב הספר העריך לא נכון את דעת המיעוט שכפי שהוא עצמו כותב "עם קבוצה זאת נמנים גם מדענים מוכרים" .

הגיע הזמן כי מערכת החינוך תפנים כי הוויכוח על נושא ההתחממות הגלובלית ובעיקר הטענה כי האדם הוא האחראי להתחממות זו רחוקה מאד מתשובה מוחלטת.

הראיות לכך כי תהליכים טבעיים הם הגורמים לשינויי אקלים רבות יותר מהעדויות שלכאורה האדם הוא הגורם.